חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מפלגת העבודה – אפילו לא עבודה בעיניים

נושאים דעות, פוליטי ב 17.01.10 6:03

על רקע התפטרותו הרועמת של ח"כ פינס מהכנסת, מצטיירת העבודה ושריה בממשלה כמי שנטשו סופית כל רצון לפעול בדרך סוציאל דמוקרטית. אם לא תיווצר מסגרת חדשה, מצבו של השמאל במדינה יהיה רע

מאת: ק. טוכולסקי

כמה שעות אחרי שנתפרסמה הודעת ההתפטרות של אופיר פינס, הגיעה ההודעה על הקלות נוספות בהקפאת הבנייה בהתנחלויות. כמה שעות אחרי ששמענו מאהוד ברק ופואד כמה חשוב שהם בממשלה, נודע כי שר הביטחון היהיר, חובב הסיגרים, שמדבר על קפיטליזם חזירי ממרומי מגדלי אקירוב תוך העסקה של עובדת סיעודית בניקיון בניגוד לחוק, חתם על שורה נוספת של הקלות. הן מותירות מההקפאה המפורסמת, שהמעצמה העולמית ישראל ניאותה לאשר, לאחר תחנונים כה רבים ממדינת החסות שלה ארצות הברית, פחות או יותר הקפאה של פרגולות. ובתנאי שהפרגולות אינם פונות דרומה, ובכל מקרה רק של פרגולות שתופסות יותר ממחצית שטח הגינה של הווילה בשומרון. אם אירועי היום, לא יעירו את אחרוני המוהיקנים הנאמנים של חזון הסוציאל דמוקרטיה בעבודה, אני כבר לא יודע מה יעשה את זה.

במשחקי כדורגל אפשר תמיד לראות את השחקנים זזים מהקו שהתווה להם השופט ברגע שהוא מסתובב. התרגיל  הזה, שמעיד על רפלקס מותנה, לא ספורטיבי במיוחד, של רמאות קטנה, ובדרך כלל גם חסרת תועלת שנעשית במשחק שאמור להיות ספורטיבי, הוא מאותו סוג של רמאות שהפכה לסימן ההיכר של היחסים בין ישראל וארצות הברית. בארצות הברית מכהן עכשיו ממשל שעשוי, מעבר לשיקום החברה שם ונקיטת צעדים להצלתה של אומה זו מהשוד המרוכז של התאגידים ובעלי ההון שם, גם לעזור למדינת ישראל יותר מכל ממשל מאז ממשלם של בוש האב ובייקר שכפה עלינו לדבר עם שכנינו. ואילו כאן עושים הקוסם ומנהיג הפועלים ממגדל אקירוב כל שביכולתם להעביר את הזמן עד שהפריץ או הכלב ימותו, או במקרה הנוכחי, עד שתקוותם לראות ממשל רפובליקני ימני ומטורף, שימשיך לשפוך כספים על מלחמות מטורפות ולהגיד לישראל שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בשטחים – יחזור.

אפשר לקוות שזה לא יקרה בקרוב. בינתיים ממשלת הימין היותר גרוטסקית שלנו תמשיך במפעלה, הריסת מדינת הרווחה והפרטת כל מה שאפשר תוך הורדת מיסים על העשירים, המשך מדיניות החיסול של המעמד הבינוני והחלשת העובדים. מפלגת העבודה על שלל ליצניה הגרוטסקיים, אוחזים במשרות שרים רק כדי להפריט. מברק, שתחת הנהגתו הופך צה"ל למסגרת מופרטת יותר ויותר, מבסיסי אימונים דרך שירותי קייטרינג ועד תחזוקה של מכונות, דרך פואד, האיש שמנסה להפוך את ויסקונסין לתוכנית ארצית, ועד שמחון, האיש שהאבטלה של פועלי חקלאות ישראלים יהודים וערבים לא הפריע לו מעולם לזעוק "עוד תאילנדים אף אחד פה לא רוצה לעבוד". מפלגת העבודה איבדה חבר כנסת, שאמנם לא היה סוציאל-דמוקרט גדול אבל היה ישר, ולפחות סירב להשתתף בחגיגת אחיזת העיניים ההרסנית הזו, שעדיין מצליחה לרתק אליה, באמצעות עלה התאנה שמספקת למפלגה חברת כנסת בודדה וחרוצה, חלק ניכר מקולות הסוציאל-דמוקרטים. פרישתו של פינס וכניסתה הצפויה של ד"ר וילף, חניכתו של שמעון "התחלתי להרוס את השמאל" פרס, ואשת מחנהו של אהוד "אני אסיים את מה שפרס לא גמר לעשות" ברק, מחסלת כנראה את האפשרות של פרישת פלג מהעבודה והתפצלותו לבסיס של סוציאל-דמוקרטיה מצד אחד, ופלג בקדימה מהצד השני.

בשלוש השנים הקרובות עד הבחירות הבאות, מפלגות הימין, מהעבודה ועד האיחוד הלאומי, ימשיכו להרוס פה כל מה שהם רק יוכלו. אם גם פרישתו של פינס לא תעורר את אחרוני התמימים, שעוד מאמינים בעבודה, לעזוב את הבדיחה העצובה הזו לטובת מסגרת אחרת, הרי היא דנה את השמאל הישראלי לעוד שנים רבות של אומללות. מרצ וחדש הן הבית היום לבוחר שמחפש דרך אחרת, ואם הן לא יתאחדו וישמשו פלטפורמה לשמאל אמיתי, גם משתיהן, קטנות וצודקות, לא תבוא הישועה.

ממפלגת העבודה לא נותר דבר, שלי יחימוביץ ועמיר פרץ לא מסתירים את ערוותה. הגיע הזמן להבין שתקווה סוציאל-דמוקרטית לא תבוא ממגדלי אקירוב. מפלגת העבודה לא פחות מקדימה היא מלכודת שנועדה לקחת קולות של מי שרוצים שלום, מדינת רווחה וצמצום פערים בין עשירים לעניים, לטובת מתן שירות לבעלי הון והגשמת החזון של מדינה החיה על חרבה.  

 עורך הטור: נגה תדמר

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

15 תגובות

  1. אבי :

    מסכים עם עיקר המאמר.

    א.בוא נניח שהמפלגה הזו יכולה להשתקם עם מנהיגות אחרת. בכל מקרה היא לא תהיה רלוונטית בגלל ההשקפות שלה. עוד פרישות לכאורה יכולים לחזק לכאורה את ברק אבל בסוף זה יבוא לו כבומרנג. לא ישאר למפלגה אפילו מנדט אחד. וגם זה יעודד פוטש על ברק מבפנים או מבחוץ.

    במוסף הסופ"ש של ישראל היום (יש גרסה מלאה של העיתון באינטרנט)מתי טוכפלד מזכיר ומנתח מגמות כאלו. ואם דובר כבר בעבר על עופר עיני כיורש, פתאום צץ לו שם מישהו חדש-ישן- עמרם מצנע.

    ב. שאלת כופר-

    האם אין הבדל בין עובדי קייטרינג בצבא, לבין עובדי ניקיון ואבטחה באזרחות? האם מדובר גם שם בתנאי ניצול ועבדות כמו שבניקיון ובאבטחה? או האם כל קבלנות משנה או "הפרטה" הם בהכרח שליליים?

  2. ק. טוכולסקי :

    יצא לי לדבר במספר אימוני מילואים עם עובדי קיטרינג בבא"פ לכיש, לא נעים לי לומר אבל מצבם גרוע מעובדי קבלן אזרחיים. מעבר לכך הם גם מחליפים אנשי קבע שאמנם לא היו בעלי משכורות עתק אבל עבדו בתנאים טובים, עבד מחליף עובד.

  3. ציר העבודה :

    הגישה הסוציאל דמורקטית במפלגת העבודה במתכונתה המודרנית עכשיוית.

    אסטרטגיה ראשית

    המטרה
    –יצירת יכולת כמעט ודאית ,להגיע לליבם של כ3 מיליון מצביעים פוטנציאלים בבחירות הבאות,
    בנוסף למצביעים בבחירות האחרונות.במטרה להשיג מפלגה בת 25 מנדטים ע"ח מפלגת קדימה

    האמצעי

    1 ,יכולת ודאית לשיפור מעמדם הכלכלי חברתי ,של כמליון עובדים נוספים תוך שימוש בהסכמים קיבוציים,
    החתומים בצו הרחבה והשפעה מעגלית על עוד כ2 מליון בני משפחה בעלי זכות בחירה.

    2 , שיפור משמעותי של סטטוס המפלגה ,בקשרי הון ,שלטון, תקשורת ורגולציה,
    להשגת מנופים מתאימים, שיבטיחו הצלחה משמעותית נוספת בבחירות הבאות.
    ויכולת העברת מסרים בתקשורת הדומיננטית ובמיוחד על חשבון מפלגת קדימה.

    העושים במלאכה

    עופר עיני ושלי יחימוביץ— הסכמים קיבוציים וגיוס ועדי עובדים חדשים, בעזרת חוק ההסדרים החדש.
    גיוס תקציבי ענק לתועלות ומנופים פוליטיים עתידיים.

    פואד—– צוי הרחבה להסכמים קיבוציים , מנופי הון שלטון תקשורת ורגולציה.

    שמחון — שליטה במגזר החקלאי ושימוש במנופי המשרד(מצוקת המים ,מכסות יצור וכדומה)

    בוזי—- שמירה על תדמית כלכלית חברתית לצרכי רווחה , המנוכסת למפלגת העבודה

    ברק ווילנאי עוזרו— שימוש במנופי תקציב הבטחון הגדול והמתנפח ( גדר ההפרדה בדרום , העברת עיר הבהד"ים)
    שיפור מעמדם הכלכלי חברתי של אנשי הקבע ומערכת הביטחון

    ברוורמן—שמירה עם יכולת צמיחה על מעמדה האלקטוראלי של המפלגה, בתוך מגזרי המיעוטים( האוטובוס של פרס ונוחי)

    ואם הם הגיעו למסקנה שזאת תעודת ביטוח אמיתית להמשך פעילותם הפוליטי ,לאחר שניסו כמעט את כל האפשרויות וזהו הסוציאל דמוקרטיה האולטימטיבי והאפקטיבי ביותר, מבחינה אלקטוראלית ,כלכלית, חברתית,
    עליך מר טוכולסקי היקר לעצור לרגע ולהבין ולנסות להפנים שלשמאל בישראל כבר נגמרו האופציות והסיכוי להצלחה כל שהיא.

  4. ק. טוכולסקי :

    ל-3 זה אפילו לא מצחיק מה שכתבת מרוב שזה עצוב. בינתיים, ברק מפריט את הצבא, שמחון ממלא את המדינה בעובדים זרים, פואד מקדם את ויסקונסין, בוזי מחלק כסף לעמותות במקום להלאים שירותים, ברוורמן מקרב מיעוטים למה? להגדרה של אזרחים סוג ב'? וכולם ביחד מקדמים את ההפרטות והרפורמות לטובת שלטון ההון. ברק וליברמן משחקים בהצהרות אחד נגד השני שהם מן הסתם כותבים יחדיו תוך עישון סיגרים בשביעיה והקרקס נמשך. עדיף לך להיות ציר של דעם, נראה לי שהם יקבלו יותר קולות מהעבודה שבינתיים לאחר קרוב לארבע שנות קואליציה עם משרתי ההון, קרובים יותר למרצ מאשר לקדימה מבחינת מנדטים.

  5. לציר העבודה ולשאר חבריי בע"ש :

    הודעה חגיגית-
    טעות יסודית יש בדבריך לטעמי. אם אתה חושב שהנושא החברתי-כלכלי הוא שיביא את המנדטים אז אתה טועה. בסופו של יום מה שיביא הוא הנושא המדיני ביטחוני.(אבל לא רק!)

    אנחנו השמאלנים בהשראת מרקס הפכנו את הכלכלה לפטיש, לא פחות מהניאו-ליברלים. כאילו השלום הכלכלי של ביבי או השלום הכלכלי של אוסלו יביא את השלום הנכסף. כאילו רק תביאו לעובדים עוד הטבות וכו' ואז הם יצביעו לך בקלפי. מרקס לא הבין שבסופו של יום פועלי כל העולם לא התאחדו וזה בגלל הלאומיות. במלחמת העולם הראשונה והשניה הפועלים הגרמנים דפקו את הפועלים הצרפתים וההפך. וכך תמיד היתה מפא"י ובן גוריון: היה להם את הצד הסוציאליסטי והצד השני המשלים או מקביל- הלאומי-מדיני-ביטחוני.

    ואגב, אין סתירה: אפשר להיאבק במסגרת עבודה שחורה על ס"ד וגם להיאבק בנושא המדיני ביטחוני. ואומרים את זה הוגים רבים כמו גוטויין וטאוב, שלמגמות הניאו-ליברליות יש קשר למגמות הפוסט-ציוניות ולגרסה הקיצונית של הרב תרבותיות.

    המאמר של גוטווין אגב שוב נותן דגש לפן המעמדי על פני זה הלאומי. ולכן צריך גם את המאמרים המקשרים בין פוסט לאומיות לרב תרבותיות. "רב תרבותיות כאידיאולוגיה ניאו ליברלית":
    http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/Publications/TUV/19/12.pdf

    העבודה נופלת כבר שנים באופן עקבי בגלל הנושא המדיני-ביטחוני. צר לי לאכזב אתכם חלק מחבריי שפועלים בעקביות למען מדינת רווחה אך מנתקים את הנושא הזה מהמדיני-ביטחוני. אתם מסרבים לראות את המציאות המרה. היום כבר אף אחד לא יודע, לצערנו (!), מהי מדינת רווחה. ואף אחד לא יצביע רק על הטיקט החברתי או לחלופין הסביבתי. אם כי אי אפשר ואסור (!) לברוח מההתעסקות החשובה בנושאים הללו. החברתי/סביבתי יכול להוסיף מספר לא ידוע של מנדטים, אבל לא יכריע את הבחירות. למה? כי פה זה ישראל!

    העבודה פשוט בממשלה הפכה לסרח עודף של הליכוד. מה שהיא יכולה ללמוד מהליכוד זה סוג של ריאליזם מדיני ביטחוני. לדעתי העבודה כבר שנים חיה לה בלללנד , באידיאליזם המדיני-ביטחוני שלה על השלום. למרות שהסכם אוסלו במהותו היה חשוב הרי שהוא יצר איזושהי התבצרות צרת אופקים אצל המפלגה ובשמאל בכלל (ורצח רבין רק הגביר את זה). פשוט נגמרו הרעיונות והיצירתיות. (קחו למשל את הסיפור של מו"מ על הסדר קבע תוך שנתיים לפי הצעת אובמה והמצרים. מי חי בסרט שמישהו פלשתיני יסכים לפשרות כאלו תוך שנתיים? חבל לתת לימין מראש את הטיעון שעוד פעם הפלשתינים לא הסכימו. זה רק יחליש את המתונים שם ואצלנו, ויחזק את החמאס, ואת הימין אצלנו.)

    המזרחים שעוד הלכו עם שרון לקדימה חזרו בהדרגה לליכוד בכהונת אולמרט. המעט שבאו מהם עם פרץ כבר הספיקו לברוח. ובכלל עם מה נשארנו אחרי ינואר 2006 – עם 18 מנדטים! 5 מנדטים פחות מאשר בבחירות הקודמות. ועוד ממפלגה שמחשיבה את עצמה למפלגת שלטון. ושוב כדי להיות סרח עודף- הפעם לקדימה.

    ולכן הגיע הזמן שהשמאל יקרא לילד בשמו הנוסף, בלי יותר מידי פוליטיקלי-קורקט- "מזרחים" ו"יהדות"!!! יהדות לא רק, אבל גם, במובן הדתי-מסורתי המתון והפולראליסטי, לצד הלאומי. תהיו אתיאיסטים (בערך כמוני) כמה שאתם רוצים רק אל תהפכו את זה למלחמת דת או לפלצנות מתנשאת. (קחו לדוגמא מה שירון לונדון אמר בויכוח על אם מותר/אסור לנשות הכותל להתפלל שם. "כאתיאסט אני לא מבין מה אכפת לאנשים בכלל מהקיר הזה". או ממה שרזי ברקאי משיב לאבישי בן חיים המסורתי:"מה אתה רוצה? אותי לא תשכנע לעשות פולחן ועליית רגל לקדושים". (!!??) לאורך זמן זה יסייע בכרסום הליכוד והמוטאציה שנקראת ש"ס. זה יעצור את המגמות ההרסניות בפוליטיקה שנלוו לגרסה הקיצונית של האידיאולוגיה של הרב-תרבותיות.

    http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1094&CategoryID=494&Page=1

    העבודה במתכונתה הנוכחית לא מחזיקה אף לא אחד מהדגלים הללו, הדגל היחיד שלה הוא "לשלטון בחרתנו".

  6. ציר העבודה :

    לטוכולסקי היקר
    מה לא ברור לך?
    תשאל את האסטרטגים אדלר וארד, כמה פשוטה היא הטכניקה,
    להפוך מפלגה עם אפס מנדטים בתחילת קיומה ,למפלגת שלטון בישראל
    במהלך של קמפיין מהיר ,המבוסס
    על היכולת להעביר מסרים לציבור,
    בעזרת מינוף תקציב בסף מיליארד ש"ח בשנה של אגוד המפרסמים בישראל
    המפרסם הגדול במדיות הגדולות,(ריטינג הוא שם המשחק)
    טלויזיה ,עיתונות ,אינטרנט ופרסום חוצות,
    המסוגל להמליך כל מריונטה סבירה וצייתנית,
    לראש ממשלה בישראל.

  7. לציר העבודה- בבקשה הבהרות :

    על מה אתה מדבר? הניסוח שלך מעורפל אם כי עשוי להיות מעניין.

    זו תכנית שאתה מציע?

    זו תכנית שהח"כים שפירטת מיישמים?

    זו תכנית שהח"כים הללו חושבים שצריך ליישם?

    ואיך נכנסים לכל זה המפרסמים והמיליארד שקל?

    באמת שאני מנסה להבין ולא נופל האסימון. על מי ומה הביקורת אם בכלל?

  8. ציר העבודה :

    לתובנתי מודל התוכנית ,להקמתה של מפלגת קדימה כמפלגת מרכז שלטת במפה הפוליטית בישראל ,לקראת הבחירות
    לכנסת ה17 וה18
    הוא בגדול
    יכולת ורצון למינוף קשרי הון ,שלטון ,תקשורת ורגולציה בישראל ,למטרות פוליטיות
    ולהשגת מינוף אלקטוראלי.

    להצלחת המודל ,על האסטרטגים המנצחים על התזמורת (אדלר וארד בקדימה) להיות אנשים המקושרים
    לאגוד המפרסמים, המנהל תקציב פרסום שנתי של כמיליארד דולר בשנה.
    היכולת להשתמש במנוף תקציב אגוד המפרסמים ,לשליטה כמעט מוחלטת על
    טיב ועוצמת המסרים המעצבים דעת קהל
    בקרב הקולות הצפים( כ40 מנדטים) בפרט וציבור בעלי זכות הבחירה בכלל,
    השליטה של אגוד המפרסמים במדיות הגדולות ,( טלויזיה, רדיו ,עיתונות ,אינטרנט וכדומה )היא נגזרת מעצם היותם הלקוח המאוגד הגדול ביותר של ענף הפרסום בישראל.
    בתמורה לשימוש במנופים חשובים אלה
    האתנן בדרך כלל ובאופן סמוי מן העיין מתבטא בעזרת שירותי לובינג, מענקים, מיזוגים ושיקולי רגולציה לא תמוהים(שקשוקות) וכדומה, שערכם לבעלי ההון השולטים
    על הפירמות המפרסמות בתקציבי ענק,
    הוא לא יסולא בפז.
    המשרדים בממשלת ישראל ברובם מסוגלים להיות חממה לקשרים אנטי דמוקרטיים אלו, אך בעיקר המשרדים הבולטים בחשיבותם הם המשרדים העוסקים בניהול הרגולציה( משרד התמ"ת ) ובמשרדים עתירי מכרזי ענק
    הבטחון התשתיות,
    ראשי מפלגת העבודה( עמיר פרץ ואהוד ברק) כבר למדו את עוצמתו של המודל על בשרם ב2 מערכות הבחירות האחרונות,
    ההנהגה של המפלגה התעקשה לקבל את המשרדים הרלונטיים בממשל ישראל
    (למרות סכנת פילוג ופיצול המפלגה)
    תוסיפו על כך על השליטה במנופי ההסתדרות , משרד הרווחה, משרד החקלאות, תיק המעוטים,
    והרי לכם תוכנית בדוקה להצלחת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה19
    (בין 20 ל30 מנדטים )
    ואולי מודל זה יסביר לחלק מהגולשים באתר , לאן נושבת הרוח
    במפלגת העבודה ומהו מקור העקשנות
    והנחישות בדרך להשגת המטרה האלקטוראלית הקדושה בעיניהם.

  9. לציר העבודה :

    ברמה האינפורמטיבית אני חושב שזה מעניין. השאלה היא מאיפה אתה מסתמך על הדברים שאתה אומר? יש לך דברים קונקרטים שאתה יכול לספר?

    ובכלל אתה חושב שזה יביא את המנדטים? לעבודה. לי זה נשמע תמים. קצת קשרי הון שלטון עיתון. תקציבי פרסום, בניית תדמית. קבוצות אינטרס. ופוף יש לנו 25 מנדטים.

    ושלא לדבר על הסירחון המזוויע שעולה מזה. הכל אינטרסים, הכל תדמיות. אין דרך, אין ערכים ומוסר. הכל כשר.

    למרות הזיכרון הקצר של האנשים וחולשות האנוש הרגילות, אני לא חושב שהאנשים הם עד כדי כך דפוקים. טוב לפחות חלק גדול מהם.

    אבי

  10. ציר העבודה :

    לאבי
    לצערך וגם לצערי,
    כשאחוז ההצבעה הוא מתחת ל60% ביום הבוחר(הדעתנים והרציונלים שבינהם כבר מזמן התיאשו ומבלים ביום הבוחר או בחוף הים או בקניונים תלוי בעיתוי יום הבחירות)
    ומה60% מהמצביעים בפועל, מוגדרים כ30%
    מצביעים צפים שניתן בקלות יחסית לעצב את דעתם ולהובילם להצבעה מכוונת תקשורת.
    כך שבהחלט מדובר פה בכשל דמוקרטי חמור מעין כמוהו, שמאפיין כבר כעשור
    את התנהלותה של הדמוקרטיה בישראל
    בתקופת עונת הבחירות לכנסת.

  11. ציר העבודה :

    לאבי
    ובקשר לסיכוי ההצלחה באימוץ המודל
    דווקא במפלגת העבודה,
    ההוכחה המשמעותית ביותר לאמון הרב
    ב סיכוי התוצאות הסופיות של המודל,
    טמונה ( כמעט לרוב הדעות)בעצם ההתנהלות המוזרה ההזויה הרומסת דמוקרטיה והבלתי מתפשרת , של ההנהגה הנוכחית מול קבוצת המורדים במפלגה בפרט ודעת הקהל הדמוקרטי במפלגה ובמדינה בכלל,
    המנבא את קריסתה האלקטוראלית בעזרת סקרים( פחות מ6 מנדטים)
    בהתייחס לאופן התנהלותה הנוכחי של המפלגה .

  12. לקסי :

    ה"מודל" של ציר-העבודה הוא מתווה לרכישת מנדטים.
    העתקה של "אנחנו אמריקה" לבחירות כאן.
    העיקר להגיע לשלטון, אחר-כך נראה מה נעשה שם.
    אז "ציר…" יקר, יש לי חדשות בשבילך, גם במחוז השמיים הנכסף של בעלי השיטה זה כבר לא עובד.
    בבחירות האחרונות שם ניצח, מי שהצביע על דרך ועל תקווה, לא על איזה מפרסם ישווק אותו יותר טוב, את זה הוא עשה בעצמו.
    אבל מה, הציניקנים אומרים שאנחנו אמריקה בפיגור… בעוד איזה זמן יבינו גם כאן שזה לא עובד, רק שעד אז יש סכנות שהן יחודיות ל"וילה בג'ונגל", עד שתבוא הגאולה תצא הנשמה.

  13. לציר העבודה :

    לפעמים נוצר הרושם שלכל מדינה/גוף דמוקרטי שעובר תהליכים פרוטו-דיקטטוריים יש אינטרס שאחוז הצבעה יהיה מינימאלי. מי שיצביע הם אנשי שלומנו, בעלי האינטרס שנקנו בבקשיש, או האנשים הבלתי ביקורתיים.

    וכמו לקסי אני חושב שזה לא יעבוד. תגובת-הנגד לדור הציניות הולכת ומתארגנת לה לאיטה.

    ולגבי "הרציונאלים והדעתניים…"- או בגידת האליטה והאינטלקטואלים:
    http://acheret.co.il/?cmd=articles.252

    http://www.gaditaub.com/hblog/?p=398

    http://gaditaub.com/hblog/files/gadi.pdf

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/643/056.html

    אבי

  14. ציר העבודה :

    ללקסי היקר
    בבחירות האחרונות כזכור לך הצליחה המפלגה
    היחידה שאמצה ומינפה את המודל, לגדול (כנגד כל התחזיות )מ28 ל29 מנדטים ונשארה המפלגה הגדולה בישראל ,תוך חיפוי מדהים של האסטרטגים המקצוענים על כשלון כמעט מוחלט לאופן תפקודה של המפלגה ובמיוחד העומד בראשה, כמפלגת שלטון במהלך כינונה של הכנסת ה17.
    וזאת עוד הוכחה לדעתי, להצדקת קיומו של המודל במבחן התוצאה.

  15. לציר העבודה :

    אפשר להתווכח על זה. אני בספק אם זה מה שקרה עם קדימה באופן גורף. בכל זאת ציפי היא לא אולמרט. והאמת שזה דווקא אירוני כי רוב מי שהצביע לקדימה הם היותר משכילים מהמעמד הבינוני-גבוה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.