חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עיריית תל-אביב, התקציב וחופש המידע – חומת ברלין בימיה האחרונים

נושאים דעות, פוליטי, שיכון ושלטון מקומי ב 28.12.09 6:10

עיריית תל אביב מגוננת ככל יכולתה על התקציב שלה ומונעת גישה לציבור, למרות לחץ גדול של האופוזיציה. יואב לרמן סוקר את הנושא לעומק ומוצא סיבות לאופטימיות

הרוחות סערו בימים האחרונים במישור המוניציפאלי בתל-אביב, כאשר הצעתה של סיעת האופוזיציה עיר לכולנו לפרסם את התקציב העירוני גם בקובץ אקסל, ולא רק במסמך pdf בן מאות עמודיםנתקלה בחומה של קואליציית חולדאי ונפלה ברוב מוחץ. לכאורה מדובר בעניין פעוט, כולה פורמט של קובץ התקציב, אבל למעשה מדובר במהפכת שקיפות שתאפשר לעיתונאים, לעמותות סביבתיות וחברתיות וגם לאזרחים סקרנים אפשרות להבין טוב יותר את סעיפי התקציב השונים. הפרט המשעשע בכל הסיפור שעיר לכולנו בכל מקרה מתכוונים לפרסם בעצמם את התקציב לשנה הבאה בקובץ אקסל משוכלל הידוע בשמו "התקציבולטור", כפי שהם עשו כבר לתקציב השנים בקודמות. באמצעות ההצעה לסדר אותה הגיש חבר המועצה ד"ר נח עפרון, קיוו בעיר לכולנו שגם הממסד השולט כיום בעירייה יעשה עוד צעד קטן לעבר ציבור התושבים בעיר. בעקבות ההצבעה נכתבו פוסטים זועמים על התנהגותם של חברי הקואליציה, שאף הושוו לקרנפים.

תמי זנדברג, חברת סיעת מרצ וחברה נאמנה בקואליציית חולדאי לא נשארה חייבת והסבירה מדוע היא בעצם בעד שקיפות, אבל אקסל זה יותר מדי מסוכן ולכן היא התנגדה להנגשת המידע (ולא בגלל שזה כלי של מיקרוסופט). ובכן, בפוסט זה אני אנסה לפרט הן על הכשל הטכני שעומד מאחורי ההצבעה של זנדברג ויותר על הכשל המהותי בו זנדברג מצביעה נגד שקיפות והעצמת התושבים בניגוד למצע הבחירות המקומי של סיעת מרצ שאף קורא ליישום של תהליכי שיתוף ציבור בקבלת החלטות. במקרה הזה אפילו לא ביקשו שיתוף ציבור בקבלת החלטות, אלא רק העברת יותר מידע ובאופן שיהיה נח יותר לקריאה לציבור.

אז נתחיל בפן הטכני. תמי זנדברג, כמו יתר חברי הקואליציה של חולדאי, חתומים על הסכם קואליציוני. הסכם זה הוא גירסה דרקונית יחסית להסכמים הקואליציוניים שנהוגים בכנסת כאשר הסעיפים הבולטים המקשים על חברי הקואליציה לפעול הם סעיפים 6ד ו-7 בנספח (כאן בעמוד 9) ובהם נאמר:

6ד. הצעות לסדר יום יוגשו בתיאום ועל פי סדר שייקבע מראש על ידי יו"ר המועצה או ועדת המועצה. חבר סיעה בקואליציה לא יגיש הצעה לסדר יום ללא תיאום מראש עם ראש העירייה.

7. חבר סיעה שבקואליציה אשר מסיבות מצפוניות או דתיות מתנגד להחלטת הנהלה יתאם מהלכיו מראש עם ראש העירייה.

שימו לב לתאום הנדרש מול ראש העירייה באופן אישי. כלומר, בשום אופן אין להיות מופתעים מאופן הצבעתה של תמי זנדברג או מהעובדה שחבר המועצה ראובן לדיאנסקי מטעם סיעת היחיד "לתת לחיות" חזר בו בהמלך הישיבה והתחרט על כך שתמך בשחרור המידע התקציבי גם בפורמט אקסל. גם בהצבעות העתידיות חברי הקואליציה יתיישרו לצידו של חולדאי כפי שהתיישרו עד כה, וזאת מפני שסנדלו את עצמם לחלוטין בהסכם הקואליציוני והם חוששים מחרונו של חולדאי באם ימרו את פיו, וכן מפיטורים מהירים מהקואליציה וביטול הסגנות בשכר שניתנה לסיעות הבינוניות במועצה.

בפן המהותי, הפוסט של זנדברג מעלה תהיות של ממש. זנדברג מתבלבלת בין שיתוף ציבור בקבלת החלטות לבין יידוע הציבור ומסירת מידע לעיונו של הציבור ללא שיתופו בהצבעות כאלה ואחרות או בדיונים כלשהם. לדוגמה, אני מצפה מהעירייה שתעדכן אותי מספיק זמן מראש לפני שתערוך שיפוץ מתבקש ברחוב שבו אני גר במרכז העיר (שמדרכותיו ראו ימים טובים יותר בשנות ה-40 ככל הנראה), ואף שתאמר לי מה הכוונתה לעשות במסגרת השיפוץ. אני לא מצפה מהעירייה שתבקש ממני לאשר את השיפוץ, ואפילו לא שתשאל אותי לגבי החתך המומלץ לרחוב שבו אני גר. במקרה הזה, התנגדותה של זנדברג שקולה להתנגדות ליידע אותי בכך ששיפוץ הרחוב שלי מתקרב, ואופי השיפוץ שייערך (וגם במציאות העירייה לא טורחת ליידע מראש בנושאים אלה, עד שהתושבים מתעוררים יום אחד עם שופלים מחוץ לבית).

ברשותכם שני ציטוטים של זנדברג שיבהירו את הכוונה ואת הבלבול של זנדברג:

"אבל, וזה אבל גדול, לא כל אזרח וגם לא כל קבוצה או ארגון מסוגל או רוצה לעקוב אחר כל החלטה והחלטה, לעמוד על המשמר בכל סעיף וסעיף."

נכון, לא כל אזרח או ארגון יעקוב אחרי כל החלטה, אבל יהיה נחמד ומועיל אם אזרחים שמתעניינים בנושא יוכלו לעשות זאת בקלות, וכמובן זה יקל על עיתונאים שזה אמור להיות תפקידם וארגונים שיוכלו לדעת טוב יותר מה קורה בתחום העניין שלהם. האם זה שיפרסמו יותר מידע באתר העירייה יפריע ל-99% מהתושבים שלא מעוניינים במידע הזה? האם זה שרק אחוז בודד ואף פחות מזה יעשה שימוש כלשהו במידע אמור למנוע ממנו להתפרסם ולצאת לאור השמש? כמה אנשים קוראים את דו"ח מבקר המדינה? מעטים, אבל בכל זאת הוא נגיש במלואו ברשת לטובת הקמצוץ שרוצה לקרוא אותו. באופן דומה זמינים לעיון הפרוטוקולים של ועדות הכספים של הכנסת וועדות אחרות באופן פשוט וקל, גם אם בודדים עוקבים או רוצים בכלל לקרוא את זה (הפרוטוקולים של ועדת הכספים של העירייה לא זמינים לעיון באינטרנט). אני מניח שמבחינתה של זנדברג פרסום הפרוטוקולים באתר הכנסת פוגע בציבור הישראלי שברובו ודאי שאינו מסוגל לעקוב אחרי כל החלטה והחלטה ולעמוד על המשמר בכל סעיף וסעיף.

זנדברג מוסיפה ואומרת:

"הטלת כובד המשקל של הדיון על סוגיה זו משמעה הטלת אחריות מוגזמת על האזרח, אחריות שלא בטוח שהוא רוצה בה, ובוודאי שזה לא התפקיד שלו לתת לו אותה."

שימו לב לאזימוט השגוי שזנדברג לוקחת פה. האם העובדה שעיריית תל-אביב תפרסם תקציב שקוף יותר תטיל איזושהי אחריות על תושבי העיר? בסך-הכל ביקשו פה לקבל קצת יותר מידע באופן שיהיה אפשר להבין יותר טוב מה קורה עם הכסף הציבורי שפקידי העירייה אמונים עליו (מדובר בתקציב של 4.5 מיליארד ש"ח שהוא התקציב המוניציפאלי הגדול בארץ).

הגישה שזנדברג מציגה היא שעדיף לציבור לסגור עיניים ולתת אמון בפקידי העירייה וככל שיהיה פחות מידע בידי הציבור כן ייטב. מקסימום, פעם בארבע-חמש שנים הציבור יבוא להצביע (בעצם, רובו לא בא להצביע בבחירות המקומיות) ובשאר הזמן עדיף שינמנם. נערי אגף התקציבים של משרד האוצר בודאי מסכימים עם זנדברג שעדיף שלטון חזק על-פני אזרחים חזקים.

למרות הכל, אני אופטימי מתמיד. גם אם תמי זנדברג ועיריית תל-אביב מציגים עדיין עמדה שתקועה עמוק בעבר ומסתמכת על כך שחומת ברלין עדיין קיימת ותתקיים גם בעתיד, תהליכים שקורים גם בארץ וגם בעולם מראים שהשינוי בתפיסה של האזרח והשלטון קורה, ובמקום שנבחרי הציבור יצביעו נגד הציבור ביותר ויותר מקומות השלטון והציבור משתפים פעולה לרווחת שני הצדדים. כך למשל, ממש באותו שבוע שבו דחתה עיריית תל-אביב את ההצעה בדבר הנגשת התקציב, התקיים כנס של התנועה לחופש המידע בנושא שקיפות התקציב הלאומי והתקציב העירוני, ואף התפרסמהחוות דעת שגורסת כי על העירייה לפרסם את התקציב באופן נגיש יותר. בכנס עצמו, השר מיכאל איתן, המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור, הביע תמיכה בשחרור התקציב העירוני בפורמט של אקסל ואף הביע עניין בביצוע דומה ברמה הלאומית.

בכנס דיברה בין השאר הדוקטורנטית ג'ניפר שקבטור, אשר חוקרת באוניברסיטת הרוורד תהליכי שיתוף ציבור בקבלת החלטות. היא הציגה את מהפכת המידע שעברה על עיריית וושינגטון הבירה, שהחליטה לנצל את הפוטנציאל האנושי הטמון בתושביה באמצעות Crowdsourcing. עיריית וושינגטון פתחה לציבור עשרות בסיסי מידע באקסל ובפורמטים נוספים (תחשבו על האזרחים המסכנים של וושינגטון שנחשפו לכל-כך הרבה מידע. רחמנות) ויזמה תחרות עירונית נושאת פרסים בהנגשה של המידע באמצעים ויזואליים. מי שעמד בראש המיזם הוא מי שהיה סמנכ"ל מערכות המידע של עיריית וושינגטון, בחור הודי-אמריקאי בשם וויווק קונדרה (Vivek Kundra). אזרחים שונים עשו אפליקציות מגוונות בהתבסס על בסיסי המידע של העירייה כגון הנגשה של מידע הנוגע להליכה ברגל בוושינגטון, או מפה שמראה את ההישגים של בתי הספר השונים בעיר על קרע שיעורי העוני בשכונות השונות. עיריית ניו-יורק על שלל בסיסי המידע שלה יזמה תחרות דומה וגם שם תושבי העיר המסכנים ייאלצו בעל כורחם להחשף לכמויות עצומות של מידע עירוני שיוצג להם באופן נגיש ביותר, ובלי שרובם אפילו ביקשו אותו קודם. ידידנו וויווק, אגב, מונה לאחרונה לעמוד בראש אגף המידע של הממשל האמריקאי. אני מניח שבביקורה הבא בניו-יורק תמי זנדברג תסביר לעירייה שם שהם עושים טעות גדולה ומפילים יותר מדי אחריות על האזרחים של העיר שמעדיפים לישון בשקט בזמן שמועצת חכמי העירייה עושה את עבודתה, ושכל החשיפה המוגזמת הזו למידע עשוייה להוביל ליותר מדי מחשבות שרק יפריעו לאזרחים לישון בלילה. אם עיריית תל-אביב-יפו הייתה קצת פחות מפגרת, אזרחים כמו נעם הופשטטר ואלון פדן שעמדו בראש התקציבולטור והצליחו להנגיש את התקציב העירוני בצורה יפה, היו גם הם מועמדים לפרס על אזרחות טובה.

לסיכום, אני בטוח שבעזרת המאמצים של אנשים כמו רועי פלד, מנכ"ל התנועה לחופש המידע, ופעילים עירוניים כמו נועם הופשטטר ותמיכה מצד פוליטיקאים כמו ד"ר נח עפרון, ח"כ דב חנין והשר מיכאל איתן, גם אנחנו נתקדם ברמה הלאומית וברמה המקומית. למעשה, כבר בעצם הדיון הזה כאן עשינו עוד צעד קטן קדימה.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

9 תגובות

  1. סיקור תקשורתי נרחב של כנס התקציב שערכה התנועה לחופש המידע « התנועה לחופש המידע :

    […] באתר האינטרנט "עבודה שחורה" […]

  2. רביב דרוקר: אגף התקציבים מתנהל כמו סיירת – המוטו שלהם הוא שאיש מבחוץ לא צריך לדעת מה קורה בפנים « התנועה לחופש המידע :

    […] באתר האינטרנט "עבודה שחורה" [צפו בתמונות כמצגת] […]

  3. שי :

    כמה עצוב לראות את מרצ ככה. ועצוב מזה לראות את חברי הכנסת של מרצ – שבטוח מודעים למה שקורה סשם מפלגתם – ולא פוצים פה.

    אם הם לא מבינים למה בבחירות הארציות הם לא יקבלו קולות של אנשים מעודכנים פוליטית (קהל היעד שלהם) – שיחפשו במוניציפלי את השגיאות. זנדברג וראש מפלגתה עושות בושות למושג שמאל ליברלי.

  4. אורן :

    בהחלט מגיע למרצ שהנושא הזה יפורסם, אבל בואו נודה באמת… זה לא רק מרצ. המדינה שלנו עדיין נמצאת הרחק מאחור בכל העניין של שיתוף מידע אמיתי, בין אם זה עיריות, חלק נכבד ממשרדי הממשלה, חברות ממשלתיות ואף חברות פרטיות גדולות.

    נושא שקרוב לליבי: משרד התחבורה, ומערכת פשוטה (יחסית) המאחדת את המידע על כל קווי האוטובוסים בארץ. פעם בעיתון צפה איזו מילה על כך שהמשרד מבצע פרוייקט כזה (לדעתי: באיחור של עשר שנים מאז התחלת הפרטת חברות האוטובוסים). רוצים לדעת מה סטטוס הפרוייקט הזה, מה הצפי, מה הוא כולל ואיזו חברה מבצעת? לא, לא באתר משרד התחבורה. ולא, הממונה על פניות תחבורה ציבורית אפילו לא יענה במייל פרטי.

    יש עוד כמה צעדים לצעוד, ותמי זנדברג היא רק אחד מתוך תופעה גדולה בהרבה (שפשוט בולטת כי מרצ היא לכאורה מפלגה עם אידאלים). אבל על כזה זלזול באזרח ראוי לתקוף את כל אחד ואחד משם, כולל חולדאי, ויסנר, והאחרים. הם לא פחות אשמים. (כמו שעשית היטב בבלוג שלך)

  5. שרון :

    הניתוח של יואב לרמן שמסביר בבהירות את ההתנהגות האוטומטית של חברי הקוליציה על בסיס מרכיבים מבניים (הסכם קואליציוני) הוא מאיר עיניים מחד ומדכא מאוד מאידך.

  6. על פוליטיקה עירונית, שקיפות, שיתוף הציבור וקובץ אקסל @ בכיכר מול השמש :

    […] בעיני, ובתגובה ליואב לרמן אנסה לחדדה אפילו יותר.   לרמן מאשים אותי בשלוש האשמות שונות: א. ציות עיוור לראש העיר בהתאם […]

  7. מקבץ לינקים למוצ"ש | עוד בלוג תל-אביבי :

    […] פוסט של עבדכם הנאמן בעבודה שחורה על ההתנגדות של תמי זנדברג ומרצ להנגשת התקציב באקסל. […]

  8. על פוליטיקה עירונית, שקיפות, שיתוף ציבור וקובץ אקסל :

    […] מאמרו של יואב לרמן בנושא השקיפות בעיריית תל אביב, אנו מביאים כאן תגובתה של תמר זנדברג, חברת מועצת העיר. […]

  9. על פוליטיקה עירונית, שקיפות, שיתוף הציבור וקובץ אקסל | תמר זנדברג :

    […] לרמן מאשים אותי בשלוש האשמות שונות: א. ציות עיוור לראש העיר בהתאם להסכמים קואליציוניים דרקוניים; ב. בלבול בין שיתוף הציבור ליידוע הציבור; ג. שאיפה למנוע או להגביל שיתוף ציבור. […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.