עמותת עיגול לטובה מאפשרת לצרכנים לעגל את סכום הקניה בכרטיס אשראי או המשכורת לשקל הקרוב ולבחור למי לתרום. בשיחה עם יוחאי עילם, מספר פטרושקה אודות העמותה
אורני פטרושקה מוכר בציבור כיזם הייטק וכן כמחליף של עמי איילון בתנועת המפקד הלאומי. בימים אלו הוא מקדם את "עיגול לטובה", ומכהן בהתנדבות כיו"ר הוועד הפועל.
איך הכל התחיל?
פטרושקה מספר שהרעיון התחיל להתגלגל במפגש עם ריי טיילור בליסבון. טיילור הגה את הרעיון עוד בשנות ה 90 וניסה לקדם אותו בבריטניה. נסיונותיו לקדם את הרעיון לא צלחו, על אף שהגיע לפגישות עם פוליטיקאים ברמה הכי גבוהה בבריטניה.
המחשבה להתחיל פרוייקט כזה בארץ נבעה ממספר מניעים: בארץ יש רוח יזמית המאפשרת להרים פרוייקט גדול ומורכב שכזה. בנוסף, מערכות המיחשוב הבנקאיות בארץ הן מהמשוכללות בעולם, וניתן יהיה לפתח את הנושא בצורה מהירה.
בנוסף לשיקולים הטכניים עומדת היום גם מטרה ציונית: הצגת ישראל כמדינה שתורמת – משהו שישפר את התדמית הבינלאומית. הפילנתרופיה פה היא לא של גבירים אלא פילנתרופיה עממית.
רקע
התנועה הציונית התפתחה יחד עם ערכים סוציאליסטים, ורוב האזרחים מצפים מהמדינה לעזור. כיום ישראל רחוקה מאותם ערכים, והיא מדינה קפיליסטית למדי. פטרושקה מכיר בתפקידה של המדינה, אבל מדגיש שבכל חברה קיים גבול בו נגמר תפקידה של המדינה ומתחילה מעורבות אזרחית.
אנחנו נהיים יותר ויותר דומים לארצות הברית בהתנהלות הכלכלית, אבל רחוקים ממנה ברמת הפילנתרופיה, אחוז התרומות מהתמ"ג גבוה בהרבה בארצות הברית מאשר בישראל.
היוזמה הזאת מאפשרת לשלב את הפעולה הקפיטליסטית הנפוצה ביותר, צריכה, לבין נתינה. אם תרצו – בין לתת משהו לעצמי לבין לתת משהו לזולת.
למי אפשר לתרום?
ניתן לבחור שלושה תחומים או שלוש עמותות להן יילך הכסף. העמותות נבחרות על ידי ועדה ציבורית שבראשה עומד נשיא בית המשפט לשעבר מאיר שמגר. שמגר הוא לא רק דמות בכירה אלא גם דמות שנמצאת בלב הקונצנזוס.
נושא השקיפות חשוב לעמותה. כל העמותות עוברת מבחן שקיפות אותו עורכת עמותת מידות. המבחן נועד להבטיח שפעילותה של העמותה גלוי ושהכסף לא מנוצל לרעה.
פטרושקה מספר שמבחן השקיפות הנ"ל כבר הביא לתופעות לוואי מבורכות. יש עמותות שהעלו יותר חומר לאתרי האינטרנט שלהן כדי לעמוד במחבן השקיפות וכדי להצטרף למיזם. מנגד, יש עמותות שסירבו לעבור את המבחן. הבחירה לא רק הוציאה אותן מהמיזם, אלא הדליקה נורה אדומה אצל אנשים המעורבים בעמותות.
שאלה: ראיתי במיזם גם עמותות לשינוי חברתי וגם עמותות רווחה. האם קיימת מדיניות בענין הזה בבחירת העמותות?
פטרושקה אומר ששמטרת המיזם היא לייצר מגוון רחב ככל האפשר של אפשרויות, כדי להגיע לציבור יותר רחב. הוועדה הציבורית מחליטה בענין ומשנה את המדיניות מעת לעת. אין כרגע עמותות שמחלקות אוכל.
אין כרגע אפשרות לתרום כסף לפעילות בחו"ל, כמו למשל באסון רעש האדמה בהאיטי – אין לכך הכרה במס. תרומה חד פעמית דרך מערכת הסליקה של כרטיסי האשראי יותר קלה ונגישה מאשר לחפש בגדים ישנים ולהביא אותם למרכז איסוף.
את רשימת העמותות העדכנית ניתן לראות כאן.
התפעול
כל הכסף שנתרם מיועד לעמותות. עלות הפעלת הצינור של עיגול לטובה מגיע מתרומות של אנשים פרטיים ובינהם פטרושקה. עליות הסליקה הן על חשבון הסולק, משרד יחסי הציבור שלום תל אביב בו נפגשנו מקדם את העמותה בהתנדבות ויש עוד רבים הפועלים ללא שכר או בשכר נמוך.
העתיד
עיגול לטובה עובדת היום עם לאומי כארד ועם מערכות השכר של חילן טק הנמצאות בשימוש נרחב במגזר הפרטי, ויש כבר תרומות שמגיעות מעובדים של חברות גדולות. המטרה היא הרחבת השירות לכל חברות האשראי כך שיהיה אפשר לפנות לציבור הרחב.
הצלחת המיזם נמדדת גם בכסף שיועבר לעמותות וגם בכמות המשתמשים בשירות. בחזון הרחוק, רואה פטרושקה מצב בו רבע מכרטיסי האשראי בארץ מחוברים לתוכנית. באופן הזה, מיליונים רבים יזרמו. הדרך לשם עוד ארוכה.
אם הפרוייקט יצליח בארץ, הוא יקודם גם במדינות נוספות בעולם.
סיכום שלי
התרשמתי לטובה מהמיזם. הקמת פרוייקט ענק שכזה מאוד מורכבת. הוועדה הציבורית הבוחרת את העמותות מרשימה ביותר, האפשרות לבחור למי לתרום היא מצויינת וכן התרשמתי מפטרושקה שכוונתיו טובות.
אין ספק שפעילות העמותה גם מקדמת את השקיפות – מטרה נעלה בפני עצמה.
חשוב מואד לעקוב אחרי רשימת העמותות הנתרמות. אני מקווה שיהיה משקל גדול ככל האפשר לארגונים לשינוי וחברתי, ומשקל קטן ככל הניתן לעמותות צדקה. שם עובר הגבול שלי בין פעילות חברתית חיובית לבין כניסה לוואקום אותה משאירה הממשלה.
ובנוסף: קבוצת הפייסבוק וגם טוויטר
מה דעתכם?
Tags: אורני פטרושקה, בנק לאומי, המפקד-הלאומי, עמותות, עמי-אילון, תרומות