חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

טיפולי שיניים ותרופות חדשות לסל: לא אלה על חשבון אלה

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 30.12.09 6:08

הכנסת טיפולי שיניים לילדים לסל הבריאות לא צריכה לבוא על חשבון תרופות אחרות. במאמר נוקב ומענין, סוקר פרופסור אייל גרוס את הסוגיה מזווית חברתית ופוליטית

הויכוח שמתקיים בימים אלו סביב הכנסת טיפולי שיניים לילדים לסל הבריאות מציג לכאורה עמדות מקוטבות בין התומכים במהלך ובין המבקרים את העובדה שהתקציב למימון טיפולי השיניים בא על חשבון תוספת התקציב לסל הבריאות. חשוב שמי שמחויב לשוויון בבריאות ולמדיניות רווחה בתחום, יתנער מהצורה בה ממוסגר הדיון, וישים את האצבע על לב הבעיה.

הכנסת טיפולי שיניים בכלל ובפרט לילדים לסל הבריאות היא מהלך חשוב ואף היסטורי. אנו רגילים לדבר על ההפרטה הגוברת והולכת של שירותים חברתיים, אולם במקרה זה לשם שינוי, לוקחת על עצמה המדינה אחריות לטיפול רפואי חשוב, שעד כה היה מושג רק באופן פרטי (או התנדבותי). חוסר הנגישות לרפואת שיניים עבור אוכלוסיות עניות ובפרט ילדים הוא בעיה בעלת השלכות הן של כאב וסבל לילדים והן של נזק רפואי ארוך טווח, שחלק ממבקרי המהלך מתעלמים ממנו. צודקים הקובעים שאין להפלות את השיניים לרעה, ושצריך להקצות תקציב לרפואת שיניים כמו לסוגים אחרים של רפואה במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. טיפול שיניים לילדים אינו בהכרח פחות חיוני מטכנולוגיות שונות הממתינות בתור להיכנס לסל, והכנסתו לסל עשויה לתרום לצמצום אי השוויון המחפיר הקיים בתחום זה.

עם זאת, כאשר דנים בסוגיית מימון רפואת השיניים, אי אפשר להתעלם מהנקודה הבאה: בעוד שחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי ביטוח הבריאות בישראל מושתת על צדק, שוויון ועזרה הדדית, הרי שהתהליכים שהתרחשו מאז חקיקת החוק ב-1995 ביטאו דווקא רמיסה של עקרונות אלו, בין היתר באמצעות העברת נטל מימון הסל מהמדינה (וממס הבריאות הפרוגרסיבי) אל כתפי המבוטחים בצורת תשלומי השתתפות ישירים. תשלומים אלו מהווים צורה רגרסיבית של מימון סל הבריאות, ומהווים מכשול שבגינו חולים רבים אינם רוכשים תרופות שבמרשם, גם כאשר תרופות אלו כלולות בסל. הנסיגה לאחור במחויבות המדינה מתבטאת במחקרם של לאה אחדות, עמיר שמואלי ומירי סבג-אנדבלר על העשור הראשון ליישום החוק, שהראו שערכו הריאלי של תקציב הסל נשחק ומאז חקיקת החוק חלה שחיקה של כשליש מתקציב סל הבריאות: התקציב שהועמד לצורך הטיפול הרפואי באוכלוסיה הישראלית בשנת 2003 היווה במונחים ריאלים כשני שלישים בלבד מזה שעמד לצרכי האוכלוסייה ב-1995. מנגד, היקף המימון הפרטי של שירותי בריאות מכיסי המבוטחים בישראל הוא כ 30% – מהגבוהים ב”ארצות המערב”. התוצאה היא פגיעה בשוויון והרעה באיכות השירותים המסופקים על ידי הקופות, פגיעה שהמשיכה גם בשנים שלאחר מחקר זה. מדובר בצעדים רטרוגרסיבים, העומדים בצורה מובהקת בניגוד למחויבות של המדינה, המעוגנת גם במשפט הבינלאומי, לפעול באופן פרוגרסיבי למען הבטחת הזכות לבריאות ברמה הגבוהה ביותר הניתנת להשגה, תוך הבטחת נגישות שוויונית לשירותי בריאות.

החלטת סגן שר הבריאות לממן את רפואת השיניים לילידים מתקציב שבמקור נועד לעדכן סל הבריאות, יצרה דיון שהוא כביכול בין אלו התומכים במהלך שכן הם רואים בהכנסת רפואת השיניים לסל הבריאות מהלך חשוב, ובין אלו המתנגדים לו שכן הם סוברים שתרופות לסרטן ולמחלות נוספות שהיו צפויות להיכנס לסל הבריאות עלולות להדחק ממנו. את הקיטוב הזה צריך למנוע. כל מי שחשובים לו עקרונות הצדק, השוויון והעזרה ההדדית בתחום הבריאות, צריך להתלכד סביב קריאה משותפת לממשלת ישראל, כזו שתתמוך בהכנסת רפואת השיניים לסל הבריאות, אך שביסודה באופן רחב יותר דרישה מהמדינה לעצור את התהליך של נסיגה ממחויבותה לתחום הבריאות, החזרת הסכומים שקוצצו ונשחקו במשך השנים, וקביעת מנגנון אוטומטי לעדכון הסל בהתחשב בגדילת והזדקנות האוכלוסייה וההתפתחויות הטכנולוגיות.

יתרה מכך, צריך לתת את הדעת לכך שהדיון הנוכחי בו מוצבים אלו מול אלו רפואת השיניים לילדים מצד אחד וטכנולוגיות חדשות שיוכנסו לסל מצד שני, מחמיץ את העובדה שכיום תרופות רבות שהוכנסו לסל אינן נגישות לאוכלוסיות רבות בגלל תשלומי ההשתתפות הגבוהים שנגבים מחולים. הדיון על עדכון הסל הוא חשוב, אך הוא לא יכול לבוא במקום דיון על ביטול תשלומי ההשתתפות, על מנת להבטיח נגישות אוניברסאלית באמת למה שבתוך הסל. למעשה הדיון על עדכון הסל מסיט לעתים את תשומת הלב מהבעיה האמיתית של העדר נגישות לרבים לגבי מה שנמצא בסל עצמו. העובדה שבתוספת התקציב נעשה שימוש לטכנולוגיות חדשות ולא לביטול תשלומי השתתפות לתרופות חיוניות שנמצאות בסל עצמו, עלולה לעתים לחזק את אי-השוויון ולא ההפך.

צריך אם כן לתמוך במהלך של הפיכת רפואת השיניים לציבורית ולברך על כך את משרד הבריאות, אך צריך להתנגד בה בעת לפגיעה המתמשכת בתקציב הבריאות, ולקרוא לממשלת ישראל להכניס את רפואת השיניים לסל הבריאות, תוך כדי החזרת התקציב שנגזל, תיקון העיוותים שנוצרו בסל הבריאות שהפכו את תשלומי ההשתתפות למקור מימון מרכזי ורגרסיבי לסל, והגדלתו של התקציב על סמך עקרונות מימון פרוגרסיביים. הגדלה זו נחוצה גם לצורך עדכונים חיוניים לסל, אך גם לשם מימון טיפולי השיניים ולהחזרת מערכת הבריאות לשיטת מימון פרוגרסיבית שאינה פוגעת באוכלוסיות החלשות.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

37 תגובות

  1. נגה תדמר :

    במאמר מודגשת הפגיעה הממשלתית המתמשכת בתקציב הבריאות, ומוצגת כמציאות נתונה, אבל פגיעה זאת איננה מנותקת מהתערבותו של ליצמן, אלא בדיוק להיפך. מתוך כוחנות וציניות מוחלטת עושה ליצמן בתקציב הבריאות כבתוך שלו, פוגע אגב כך בהחלטותיה ובמעמדה של ועדת סל התרופות ובצעדו מגביר את הפגיעה בתקציב.
    על כן התגובה הנכונה היא להעמיד דברים על ראשם: לעצור את הפעולה שלו (רק במדינת כלום-חוק יכולה להתקבל החלטה תקציבית כזאת כי סגן השר רוצה), ואם ריפוי שיניים לילדים הוא חשוב ודחוף לדרוש ממנו לתבוע תוספת תקציב, ורק לאחר השגתה להפעיל את השירות הבריאותי הנוסף.
    הצעת הכותב, לתמוך תחילה במהלך להפיכת רפואת השיניים (לילדים תחילה) לציבורית ולהתנגד בה בעת להקטנת סעיפים אחרים בתקציב היא יריית גול עצמי: לתמוך אין שום קושי – לרוע המזל החלק השני הוא בינתיים הלכה דמשיחא. כי על כך בה בעת אין לנו כל יכולת מעשית ומהירה להשפיע.

  2. איתי :

    נגה, אני לא מסכים איתך.

    אם אני רוצה כמוך וכמו אייל "גם וגם", עדיף לתמוך בליצמן מאשר בלוביסטים של חברות התרופות, איגוד רופאי השיניים וארגוני החולים, כי לרפואה ציבורית חזקה מהסוג שליצמן מקדם פשוט אין לובי. לכן הסיכוי שהאווסטין תיכנס שוב לסל התרופות (אחרי ולמרות הצעד של ליצמן) הוא גבוה בהרבה מהסיכוי שרפואת שיניים לילדים תיכנס לסל בלי הפעולה הכוחנית של ליצמן.

    גם תהליך אישור תכנית ההתנתקות היה כוחני ולא ממש דמוקרטי, והתנתקות חד צדדית היא גרועה מיציאה בהסכם מדיני, ויש בה נזק לטווח ארוך. ועדיין חשבתי אז ואני חושב עדיין, שעדיף לתמוך בהתנתקות (התנדבתי אז בפעילות של המפקד הלאומי) מאשר להתייצב לצד המפגינים הכתומים, או לשבת בבית.

    הפוליטיקה הישראלית היא ג'ונגל, ובג'ונגל צריך לפעמים להתנהג כמו בגו'נגל. במובן הזה ליצמן מצליח לשנות מציאות הרבה יותר מהלפלפים של השמאל.

    ביום הבוחר מוקיר הציבור תודתו לליצמן ולש"ס (ובעבר – לשרון) שמשתמשים גם בכלים לא ראויים להשיג מטרות ראויות, ולא את הלפלפים חסידי הדמוקרטיה של השמאל שיודעים לצטט מדו"ח אדווה (או דוח בצלם) ולעתור לבג"צ, אך השפעתם על המדיניות בישראל אפסית.

    אני חס וחלילה לא אומר שצריך לזנוח על כללי המנהל התקין ושהמטרה (מדינת רווחה) מקדשת את האמצעים, אלא שצריך לבדוק כל מקרה לגופו. במקרה הנוכחי אני עם ליצמן.

  3. לקסי :

    מרוב יער איננו רואים את העצים.

    סל התרופות, ככל מוצר פוליטי-ציבורי הוא השקול של מערכות לחצים שהחזקות בהן הן חברות התרופות, קופות החולים ורופאים בכירים של מחל(ק)ות היוקרה.
    כך נכנסו לסל בין השאר (על-פי דווחים בתקשורת) גם תרופות נגד התקרחות.
    כמו שאיתי כתב לשיני ילדים עניים אין לובי ולכן המהלך של ליצמן הוא ראוי.

  4. איתי :

    לקסי,

    לא מדובר רק על שיני ילדים עניים, מדובר על שיני הילדים של רובנו – כל מי שאינו בעשירון העליון.

    טיפולי שיניים הם הוצאה מכבידה על משקי בית רבים מאוד, גם במעמד הבינוני. זהו רכיב משמעותי מאוד בהוצאות של משפחה "רגילה" (גם מבחינת הכנסות וגם מבחינת מצב בריאותי) על בריאות.

    זה בדיוק הכשל ההסברתי של רבים משוחרי מדינת הרווחה – פעילים פוליטיים ואנשי ארגונים חברתיים שמדברים בשם "השכבות החלשות" (או השכבות המוחלשות) אעפ"י שכמעט תמיד הדובר הוא בן (או בת) המעמד הבינוני.

    מצד אחד, בני "השכבות החלשות" לא ממש נוהים אחרי מי שלא נתפס כ"אחד משלהם", ומצד שני חלק גדול מאנשי המעמד הבינוני רואה במדיניות סוציאל-דמוקרטית כנוגדת את האינטרסים שלו.

    מקרה רפואת השיניים הוא מקרה קלאסי שבו ניתן לנצח בהסברה, בתנאי שמנתקים בין הנושא ובין תמונת דמותו של ליצמן החרדי עם הזקן שמעורר סלידה (וגזענות) בקרב האנשים שאנו רוצים לשכנע בגישה שלנו.

    פשוט צריך לשאול את האנשים לאן הם מעדיפים שיילך כסף המסים שלהם – למימון תרופה נגד התקרחות או למימון טיפולי שיניים לילדיהם.

  5. נדב פרץ :

    איתי: אם השאלה אכן הייתה אווסטין מול רפואת שיניים, הייתי מסכים עם הטיעונים שלך. אבל אסור לשכוח שמול העקרון – החשוב – של הכללת רפואת שיניים בביטוח הבריאות, עומד העיקרון הלא-פחות-חשוב של הגדלה שנתית קבועה של סל הבריאות, עיקרון שהיה בסיס למאבק ארוך מאוד, שהצליח רק בזכות ההסכם הקואליציוני עבודה-קדימה ב-2006. אם ישבר העקרון הזה, השנה יקחו את הכסף לביטוח שיניים ושנה הבאה להורדת הרף העליון של מס הכנסה.

    לקסי: ברור שיש לובי לשיני ילדים עניים. ללובי הזה קוראים ליצמן. נכון, הוא חזק פחות מהלובי של ההון. ובכל זאת, אם היינו מדברים רק על שיניים של ילדים ערביים, ההחלטה הזו לא הייתה עוברת גם כשהגהינום היה קופא.

    איתי (2): תפתח את גליון 51 של כתב העת ביטחון סוציאלי, ודפדף לכתבה הראשונה ('העיקרון של מתי'). הקשר בין העניים, מעמדות הביניים ומדיניות הרווחה הוא יותר מורכב ממה שאתה מתאר.

  6. נדב פרץ :

    אה, ודרך אגב: הזלזול בתרופות נגד התקרחות איננו במקומו. אם אנחנו רוצים רפואה ציבורית אמיתית, אי אפשר להכליל בפנים רק את מה שמציל חיים. רפואה זה גם תרופות נגד התקרחות.

  7. דניאל :

    אכן, תרופות נגד התקרחות זאת זכות יסוד!
    וגם חומר סיכה מחמם כזה של דורקס שקונים בבית מרקחת.
    והשפתון הזה לשפתיים יבשות
    ותרסיס נגד ריח רע בפה.

    לא ייתכן שריח טוב בפה יהיה נחלתם של עשירים בלבד.

  8. איתי :

    נדב,

    1. ככל הזכור לי גם בהסכם הקואליציוני עבודה-קדימה 2006 (שאתה מציין בצדק שהוא הדבר הכי קרוב לסוציאל-דמוקרטיה שראינו פה מאז רבין) לא ניתנה הסכמה עקרונית למנגנון "טייס אוטומטי" -זה נשאר "בייבי" של אפרים סנה, שהועבר לידי אורית נוקד (וחיים אורון) לאחר שסנה הפך לסגן שר.
    ההישג (החשוב) של פרץ היה בתוספת מאוד גדולה אך חד פעמית לסל. כלומר האוצר הפסיד בקרב אך ניצח במערכה. אני מניח שבתקופת ברק-אולמרט ובוודאי בתקופת ברק-ביבי, לא היתה התקדמות במאבק הזה. גם ההישג של חיים אורון ב-2008 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3486268,00.html אינו "טייס אוטומטי" כפי שהיינו רוצים.

    2. לעולם ובכל מדינה, העלות של מגוון הטיפולים והתרופות תהיה יותר משהתקציב יכול לממן. קצב ההתקדמות של המחקר הביו-רפואי הוא אדיר ביחס לכל יעד סביר של גידול בתקציב הבריאות, גם בסקנדינביה.

    לכן לעולם תהיה הפרדה בין מה שהממשלה מממנת ומה שהאזרח מממן.

    לעולם יהיה צורך לקבוע סדרי עדיפויות.

    האם לא ברור שטיפולים נגד מחלה זיהומית נפוצה הגורמת כאבים איומים, לפגיעה בתזונה ויכולה להסתבך לכדי הלם ספטי צריכים להיות בעדיפות על טיפולים של רפואה אסתטית?

    3. תודה על המאמר, מישהו מתנדב לתרגם אותו לפוסט עבור מי שלא שוחה בתחום?

  9. לקסי :

    לאיתי,

    "שיני ילדים עניים" היה מליצה.

    אני מודע מאוד לעלויות של רפואת השיניים למעמדות הביניים (למיטב ידיעתי כל משפחותי שם).

    לנדב,
    בהחלט יש הבדל בין "לחם" לבין "חמאה", בין מים לשתייה לבין יינות נתזים, בין טיפול שיניים לבין טיפול בהתקרחות – גם במשטר ס.ד.

    כשנגיע לסוציאליזם נצטרך לגרום לכך שלא תהיינה כל מגבלות תקציב (נדמה לי שזה לא קיים אפילו באוטופיה).
    עד שנגיע שמה נצטרך לקבוע סדרי עדיפויות ואלה הם תמיד מוצר פוליטי, עם כל המעקשים שבייצורו.

  10. דניאל :

    לקסי,
    האם אתה חושב שיש לך זכות להכריע עבור אדם אחר, האם יותר חשוב לו יישור שיניים על טיפול בהתקרחות?

    מה פתאום שהטיפול הרפואי שאתה מקבל יהיה מוצר פוליטי?

  11. איתי :

    האם בסוציאליזם (או בסוציאל-דמוקרטיה כהלכתה) אין מגבלות תקציב? אם כן, איאלץ בצער רב לבחור בקפיטליזם, אעפ"י שגם אני במובן מסוים קורבן של הקפיטליזם.

    אני מקווה שלא כך פירשו את המונח סוציאליזם מנהיגי הקיבוצים וההסתדרות, כי זה בהחלט יכול להסביר כמה דברים שעליהם *כל* הציבור הישראלי משלם את המחיר.

    אני לא מדבר רק על עשרות מיליארדים של חובות הקיבוצים שכולנו משלמים אלא על חוסר האמון של רוב הציבור בגופים פוליטיים ובאישים שמייצגים סוציאליזם וסוציאל-דמוקרטיה.

  12. דניאל :

    איתי,
    איזה מין דבר מרושע זה להגיד?
    האם יש "מגבלות תקציב" על חיים של אדם?
    האם יש "מגבלות תקציב" על שלמות הפה של ילד?
    האם שיניים ישרות הן משהו שמגיע רק לעשירים?
    ומה לגבי קרחת?
    האם אתה מאמין שרק למי שמגיע ממשפחה עם כסף יש זכות להראות מכובד – בזמן שהעניים נאלצים להכריח או להסתובב עם שיניים שחורות (כי אין להם כסף לקנות את הסתימות הלבנות)?

    אין כזה דבר "מגבלות תקציב".
    אם חסר כסף – תיקח עוד מיסים.
    אם אין מאיפה לקחת עוד מיסים – תיקח הלוואות (דרך אגרות חוב ממשלתיות).
    אם אף אחד לא מוכן לקנות את אגרות החוב – תדפיס כסף ותקנה את האגרות חוב עם הכסף שהדפסת.

  13. מיכאל לינדנבאום :

    גם בגן ילדים יש מגבלות תקציב לצעצועים.סדר עדיפויות נכון לוקח בחשבון את טובת הציבור הרחב.כלומר ,מדובר על מוצר פוליטי כפי שציין לפניי לקסי.
    לאיתי–אין לי אלא להצטער על החדווה הרבה שבה אתה משתלח במפא"י ,בהסתדרות ,ובקיבוצים.רמת השיוויון והרווחה היתה אז גבוהה פי כמה וכמה על הברבריות הניאו-ליברלית דהיום.

  14. דניאל :

    מיכאל,
    האם זה נראה לך הוגן שמי שנולד להורים עשירים, יהיו לו צעצועים בגן, בזמן שמי שנולד להורים עניים יהיה תקוע בארגז חול עם צעצועים יד שניה?

    אתמול הבן שלי בגן סיפר לי שאחד הילדים הביא מהבית רובוטריק שעולה 300 שקל בטויס אר אס. לילד שלי לא יכולתי לקנות.
    זה נראה לך הגיוני שאני אסתכל לו בעיניים ואגיד לו – מצטער, מגבלות תקציב?

  15. לקסי :

    לאיתי,

    היו מגבלות תקציב ועוד איך! התיאבון האישי היה צנוע יותר, כי הפערים היו קטנים. הריסון התקציבי היה נחלת (כמעט) כולם, מרמת המשפחה (והקיבוץ) ועד למדינה ולראשיה.

    לעניין חובות הקיבוצים, יש כאן הרבה עשן (כזה רעיל, של שריפת אשפה ופלסטיק), שיש מי שדואגים לעבות אותו, ומעט מאוד אש, בקושי גחלת.

    אולי מישהו מחברינו מהקיבוצים יפזר פעם את העשן בעזרת רוח רעננה של עובדות?

  16. דניאל :

    לקסי,
    "התיאבון האישי היה צנוע יותר, כי הפערים היו קטנים."

    מה שאתה מציע זה שכולנו נחייה חיים עלובים אבל "שווים", במקום שכולנו נחייה חיים טובים יותר, כשיש אנשים שחיים יותר טוב מאחרים.

    סיכמת בצורה יפה למדי את ההבדל בין הקפיטליזם לסוציאליזם. בסוציאליזם – כולנו עניים במידה שווה.

  17. חופש :

    אתם מפספסים-

    ב-1997 בוטל ע"י משרד האוצר בתקופת ביבי כרוה"מ המס המקביל.

    המס המקביל היה השתתפות המעסיק בביטוח הבריאות של העובד.

    הוא בוטל בשורה אחת, ונמכר ע"י האוצר כשינוי טכני בלבד.

    השינוי הטכני הזה גזל בין 7-10 מיליארד מתקציב הבריאות.

    יתר על כן, המדינה משלמת את אותם כספים במקום המעסיקים, בכסף שהיה יכול להועיל במקומות אחרים.

    מיותר לציין שזו המדינה המערבית היחידה שבה המעסיקים לא משתתפים בביטוח הבריאות של העובד.

    מיטות אשפוז, טיפולי שיניים, תוספת כח אדם ועוד היו בקלות נכנסים בתקציב הזה.
    במקום זה אנו רבים על הפירורים…

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3062978,00.html

  18. דניאל :

    בארה"ב המעסיק משתתף בביטוח הבריאות של העובד.
    האם אנחנו מעדיפים בריאות כמו באמריקה?

  19. איתי :

    לקסי,

    אני לא מבין מספיק בכלכלה ובהיסטוריה, אך נראה לי שרק בודדים יטענו (ואיש לא יצליח לשכנע את הבלתי משוכנעים) שרק ממשלת הליכוד והבנקים אשמים בחובות הקיבוצים, שעליהם משלמים כל תושבי ישראל, וכל הנהגת התנועה הקיבוצית צחה כשלג, פשוט קורבן תמים למזימות קפיטליסטיות ולהכפשה בעיתונות של בעלי ההון.

    אבל עזוב היסטוריה, לא צריך להרחיק ראות כדי להיווכח בעובדה שבשמאל האידיאולוגי (כמו גם בימין המתנחלי) אין כיום מנהלים טובים, ובייחוד כאלה שיודעים להפיק הרבה ממעט, לנצל את האנרגיות האנושיות והערכים, כדי לחפות על מחסור במימון.

    אם היו לנו מנהלים טובים לעמיר פרץ ב-2006 היו 40 מנדטים לא 19.

    אם היו לנו מנהלים טובים אהוד ברק לא היה הופך את האבודה לחצרו הפרטית.

    אם היו לנו מנהלים טובים מרצ לא היתה מתרסקת, וגם מלכיאור ובן ימיני ועוד אנשים טובים היו בכנסת.

    אם היו לנו מנהלים טובים, אנחנו ולא ש"ס הליכוד וישראל ביתנו היינו שולטים ברשויות מקומיות בפריפריה.

    אם היו לנו מנהלים טובים לאורי יזהר ודני גוטווין היו אלף חברי עמותה לא 17.

    אם היו לנו מנהלים טובים לעבודה שחורה היו מאה אלף קוראים ביום ולא אלף.

    הגיע הזמן שנסתכל בראי – מצע וחזון יש לנו די והותר, אבל אין לנו מספיק אנשים שיודעים לנהל (ולכן כמובן גם אין לנו די "חיילים פשוטים", רק עשרות גנרלים ללא גייסות). הציבור כמובן לא מטומטם ומריח את זה, הרי אפילו בשביל לצאת מהשטחים הוא עשה "מיקור חוץ" ובחר ראשי ממשלה מהימין.

  20. חופש :

    לדניאל-

    בחרת את הדוגמא הכי קשה. בארה"ב הבעייה בחברות הביטוח, שמתנערות ממך בקרות מקרה הביטוח, ושהאדמיניסטרציה שלהם היא 30%, לעומת כמה אחוזים בעולם המערבי המתוקן. הרבה בגלל שורת הרווח והבונוסים. הרווח גודל ככל שהם שוללים שירותים.
    סיבה נוספת היא הלובי של חברות התרופות, שאוהבות את הפטנטים, ושונאות את הגנרי.
    בארה"ב, הסיבה העיקרית לפשיטת רגל היא בגלל בעיית בריאות של קרוב משפחה. מעל מיליון אמריקאים בשנה מגיעים למצב הזה.
    הנה איך נראתה ארה"ב ביולי 2009-
    http://www.pbs.org/moyers/journal/07312009/watch_excl.html
    וזה בנוסף ל-47 מיליון לא מבוטחים, מתוכם 15 מיליון ילדים.

    בכל ארצות העולם המערבי המתוקנות (ובנושא הזה אמריקה לא מתוקנת, אלא נמצאת לדוגמא במקום ה-37 במדד המדינות של ארגון הבריאות העולמי, מתחת להונגריה וסלובניה), גם נהוג שהמעסיק משתתף בביטוח הבריאות, למה שלא תשאל על שוויץ או גרמניה, אנגליה או יפן? או שבדיה, שבה הימין והשמאל הציעו בבחירות האחרונות ביטוח שינים ציבורי?

    ישנה במדינות אלו הבנה של המעסיק, שעובד בריא לא מדביק את חבריו, ויכול לקבל ישירות טיפול רפואי, לו ולבני משפחתו. שם אף אחד לא פושט את הרגל, אם בן משפחה חולה.

    למה אנחנו צריכים לסבסד את התשלום הזה למעסיקים? כנראה שפה הערבות ההדדית מצויה במחסור.

    קל וחומר, שהאוצר משלם את הכסף במקומם, מה שהופך אותו לשולט במשרד הבריאות, והכסף הזה, קרוב ל-10 מיליארד ש"ח השנה, היה יכול לתרום לחינוך, לתעסוקה, לרווחה?

  21. לחופש :

    נקודה חשובה מאוד

    מה בדבר מכתב לחברי הכנסת בנושא?

    איתי

  22. נעמי ט :

    טיפול בסיסי בשיניים, קיים כבר שנים רבות. זה לא "קצב ההתקדמות של המחקר הביו-רפואי הוא אדיר ביחס לכל יעד סביר של גידול בתקציב הבריאות, גם בסקנדינביה" (תג'8).

    טיפול שיניים לילדים הוא בסיסי, כמו ביקור אצל רופא משפחה בגלל אודם בגרון.

    מעקב אחרי שיני ילדים היה קיים בתקופה שחשבו שאחות בב"יס הוא עניין בסיסי.

    טיפולים מסובסדים של הקופות היו קיימים מאז ומעולם.

    וראה זה פלא, פתאום מחליטים שטיפול בסיסי יתוקצב דרך סעיף שאמור לעסוק בטיפולים חדשניים הנדרשים עקב התפתחות ברפואה.

    מה זה אומר עלינו ועל כל חוק הבריאות וועדת הסל?

    ולא, אין לזה קשר לבעיית העלויות ברפואה המודרנית. הרעיון לבלבל את שתי הסוגיות הוא ציני.

  23. מיכאל לינדנבאום :

    לאיתי,
    הערת אגב על(19) "אם היו לנו מנהלים טובים לעמיר פרץ ב-2006 היו 40 מנדטים לא 19."
    אם פרץ היה מנהל מדיניות ס"דית באוצר ,בבריאות וברווחה,מזמן היו לנו 40 מנדטים ב-2009 .
    אבל הוא החליט להיות מ"כ בבטחון,ולא רמטכ"ל על באוצר או ברווחה.

  24. נעמי ט :

    1. להגיינת הפה יש חשיבות מכרעת במצב הבריאות הכולל של כל אדם.
    טיפול בהגיינת הפה וחינוך להגיינת הפה, הם חלק חשוב ממה שנקרא רפואה מונעת.

    חינוך להגיינת הפה קשור גם עם מניעת השמנה, דהיינו, למזון עתיר סוכר, שקורץ לילדים ליד כל קופה בסופר.

    מה זה קשור לחידושים ברפואה ולהכנסת תרופות וטכנולוגיות חדשות?

    2. רק בשנה האחרונה עלו התשלומים לביקור אצל רופא מקצועי, כמעט ב- 50% , בשעה שהתור לרופאים אלה מתארך מעבר לחודש, שהוא תקופת המקסימום שמגדיר חוק הבריאות.

    סביר להניח שרבים אינם מחכים אלא הולכים על חשבונם לרופא פרטי. (לעיתים הרופא הפרטי הוא בדיוק הרופא שהם יפגשו אם יחכו לתורם בקופה).

    אנחנו עדיין לא יודעים איך יראה הטיפול "חינם" בשיני הילדים. בינתיים הסכימו רק על העיקרון ועל התקציב.

    החוק הזה לא ייצר יותר רופאי שיניים ממצבת הרופאים הקיימת היום, מה זה אומר? שאנחנו עוד לא יודעים כלום.אבל אם ילד עם חור בשן יצטרך לחכות חודשיים לתור, מה עשינו?

    3. הסכום המדובר היה צריך לבוא מתקציב הבריאות ולא מתקציב הסל, שהוא כשלעצמו ייצור קצת מוזר גם ככה.

    ע'

  25. מיכאל לינדנבאום :

    "מה זה אומר עלינו ועל כל חוק הבריאות וועדת הסל?".
    1)זה אומר שהימין הכלכלי והקלריקליסטי עסוק במבצע:"חטוף וזלול ככל יכולתך הקואליציונית.
    2)זה גם אומר שאלו העסוקים בלהשמיץ ולהשתלח בשלטון מפא:י-המערך עד 1977 ,מבצעים דזאינפורמציה ושיתוף פעולה בפועל עם כוחות הריאקצייה.

  26. עמנואל ילין :

    רק השבוע צצה לה פרסומת ברדיו, בה יהונתן גפן מספר לנו על הקיצוץ של 65 מיליון ש"ח מסל התרופות, ועל כך שהוא עלול להיות רלוונטי לכל אחד מאיתנו ולפגוע בנו.

    ובדיוק כהתחלתי לחשוב איזה יופי שיש מסע ציבורי בנוסע, יצא המרצע מהשק – התברר שזו פרסומת לחברת ביטוח פרטית שניסתה לשכנע אותנו שהיום ביטוח פרטי להשגת תרופות מצילות חיים הוא למעשה חובה.

    אז מערב לאכזבה מיהונתן גפן שנותן את קולו, ומהכעס על החברה שעשתה פרסומת כל כך צינית, זה חלוןם טוב לראות דרכו מה האינטרסים פה בדיוק. מי מרוויח משחיקת הרפואה הציבורית.

  27. מיכאל לינדנבאום :

    האוצר ביטל את המימון של "תרופות שלא בסל" ע"י קופות החולים.הוא עשה זאת בשם ה"שיוויון"(וואללה אוצר בדחן-כלומר ביבי) עם אלה שאינם חברי קופ"ח .אנחנו נדאג ל"כולם" אמר הליצן ביבי.עכשיו הכסף הולך לשיניים,שגם זה לא בטוח כפי שאומרת ע'.
    תזכורת קטנטנה-בעוד חודשיים מורידים את מס ההכנסה לעשירים ולחברות.
    איזה פלא– לזה יש כסף!!(גם לסרסורים של "ויסקונסין מחכים "דמי-כיס" של כמה מיליארדים.)

  28. מיכאל לינדנבאום :

    אתה רואה עמנואל ילין איזה "ערך מוסף" יש בלהיות חבר של ביבי!!

  29. מעין :

    ל"הולכים אחורה":

    מסכימה עם תחילת דבריך, בכל הכתבות על ענייני טיפול שיניים לילדים מפספסים לדעתי את הנקודה הכי חשובה, והיא שילד שיש לו אחות בי"ס שלא מועסקת ע"י "האגודה לבריאות הציבור" אלא ע"י משרד הבריאות, ואחראית על מספר סביר והגיוני של ילדים – יימנעו ממנו כל כך הרבה טיפולים כואבים ומיותרים אם יקנו לו את חשיבות הצחצוח והתזונה בגיל צעיר. רפואה מונעת היא דבר שלא שמים עליו מספיק דגש, ובענייני שיניים הא פשוט חיונית.

  30. דיו נעמי ט :

    http://www.blacklabor.org/?p=12068

    "משרד הבריאות לבג"ץ-יתוקצב שירותי בריאות השן הבסיסיים לכל תלמידי ישראל בכיתות א'-ט'".

    מה הקשר בין התחייבות זו של המדינה לבג"צ, לבין ההחלטה להכניס יד לתקציב וועדת הסל כדי לממן טיפול שינים לכל הילדים?

    האם ההחלטה האחרונה כוללת את הסכום המוזכר בהתחייבות שניתנה לבג"צ?

    מי יודע איך לבדוק?

    ע'

  31. נעמי ט :

    מובא לעיל מסמך שנכתב על ידי שלי לוי לבקשת חה"כ שלי יחימוביץ' וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ועניינו – סקירת שירותי הבריאות לתלמיד בישראל בשנים 1998-2008.
    מתוךhttp://www.blacklabor.org/?p=7276
    25.2.2009

    להלן הפנייה למסמך
    http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m02178&type=pdf

    מתוך המסמך, עמ' 17

    7. העברת השירות ממשרד הבריאות לאגודה לבריאות הציבור
    הקיצוצים התקציביים בשירותי הבריאות לתלמיד לא אפשרו את המשך הפעלתו של התחום בידי משרד
    הבריאות, ועל כן בסופו של דבר המשרד הסכים להוציאו מידיו.
    בהודעה שפרסם משרד הבריאות בדבר העברת השירות לידי האגודה לבריאות הציבור נכתב כי
    "המחסור החמור הקיים באחיות בריאות לתלמיד, שנבע מצמצום מתמשך בתקציב להפעלת השירות,
    ובמקביל העלייה במספר התלמידים ובמספר בתי-הספר, וכמו כן החלטת ועדת החריגים שאינה
    מאפשרת קליטת עובדים חדשים במקום אחיות שפרשו – הביאו לשינוי מינהלתי זה". 65 נציין שמשרד
    הבריאות הביע לא פעם את התנגדותו להוציא את השירות מידיו ואף מחה על העברת השירות באמצע
    שנת הלימודים, אולם כאמור מאפריל 2007 הועבר שירות זה לאגודה לבריאות הציבור. 66
    בסיכום בין משרד הבריאות למשרד האוצר הוחלט שהעברת השירות לאגודה לבריאות הציבור תלווה
    בתוספת של 10 מיליון ש"ח לתקציב המקורי שיועד לשירות זה, כלומר התקציב יהיה 64 מיליון ש"ח. 67
    משרד האוצר טען לא פעם כי מהלך זה יוביל לחיסכון של 7 מיליוני ש"ח בשנה לכל הפחות, 68 אולם חברי
    הכנסת וגורמים אחרים הביעו בישיבות הכנסת את עמדתם כי החיסכון הוא בטווח הקצר בלבד, שכן
    פגיעה בשירותי רפואה המונעת לילדי ישראל תוביל להגדלת ההוצאה על בריאותם של תלמידים אלה
    בטווח הארוך. 69
    העברת השירות לידי האגודה לבריאות הציבור עוגנה בהסכם שנחתם בין משרד הבריאות לאגודה
    במרס 2007 . להלן עיקרי ההסכם: 70
    משך ההסכם: ההסכם נחתם לשלוש שנים, לשנות הלימודים תשס"ז–תשס"ט 71 . מנכ"ל משרד הבריאות
    רשאי להודיע לאגודה על אי-הארכה של ההסכם, במלואו או בחלקו, 90 יום לפחות לפני סיום שנת
    הלימודים תשס"ז או שנת הלימודים תשס"ח.
    התחייבות האגודה: האגודה התחייבה שהיא בעלת האמצעים הנדרשים וכוח- האדם המתאים, המוכשר
    והמיומן למתן שירותי בריאות לתלמיד. האגודה נדרשת לספק את השירותים המנויים בנוהלי משרד
    הבריאות באיכות טובה, ברמה גבוהה ולשביעות רצון המשרד. בחוזה קבועים סטנדרטים למתן השירות,
    ונאמר בו שהאחריות למתן החיסונים ולמימונם היא של משרד הבריאות. בחוזה פורטו השירותים שיש
    לתת, כגון חיסונים, בדיקות סינון וחינוך לבריאות, אולם אין כל התייחסות לשירותים אחרים, למשל
    מפגש אחיות עם הורי תלמידים, פניית תלמידים לחדר אחות, ביקורי בית, השתתפות האחות בישיבות
    צוות בבית-הספר או השתתפות באספות הורים. דהיינו, שירותי הבריאות לתלמיד הוצגו בהסכם
    כאוסף פעולות מוגדרות ולא כשירות כוללני, כפי שהיה בעבר.
    65 משרד הבריאות, הודעת הדובר, "שירותי בריאות לתלמיד בכיתות א'–ט' יופעלו מ 11/4/07- על-ידי האגודה לבריאות
    . תאריך כניסה: 4 בנובמבר 2008 ,http://www.health.gov.il/news/news.asp?ID=393 ,2007 הציבור", 10 באפריל
    66 . ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מכתב, 28 באוקטובר 2008
    67 . פרוטוקול מס' 26 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, "צמצום שירותי בריאות לתלמיד", 20 ביוני 2006
    68 תשלום של 64 מיליון ש"ח בשנה לאגודה, לעומת תקציב על שינויו של 71 מיליון ש"ח בשנת 2004 משמעו חיסכון של 7
    מיליוני ש"ח. פרוטוקול מס' 383 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ופרוטוקול מס' 282 מישיבת ועדת החינוך,
    . התרבות והספורט, בישיבה משותפת בנושא "שירותי בריאות לתלמיד", 16 באוקטובר 2007
    69 . פרוטוקול מס' 26 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, "צמצום שירותי בריאות לתלמיד", 20 ביוני 2006
    70 . הסכם למתן שירותים בין משרד הבריאות לאגודה לבריאות הציבור לעניין שירותי בריאות לתלמיד, 2007
    71 שנת לימודים מוגדרת בהסכם כשנה בת 12 חודשים, מ 1- בספטמבר בכל שנה ועד 31 באוגוסט בכל שנה.

  32. למעין :

    קדימה – לכתוב על זה כתבה, לא להסתפק בטוקבק.

    רוב הציבור בכלל לא מודע למשמעות ההעברה לאגודה לבריאות הציבור שעצם שמה הוא בעצם ספין.

    איתי

  33. נעמי ט :

    "בעקבות העתירות הודיעה המדינה לבית המשפט ביום 17/5/09 כי היא מעלה את התקציב לשירותי בריאות השן לתלמידים לסכום של 30 מיליון ש' במקום 10 מיליון ש' בלבד שתוקצבו קודם לכן ואולם,התקצוב יינתן רק לרשויות מקומיות שישתתפו במימון.

    לקראת הדיון בעתירות שהתקיים ביום 17/9/09 הגישה פרקליטות המדינה הודעה מעדכנת ובה חזרה בה והודיעה כי משרד הבריאות החליט לתקצב באופן שוויוני את כל הרשויות המקומיות בארץ ללא תנאי של השתתפותן במימון.
    במהלך הדיוןהחליט בית-המשפט כי בית המשפט יעקוב אחר יישום הודעתה של המדינה וקבע כי היא תגיש הודעה מעדכנת בחודש ינואר על מנת שבית המשפט ישתכנע כי אכן הרפורמה מיושמת".

    האם ייתכן שהוכחת היישום תתבסס על ההחלטה האחרונה שתקצובה ניטל מוועדת הסל?
    מהלך כזה לא יפתיע אותי.

    ע'

  34. אייל גרוס :

    למיטב ידיעתי ההתחייבות לבגצ היתה בדבר בדיקות שעורכי בבית הספר כמו שערכו פעם אך לא טיפולים כמו סתימות וכו. כפי שמוסבר בקישור הנ"ל:הסל הבסיסי כולל טיפול מונע בדיקות ,מעקב והדרכה ע"י רופא שיניים ושיננית וטיפול לפי נהלי משרד הבריאות ." – זה לא כולל כאמור סתימות, טיפולי שורש וכו'. זה ההבדל. גם עכשיו עדיין לא ידוע אם יהיו תשלומי השתתפות על הטיפולים, איך זה בדיוק יופעל וכו'.

  35. אייל גרוס :

    לפי מה שהבנתי מדובר בדברים שונים כפי שהסברתי בהודעה הקודמת, שם דובר במימון בדיקות וכו'.

  36. נעמי ט :

    לאייל,
    ברור שמדובר בדברים שונים, והיא הנותנת,
    אותי לא יפליא בכלל אם האוצר יחבר ביניהם, כדי לחסוך את התקצוב שהפרקליטות התחייבה לגביו בבג"צ.

    הטיעון כמובן יהיה שאין מדובר בדברים שונים ושההפרדה אינה תקפה, לאור ההחלטה האחרונה על טיפול שיניים חינם וגו'.

    ע'

  37. מחקרי מממ זה אוצר - חומר גלם הדורש עיבוד :

    כשאנחנו נותנים קישור למממ או מצטטים כמה שורות ולא מעבדים את החומר – זה חסר משמעות.

    אחת המשימות העומדות על שולחן מערכת עבודה שחורה היא להפוך את הסקירות החשובות והמקצועיות של מממ, שרק בודדים קוראים, לכתבות נושכות ומאירות עיניים, המכוונות לציבור שאינו בקי בתחום.

    כפי שניתן לראות מהטקסט – רק בודדים יצלחו אותו עד סופו ויבינו את משמעותו

    מממ לא מסוגל ואין זה תפקידו להרים דיון ציבורי, אין להם מערכת דוברות כמו למרכז אדוה.

    איתי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.