חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שוויון ומצוינות בחינוך – דיון בפגישת המטה הסוציאל דמוקרטי

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 30.12.09 6:10

הדיון היה פרוייקט משותף של חברים מסניף מפלגת העבודה ברמת-גן, חברים מקבוצת "דרבן" בתל-אביב, חברים מהמטה הס"ד, פעילים ס"ד עצמאיים, מורים ועוד.  בכנס שהתקיים ב-18.12.09 ברמת גן השתתפו כ-80 איש.   הנחה יגאל צחור, מנכ"ל מדרשת שדה בוקר
כתבה: דליה בלומנפלד

חינוך שוויוני מול מצוינות בחינוך

הדיון התמקד בנושא "חינוך שוויוני מול מצוינות בחינוך". הרצו: ד"ר ניר מיכאלי, מרצה בסמינר הקיבוצים וחוקר בפרויקט ההפרטה של ון ליר; עו"ד אריה ברנע, מנהל בית-ספר על יסודי בבאר טוביה והשר אבישי ברוורמן. נדון גם החינוך המקצועי.

ד"ר ניר מיכאלי
ד"ר מיכאלי דיבר בשבחה של מערכת החינוך בישראל ותאר כמה מבעיותיה. זו המערכת המובילה בעולם באחוז משתתפיה התלמידים ובהטרוגניות האוכלוסיות הלומדות בה ביחס למדינות המערב. לגיוון ולהטרוגניות של התלמידים עד כיתה יב' יש השלכות פדגוגיות שהמורים והמנהלים צריכים להתמודד איתן. הן מתבטאות בהישגי התלמידים, ויש לקחת זאת בחשבון כשמודדים הישגים לימודיים.

לאקדמיה הישראלית מקום מכובד בעולם בפרסומים, ובציטוטים ממחקרים המתפרסמים בארץ, במספרים מוחלטים ולא רק יחסית לגודל האוכלוסייה.  אחוז האקדמאים בישראל הוא מהגדולים בעולם והיא מתחרה במיטב האוניברסיטאות בעולם.

עם זאת, ציין ד"ר מיכאלי, יש בעיות בחינוך ואחת הבולטות בהן היא בעיית הפערים. פערים כלכליים בין אוכלוסיות שונות, ופערי הישגים בין חזקים וחלשים. מחקר של אברהם יוגב (מאוניברסיטת תל-אביב וממכון טאוב) מראה מיתאם מלא ומדויק בין המצב הסוציו-אקונומי של התלמידים לבין המיקום  בטבלת הישגיהם. פערי החינוך הם תוצאה של פערים כלכליים.  ולכן כשמדברים על רפורמות חינוכיות, יש לדבר על רפורמות כלכליות כלליות.

נוסף לפערים ולחוסר האטרקטיביות של מקצוע החינוך בקרב האוכלוסייה, התייחס ד"ר מיכאלי אל משרד החינוך העובר תהליכי הפרטה מואצים. הפרטה במימון, בתכנים לימודיים, ובמסגרות הלימודיות (בתי-ספר).

  • הפרטת המימון. פחות כסף ציבורי מושקע במערכת החינוך ויותר כסף פרטי.
  • מימון פרטי מתווסף למימון הציבורי, והוא כולל  גביית יתר של תשלומי יתר. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2004 מראה שהגבייה בבתי-ספר היתה גבוהה ב-55% מהמותר בחוק.
  • שיעורים פרטיים.  50% מתלמידי ישראל נעזרים בהם במקצועות הליבה.  גם זה ביטוי לפער כלכלי-חברתי.
  • התלות במקורות מימון פרטיים הולכת וגדלה במערכת החינוך. הקרנות מאפשרות למדינה להקטין את תקציב החינוך.
  • הפרטת התוכן. המדינה הפריטה את נושא הערכים. עמותות רבות מעורבות בבתי-הספר.  סקר אחד מצא שבבי"ס ממוצע פועלות כ-10 עמותות ללא פיקוח וללא קריטריונים.
  • בתי הספר הייחודיים – שהוקמו ביוזמת הורים מאוכלוסיות חזקות סוציו אקונומית – מתנהלים כבתי-ספר פרטיים בצד הפדגוגי, אך נסמכים במימונם על תקציב המדינה, קיומם נסמך – במידה רבה על פסיקות משפטיות.  בתי-המשפט רואים בחינוך שוק חופשי, ורואים את בתי-הספר כשוק.

בעיה נוספת בה מתאפיינת מערכת החינוך היא הערכת יתר של מבחני ההישגים. כל מערכת החינוך נרתמה ל"מאמץ המלחמתי" של מבחני ההישגים.  בתי-ספר, מורים, מנהלים, כולם נתבעים להביא הישגים.

השנה משקיע משרד החינוך שיעורים רבים ומעל לנורמה בכיתות ז' של בתי הספר היסודיים מכיון שבשנה הבאה הם ייבחנו במבחני טימס. בשינה הבאה דגש זה ייעלם.

כיום מתנהל משא ומתן בנושא הרפורמה על החינוך העל-יסודי. המבחנים הם חלק מהעניין. כל המערכת נבנית על תפיסת המבחנים.

עו"ד אריה ברנע
אין ניגוד בין מצוינות ושוויון. שוויון הוא מצוינות. מצוינות חשובה אם היא משרתת מטרות טובות. שוויון ערך האדם הוא המטרה.

חינוך לערכים בכלל ובעיקר לערך השוויון קודם לדחיפה להישגים לימודיים.  אין להציב מטרות מדידות במערכת החינוך וגם לא להציב את מטרת הקידום האישי של התלמידים כמטרה הראשית של החינוך. הידע אינו חזות הכול. נחוץ גם חינוך לערכים. ציונים והישגים צריכים להיות בדרגה שנייה.
יש לעצב מדיניות חינוכית המדגישה את החינוך הערכי ואת ערך השוויון.

קביעת איכות בית הספר לפי איכות מוריו ולא לפי הישגי תלמידיו.  יש לבחון את איכות המורים בצורה שונה מזו הנעשית היום, לא על פי הציונים שקיבלו תלמידיהם, אלא לפי טיפולם בתלמידים חלשים, שהוא אתגר מקצועי גדול יותר מזה המכין תלמידים חזקים להצלחה בבחינות.  בית ספר טוב אמור להיות זה שמטפל בתלמידים קשים.

בדיקות אישיוּת למורים.  מחנכים, המופקדים על התלמידים, אינם עוברים בדיקת אישיות.  אם יהיו בדיקות ומיון יהיו פחות מורים, שגם כך חסרים למערכת.  זה מחזיר אותנו לשכר המורים, אם השכר היה גבוה יותר היו יותר מועמדים להוראה ואפשר היה למיין.

אזורי רישום לפי שכונות מגורים. נדרשת חקיקה שלפיה כל בי"ס יחויב לקבל את כל התלמידים. על אזורי הרישום להיות הטרוגניים לפי שכונות מגורים. על הקבלה לבתי הספר להיעשות ללא מיון. ומשנתקבלו יש לשתף את כל התלמידים בכל הפרויקטים.

בתי-ספר מקיפים קהילתיים הם אלה היכולים לספק את הפתרון הלימודי לאוכלוסיות הטרוגניות, כשיהיו בהם מסלולי לימוד למצטיינים ולחלשים. מסלולים של חינוך מקצועי בתוך בי"ס קהילתי הם פתרון יותר יעיל מהקמת בתי ספר מקצועיים נפרדים ובמימון תקציבי גבוה.

בהתאמה לכך, במקום תעודת בגרות אחת ואחידה לכל סוגי התלמידים, ללא הבדל, הפתרון הוא גיוון בסוגי תעודות הבגרות בהתאמה לנתוני המסלולים והמגמות בהם למדו.

אבישי ברוורמן
אין ניגוד בין מצוינות לבין שוויון. ברמת יצחק , שם גדל ולמד, בבית הספר קידמו מצוינות אבל היה גם שוויון. זוכר את המחנכת שלו: מסורה, חינכה לערכים.
משם עבר לבי"ס בליך. בביקור שלו בבליך לאחרונה, שאל את התלמידים מי רוצים להיות מורים, התשובה הייתה: אף אחד.  זה מכיוון שהעולם היום מעריך ממון.

בן גוריון אמר שעל המדינה להיות אור לגויים. אם המדינה לא תלך בדרכו של בן גוריון, אין לה סיכוי.  ויתור על מצוינות ושוויון יוביל לשבטיות.
הלל הזקן אמר: "אם אין אני לי מי לי", תחרות היא תופעה חיובית לקידום אישי, אך הלל הזקן הוסיף: "וכשאני לעצמי מה אני", יש גם משפחה, חברה, מדינה. האדם אינו חי בחלל ריק.

העלאת מעמד המורה. אין סיכוי לשפר את החינוך כשהשכר נמוך. יש למשוך מורים טובים באמצעות שכר. אמרו בממשלה שהבעיה היא לא כסף, הדגימו מפינלנד שם המורים הם גיבורי האומה,  שכר המורה שם גבוה.
נחוצה תקופה של 7-10 שנים שבה יוציאו את שכר המורים מהצמדה למגזרים אחרים מה שיביא להגדלה יחסית של שכרם ולמיצובם במקום אחר בחברה. ללא מהלך דרסטי כזה לא יחול שינוי במעמד המורה.

השקעת משאבים בחינוך, השכלה ומחקר. נוכח הצלחת הרוסים בחלל בשנות החמישים והשישים הנשיא קנדי הגדיר את כיבוש החלל כיעד לאומי והשקיע בכך את המשאבים שנדרשו.  זה עיגן את הצלחתה של ארה"ב במרוץ.

לחיזוק החינוך יש לגבש מדיניות שהדגש בה על הקצאת משאבים ולבצע אותה.
עדה יונת קיבלה פרס נובל על סמך השקעות בחינוך מן העבר. היום ישראל בסכנה בעניין זה.

300 מדענים ישראלים איכותיים עובדים בארה"ב יש לקלוט אותם באוניברסיטאות בישראל ולחולל שינוי.  כמו שהמדענים היהודים הגרמנים שברחו מגרמניה לארה"ב, גרמו לארה"ב להיות מעצמה מדעית וגם אפשרו לפתח שם את פצצת האטום.  300 מדענים צעירים שישובו לישראל יצעירו את גיל הסגל באוניברסיטאות בישראל, שכיום מחצית הפרופסורים הם מעל גיל 50, כפליים משעורם בארה"ב.

מבחני הישגים. כשהקוריאנים לא הצליחו להתקבל לאוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב, משום שלמבחנים שם יש הטיה תרבותית, הם הקימו תעשיית בחינות, והחלו להתקבל לאוניברסיטאות. אבל משנתקבלו היו תלמידים לא טובים.  ציונים חשובים, אך אינם חזות הכול. הצלחתו של שר חינוך נמדדת על פי הצלחה בבחינות.   אולם בתפקידו באוניברסיטת בן גוריון הוא ראה שהתקבלו תלמידים שהצליחו בבחינות, אך היו חלשים בלימודיהם באוניברסיטה.

חיזוק החינוך הציבורי. לדעתו של השר ברוורמן, על ישראל לחזק את החינוך הציבורי. ולא להחליש את החינוך הפרטי. נדרשת מדיניות חדשה בחינוך.

בישראל משטר גרוע שבו הכול קשור. ביורוקרטיה, פוליטיקה…. אך יש בה אנשים טובים.

ישראל מועמדת ל-OECD, ישראל מאופיינת ביצירתיות, תחכום, סטארט-אפים. במקום להקים מפעלים בנגב ולישם את ההמצאות האלה, עושים להם אקזיט. זה הכשל הציוני הגדול. זה יגרום לנטרול המצאות הסטארטאפים. הפוליטיקאים מנטרלים במקום לפתח ולהקים מפעלים. מספר על יוזמה שעבד עליה במסגרת תפקידו באוניברסיטת בן גוריון להקמת סטארט אפים שם. היה בקשר עם פקידי משרד התמ"ת. העניין הזה לא הגיע לידי ביצוע עד היום. חסמים ביורוקראטיים מנטרלים פיתוח. חולשת המדינה היא בביצוע. לא בהחלטות אלא בביצוע.

כדי שיהיה שינוי נחוצים שוק, תחרות ויוזמה, ומעליהם ולצידם ממשלה שמובילה ומשקיעה.

יש מקום לאופטימיות, אין מדינה בעולם שיש בה כה הרבה מוכשרים ורציניים כמו במדינת ישראל.

צריך אמונה ונחישות.  ברוורמן בנה בהצלחה אוניברסיטת מחקר, זאת למרות המכשלות ששמפני חלקן הוזהר. האנשים הטובים התחברו יחד, זה הצליח. זה קרה באוניברסיטת בן גוריון. יוזמות לפעילות מלמטה, של אנשים מאמינים ונחושים המתחברים יחד, יכולה להצליח.

תגובות הקהל

זאב שפיר: מצר על חיסול החינוך המקצועי.

אורי יזהר: החינוך הממלכתי מצטמק לכיוון חרדי ולבתי-ספר אליטיסטיים. זה תהליך שלילי שגורם לפיצול בחברה, לירידת המכנה המשותף ולביטול הממלכתיות. צריך לחדש את הממלכתיות בכיוון חדש, לא זה של בן גוריון. יש לעשות התאמה לימינו. הס"ד הם היחידים שיכולים לעשות זאת לפי המודל הסקנדינבי.
לשם כך הוקם המטה הס"ד.

ישראל הירשהורן: החינוך המקצועי חוסל תלמידים לא עיוניים לא צריכים להיות בבי"ס עיוני. חנוך לנער על פי דרכו. צריך לתת לתלמידים לפי יכולתם. גם פרנסה וגם גאווה.

דודי דואני, מורה לאזרחות: לנבחרי ציבור אין מושג על המתרחש בחינוך. למקצוע האזרחות היום אין נגיעה אלא לזכויות אדם ולא לבעיות לאומיות. חברי מפלגת העבודה לא מדברים על כך.

ד"ר מיכאלי: היעדר חינוך מקצועי הוא איום על היותנו מדינה תרבותית. מקצועות העשרה רבים בוטלו (ציור, מוסיקה…) הכול מנוקז למבחנים. הויכוח על החינוך הוא אידיאולוגי. האם החינוך הוא של שוק חופשי, או שהוא חינוך דמוקרטי.

עו"ד אריה ברנע: מסכים עם הביקורת על החינוך המקצועי. יש להיזהר מאליטיזם. מציע שחינוך מקצועי יהיה חלק בתוך בית ספר מקיף, ולא בבית-ספר מקצועי.לדבריו, אין שום החלטת מדיניות שיכולה להחליף אמת חינוכית בסיסית ביותר. דמות מורה בעל ערכים, אנושי, אוהב, זהו הכלי החינוכי העיקרי.

פרופ' ברוורמן: טעו אלה שמבטלים את החינוך המקצועי. לדוגמא, בגרמניה זוכה החינוך המקצועי ליוקרה רבה, ולעתים שכר בוגרי בתי הספר המקצועיים גבוה מאלה של אקדמאים. הוא מצדד בחינוך מקצועי, ואומר שהוא עדיף על הלימודים הכלליים במכללות הרבות.  מסיימי המכללות הם חסרי מקצוע.  הוא מעדיף בעלי מקצוע בוגרי חינוך מקצועי שהם בעלי יכולת לא פחות טובה להצליח בלימודים גבוהים.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.