חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חופשי, חופשי עד שזה מגיע לכיס שלי….או קנה אותי שלדון!

נושאים פוליטי, פוליטישוק ב 27.12.09 6:10

מאבקי הכח שמתקיימים מאחורי הקלעים של החברה הישראלית משפיעים על האזרח. בטורו השבועי, צולל ד"ר הני זובידה אל חוק התקשורת העומד כעת על סדר היום

מאת ד"ר הני זובידה

הכותרת הזו אינה מכוונת כלפי אזרחי המדינה כולם, חוץ משניים, נוני מוזס ועופר נמרודי. באותה קלות יכולתי לשנות את הכותרת לשם של אחד מהשירים האהובים עלי "איך שגלגל מסתובב". במשך שנים רבות ישנה תחושה של סטגנציה בשוק התקשורת הישראלי, מתחילים בטוב, המון הבטחות ואז תוך מספר שנים הכול נעלם, כולל הרגולציה הממשלתית ואנו ניצבים בפני מונופולים בחסות המדינה. ראו מקרה ערוץ שתיים, שהחל עם שלוש זכייניות וכיום למעשה יש רק אחת (בבעלות חלקים של נוני מוזס), כך גם חברת הכבלים שהחלו דרכם כחברות הכבלים וכיום יש רק אחת הוט שמה בישראל.

אז על מה ולמה כל הדרמה, ובכן עיתונים רבותי עיתונים, הצעת חוק שנחתמה על ידי 47 חברי כנסת מציעה כי לא תותר אחזקת עיתון למי שאינו אזרח ישראלי. חלק יקפצו וידברו על שוק חופשי ועוד שאר מיני ירקות (או גבב מילים חסר כל פשר), אך שוב אנו ניצבים בפני החלטה פוליטית כיצד יראה סדר היום שלנו ומי יבנה אותו. מאז שעלו תהיות בנושא הצעת החוק ועיניהם של חלק מחברי הכנסת נפקחו לרווחה על ידי לוביסטים או אנשים שאינם אנשי מוזס או נמרודי, חלק ניכר מאלו שחתמו על החוק ביקשו להסיר את שמם מההצעה, וחלק אף הרחיקו לכת וטענו כי הונו אותם והם מתכוונים לא רק להסיר את שמם אלא להתנגד להצעת החוק!

אז למה מוזס ונמרודי, שני שנואי נפש אלו, ובכן מישהו נכנס להם לכיס! וזה כבר טאבו, לא חופש העיתונות, לא איכות המוצר וחלק יפקחו את עיניהם בפליאה, לא, גם לא הצרכן עצמו נלקחו בחשבון בסיפור הזה. אז מה הבעיה? ובכן עיקר הבעיה היא שבעקבות כניסת החינמון של אדלסון לשוק ידיעות אחרונות ספג מהלומה אמיתית ברמות התפוצה שלו וכך גם מעריב. אז הוחלט לצאת בבליץ נגד הגורם, והוא המוצר הכי מבוקש עיתון חינם, או לשון חדשה החינמון "ישראל היום"! הטענות, כמובן, מצופות שוקולד ועטופות בנייר צלופן מבריק ומרשרש. והנה טענת המחץ, ישראל היום הוא עיתון שמקדם את ביבי. לא שאני מסכים עם טענה זו, אך אשאל האם זה מה שחושבים על העיתונאים של ישראל היום בידיעות ומעריב? בל נשכח שחלק מהם עבדו שנים על גבי שנים בעיתונים אלו, האם לא ניתן לטעון באותה מידה כי ידיעות ומעריב עבדו/עובדים באותן פרקטיקות?

מה הקשר בין רוח העיתון לאזרחות הבעלים, נניח כי שלדון אינו שש אלי קרב ויחליט להתחכם, האם הוא לא יוכל להעביר את העיתון על שם אשתו שהיא אזרחית ישראלית? האם בכך תשתנה האג'נדה של העיתון? מה כל כך דחוף כעת בחוק נגד אזרחים ודווקא בתחום התקשורת? למה הנושא לא עלה לדיון בימי מקסוול העליזים? האם נחיל את אותו החוק לגבי תעשיות מסוימות שיוגדרו כחיוניות לביטחונה של ישראל יותר מהתקשורת, תרופות, טלפוניה ועוד.

ובכן לדעתי הכול עומד ונופל על שאלת השליטה בסדר היום הציבורי, ישראל היום הופך לאלטרנטיבה ברורה למסגור סדר יום אלטרנטיבי בישראל. ברור כי זהו סדר יום מתחרה לזה שה"דינוזאורים" רוצים לשמר, לי ברור שסדר יום זה לא יתאם את גישתנו לישראל סוציאל-דמוקרטית, אך אולי זה ייתן פתח להרחבת השוק וכניסת רעיונות חדשים ואז אנשים יבינו עד כמה צרה הפריזמה הישראלית וזהו תחילתו של תהליך השינוי. כל זאת בהנחה שהצעת חוק זו לא תצלח….

ד"ר הני זובידה הינו מרצה קבוע בסגל בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, במרכז הבינתחומי הרצליה.

הבלוג של הני

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

11 תגובות

  1. דניאל :

    אז אם אני מבין אותך נכון,
    47 חברי כנסת שחתמו על חוק שמטרתו לסגור עיתון במדינת ישראל חפים מפשע,
    והאשמים היחידים עם בעלי ידיעות ומעריב?

    האם חופש עיתונאות, והזכות להביע דעה היא לדבריך "שאר מיני ירקות" ו"גבב מילים חסר כל פשר"?

    האם חברי הכנסת שלנו חותמים על הצעות חוק מבלי שקראו אותם?
    "חלק אף הרחיקו לכת וטענו כי הונו אותם"?
    או שהם פשוט לא כשירים מספיק להבין את ההשלכות של החוקים שהם קוראים וחותמים עליהם?

    אשמח במיוחד לשמוע את אנשי מפלגת העבודה וחד"ש כאן, ואת ההתייחסות שלהם לעובדה שגם דב חנין וגם דניאל בן סימון שותפים למעשה הנבלה הזה.

  2. הני :

    הי דניאל, הנה כמה עובדות:
    47 חתמו לאחר מסע מתואם של לוביסטים ולחץ בלתי פוסק!
    מממני המסע היו בעלי שני העיתונים.
    לאחר שחלק גילו את העניין שהועלה בפניהם על ידי אנשי אדלסון – הובעה על ידי חלק מהם החלטה אחרת לא לחתום על החוק.

    אני טוען כי כל הטענות לגבי שוק חופשי ולא חופש העיתונאות (עשה טובה וקרא שוב את דברי זה די נדוש לחזור על אותם דברים) הן שטויות במיץ עגבניות ונושא זה ממחיש עד כמה ההחלטה היא פוליטית ותו לא.

    הצעות חוק וקריאה – כלשאלתך – נראה לי שהתשובה המתבקשת היא כמובן!!!

    זה אני לא יודע- כאן צריך לעשות מבחן הבנת הנקרא – וזה ולא בסמכותי.

    אלו הם לא אני – אתה מוזמן לצאת בקריאה פומבית…

    הני

  3. דניאל :

    הני, מה אפשר להסיק מכך ש47 חברי כנסת חותמים על חוק,
    רק כי יש למישהו מספיק כסף להפעיל לוביסטים?
    אם אפשר להונות 47 חברי כנסת בסוגיה כל כך קריטית ולאפשר להם להרוג את חופש העיתונות במדינת ישראל?
    האם החוק הזה היה תקין אם הוא היה מחוקק לפני שישראל היום קמה, והיום הוא היה מונע משלדון לנסות להקים עיתון מלכתחילה?

    העובדה שאתה מציין ש47 חברי כנסת "נתנו ללוביסטים להונות אותם", מעידה בדיוק כמה המחוקקים שלנו צרי אופק, קטנים, מונעים מאינטרסים אישיים, וקלים להשפעה הרבה יותר על ידי בעלי הון, מאשר על ידי האזרחים שבחרו אותם לתפקיד.

    דמוקרטיה היא האשליה שלי ולך יש יותר כוח השפעה על המחוקקים מעופר נמרודי, כי אנחנו שניים, והוא רק אחד.

    חופש העיתונאות הוא מקרי פרטי של שוק חופשי. במקרה הספציפי הזה – הרי שעיתון אחד נעזר בפוליטיקאי כדי להרוג את המתחרים שלו.
    זה מה שקורה עם 90% מהחוקים שהפוליטיקאים מחוקקים.

  4. נעמי ט :

    האם אנחנו לא מפספסים פה משהו?

    מתנהלת פה תחרות משונה, בין עיתון שמופץ חינם, לבין עיתונים שנמכרים תמורת כסף.

    לכאורה, מה העניין? הרי באינטרנט כבר ניתן לקרוא את העיתונים חינם.

    אלא שהעיתונים לא עד כדי כך פראיירים – מודעות למשל, אינן מתפרסמות באינטרנט.

    גם אין הקבלה מלאה בין החומר מתפרסם בעיתון וברשת.

    ואנחנו חוזרים לשאלת הפתיחה – איזה מן תחרות זו?

    על איזה חופש עיתונות מדברים פה?

    העובדה שהבעלים אינו מקומי, היא שאלה משנית, אם כי לא מקרית.

    על העיתונאים שכותבים שם בעיתון ההוא, עוד שאלה מעניינת.

    ע'

  5. דניאל :

    אחחח, אין על השמאלנים.
    תמיד לימדו אותי לחשוד ולחשוש ממי שפועל למטרות רווח, ועכשיו כסוף סוף יש עיתון שלא אכפת לו להפסיד כסף – גם ממנו צריך לחשוש.

    או שאולי הזכות לקרוא עיתון היא זכות שקיימת רק למי שיש לו כסף לשלם לעופר נמרודי?

    או שאולי מדינת ישראל צריכה להתחיל לשלם לעופר נמרודי תמורת השירות שהוא עושה, ככה – גם מי שלא קורא את העיתונים שלו יהיה חייב לשלם.

    חופש עיתונות אומר שלכל אחד, בין אם הוא רוצה להרוויח או לא, חופשי להדפיס עיתון ולהפיץ אותו.
    הנושא של רווח או לא הוא לא רלוונטי.

    סוף סוף קם אדם שמדפיס עיתון מתוך אידאולוגיה, ולא שיקולי רווח – אבל את ע' זה לא משביע.

  6. נעמי ט :

    אם זה נכון – אני חוזרת בי מדברי.

    לא משיקולי רווח?
    הצחקתם אותו.

    ע'

  7. דניאל :

    ע', הסיבה שבגינה אדלסון מדפיס את ישראל היום, היא אותה סיבה שבגינה את מגיבה בעבודה שחורה.

    רק שאדלסון כנראה לא תואם את ההשקפות הפוליטיות שלך, אז את תומכת בהשתקה שלו.

  8. נעמי ט :

    מי אמר שאני תומכת?
    מחמיאה לי כמובן ההשוואה…

  9. נעמי ט :

    1. בעיקרון – אני בעד שכל אחד יוכל להוציא עיתון, בכל מקום, זמן, שפה, ובלבד שיכבד את כללי התקשורת החופשית. (לא יסית לגזענות, לאנטי-דמוקרטיה, לפגיעה בזכויות אדם).

    2. בעל עיתון צריך לטעמי להתנהל בשקיפות. (היית רוצה שסוחרי נשים יעמדו מאחורי עיתונים בעלי השפעה?)

    3. לאור האמור ב (1), אין לי ספק שיש בעיה כאשר רק בעלי הון יכולים להוצא עיתון ולחלק אותו חינם.

    4. החוק המוצע לא רלבנטי מבחינת האמור ב(3), ויש בו הרבה בעיות נוספות.

    5. לגבי הבעיה ב(3), לא נראה לי בכלל שזה עניין לחקיקה. זה עניין לציבור ולאנשי התקשורת.

    6. לדוגלים בתחרות חופשית אמורה להיות בעיה עם בעל הון שמחלק עיתונים חינם באופן שמזכיר התנהלויות אחרות של אנשי עסקים שבצרה כזו שברו מתחרים ואחר כך השתלטו על השוק והעלו מחירים.

    ע'

  10. הני :

    דניאל, אני לא מבין אם אתה מתייג מישהו כשמאלן מיד כל אמירותיו אינן מקובלות? אתה מנסה להפריד בין פוליטיקה לדעות או כלכלה?
    אני לא מבין את הטיעון…
    הייתי מציע לך להישאר דבוק לתוכן ולא לרדת לטיעונים לא רלונטיים ומשמימים.

    ע' לצערי לא הבנתי את הטיעון שלך, מה אם יש לי כסף אסור לי להפיץ חינם את משנתי? האם יש חוק שאוסר על כך? מה הבעיה? (בלי שום קשר לנטיותך הפוליטיות)

    לדעתי זהו מדרון חלקלק ואל לנו ליפול למלכודת זו…

  11. הני :

    ע' מסכים עם הרוב…לגבי 3 זה לא בהכרח נכון ראי המון דוגמאות מהעולם הפטיש ו-The Onion ויש עוד…לא של בעלי הון.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.