חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אופיר פינס התפטר מהכנסת ופורש מהחיים הציבוריים

נושאים דעות, פוליטי ב 11.01.10 5:08

"מה יהיה" תוהה ומקונן הראל ליבוביץ' מצעירי עמיתי "עבודה שחורה",  עם פרישתו של אופיר פינס מהפוליטיקה נעלמת אפשרות השיקום של מפלגת העבודה, אולי תקום אלטרנטיבה
מאת: הראל ליבוביץ'

אבדה התקווה

חבר הכנסת, אופיר פינס, הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים וממפלגת העבודה.

פינס, אחד מרביעיית "המורדים" במפלגה, מהנדירים שבנבחרינו – עוד מאלה שהערכים, האידיאולוגיה והמורשת עליה גדלו הם שמובילים ומנחים אותם בשליחותם הציבורית.

פרישתו של אופיר פינס מורידה את השאלטר על מפלגת העבודה.  עוד הייתה תקווה, גם בתוכי, שחבורת "המורדים" במפלגה תצליח לפרוץ דרך חדשה שתחזיר את מפלגת העבודה, או לפחות את נאמני-דרכה, למסלול הערכים אותה נטשה בהובלתו העיוורת של אהוד ברק.  אך עתה, גם התקווה הזו אבדה.

הצטרפותה לכנסת של עינת וילף, מהתומכות בברק, תחליש את המורדים והמפלגה תמשיך להפליג אל האבדון. בבחירות הבאות, במקרה הטוב, מפלגת העבודה תצטמק לגודל זהה לזה של סיעת מרצ ובמקרה הרע – תיעלם באופן היסטורי מהמפה הפוליטית.  כיום זה באמת כבר לא נשמע תסריט דמיוני. וכשזה יקרה, יודיע אהוד ברק על פרישה מהחיים הפוליטיים, ינטוש בשנית את בוחריו ויפנה לספירת מזומנים בעולם העסקים.

מהמורדים נותרו היום הח"כים פרץ, כבל ותמיר שאחד מהם לפני שבוע עוד אמר לי כי צפויות בקרוב התפתחויות חיוביות, כנראה מבלי לדעת את תכניותיו של עמיתו פינס.  ואחד אחר בכלל אמר שאין בכוונתו לעזוב את המפלגה. למה לו? הוא זה שלא בסדר? הרוב לא בסדר ולכן הוא יישאר כדי לתקן אותה מבפנים.

אני תוהה ומתלבט איזו הגישה הנכונה – זו הפורצת דרך חדשה במסגרת חדשה בה ייפרדו המורדים והמאוכזבים ממפלגת העבודה ויציעו מסגרת פוליטית חלופית – מהלך מורכב וקשה, כשבימינו הציבור הישראלי מתקשה לתת אמון במפלגה חדשה וצעירה. או שמא העקשנות ש"הם לא בסדר" והתמימות שעם חברי המפלגה שלא התנגדו להצטרפות ההזויה לממשלת נתניהו, באמת ניתן לשנות את המצב? אני הייתי בוחר במסגרת החדשה. שאולי מוותרת על המותג ההיסטורי, אך עלולה גם להסיר את הסטיגמה שנדבקה למפלגת העבודה בשנים האחרונות כמפלגה גוססת, חסרת עתיד ותקווה.

ברור שהמורדים לא מאורגנים לקראת היפרדות ממה שהפכה להיות מפלגת הארגזים.

חברי המרכז העיוורים ימשיכו להלל את פואד בן אליעזר, את שלום שמחון ואת הרצוג חסר חוט השדרה, ימשיכו להרוס במו ידם את המפלגה האהובה עליהם וביום שבו תיעלם – יבכו בכי תמרורים ורק אז יפקחו עיניים וכמובן יאשימו את כולם רק לא את עצמם.

אופיר פינס היה מהח"כים הישרים בכנסת. כשר הספורט התפטר עם הצטרפותו של אביגדור ליברמן לממשלה בה ישבה אז, כמו תמיד – מפלגת העבודה. אולי הוא לא היה שר ספורט מוצלח במיוחד, אבל ההתעקשות על הדרך והאמונה עוררו הערכה רבה.

תמיד נתן מענה לשאלות במיילים, במכתבים ובטלפונים.  אופיר הוא אדם שבחר בשליחות הציבורית ולא ישב על הכסא ללא מעש. נתן אוזן קשבת לציבור ופעל מהלב כדי לשנות ולתקן.

בצביעות מקוממת אמר השר יצחק הרצוג, על פרישתו של פינס כי היא כואבת לו, מסופקני.

הרצוג שבשנים האחרונות מחזיק במחנה גדול בתוך המפלגה יכול היה להוביל שינוי אמיתי אילו היה בוחר בדרכה של המפלגה ולא בכסא עור הצבי שבכל פעם הציעו לו.

זה ההבדל בין הרצוג ופינס, שבשנים האחרונות היו צמודים בבחירות הפנימיות של המפלגה והיו מי שסימנו אותם כמנהיגי העתיד של מפלגת העבודה. הרצוג יעדיף את התואר והמעמד, פינס יהיה מוכן לוותר על הכל רק כדי להוכיח את צדקת דרכו.

כמי שהיום אינו נמצא במסגרת של מפלגה כזו או אחרת המצב מתחיל באמת להשרות הרגשת חסר-אונים, במי נותר לי עוד להאמין?  אולי הפתרון יהיה איחוד של מורדי העבודה עם הח"כים החברתיים של מרצ – אורון, הורוביץ וגלאון?

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

6 תגובות

  1. נעמי ט :

    מהמעט הידוע לי, המוטיבציה לעזוב היתה באמת יאוש, (משני חלקי המפלגה).
    האם הטריגר הסופי היה הצעה כספית קורצת?

    קשה לי להאמין.

    נקווה שלא נתבדה.

    ע'

  2. ציר העבודה :

    המאבק האמיתי לתקומתה של תנועה סוציאל דמוקרטית הוא מול החומה הבצורה
    של קשרי הון, שלטון, תקשורת ורגולציה,
    שמונעת למעשה מתנועה ס,ד, להתקיים
    באופן משמעותי ומאיים, על שלטון
    ההון במדינה.
    ארוע עזיבתו הפתאומי והבלתי נתפס הגיונית של ח"כ אופיר פינס, האידיאולוג ממנהיגי התנועה , מעורר בי את החשש הכבד,
    שלאחר שלב היאוש בא כנראה שלב הכניעה,
    שבו ח"כ מחליט לעשות לביתו וזונח את כל דגלי האידיאולוגיה הגדולה
    שבהם נפנף שנים כה רבות.
    כלאמר תחושתי החזקה, שבשלב היאוש
    נרכש ונוטרל בתוך מפלגתו ,ח"כ אופיר פינס בכספים הרבים,
    הטמונים בקשרי הון שלטון.ושמפלגת העבודה בראשות ברק, פואד ושמחון, במודע ממנפים קשרים אלו, כבסיס
    נכון יותר לצמיחה אלקטוראלית לעתיד לבוא.

  3. הראל לייבוביץ :

    אני לא חושב שפרישתו מהחיים הפוליטיים היא הזנחה של דגלי האידיאולוגיה בהם נופף לאורך השנים. לא לכל אחד יש את הכוחות להמשיך ולזעוק לנגד קירות חירשים.

  4. מיכאל לינדנבאום :

    לאופיר פינס אין את "זכות היתר" להתעייף או להתייאש.
    מדובר באדם צעיר ונמרץ בסוף שנות הארבעים שלו.
    נקווה שלא יהיה אברום בורג מספר שניים.

  5. הראל לייבוביץ :

    מיכאל,
    אדם לא צריך להישאר בפוליטיקה עד גיל 80 אם הוא מרגיש שהוא לא ממצה עצמו או לא תורם. אלא אם כן הוא עד גיל 80 מחפש לחמם את הכסא ולהינות על חשבון משלם המיסים…

  6. מיכאל לינדנבאום :

    לייבוביץ,
    לא כאשר הפרישה היא לטובת עינת וילף הניאו-ליברלית.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.