חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

שתי הצעות חוק אבהיות ומיותרות

נושאים מועד ב', משפט ופלילים ב 21.12.09 6:03

שתי הצעות החוק שעלו אתמול בתקשורת, הגבלה על שעות מכירת אלכהול, ואיסור על עיבוד תמונה כלל, מעלות תהיות לגבי תפקידה של מדינת ישראל, האם המדינה אמורה לתפקד כהורה, או כאח גדול ?

מאת: יהונתן קלינגר

0.  מדינת ישראל אינה מעוניינת באזרחים משכילים, נאורים, חוקרים ובעלי רצון משל עצמם; זוהי המסקנה היחידה המתחייבת מסט הצעות החוק שעלו אתמול בתקשורת: מחד, הגבלה על שעות מכירת האלכוהול ומנגד איסור על עיבוד תמונה כלל. כיוון ששתי הצעות החוק טרם הוגשו לכנסת, ככל הנראה, אני אאלץ להסתמך על ספקולציות והודעות לעיתונות, אולם לא מעט בעיות קיימות בכל אחת מהצעות אלו, אשר מניחות כי האדם אינו חכם דיו כדי לדעת מה טוב עבור עצמו, ובמקום לטפל בטבע האדם, הן מגבילות את חירותו.

1.  ראשית, האיסור הלא מקורי להציג תמונות לאחר עיבוד תמונה; הרי חירות האמנות, חופש היצירה והגרפיקה היא ערך כה מקודש: הביטוי האומנותי אינו אלא דרך האדם להגשים את עצמו, ועל ידי הגבלת מה שמותר לבטא, להגיד, לצור, לא יגבילו חברי הכנסת רחל אדטו ודני דנון אלא את הביטוי המסחרי. מי שם את חברי הכנסת להחליט עבור האזרחים מהו אידיאל היופי (בג"צ 226/04 נטו נ' הרשות השניה ובג"צ 606/93 קידום נ' רשות השידור) ומהו הגבול האומנותי? האם יש ברזון משהו שפוגע ברגשות הציבור עד כדי כך שאסור להציגו? (ראו גם בג"צ 806/88  נ' המועצה Universal לביקורת סרטים ומחזות, בג"צ 316/03 בכרי נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות)

2.   ובכלל? כיצד ניתן להגדיר עיבוד תמונה? האם הצגה של דמות שאינה אנושית, ובעלת אותו אידיאל יופי פיקטיבי תהיה עבירה על החוק? (והשוו לזנות וירטואלית). טול את אידיאל היופי הממוחשב, דמות כמו לאורה קרופט, או כל כוסית וירטואלית אחרת, לא ממש כפופה לאותם כללים. כלומר, המדרון החלקלק יגרום לכך שבמקום להציג את אסתי גינצבורג אחרי איבוד דיגיטלי, נקבל את אחותה הוירטואלית, שלא כדרך הטבע. זה לא עניין של מהות, אלא של צורה. הרצון לרטש הוא אמנות, וכיוון שאי אפשר להבדיל בין האמנות של מניפולציה חזותית לצורך מסוים לבין צורך אחר, אני לא רואה כיצד אותו חוק כלל יאכף. (img cc-by slushpup)

dmot

3.  וחוקי היובש? וובכן, עוד מאז הצעתו של אופיר פינס לסגור את הברים בשעה 02:00 החלו כל מיני רעיונות על הגבלת מכירת אלכוהול; החל מהרצון להגביל את שעות מכירת האלכוהול במתחם יד-חרוצים ודרך הגבלות מיותרות בנתניה. אבל ברור שההגבלה המיותרת לא תמנע מקטינים לשתות אלכוהול, הרי אם אלכוהול הוא תהליך התבגרות, הרי שהעבירה על החוק לא משנה דבר.

4.  הרצון של המדינה להיות הורה, ולא אח גדול, לדעת מה טוב יותר עבור האזרחים ולא להכווין אותם לדרך הישר, היא הבעיה; במקום לדון בשאלות ערכיות, הופכים נושאים שהיו פריפריאליים למטריה החשובה; יוצרים עבירות של פרה-פשע, מגבילים את החירות בשם ההגנה על קולקטיב שכלל לא רוצה הגנה. ומדוע?

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , ,

7 תגובות

  1. יהונתן קלינגר | פטרנליסטן בפתח. ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]

  2. אדי סימון :

    יהונתן קלינגר שלום,

    אפשר להבין את ההתנגדות לפטרנליזם, וזה משתלב יפה בשיח הזכויות הליברלי שאופייני כל כך בארבעים השנה האחרונות.

    הבעיה היא שהתרבות הנהנתנית, הנרקיסיסטית והדקדנטית שהשתלטה בישראל, בד בבד עם הנאוליברליזם, הכוחנות והשחיתות שפשו בכל אתר – עברה את הגבולות המסמנים תקינות ונורמטיביות.אנחנו מגדלים נוער ודור צעיר שהוא יותר ויותר שכור, מכור וחסר ערכים, וחיים בעצמנו יותר מדי בחיים למראית עין ורדיפה אחר 'טרנדים' מכל הסוגים, כולל הטרנד אחר הרזון והחיטוב שלא מן העולם הזה.

    הבקורת על דברי החקיקה, ברמת
    הפרטים – יכולה להיות אפילו מוצדקת, פה ושם, אבל חובה גם להבין שאם חפצים אנו בחברה בריאה מבחינה ערכית וחברתית – עבודת התיקון צריכה להתחיל גם בנסיון לנהוג במשמעת, תקינות ונורמליות ברמה האישית. בלי ערכיות אישית אי אפשר אפילו לחלום על על אידיאות גבוהות כמו צדק חברתי,שוויון, שלום וכו' וכו'…

    אז עם כל הכבוד לזכויות הפרט, ולמרות הבקורת על פרט זה או אחר בחוקים המוצעים – הסוד הוא באיזון המושכל והשקול, ומספיק עם ההתלהמות הליברלית נטולת הרסן.

  3. איציק יאפ :

    כשמרטשים את אסתי גינזבורג (היא קטינה?!) עבור פרסומת של גלידה או אופנה או לאמשנה מה היא עושה (אני כבר לא זוכר) זה לא בשם האומנות, זה לא חופש אומנותי וזה לא קשור לחופש הביטוי.

    חברות השיווק והפרסומות מפעילים על הקהל שלהם מליוני מניפולציות מכל הסוגים החל משקר גס ועד לאמת מסולפת ושיטות שלא יצחיקו את אחרון המהפנטים.

    כל חוק שמגביל את חופש הפעולה שלהם, אני בעדו 🙂

    לגבי אלכוהול. לנערי ישראל יש יותר שיקול דעת בנושא? כי כעת זה לא נראה ככה…

  4. דניאל :

    השאלה שאני שואל לגבי דנון היא האם העבודה הפרלמנטרית שלו מסתכמת בחקיקת חוקים עבור לוביסטים כאלה ואחרים, או שמדובר בהעתקת חוקים זולה ממדינות אחרות.

    במקרה של ה"רשות הלאומית למלחמה באינטרנט" הרי שדנון העתיק את החוק של הסנטור ה"דמוקרטי" ג'יי רוקפלר.
    http://news.cnet.com/8301-13578_3-10320096-38.html
    במקרה של החוק נגד עיבוד פוטושופ, הרי שזה עוד חוק מה"ליברלים הדמוקרטים" באנגליה:
    http://www.telegraph.co.uk/news/newstopics/politics/liberaldemocrats/5962358/Airbrushing-of-photos-should-be-banned-Liberal-Democrats-say.html

    "הרצון של המדינה להיות הורה, ולא אח גדול, לדעת מה טוב יותר עבור האזרחים ולא להכווין אותם לדרך הישר, היא הבעיה; במקום לדון בשאלות ערכיות, הופכים נושאים שהיו פריפריאליים למטריה החשובה; יוצרים עבירות של פרה-פשע, מגבילים את החירות בשם ההגנה על קולקטיב שכלל לא רוצה הגנה. ומדוע?"

    ציטוט מעולה, שאני אבחר להשתמש בו למשל כשיהונתן קלינגר רוצה שמדינת ישראל ההורה תמנע ממנו לחתום על הסכם עם ספק תקשורת שמסנן טורנטים,
    או כשחבר עבודה שחורה כזה או אחר רוצה שמדינת ישראל, ההורה, תחליט עבורנו מה מותר לנו או אסור לנו לעשות עם הפנסיה שלנו, ובאיזה שכר מותר לנו להסכים לעבוד או לא.

    מה שכן, אני שמח לראות איך אנשי השמאל האמיתיים תוקפים את הרצון שלך בחופש, וההצדקה שלהם את הפטרנליזם של חברי הכנסת.
    אולי, לאט לאט, תתפקח ותפסיק לחפש את הבסיס המוסרי שלך אצל השמאל – ותעשה את הצעד הקטן, והמתבקש, אל עבר הליברטניזם הקפיטליסטי – השיטה היחידה שאכן דוגלת בזכויות אדם, חופש וחירות, והתנגדות להתערבות הממשלתית ביכולת הבחירה החופשית שלנו.

  5. מיכאל לינדנבאום :

    ליהונתן,
    כתבת:"מגבילים את החירות לקולקטיב שכלל לא רוצה הגנה."
    לקולקטיב ,אולי לא .
    אבל לא בטוח שהורי אותם נערים "מבוסמים"(מאלכוהול וגם מחגיגת..) לא מעוניינים בהגנה זאת.
    לדניאל,
    אתה אולי שכחת,אבל יכולת הבחירה האישית שלנו מותנית גם בהתערבות ממשלתית שתמנע מלחמת הכל בכל ואנרכיה בשם "הבחירה האישית".זאבים וכבשים כבר הזכרנו?

  6. חגי :

    קצת קטנוניות, אבל הבחירה בין מדינת "הורה" ובין מדינת "אח גדול" היא בעייתית אם אתה מנסה לומר שהורה זה שלילי ואח גדול חיובי. פשוט בדרך כלל משתמשים במושג "אח גדול" על מדינות בהקשרים שליליים…

  7. ק. טוכולסקי :

    הטלת הגבלות קניית אלכוהול היא רעיון חכם שמופעל במדינות רבות במטרה לצמצם את האלכוהוליזם ונזקיו. בסך הכל המדינה היא תמיד אח גדול או הורה ואני לא מבין למה כולם קופצים רק כשנפגעת הזכות לשתות לשוכרה, הרי אף אחד לא קופץ כשהמדינה מגייסת לצבא או משסה את שוטריה במפגינים או גובה מיסים מהעניים בשביל חלחק את השלל לעשירים, אז האלכוהול מקפיץ? הטלת הגבלות על שתיית אלכוהול היא דווקא דוגמא למה כן צריך מדינה.
    לגבי חוק הריטוש, צריך להגדיר אותו באופן מפורש, למשל איסור על ריטוש דמויות דוגמניות בפרסומות לעומת העדר איסור על מצגות של יצירות אומנות שלא לצרכי מכירת מילקי, זה יכול לתת מענה. חקיקה לא חייבת להיות מעורפלת, היא יכולה להיות מאוד מאוד פרטנית.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.