חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ההיסטוריה של הכלכלה: מי מתעשר בזמן המשבר?

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 19.01.10 6:03

בחינת ההיסטוריה של כלכלת ארצות הברית מראה את הקשר בין מדיניות אי התערבות ובין ריבוי משברים כלכליים. מכל משבר כזה יוצאים אילי ההון מחוזקים ורוב הציבור מוחלש בכיסו ובכוחו הפוליטי

מאת: ק. טוכולסקי 

פרק ו': מי מתעשר בזמן המשבר?

בשנת 1873, פקד את ארצות הברית משבר פיננסי נוסף. העדר רגולציה, אמונה חסרת פשרות בזכות של העשירים להוסיף ולהתעשר ושיטת שלטון שהבטיחה ייצוג יתר לבעלי היכולת, הבטיחה בארצות הברית, לאורך המאה ה-19, שורה של משברים פיננסיים (1837,1857 ,1873, 1893). בעקבותיהם נסגרו בנקים, בעוד בעליהם פטורים מהחזרת ההון שהוציאו מהבנקים והעבירו לכיסיהם. עסקים קטנים ובינוניים ברחבי המדינה פושטים את הרגל, ובעוד עשרות ואף מאות אלפי עובדים איבדו את מקומות עבודתם, הוסיפו בעלי ההון הגדול, הברונים השודדים, להרחיב את שליטתם בנכסים שערכם הבורסאי ירד וליצור מונופולים פרטיים. במהלך המשבר חיסל רוקפלר את מתחריו בתחום הנפט, וקרנגי השתלט על שוק הפלדה. כאשר המשברים תמו, לאחר תום חגיגות הספקולנטים שניפחו איגרות חוב והריצו מניות, היו פחות עסקים קטנים ויותר תאגידים ובעלי הון שריכזו את ההון בידיהם.

העובדים בארצות הברית ניסו את כוחם בשביתות בכדי לשפר את תנאיהם מול התאגידים, אבל היות והשליטה במערכת הפוליטית והמשפטית הייתה של האליטה, התוצאה של חלק ניכר מהשביתות הייתה דיכוי אלים באמצעות המשטרה והצבא, והטלת עונשים קשים על מארגני השביתות בידי מערכת המשפט. אל תחשבו שהפועלים שבתו בדרישה ליום עבודה של שש שעות שיפחית את התחרות על מקומות העבודה, או בדרישה לקרן השתלמות, השביתות היו בדרישה לשכר שיאפשר לעובדים לא לשקוע בחובות, ואולי אף לחסוך ולא רק לשלם שכר דירה ולקנות מזון, או בדרישה לקיצור יום העבודה ל8-10 שעות, אבל הדרישות האלו נראו מופרזות אז כשם שהן נראות לבעלי התאגידים גם היום. אז עודדו בעלי המפעלים והתאגידים את ההגירה, שהכניסה עוד ועוד כוח עבודה לא מאורגן שיתחרה בעובדים המקומיים, היום הם מבריחים את מקומות העבודה לארצות העולם השלישי.

 המשברים של המאה ה-19, בתקופה בה ארגוני העובדים בארצות הברית היו בתחילת דרכם, ועוד לא השתלבו במערכת הפוליטית הדו מפלגתית, באופן שיאפשר להם להגיע להישגים פוליטיים היו נוחים מאוד לאלפיון העליון של ארצות הברית. המיסים על ההון היו נמוכים, הפיקוח על הנעשה בשוק הפיננסי לא היה קיים וכל התערבות של המדינה בכלכלה באופן שלא ישרת רק את העשירים ביותר נראתה כהתערבות שנוגדת את דרך החיים האמריקאית. המשבר הראשון, בעקבותיו השתנו כללי המשחק, היה המשבר של 1929, שהוביל ל-20 שנה של שלטון המפלגה הדמוקרטית. בתקופה זו הוקמה מדינת הרווחה, ושיעור המיסוי על ההון הגיע בארצות הברית עד לדרגה הגבוה ביותר של 90% . מתחילת שנות ה-30 ועד תקופת ממשלו של ניקסון, הלכה מדינת הרווחה והתפתחה, וראו איזה פלא, דווקא בתקופה זו, של מיסוי גבוה, רגולציה נוקשה על שוק ההון, שיפור תנאי העובדים והגדלת ההשקעות בחינוך, רווחה ותשתיות ציבוריות, לא היו משברים. מהניו-דיל של רוזוולט ועד "החברה הגדולה" של ג'ונסון לא ידעה ארצות הברית משבר, אבל לאחר שניקסון חזר להוריד מיסים ולקצץ במדינת הרווחה וברגולציה, חזרו המשברים הכלכליים. וראו איזה פלא, כל קיצוץ במיסים, כל הפחתה של הרגולציה, כל פגיעה במדינת הרווחה, הביאה את ארצות הברית למשברים נוספים בשנים: 1973, 1989, 2009, וכמו במאה ה-19, עד למשבר האחרון מי שהרוויחו מהמשברים היו בעלי ההון. תהליך ריכוז ההון בארצות הברית הלך והתעצם- ב-1979 היו בידי המאיון העליון  33% מכלל ההון , ובשנת 1992 התנקזו  כבר בידי המאיון העליון 40% מכלל ההון.

 חשוב לזכור שארצות הברית לא הייתה ועדיין איננה מקום טוב לעובד הפשוט, לא צריך להיות מובטל בארצות הברית כדי להזדקק לסיוע של רשויות הרווחה או לוותר על רכישת ביטוח בריאות, אבל בחינת המשברים הגדולים והתגובה אליהם מסבירה לנו היטב מי מרוויח מהם. כאשר המדינה אינה מעלה מיסים, אינה מגבירה מעורבות במשק, ופיתוח שירותי רווחה ואינה כופה רגולציה נוקשה- הרי העשירים ביותר שסוחטים את לשד השוק בתקופות של בועות ומרחיבים את שליטתם בו בתקופות השפל כשהמשקיעים הקטנים קורסים, יוצאים תמיד ברווח. הקפיטליזם מתפתח ממשבר למשבר, בעלי ההון מתעשרים, ומהשאר דורשים להדק חגורות ולשאת בנטל.

 קריאה מומלצת: ה. זין, היסטוריה עממית של ארצות הברית.

 עורך הטור:  נגה תדמר

הבלוג של טוכולסקי – פה

 לכל הפרקים בסדרה

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

19 תגובות

  1. דניאל :

    אין ספק שמאז שקיבלנו בנקים מרכזיים שמפקחים בצורה הדוקה על הבנקים, המשברים הכלכליים נגמרו.

  2. achso :

    לדניאל, אין ספק שהמשברים הכלכליים נגמרו מאז שהריבה שלי היא תות תוצרת שוויץ.

  3. דניאל :

    achso,
    הבנק המרכזי האמריקאי הוקם כביכול כדי למנוע משברים.
    מאז קיבלנו את המשבר הגדול,
    משבר הדוטקומים, והמשבר הנוכחי.

    המשברים עם התערבות ממשלתית ארוכים יותר, תכופים יותר, וקשים יותר מכל משבר בהסטוריה.

    אם, כפי שטוכולוסקי טוען, אכן מתעשרים העשירים על חשבון העניים בתקופות של משבר כלכלי – הרי שזה לא מפתיע שהתורמים הגדולים ביותר לקמפיינים הן של מקיין והן של אובמה היו אנשי הבנקים,
    וזה לא מפתיע ששרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים הם אנשי הבנקים שעוברים לעבוד קצת בממשלה, ואז חוזרים ל"אזרחות".

  4. achso :

    דניאל, לא הבנתי את הקשר בין ההערה שלך למאמר, הוא עוסק במשברים של המאה ה-19, לא היו אז בנקים מרכזיים. הטענה שלו לגבי גרולציה היא למיטב הבנתי שככל שהמעורבות הממשלתית במשק והפיקוח על שוק ההון קטנים יותר המשברים תכופים יותר. יותר מכך החבר מציין את תקופת השיא של מעורבות המדינה במשק בארצות הברית והשיא של המיסוי על ההון במדינה כתקופה ללא משברים ברציפות של קרוב ל-40 שנה, מ-1933 עד 1973. ההערה שלך קנטרנית כרגיל אבל כמו הריבה החביבה עלי, לא ממש קשורה לנושא. מה שכן אם המטרה שלך היא להסיח את הדעת מהעיקר לדיונים טפלים, לא נראה לי שאתה מצליח.

  5. דניאל :

    קודם כל, בנק מרכזי היה באנגליה מאז ומתמיד. הכלכלה האמריקאית והכלכלה האנגלית היו תלויים זה בזה בצורה חזקה.
    גם לכלכלה המקסינית היו השפעות על הכלכלה האמריקאית, ומהלכים כמו החלפת המטבע של מקסיקו מזהב לכסף גרמו לזעזועים בארה"ב.

    בנוסף, לפני הFederal Reserve הנוכחי שהתחיל ב1913, היו עוד 2 בנקים מרכזיים בארה"ב.
    הראשון פעל מ1791-1811, השני פעל מ1816-1836.
    המשבר של 1837 למשל, נגרם כתוצאה מבועה שהתפתחתה בימי הבנק המרכזי השני.

    גם לפני הקמת הבנק המרכזי השלישי ב1913, הבנקאות הייתה רחוקה מלהיות חופשית.

    http://en.wikipedia.org/wiki/National_Banking_Act
    הNational banking act העניק מעמד מיוחד לבנקים הגדולים ה"לאומיים".

    יש ספר מעולה שמתאר את ההסטוריה של הבנקאות בארה"ב:
    http://en.wikipedia.org/wiki/A_History_of_Money_and_Banking_in_the_United_States:_The_Colonial_Era_to_World_War_II

    אבל זה רק למי שבאמת רוצה לדעת מה הולך שם. בשביל הדמגוגיה הטיפוסית של "כל דבר שהוא פחות שליטה בכלכלה ממה שאני רוצה הוא שוק חופשי", ולכן כשיש משבר זה אשמת השוק החופשי,
    אפשר תמיד לבוא למאמרים של טוכולסקי.

  6. achso :

    זה מעניין, אתה בוחר בנושא שלא להתעמת עם הטיעון המרכזי של המאמר, אלא להגיד אין ספק, משהו אחר לגמרי, אתה מושפע מהסדרה הדוקומנטרית על מונטי פייטון ששודרה שבוע שעבר בערוץ שמונה? תמשיך להביא ציטוטים מספרים, תמשיך לדבר נגד רגולציה. את מה שעמיתי לעבודה כתב במאמר הזה על התרחבות הפערים, דיכוים בכוח של עובדים, אי פריצתם של משברים בארצות הברית דווקא בתקופות של מיסוי גבוה ורגולציה גבוה לא סטרת. אם היית מציין לדוגמא שבאירופה זה לא מדויק כי משברים כן פרצו בתקופות של רגולציה ומיסוי גבוה, הייתי אומר וואלה יש לו נקודה, אבל אתה סתם מחפש לחמם. בכל מקרה טוכולסקי אמר לי לפני חמש דקות שלהתכתב איתך זה די כמו לנסות להוציא מרפרנט באוצר תשובה שהיא לא: השמיכה קצרה והמשרד צריך לבד להחליט מה הוא מכסה וכדומה.

  7. דניאל :

    משבר הוא תוצאה של בועה שמתפוצצת,
    כמו שהנגאובר הוא תוצאה של השתכרות יתר.

    קל להגיד – בזמן ששתיתי הכל היה לי טוב, וכשהפסקתי לשתות חטפתי כאב ראש ולא הרגשתי טוב,
    אבל זה לא משנה את העובדה שהגורם לכאב ראש היה השתייה.

    אכן – בתקופה שאני שותה, שום כאב ראש לא "פרץ".
    בתקופה שאני מפסיק לשתות, כאבי הראש פורצים.

    מסקנה?
    כדי למנוע כאבי ראש, חייבים לשתות.

  8. מיכאל לינדנבאום :

    ל achso ,
    אתה רואה ,לפעמים רפרנט באוצר הוא זהב לעומת ידידנו החביב דניאל.

  9. עמית-ה :

    תודה, מאמר משובח.
    אני חושב ששוה גם להזכיר כי ניוד הדולר ושבירת הסכמי ברטון-וודס ע"י ניקסון ב- ינואר 1973 גרם למשבר להיות בין לאומי ושההתאוששות ממנו הגיעה רק באמצע שנות ה-80.

  10. דליה :

    המלצה על ספר, מוקדש לדניאל "כשהתאגידים שולטים בעולם" מאת דיוויד קורטן, הוצאת בבל.

  11. גוני - אני רק שאלה לטוכולסקי :

    אולי, פעם אחת ולתמיד, אפשר לקבל הסבר מדוע, למרות כל זוועות הקפטליזם האמריקאי כפי שמתאר טוכולסקי, נוהרים כל מדוכאי העולם (ולא רק מדוכאי העולם ד"א – מאות אלפי קנדים מהגרים מדי שנה לארה"ב … ועוד עשרות אלפים ממערב אירופה) לארה"ב ?
    הרבה ממדינות המקור של מהגרים אלו מתהדרות בסוציליזם פר-אקסלנס או לכל הפחות סוציאל דמוקרטיה. מה רע לקובנים למשל בגן העדן המרקסיסטי של קסטרו שהם מנסים להימלט בסירות רעועות לזרועות בעלי ההון המרושעים בארה"ב ? יש הרי בקובה בריאות לכל, חינוך חינם מגן עד אוניברסיטה, קורת גג לכל אחד, ומזון סביר.
    מדוע הם עושים את זה לעצמם ?

  12. מיכאל לינדנבאום :

    הקנדים בורחים כי פשוט נמאס להם משמונה חדשי חורף בשנה.מדוכאי העולם-כי כי רמת שכר מינימום בארה"ב גבוהה בהרבה מאשר בעולם השלישי.בקובה המצב הרבה יותר טוב יחסית לעולם השלישי,אבל עדיין רמת החיים הממוצעת בפלורידה גבוהה מאשר בקובה.
    באשר לאירופה,מולדת הסוציאליזם והסוציאל דמוקרטייה ,הגירה של כמה עשרות אלפים על אוכלוסייה של 400 מליון נפש ,ממש חסרת משמעות.החיים הטובים ביותר הם באירופה שם נמצא מעמד בינוני מאושר ומשגשג.הייתי שמח להיות מובטל שבדי ולא מובטל אמריקאי(הומלס) או ישראלי שניזון מבתי תמחוי.

  13. איציק יאפ :

    דניאל, הרגת אותי מצחוק עם הדימוי הזה. 😀

    הם המשבר זה ההאנגאובר שלאחר השתיה, והמסקנה שלך היא שצריך להמשיך לשתות כדי לא להפסיק לשתות ואז לא יהיה האנדאובר, אז….

    טוב נותר לי רק לאמר ששתיה מרובה גורמת לבעיות רציניות בשיקול הדעת, בקורדינציה, בעירנות ובתפקוד השכלי הקוגנטיבי. היא גורמת להקאות לא רצוניות, להתנהגויות לא ראצינאליות, לאבדן זיכרון להתייחסות חסרת פרופורציות לגירויים, רגשות או מחשבות ובעיקר הרס עצמי.

    ולבסוף, היא גורמת לנזקים חמורים בכבד – אלו השכבוד החלשות בדימוי שלך.

    הדבר היחיד ששתיה מרובה גורמת זו הרגשה שקרית של חופש. האם לשם אתה חותר?
    וולאק אתה 🙂

  14. גוני :

    לינדנבאום – ההסברים שלך צולעים למדי.
    הקנדים מהגרים כי נמאס להם ממיסים גבוהים (יחסית לארה"ב, לא אירופה) ומערכת בריאות "שוויונית" בה יש תור המתנה של שנים לניתוחים פשוטים.
    ומה זאת אומרת "רמת החיים הממוצעת בפלורידה גבוהה מאשר בקובה" ? הרי בפלורידה אם אתה מובטל אין לך כלום ואילו בקובה יש לך הכל !

  15. רן :

    קנדים עוברים לארה"ב "בגלל הקור" ?
    האקלים בצפון ארה"ב, איזור בו מתגוררים לפחות מחצית האמריקאים כמעט זהה לאקלים מעבר לגבול הקנדי (יותר מ 90% מתושבי קנדה גרים בקרבה יחסית לגבול עם ארה"ב). כך שלהגיד שקנדים עוברים לארה"ב בגלל שקר להם זה שטויות.
    בניו יורק הטמפ' הממוצעת היא אולי 2-3 מעלות יותר מאשר בטורונטו.
    קנדים עוברים לארה"ב למרות שיש להם בקנדה רפואה ממלכתית ולמרות חוקים סוציאלים שונים ומשונים. כך גם בריטים, גרמנים, ואפילו צרפתים.
    ואני לא מדבר על קובנים …

  16. מיכאל לינדנבאום :

    לגוני,
    מערכת הבריאות הקנדית,עם כל הבעייתיות בשנים האחרונות,עדיין הרבה יותר נגישה לכלל האוכלוסייה מאשר בארה"ב ,בה אם יש לך כסף אתה תחיה ואם אין לך ,רק אלהים יכול לעזור.להזכירך ,יש 50 מליון אמריקאים נטולי ביטוח רפואי ועוד 15% מובטלים שגם להם אין ביטוח בגלל הסטטוס שלהם.
    לגבי פלורידה ,הספור פשוט.מהגרים קובנים צעירים שאין להם בעיות בריאות, פרנסה או פנסייה.כאשר יתבגרו ,מעניין איך יתמודדו עם המציאות האכזרית.
    לרן,
    נכון שהאקלים דומה בצפון ארה"ב.אבל נכון גם ש 1)הקנדים מעדיפים לעבור למדינות רצועת השמש.2)הם עוברים כשהם בגיל פנסייה ויש להם את הביטוח הרפואי הקנדי.
    נכון שגם אירופאים עוברים אבל זה בטל בשישים לעומת כלל האוכלוסייה שמאד מאד מרוצה ממדינת הרווחה האירופית.אגב חברים שלי מבלטימור(ממוצא צרפתי) נוסעים לצרפת לצ'ק-אפ רפואי שנתי ולטיפולי שיניים. זה הרבה יותר זול מאשר ליפול במלתעות הרפואה הפרטית האמריקאית.

  17. עמית-ה :

    הל פי הדו"ח השנתי של אירגון הבריאות העולמי ההשקעה האמריקאית בבריאות היא הגבוהה בעולם (כ-6000$ לנפש).
    האמריקאים בניגוד לישראלים משקיעים בבריאות הרבה ומקבלים מעט. שביעית מהאמריקאים מתים בין הגילים 15 – 60, בישראל מוכת המלחמות מתים 30% פחות. תוחלת החיים בארה"ב 77.3 שנים בישראל 79.4 שנים. אורך החיים הבריאים (ללא צינורות ואביזרים טקטיים) בארה"ב 69.3 בישראל 71.4 שנים.

    אם רפורמת הבריאות של אובמה תעבור היא תקטין את עלויות העבודה/משכורת/מחיה האמריקאית ב-9%-5% בשנה.

    אין דוגמא טובה יותר לכשלון רעיון השוק החופשי, משוק הבריאות ולא חסרים כשלונות.

  18. ערן :

    אמנם אני לחלוטין מסכים עם התזה שהתערבות ממשלתית, בגדול, היא הכרח חברתי, אבל חשוב לדייק בעובדות – לא ציינת במאמר בכלל את מלחמת העולם השניה, שהיא האחראית העיקרית, כנראה, לשגשוג האמריקאי שנמשך עד שנות השבעים. והיא זו שהוציאה את המשק האמריקאי מהשפל, ולא הניו דיל.

  19. עמית-ה :

    ערן להערה שלך יש תומכים אבל לא רק שאין לה הוכחות אין אפילו עדויות מסייעות. הניו-דיל ומדיניות ייצוב המטבע מבית מדרשו של קיינס הם שהביאו לתום המשבר באופן ברור.
    יתרה מכך בעוד שבישראל ואירופה רואים הקטנה של המעורבות הממשלתית בשנים שונות וכתוצאה מכך ירידה בצמיחה, בארה"ב אין ירידות כאלו להוציא הסתה של תקציבם מנושאים מלחמתיים לנושאי תשתית וכתוצאה מכך (השקעה ממשלתית גבוהה) אנחנו רואים צמיחה כמעט מתמדת.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.