חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

בידול במערכת החינוך? אין חדש תחת השמש!

נושאים חינוך ותרבות, מידע על פעילויות ב 29.12.09 6:08

כנס שהתקיים בנושא הבידול במערכת החינוך צלל לעומק הסוגייה, אבל לא שינה את השורה התחתונה: הבידול קיים שנים ארוכות. שושי פולטין היתה בכנס של מרכז אדוה ומביאה את הדעות השונות שעלו שם

בהודעה נסערת לעיתונות הביע השבוע ח"כ ניצן הורוביץ  "שאט נפש מהגזענות הבוטה של מערכת החינוך החרדית.." זאת "בעקבות הקמת גדר בחצר בית הספר "בית יעקב" בעמנואל להפרדה בין תלמידות מזרחיות ואשכנזיות."

"בושה וחרפה שבמדינת ישראל בשנת 2009, מתנהלים מוסדות חינוך, במימון המדינה, על-פי קריטריונים של מוצא עדתי, ומתייחסים לילדות וילדים מזרחיים כנחותים וחסרי ערכים, וכמי שפסולים במגע עם תלמידים אשכנזים"

***

נושא הבידול במערכת החינוך, עלה השבוע גם בכנס של מרכז אדוה אשר התקיים בעקבות פרסום הדו"ח "בידול אי שיוויון ושליטה מתרופפת – תמונת מצב של החינוך בישראל. כבר בתחילת דבריו אמר ד"ר שלמה סבירסקי כי  "נושא הבידול מלווה את מערכת החינוך מאז שנות העשרים"

הפאנל בהנחייתו העלה את הנושא על בסיס דתי, עדתי ולאומי והשתתפו בו נציגים מזרמים שונים.

השאלה הזהה שהוצגה הייתה ערכית ופוליטית: האם רצוי שתלמידים בישראל ילמדו בבתי ספר מעורבים שבהם התלמידים באים מכל מגזרי החברה?

הרב גבי כהן – מנהל המרכזים הפדגוגיים ,מעיין החינוך התורני, דיבר על בידול מרצון:
מערכת שרוצה חינוך תורני מוגבר ,שמירה על מצוות ולימוד  על פי ההלכה. חזרה לתפילה ושפה אחת משותפת לכולם – חרדית תורנית.

בידול נוסף הוא הנושא המזרחי –  מערכת הומוגנית שבה  כל התלמידים מזרחיים. יש בה הרבה מקום לביטוי התרבות והמורשת הספרדית.

המערכת התורנית של ש"ס, כוללת 170 בתי ספר שבהם  אוכלוסיה של כ 50% בעלי תשובה לגוניהם, דור שני ושלישי למשפחות שחוו חיים מסורתיים וחזרו בתשובה , 30% הורים שמנהלים אורח חיים מסורתי ובוחרים לחנך במערכת ורק 20% אוכלוסיה מזרחית תורנית חרדית באופייה.

הבידול מאפשר לחברה לשמר את עצמה בחברה רבת תרבויות – לשמר את המסורת, לקיים מסגרת מוגבלת שתתן כבוד ותחושת שייכות. הבידול מאפשר גם להכיר את ההיסטוריה, להחזיר את המנהגים למקום שלהם להחזיר עטרה ליושנה.

הלימודים מתקיימים כיום לימודים ארוך, משום שהוויה מתרחשת באווירה, כך גם היכולת להקנות ערכים. האווירה היא כוללת מעבר ללימודי הדת  הדורשים הרבה שעות לימוד . החיבורים לא נגמרים בבית הספר אלא נמשכים בקהילה.

דני אדמסו – מנהל האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה ,דיבר על הקהילה האתיופית הנבדלת על ידי אחרים. לא מתבדלת אלא נכפה עליה להתבדל .  דוחפים את העדה לפינה ויוצרים פער שלעולם לא ניתן יהיה להדביק אותו.

לגבי הרצוי , השאלה לדעתו מי יכול ליצור את המצב הרצוי. "לי יש הגדרה שלי, אחרים עסוקים בהגדרה שלי לפני שאני מצליח להגדיר. גיליתי למשל שאני מזרחי…"

החינוך הרצוי היה צריך להיות משותף, גם אם יש בכך מהתמימות. הוא מדגיש את הרצון לשתף ולהתפתח , את הצורך בהגדרה מקדימה של מהי חברה – לדעתו ,בני אדם!  הבעיה תעלה  כשתשאל מה ההגדרה המשנית – "יתחיל ויכוח. ולכן רצוי לעבוד על המכנה המשותף."

אילנה נולמן – מנהלת התיכון הישראלי למדעים ואומנויות, דיברה על בידול מסוג אחר המתקיים בתיכון אותו היא מנהלת.

המכנה המשותף לכולם הוא בני אדם , האוכלוסייה היא הטרוגניות  – מכל הזרמים , הדתות והעדות (חוץ מהמגזר החרדי והבדואי).  הבידול מתבטא בכך שביה"ס סלקטיבי – למחוננים מצטיינים.

לדעתה הציפיות ממערכת החינוך הממלכתית היא ל 2 יעדים :

האחד , ליבתי – מיומנויות קריאה, כתיבה , חשיבה ותחומי דעת.

והשני, שהוא לא פחות חשוב, למצות עם כל תלמיד את המקסימום שהוא יכול, תוך גמישות תפעולית.

לדעתה אי אפשר לצפות שתהיה שיוויוניות בחינוך, אלא רק שיוויון הזדמנויות , כל היתר שונה ומותאם.

נאסר אבו סאפי – מפקח כולל לחינוך על יסודי , מחוז מרכז, – החברה הערבית תובעת את ההשתלבות החברתית –  מאמין שהשכלה וחינוך מקדמים אותה. המפגש בתיכון הדו לאומי, מעלה את הדימוי העצמי ומעשיר את העולם התרבותי. כיום המפגש הראשון הקיים הוא באוניברסיטאות.

בפועל סובלת החברה הערבית מאי שיוויון פוליטי, כלכלי וחברתי.

קיים  פספוס באי חשיפה לתרבויות שונות "במקום שנכבד זה את זה במפגש אשר מעודד קבלת האחר".

ההורים שכן שולחים את ילדיהם לבתי הספר המשותפים עושים זאת מטעמים אידיאולוגיים. ההורה הערבי עושה זאת מתוך תקווה להשתלבות.

ד"ר דן גבתון מבי"ס לחינוך, אוניברסיטת תל אביב – תומך נלהב של האינטגרציה, הסביר את החשיבות באי התבדלות, תוך הסתמכות על ממצאים אמפיריים על שילוב מקבוצות חברתיות. הוא הדגיש  כי אין שום דוגמא בעולם, ברמת המערכת לאורך זמן, שהצליחו להעביר משאבים מהשכבה החזקה לחלשה אלא אם כן למדו יחד.

****

את הודעתו לעיתונות מסיים ח"כ הורוביץ בקריאה:  " המשך ההפרדה הגזעית במערכת החינוך החרדית, בחסות המדינה ובמימונה המלא, הוא ביזיון נורא שאסור שיתקיים. שורש הרע הוא בעצם קיומם של זרמי חינוך נפרדים, בהם יש סלקציה בקבלת תלמידים על-פי צבע עור, אין שום לימודי ליבה, ואין מעניקים לתלמידים שום כלים לרכוש השכלה ומקצוע. הפתרון היחיד הוא בחיזוק החינוך הממלכתי – חינוך איכותי ושוויוני – על חשבון הזרמים הסקטוריאליים".

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

2 תגובות

  1. מלי :

    הבידול במערכת החינוך קיים בשיתוף מלא של מערכת החינוך. אילו היא לא הייתה מאפשרת לא היה חינוך של בתי ספר סלקטיביים המתהדרים ב"הצלחות" חכאורה כאשר הכסף מדבר שם. נראה את אותו אחוז הצלחות והשקעה גם בבתי ספר שהאוכלוסיה בה אחרת. קשת יום, מודעות נמוכה ללמידה… אז מי זו שמדברת על שוויון הזדמנויות? ולמה היא התכוונה, לשבת על הכסא. כן כאן באמת יש שוויון הזדמנויות!!!!! מספיק לטחיזת העניים….

  2. מלי :

    הבידול במערכת החינוך קיים בשיתוף מלא של מערכת החינוך. אילו היא לא הייתה מאפשרת לא היה חינוך של בתי ספר סלקטיביים המתהדרים ב"הצלחות" לכאורה כאשר הכסף מדבר שם. נראה את אותו אחוז הצלחות והשקעה גם בבתי ספר שהאוכלוסיה בה אחרת. קשת יום, מודעות נמוכה ללמידה… אז מי זו שמדברת על שוויון הזדמנויות? ולמה היא התכוונה, לשבת על הכסא. כן כאן באמת יש שוויון הזדמנויות!!!!! מספיק לאחיזת העניים….

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.