תכנית ויסקונסין "באמריקה", סרט והרצאה בסינמטק ת"א
ביום שלישי, 19.1 בשעה 19:00, יוקרן הסרט "באמריקה" (אירלנד, אנגליה 2002) ותרצה ניצן תנעמי (שומרי משפט, פעילה חברתית במאבק נגד תוכנית וויסקונסין). המפגש מתקיים במסגרת סדרת הרצאות וסרטים של המכללה החברתית-כלכלית וסינמטק ת"א, סידרה ששמה "העבודה היא חיינו" והעוסקת במקומה של העבודה בחיינו
העבודה היא חיינו:
המכללה החברתית כלכלית בסינמטק תל אביב
תוכנית וויסקונסין האמריקאית "מרווחה לעבודה-Welfare to work" הופעלה ב 1992 במדינת ויסקונסין, בימי הנשיא בוש (האב). מטרתה הייתה לצמצם את תקציב קצבאות הרווחה של המדינה על ידי הקטנת מספר המובטלים והעניים המתקיימים מתקציבים אלו. קהל היעד של התוכנית היה משפחות חד-הוריות שצריכות "להיגמל" מקבלת תשלומי העברה מטעם המדינה תוך כדי חזרה לעבודה כשבמקביל הופעלו מנגנוני שמירה על הילדים, טיפול במשפחה, סיוע בתחבורה וכו'. אמריקה…
בישראל אומצה תוכנית וויסקונסין ולפינה אומץ עיקרון ה - ALMP – active labor market policy. על פי גישה זאת, הזכויות הסוציאליות מותנות בהשתתפות בשוק העבודה, כך שמטרת העבודה משתנה – לא עוד לפרנס ולהיות מקור לסטאטוס חברתי ומשמעות חיים, אלא תנאי סף לאזרחות. בהרצאה נבחן את השיח סביב העבודה בהקשר זה, ונראה איך אימוץ מדיניות ALMP מחליפה את הדאגה לזכויות עובדים ומחלישה את מעמד העובדים והעבודה. מהי משמעות העבודה, מהי חוויית העדרה של העבודה – הלא היא האבטלה ? ולעומת זאת, כיצד הגדירה המדיניות בכנסת את 'בעיית האבטלה' והאם תוכנית וויסקונסין היא אכן פתרון לבעיה?
הסרט "באמריקה" מביא את סיפורה של משפחה אירית אחת המנסה את כוחה במנהטן, התפוח הגדול. אך כוחה לא מספיק לה ואב המשפחה מוצא את עצמו נאבק בצורך להתפרנס ומשפחה שלמה נאבקת על זכותה לחיות ולהיות. המשפחה הרגישה והמופלאה הזאת לא תיתן לאף אחד לדרוך עליהם ולאף אחד לשכוח מהם. "באמריקה" הוא סרט חובה בכל בית ספר לתסריטאות, אך יותר מכך הוא ממחיש את הקו הדק שבין חיי עבודה לחיי אבטלה. אפשר ורצוי לראות בו את נקודת ההתמודדות המשמעותיות ביותר בעולם העבודה. נקודת ציון בקיומו ההיסטורי של הפרולטריון.
אז מה הקשר בין ניצול, פערים חברתיים ובין הוליווד? כמובן- אמריקה. אמריקה היא סמל לדברים רבים – אפילו אם ננסה להתכחש לזה. אמריקה היא סמל החופש, החירות, החלום הגדול שכולנו רוצים להגשים. אמריקה היא סמל למשהו טוב יותר ממה שיש לנו, אפילו אם כבר יש לנו את הטוב ביותר שיש. הרי הטוב ביותר הוא יחסי. אמריקה היא סמל העבודה החופשית, סמל מהגרי העבודה, סמל ההצלחה. יש הרבה יותר במשותף בין שלושת המושגים האלו ובין מה שהיו רוצים לייצג. אמריקה היא גם סמל לניכור, לייאוש גדול, ולפערים חברתיים. מי אם לא אמריקה מייצגת את השינוי המשמעותי ביותר במשמעותה של העבודה בחיינו, שינו שהחל אי שם עם פריצתה של המהפכה התעשייתית שהפכה עובדים לפועלים, והאם הם יהפכו לפועלי האבטלה ?
לפרטים נוספים: רוני livnehroni@gmail.com
נערך על ידי לקסיתגיות: אבטלה, ארצות-הברית, המכללה-החברתית-כלכלית, עבודה, תכנית-ויסקונסין-מהלב
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post



27 בינואר, 2010 בשעה 17:15
חשוב לזכור שALMP לא מתמצים בהתניית קצבאות בתעסוקה. להיפך- הבסיס של תוכניות כאלו והרציונל שלהם אמור להיות שיפור יכולות והון אנושי. כמובן שאצלנו עיקר תשומת הלב ניתן לקיצוץ וחיסכון בקצבאות והדגש על השמה בעבודה איכותית (איכותית!) כמעט לא קיים. אחד מהדברים שמעידים לדעתי על חוסר תום לב הוא העובדה שה"פיילוט" אינו ממש פיילוט וחסרים נתונים רבים כדי לערוך מחקר שיצביע על יעילותה של התוכנית בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות.