דואר אלקטרוני
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
אריאל אטיאס: שר האוצר שטייניץ מותיר את הזירה לפקידים
שר השיכון, ח"כ אריאל אטיאס, תוקף את שר האוצר, לדעתו האוצר אינו מבין את תפקידו. בכל המדינות המערביות מתערבים לטובת הדיור הציבורי. אצלנו מצמצם האוצר כל מעורבות שהיא לרווחת התושבים ופועל רק למען רווחיהם של החברות והבנקים
מאת: ק. טוכולסקי
הטעות של אטיאס
שר השיכון אטיאס תקף ביום שלישי בחריפות את שר האוצר והגדיר אותו כמי שאינו מעורב בפעילות השוטפת של משרדו ושל משרדים נוספים בממשלה. אטיאס טען, כי שר האוצר אינו מתמצא בפרטים ונותן לפקידי משרדו להתנהל מול משרד השיכון כאילו היו הם השרים. קצפו של שר השיכון יצא בשל קיצוץ מתוכנן בתקציב שיקום השכונות בשנה זו, בסך של 17 מיליון שקל, ועל כך שהאוצר אינו מאפשר למשרדו להוזיל את עלות קניית דירה בפריפריה באמצעות סבסוד משכנתאות.
השר אטיאס נתפס כאחד השרים המוערכים והמקצועיים, פעילותו במשרד התקשורת למען זכויות הצרכנים כנגד חברות הסלולר זכורה, ואין לי ספק שהשר אכן מנסה לפעול למען הוזלה במחירי הדירות באמצעים שונים, כהגדלת מלאי הדירות או הוזלת המשכנתאות. לכן לא ברור לי כיצד השר הנכבד עוד לא קלט ששר האוצר המלומד, בסך הכל מיישם מדיניות אותה נוקטים שורה של שרי אוצר מזה מספר שנים, מדיניות של צמצום כל מעורבות ממשלתית במשק מלבד זאת המשרתת רק את העשירים ביותר.
משרד האוצר נוקט במדיניות שתוצאותיה הברורות בשוק הנדל"ן הן התייקרות הדירות. המשרד מצמצם את הבנייה הציבורית לא רק בפריפריה. זאת מתוך אמונה בכוחו של השוק הפרטי, וכדי לאפשר לקבלנים, בנקים, חברות ובעלי חברות בשוק הנדל"ן, להרוויח כמה שיותר על חשבון רווחתם של האזרחים. בשום מדינה מערבית לא נדרש מספר כה גבוה של משכורות חודשיות כדי לרכוש דירה. השכר הולך ונשחק והאוצר לא מתערב, בסך הכל האזרחים כמו פרות ברפת חלב, הם רק חלק ממערכת שנועדה למכסם את ניצול הגורם הנחלב.
בשום מדינה מערבית היצע הדירות הציבוריות והממשלתיות אינו נמוך כמו בישראל, בהיותו מיועד רק לעניים שבעניים, ובשום מדינה ההגנה על הצרכן אינה ירודה כמו בישראל. בזמן שבאירופה – לדוגמא – דיור בשכירות, ממשלתי או עירוני, נגיש לא רק למוכי גורל וקשי יום, אלא גם לשכירים במעמד הבינוני, לזוגות צעירים, ולכל מי שמעדיף לשמור על רמת חיים מסוימת במקום לרכוש דירה. בישראל אין הרחבה של הדיור הציבורי או כל צורה שהיא של פיקוח על מחירים, או תכנון לטווח ארוך של משק הדיור. בין מחירי הנדל"ן וגובה המשכנתא נשחקים הצרכנים. זה משרת את מטרות האוצר שמדיניותו היא כרגיל הרחבת הפערים, הגדלת הנטל על המעמד הבינוני והעשרתם של העשירים ביותר. שר האוצר אינו נבדל מפקידיו וטועה השר אטיאס במחשבתו. לשר האוצר נוח, למה לו ללכלך את ידיו כאשר פקידיו מוכנים לספוג את קיתונות הזעם על השירות שהם נותנים לשלטון ההון? הוא יושב בלשכתו, הוא נפגש עם בעלי הון, הוא נושא נאומים ריקים מתוכן, והמדיניות, אותה מדיניות ימנית ניאו-ליבראלית, נמשכת. שטייניץ לא נבדל בכך משורה של שרי אוצר: החל בסילבן שלום, המשך בביבי והירשזון וכלה בבר-און ובו עצמו – מדיניות של מתן יד חופשית לפקידי האוצר בחיסול מדינת הרווחה.
שר האוצר מתערב במה שנוח לו: בהורדות מיסים ובהפרטות, במתנות שנוח לו להגיש בעצמו למולך ההון, למה לו להסתבך עם החלשים והמסכנים כאשר יש לו פקידים שעושים את מלאכתו נאמנה. אם השר אטיאס באמת רוצה מעורבות של שר האוצר הוא רק צריך להצליח ולשכנע את אחד הפקידים של אגף התקציבים לאשר לו לדוגמא להעלות את תקציב הדיור הציבורי, מובטחני שמיד יזדעק שר האוצר, יתערב, יעמיד את הפקיד הסורר על מקומו וישנה את ההחלטה. כל שאר הזמן נוח לו לשמש כמריונטה, שאת חוטיה מושך פעם ביבי, פעם נערי האוצר ופעם בעלי ההון.
עורך הטור: נגה תדמר
נערך על ידי לקסיתגיות: אריאל אטיאס, בנימין-נתניהו, דיור-ציבורי, יובל שטייניץ, כלכלה ותקציב, משכנתאות, משרד-האוצר, משרד-השיכון, נדל"ן
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
14 בינואר, 2010 בשעה 0:10
שר השיכון אטיאס תוקף בחריפות את שר האוצר שטייניץ ואחר כך הם נפגשים בחיוך של יודעי סוד ואומרים אחד לשני :"שיחקנו אותה,הציבור הנאיבי חושב שיש באמת מחלוקת בינינו…."