חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמיר פרץ ורן ארז – צלובי האליטות והתקשורת

נושאים דעות, חינוך ותרבות, פוליטי ב 31.01.10 6:09

חבר הכנסת עמיר פרץ ורן ארז יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים נתפשים היום בציבור כ"לא ראויים".  יש דמיון רב במהלכים שהביאו את הציבור לחשוב כך
מאת: יעקב לקס

הקדמה: ההשוואה להלן איננה בין האנשים, אלא בין התהליכים.

מעמדו של רן ארז בציבור הישראלי הוא בפירוש תוצאה של מאבק מתוקשר ומיוחצן נגדו.

במערבולת הספינים והדיסאינפורמציה "האיש ברחוב" שומע "רן ארז" והוא "יודע" שמדובר באדם לא ראוי שקופת השרצים התלויה לו מאחורי גבו היא איומה ונוראה. דיקטטור שהשתלט על ארגון עובדים שחלקם טפשים דיים כדי להמשיך ולתת לו את הכוח ואת מנעמי השלטון… ועוד ועוד.

ייתכן שיש אש מתחת לעשן הסמיך הזה וייתכן שאין, יתכן שזו אש חזקה וייתכן שזו גחלת עוממת. ודאי שיש הרבה עשן.

מעמדו של עמיר פרץ בציבור הישראלי הוא בפירוש תוצאה של מאבק מתוקשר ומיוחצן נגדו.

במערבולת הספינים והדיסאינפורמציה "האיש ברחוב" שומע "עמיר פרץ" והוא "יודע" שמדובר באדם לא ראוי שמטענים של ארגזי מתפקדים מזויפים תלויה לו מאחורי גבו (ספין שהורץ על-ידי המומחה לארגזים). מי שהתיימר להיות שר בטחון ואפילו לא ידע שהמשקפת מכוסה (גם זה שקר מצולם: זו תמונה מתוך סרט שבו רואים את פרץ מרים אל עיניו את המשקפת האטומה ומיד מוריד אותה. השקר הוא בהוצאת התמונה הבודדת ובפירסומה).

סיפא: ההשוואה לעיל איננה בין האנשים, אלא בין התהליכים.

כשיש נחישות ואמצעים ניתן להשחיר כל אחד. מה התרומה של רן ארז להשחרתו? מי יודע? (רק רן ארז והספינרים).

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , ,

10 תגובות

  1. אלי סתוי ציר העבודה :

    כל נבחרת העבודה בראשות היו"ר עמיר פרץ ,ידעה בודאות שהיו"ר הוא קורבן
    התקשורת המגוייסת בידי בעלי ההון במדינה .
    ובכל זאת הם העדיפו כנראה ,לא להתבלבל מעצם העובדות שתיארתי להם
    במכתב אישי לכל אחד ואחד.ושהתפרסם
    בזמנו באתר עבודה שחורה, ימים ספורים לפני הפריימריס לראשות המפלגה.

    נוסח המכתב כפי שפורסם בעבודה שחורה.

    הלוחם האמיץ, בקשר שבין הון שלטון ותקשורת בישראל,
    נפגע אנושות בקרב הכבד והמתמשך.
    ———————————

    עם פרסום החוזה ,שבין מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ
    ולבין הציבור הישראלי, בחתימת ידו של היו"ר ,עמיר פרץ

    קראה כל נבחרת העבודה ,כגוף אחד, למלחמת חורמה, מול השחיתות שמקורה ,
    בקשר שבין הון ,שלטון ותקשורת בישראל[סעיף 5 בחוזה]

    כמוביל המאבק, ריכז אליו היו"ר וספג ,את רוב התחמושת של מובילי הקשר בישראל, למלחמת חורמה
    נגדו ונגד מעמדו ועתידו הפוליטי
    עמיר פרץ מוצג מדי יום, בתקשורת הישראלית הכפופה לקשר, בצורה השפלה והמשפילה ביותר
    שזכה לה אי פעם פוליטיקאי בישראל, בעוצמה שהשפעתה ההרסנית חלחלה עד למקורבים
    אליו ביותר

    הקשר שבין הון שלטון ותקשורת, משתמש ברובו של תקציב בסך של כמיליארד דולר בשנה
    הן ליצירת יחצנות חיובית ,ליקירי הקשר ותומכיו
    ולחילופין, יצירת יחצנות שלילית והרסנית ,למי שמזוהה כאויב הקשר

    אני פונה לכל חברי הכנסת ובמיוחד לשרים שביניהם במפלגת העבודה, בקריאה נרגשת

    לא מפקירים פצוע מדמם בשדה הקרב

    היו"ר עמיר פרץ, נמצא בקו האש ונלחם את מלחמתנו באומץ ובהקרבה רבה
    היו"ר החדש יהיה בעתיד באותו מצב קשה, וספק רב עם הוא יצליח להתמודד בהצלחה יותר מעמיר

    המלחמה בקשר שבין הון שלטון ותקשורת בישראל, היא המלחמה החשובה והגורלית ביותר
    להמשך קיומנו כמדינה, כאשר הסרטן כבר הספיק לאכול בנו כל חלקה טובה

    היו"ר עמיר פרץ נחוש וצודק במאבקו, אך הוא זקוק לתמיכת הנבחרת אשר הלכה
    איתו בתחילת הדרך, נבחרת שהייתה מקור גאווה לו ולנו, כמיתפקדי המפלגה

    חייבים לאפשר ללוחם האמיץ לסיים את המלחמה בניצחון
    כי ספק רב ,עם עוד יקום לנו מנהיג קשוח, נחוש וראוי יותר מעמיר
    שיוכל להתמודד ולנצח את הסרטן הלאומי

    הלוחם הגדול והאמיץ ביותר , הוא גם הפגיע העומד בחזית
    ועלינו כמפלגה המכבדת את עצמה ,לתמוך ביו"ר במלחמתו ,שהיא מלחמתנו
    אלי סתוי
    יו"ר חוג מכולת במפלגת העבודה

  2. דקל עוזר :

    הערבוב בין חדשות לדעות והכתבות ה"מנומקות" שלפיהן "כולם יודעים" הפילו קורבנות לא מוצדקים רבים. עכשיו זאת שרה, אתמול זה עמיר פרץ.

    זו תוצאה של עיתונות לא חופשית, שנשלטת במקום על ידי גורמי הביטחון (הצנזורה שמתה) על ידי מכנה משותף נמוך והיעדר רגולציה בתוכן המביאה אותן לתחרות "מי יורד יותר נמוך".

    שינוי שיטת הממשל צריכה להתייחס לנושא הדיווח העיתונאי ולראות את העיתונות כרשות רביעית "מקשרת" אשר יש להכפיף אותה לכללים ברורים ואולי אפילו לחייב מספר עמודים זהים מטעם האופוזיציה והקואליציה בכל עיתון בעל תפוצה של מעל 100,000 עותקים.

  3. רביב נאוה :

    דקל, אני מסכים עם ההשקפה שלך על "עיתונות לא חופשית" אבל ההצעה שלך לחייב סיקור שווה לקואליציה ולאופוזיציה היא מוזרה, בלשון המעטה.
    מי יקבע עבור כל אייטם אם הוא לטובת הקואליציה, נגדה, או ניטראלי. ואם מתפוצצת פרשת שחיתות (נגיד, שר האוצר נתפס בגנבה, סתם היפותטי) – מי ישב לכתוב עמודים שלמים בעד השר רק בשביל לאזן?

    כל הרעיון בפלורליזם תקשורתי הוא שכלי תקשורת מרובים – מאזנים זה את זה. זה לא עובד, אבל לא בטוח שהשיטה להתמודד עם זה היא להכתיב סיקור "מאוזן".

  4. יאיר מלכיאור :

    אני מסכים שעשו זאת לעמיר פרץ, לרן ארז דווקא לא ראיתי (יכלו לעשות נגדו הרבה יותר).
    היית יכול באותה מידה להכניס לרשימה פה את ביבי נתניהו ועמרם מצנע (כשהיה יו"ר מפלגת העבודה).

    מה שאומר שזו בעיקר בעיה של תקשורת צהובה ודוגמטית, לא של אידיאולוגיה מסוימת (בהקשר הפרסונלי, בהקשר החברתי כלכלי ברור שיש).

  5. נעמה :

    לקסי היקר, לדעתי ההשוואה לא במקום. עמיר פרץ עם כל הכבוד עשה רבות למען המדינה אזרחיה מתוך אמונה לשנות את פני החברה לסייע לחלשים ולשכות הנחשלות עמיר פרץ לא ניצל ולא מנצל איש

  6. דקל עוזר :

    נאוה רביב שלום,
    לא אמרתי לתת סיקור שווה לקואליציה ואופוזיציה, אלא לקבוע שבעל עיתון בעל תפוצה של מעל 100,000 עותקים יהיו מספר עמודים שיוכתבו על ידי הכנסת (קואליציה ואופוזיציה).
    בדרך זו נבטיח כי מסרים זהים עוברים מהכנסת אל העם ללא קשר איזה עיתון בן אדם קורא.
    כל שאר עמודי העיתון ימשיכו להיות, בהכללה לא נכונה, אמצעים להטפשת הציבור ובזבוז נייר כמו היום.

  7. רביב נאוה :

    עמרם מצנע ונתניהו הם לא דוגמא טובה.
    מדובר על הדרך שבה התקשורת מתייחסת למי שמנהל מאבקי עובדים, ובמובן הזה המיצוב של פרץ בתור "המשוגע עם המגאפון" התחיל הרבה לפני שהוא היה שר ביטחון. ארז ופרץ הם לא היחידים. תסתכל איך מוצגים בתקשורת ראשי ועדים ומנהיגי שביתות ותבין לבד.

    אתה יכול לטעון טענות נגד רן ארז, יאיר, ורובן יהיו נכונות – אבל להגיד שלכלי התקשורת אין שום חלק ביצירת התדמית שלו, זו היתממות. הרי בזמן השביתה האיש עבר השחרה מאורגנת ע"י אנשי האוצר ובשיתוף פעולה מתלהב של מרבית כלי התקשורת, ויש מספר כתבים בולטים שהעידו על כך. אתה גם מתחמק פה מהטענה שמשתמעת מהדברים של לקסי: אם דודי פרידמן, כיו"ר הארגון, יתעקש על חצי מהדברים שהוא מבטיח (תוספת שכר בלי תוספת שעות, התנגדות עקרונית ל"אופק חדש" ופסילה של דו"ח דברת) – האם אתה חושב שהוא יקבל יחס שונה מהתקשורת בגלל הקסם האישי שלו או מידותיו הטרומיות?
    כמו שלקסי אמר, מדובר בבחינה של תהליכים, לא של אנשים.

  8. ק. טוכולסקי :

    התקשורת משרתת את שלטון ההון וקורבנותיה רבים. השאלה היא מה עשו עמיר פרץ או רן ארז במאבק נגד שלטון ההון, חיסול מדינת הרווחה והמשך מצב המלחמה, לצערי כצופה מהצד במקרה של רן ארז או כמי שהתפקד לעבודה בשביל פרץ ותמך בו, אני לא יכול להגיד ששבעתי נחת משניהם. רן ארז, עומד בראש ארגון המורים מאז שאני הייתי תלמיד תיכון (אני כבר דוקטור) מעמד המורה בישראל לא השתפר בשנים אלו ולהערכתי שוב כצופה מהצד רן ארז העדיף פעם אחר פעם להתפשר על פירורים במקום להשיג תמורה אמיתית במצב המורים. עמיר פרץ, הלך למשרד הביטחון ובמקום לחפש בנרות יום ולילה איך לקצץ וליעל את המשרד, במקום לעצור את הליך הפרטתו, במקום להוריד מחסומים ולפתוח כבישים בגדה לפלסטינים ובמקום להוריד מאחזים ולהפסיק לחתום למתנחלים על היתרי בנייה, הוא פשוט ישב במשרד בשוק מוחלט ולא עשה כלום. קשה גם לומר שהוא מתבלט כחבר כנסת חברתי לוחם מאז שהוא חזר לכנסת. בקיצור, אין לי ספק שהתקשורת מגמתית, צהובה, משרתת את ההון ונותנת במה למשרתי ההון הפופולריים בכל זמן נתון. אין לי ספק שהסיקור של רן ארז ועמיר פרץ לא היה הוגן ולו לשנייה אחת. עם זאת אני עדיין לא מבין מה גדולתם ואילו קבלות בידיהם.

  9. דקל עוזר :

    קודם כל צריך לזכור שרקדו על דם של אנשים שמבחינה חיצונית זה מאוד קל לעשות זאת – הן עמיר פרץ עם השפם והן רן ארז הזקן שפניו מאדימות מכעס.
    הביקורות עליהן השתמשו במוטיביים דמגוגיים להפליא, אבל זה הפך להיות שם המשחק בדמוקרטיה הישראלית (לצערנו).

    טוכולסקי – קשה לי להסכים איתך.
    על רן ארז – אינני יודע מה הוא עשה או לא עשה אבל אני בהחלט מסכים שמערכת החינוך לא עושה חשיבה מחדש, אך לא אשפוט אותו לרעה מחוסר ידיעה.
    לגבי עמיר פרץ אני דווקא מנחש שהוא ניהל היטב את מערכת הביטחון – כך אמר דן חלוץ וכך גם נקבע בדוח ועדת וינוגרד ואלו שני גופים שאני סומך על דבריהם, אך לעולם לא נוכל לדעת זאת בבטחה מרב הקישקושיאדה והספינים שמביאים לכך שאין למי להאמין.

  10. מיכאל לינדנבאום :

    לטוכולסקי,
    גדולתו של ארז זה שהוא מנע הפרטה נוסח "וסרמן",אופק חדש,"דברת".לדעתי,רק הודות לו עדיין יש מורים עם בטחון תעסוקתי ועם פנסייה מובטחת.
    זה המון בתהליך ההפרטה הברברית המבוצעת עשרות שנים על ידי ממשלות הימין.
    אם אדם נחוש כמוהו היה עומד בראש ועד עובדי "פז" הותיקה בחיפה,לעולם,למשל,אני לא הייתי מופרט(עם מרבית היתר) ונזרק לייאוש אבטלת המבוגרים בגיל 53.אגב,עד היום בגיל 65.5 אני מובטל וללא שום פנסיית פיצוי על זוועות ההפרטה והזריקה לכלבים.
    לגבי עמיר פרץ ,זה הרבה יותר פשוט.הוא שיתף פעולה באוםן מלא עם ההפרטה ושבירת העבודה המאורגנת בהיותו זמן רב מזכ"ל ההסתדרות ,ובהיותו חבר "השמיניה" לפני כן.
    לדבר,זה כן,הוא דיבר המון ונטף ס"דיות.כשזה הגיע לעבודה בכנסת הוא "נעלם".
    אין לך אלא להשוות עם עבודתה בכנסת של ש"י.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.