חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ההיסטוריה של הכלכלה: למה היה צריך את רוברט אואן

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 15.12.09 6:00

פעיל "עבודה שחורה" ק. טוכולסקי פותח בסדרת מאמרים על כלכלה במבט היסטורי. במאמר הראשון הוא חוזר אל ראשית המאה ה-19 ואל ניסוי מעניין שערך תעשיין טקסטיל בריטי 

פרק א': למה היה צריך את רוברט אואן?
 
בשנת 1800 הקים רוברט אואן, יחד עם מספר שותפים, חברה שקנתה מפעל טקסטיל בסקוטלנד, ולקחה על עצמה להראות שגם כאשר יינתנו בו תנאים מיוחדים לעובדים, ניתן יהיה להפיק ממנו רווחים.

המפעל שאכן זכה להצלחה, למרות סירובם של אואן ושותפיו לעשות הכל בכדי למכסם את רווחיהם, פעל על פי עקרונות היסוד הבאים:

א. ילדים מתחת לגיל 10 לא הורשו לעבוד במפעל. במקום להעסיק ילדים מגיל 5 ומעלה, כפי שהיה מקובל בתעשיית הטכסטיל באותה התקופה, המפעל העמיד לרשות ילדי העובדים והקהילה בה היה ממוקם, בית ספר.

ב. יום העבודה במפעל לא עלה על 10.5 שעות עבודה ביום, שישה ימים בשבוע. כשני שליש מזמן העבודה היומי שהיה מקובל בתעשייה בבריטניה וארצות הברית של אותם הימים.

ג. אולמות התעשייה במפעל הוקמו לפי המלצות רופאים ומתכננים רפורמיסטיים, באופן שיבטיח את מזעור הסכנות הבריאותיות והבטיחותיות לעובדים.

ד. במקום שהמפעל יקים חנות, שתמכור לעובדים, תמורת תלושים שניתנים במקום שכר, מוצרי מזון במחירים מופקעים, תמך אואן בהקמת צרכניה שיתופית, בה מכרו לחברי הקואופרטיב סחורה במחירים נמוכים.

ה. לעובדי המפעל הוקמו קופות חולים וקצבאות שמימנו שירותי בריאות וקצבאות אבטלה וזקנה.  

המפעל כאמור היה רווחי. אולי לא רווחי כמו מפעלים שהעסיקו ילדים מגיל חמש, או העסיקו את עובדיהם בין 16 ל-18 שעות ביום, כנראה גם לא כמו מפעלים ששילמו בתלושים לקנייה בחנות של בעלי המפעל, שם יכלו העובדים לקנות במחיר שנועד להבטיח רווח נוסף לבעלים- אולם המפעל היה רווחי. תופעות שהיו נפוצות בין אנשי מעמד הפועלים כצריכה מופרזת של אלכוהול, תוחלת חיים נמוכה ואבטלה ללא הכנסה מינימאלית בתקופות משבר, נמנעו. מחקרים מהתקופה מצביעים על השיפור שחל ברמת החיים של העובדים. אואן לא ראה במפעלו פעולה פילאנטרופית, אלא ניסוי. הוא הגדיר את עצמו כסוציאליסט, ונחשב עד היום לאחד מחשובי הסוציאליסטים האוטופיסטים. אואן התמסר לפעילות מחקרית ופוליטית ופעל להנחלת רעיונותיו, תחילה בבריטניה ולאחר מכן בארצות הברית.  

אבל, רעיונותיו ופרסומיו של אואן נפלו על אוזניים ערלות. גם בתקופתו בטרם הגיע המהפכה התעשייתית והקפיטליזם לשיא פריחתם, בעלי ההון והמפעלים לא חשבו שהם צריכים לנצל את עובדיהם פחות, אלא העדיפו להמשיך ולנצל את כוח האדם שעמד לרשותם בצורה מכסימלית. גידול באוכלוסייה בשילוב מעבר מכלכלה מבוססת עבודת אריסים בחלקות קטנות לחוות לגידול צאן ובקר, הבטיח זרם שוטף של פועלים חסרי כל, שזרמו מכפרים בהם לא נותרו מקומות עבודה, למרכזי התעשייה בערים. המיכון שהלך והשתכלל הבטיח שכל העת יהיו פחות מקומות עבודה מעובדים, והאיסור על התאגדות עובדים, שמנע מהעובדים להתארגן ולהיאבק על זכויותיהם, כל אלו הותירו את הפרולטריון הבריטי ההולך וגדל, חסר יכולת מאבק. זכות בחירה, שהתבססה על רכוש וחוקי עוני נוקשים שראו במובטלים פושעים, לא הותירו למעמד ההולך וגדל של פועלים כל ברירה. מפעלו של אואן נותר אחד מכמה מפעלים בודדים, בשעה שרוב בעלי המפעלים המשיכו להעדיף העסקה של עובדים ללא זכויות, בשכר נמוך ובמשך רוב שעות היממה. תוחלת החיים של בני מעמד הפועלים הייתה נמוכה, ופגיעות, מחלות ומוות כתוצאה מתאונות ותנאי עבודה לא נתפסו כדברים שבעלי המפעלים צריכים לפצות בעבורם. בחברה ללא מפלגות עובדים סוציאליסטיות או סוציאל דמוקרטיות, ללא איגודים מקצועיים וללא קדושה לשום ערך מלבד מיכסום רווחים, נחשף אופיו של הקפיטליזם המתפתח, בלי שום אשליות – העובד השכיר היה חלק ממכונות המפעל.  

העולם לפני האיגודים והסוציאליזם הותיר לעובדיו רק את האפשרות להיות מנוצלים או מובטלים, לעבוד בכל תנאי, או להיחשב פושעים. גם היום, בארצות בהן אין איגודים ואין ייצוג פוליטי לעובדים, התנאים מזכירים את המצב ששרר בראשית המהפכה התעשייתית באירופה.

כך פועל הקפיטליזם המהולל כששום דבר אינו מפריע לערכים המקודשים של מיכסום רווחים.

 קריאה מומלצת: מ. באר, היסטוריה כללית של הסוציאליזם והמאבקים הסוציאליים, גרסה עברית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1953 

עורך הטור: נגה  תדמר 

 לכל הפרקים בסדרה

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

17 תגובות

  1. דניאל :

    לפני שאני אגיב,
    אני רק אשאל כמה שאלות:

    א. אז המפעל הרווחי של אוון העסיק ילדים בני 10 במשך יותר מ10 שעות ביום, שישה ימים בשבוע?
    ב. בחנות שאוון הפעיל, האם הוא מחר את המצרכים לעובדים במחיר עלות, או שהוא עשה רווח(גם אם קטן) על המצרכים הללו?
    ג. מה קרה לניסוי הזהה שאוון ניסה לערוך בניו הרמוני אינדיאנה וליד גלסגו? האם גם הם נהנו מאותה הצלחה?
    ד. בהנתן שקנה שלושה מפעלים, אחד הצליח להביא לרווח, ושניים אחרים כשלו כשלון נחרץ – האם אפשר להגיד על אוון שהפעילות הזו הייתה לו רווחית, או שהוא הפסיד עליה כסף ובעיקר היה פילנטרופ?
    ה. אם היום הייתה לך בחירה בין לקנות מהמפעל של אוון, או לקנות ממפעל אחר, מה היית בוחר?
    ו. הכיצד זה שיש אדם כמו אוון, עם הרבה מאוד כסף, שאיננו אדם רשע על פי ההגדרה שלך?
    ז. האם במפעל של אוון היו איגודי עובדים, ועדי עובדים, או שביתות?

    הרבה שאלות, אני יודע.
    אבל ככל שנענה עליהן בדיוק, נוכל להבין באמת את ה"הסטוריה".

  2. achso :

    הניסוי בניו הרמוני לא היה ניסוי במפעל בבעלות פרטית ובתנאים משופרים יחסית לתקופה של עבודה, בטיחות, עבודת קטינים וחיי העובדים, אלא ניסוי בהקמת מושבה שיתופית, נא לא לבלבל.

  3. דניאל :

    תודה על ההבהרה.
    אז אני מוסיף את ח':
    האם יהיה נכון לומר שהניסוי האחד שהצליח – היה מפעל בבעלות פרטית, שהשתמש בכסף ומסחר,
    בזמן שהניסויים שנכשלו היו קהילות שיתופיות?

    וט:
    האם הייתה התערבות ממשלתית כלשהי שכפתה על אוון תנאים כאלה או אחרים מול עובדיו?
    י':
    האם יהיה נכון לומר שבין אוון לעובדיו היו יחסי עובד ומעסיק, ובכל זאת אוון היה מעסיק שאכפת לו מעובדיו?

  4. achso :

    אפשר להוסיף שאלה יא' איך זה שאוון היה כזה יוצא דופן וכל האחרים העבידו עובדים 18 שעות ביום, במפעלים מזוהמים ולא בטיחותיים והעסיקו ילדים, בלי שום ביטחון סוציאלי או פנסיוני.

  5. מיכאל לינדנבאום :

    שלום לדניאל,
    בהמשך להערת achso אפשר להתרשם שאתה מושפע מידי מהערוצים המסחריים ,מתרכז בפיקנטרייה ושוכח את תהליכי העומק החברתיים-פוליטיים.

  6. דניאל :

    אני מבין שתשובות אין?

  7. מיכאל לינדנבאום :

    לדניאל,
    תשובה אין כי מדובר אצלך בפיקנטרייה ללא התייחסות לשינויים החברתיים העמוקים שעליהם מדבר טוכולסקי.

  8. דניאל :

    אמרתי שאני אשמח להתייחס להכל, אחרי שנענה על השאלות הבהרה האלה.

  9. מיכאל לינדנבאום :

    לדניאל,
    מי שיכול לענות לך באופן פרטני זה טוכולסקי או achso,כך אני מתרשם.אני לא מבין מדוע אתה מתלה "התייחסות כללית",בפרטים אלו או אחרים שאינם משנים את התמונה הכוללת…אלא אם כן אתה חושב שהם כן משנים.
    בינינו,אם אוון היה מעסיק שכן היה איכפת לו מעובדיו,זה משנה את התמונה הכללת של ניצול והשפלה של מיליונים?

  10. ק. טוכולסקי :

    למרות הפיתוי הרב החלטתי עקרונית לא לטקבק כתגובה לסדרת מאמרים זו. מי שרוצה להתעמת מוזמן לכתוב מאמר נגדי. מה שכן אני כן אתייחס במאמרים לנקודות שיעלו מהערות. אני אשמח אם החלטתי תכובד ולא יהיו נסיונות לגרור אותי לדיון מה שתמיד מהווה אופציה מפתה.

  11. דניאל :

    מה שזה אומר מיכאל,
    זה שיש בעלי הון שהם "נצלנים" בהגדרה שלך,
    ויש בעלי הון שהם דווקא "בסדר" לפי ההגדרות שלכם.

    האם אתה מקפיד לקנות רק מוצרים של מי ש"בסדר"?
    האם אתה בכלל שואל את עצמך מי מתייחס יותר טוב לעובדים שלו – מנכ"ל קוקה קולה, או מנכ"ל פפסי?
    האם אתה בודק מי מעסיק ילדים – נייק או ריבוק?

    אתה זה שמתעקש תמיד לציין שבעלי הון מקומבנים עם פוליטיקאים.
    אז למה אתה תולה את כל המאבק שלך ב"בעלי הון מרושעים" באותם פוליטיקאים שמקבלים מהם הטבות?

  12. מיכאל לינדנבאום :

    לדניאל,
    אתה מסלף לצערי את משמעות דברי.לא אמרתי ש"יש בסדר" ו"יש לא בסדר",אלא אמרתי שאם יש "בסדר" אחד,הוא בטל בשישים בים העושק והניצול של המעמדות הנמוכים באנגליה באותה תקופה.(זה דומה קצת לזה שהיית אומר שהיו גרמנים טובים וגרמנים רעים והסה"כ מתאזן)
    אח"כ אתה מפליג לנושא הצרכני(נייק או ריבוק),וכך בורח מהנושא העיקרי:ניצול עבודה זולה.זה פשוט לא לענין.
    הון ושלטון-תוך 25-30 שנה הפוליטיקאים העבירו את מרבית נכסי הציבור לאוליגרכייה של 20 משפחות בבזיזה הגדולה בהסטוריה של ישראל.אז אתה שואל אותי מה הקשר בין,האחים עופר למשל,ובין הפוליטיקאים של הריאאצייה הימנית השלטת שנים כל-כך.
    אני חוזר-פוליטיקאים זה לא כולם אלא ראשי הימין הריאקציוני שהשתלט על המדינה ב-1977.

  13. עודד גלעד :

    דניאל, אשמח להבהרה קטנה מצדך – האם אתה חושב שצריך לבטל את הממשלות כליל, וכן את זכות ההתאגדות והשביתה?
    האם אתה מאמין באידיאל האנרכו-קפיטליסטי של חברת שוק טהורה?

    תודה!

  14. דניאל :

    עודד,
    ממשלות ממלאות תפקיד חשוב בשמירה עלינו מפני אנשים שרוצים לפגוע בנו פיזית או ברכוש שלנו –
    צבא שמגן עלינו מפני צבאות זרים,
    משטרה שמגינה עלינו מפני רוצחים ואנסים,
    ובתי משפט, שאוכפים חוזים בינינו, ושולחים פושעים לכלא.

    בעניין זכות ההתאגדות והשביתה – ודאי שיש לך זכות כזו, ואין לי שום זכות למנוע ממך זאת.
    אבל המדינה גם לא צריכה לתמוך בשביתה שלך, או להקנות לך מעמד מיוחד.

    התאגדת? כל הכבוד לך. זכותך.
    המעסיק שלך פיטר אותך ואת כל האנשים איתך באיגוד? זכותו.

    שבתת? אם ב"שביתה" אתה מתכוון "לא להגיע לעבודה" – זה דבר אחד.
    כמובן שיתכן והמעסיק יבחר להחליף אותך בעובד אחר, שכן מגיע לעבודה.
    אם ב"שביתה" אתה מתכוון להשגת גבול ולפגיעה פיזית במפעל אחרי שפוטרת – אז לא.

    אז לשאלתך:
    לא.
    יש תפקיד חשוב לממשלות בהגנה על החיים, החירות והקניין שלנו.
    צבא, משטרה, בתי משפט.
    הממשלה דרושה כדי להגן עלינו מפני אלימות של אחרים, ולוודא קיום של חוזים והסכמות.

    אני מצטער לאכזב, אני יודע שממש קיווית, אבל אני לא אנרכיסט.

  15. מיכאל לינדנבאום :

    לדניאל,
    כתבת:"הממשלה דרושה כדי להגן עלינו מאלימות אחרים".איך זה מתיישב עם, כדבריך:"זכותו של מעסיק לחסל איגוד מקצועי".??.
    האיגוד המקצועי קם בדיוק כדי להגן על העובדים מפני אלימות המעסיק.
    כלומר יש אלימות "כשרה" לדעתך?.את מידת הלגיטימציה לשימוש בכח קובעת תוצאת הבחירות שאמורה לשקף את יחסי הכוחות הפוליטיים ,החברתיים והכלכליים.

  16. דניאל :

    מיכאל,
    "זכותו של מעסיק לחסל איגוד" מעולם לא נאמר על ידי.
    השימוש במרכאות לציטוט דברים שמעולם לא אמרתי, הוא בוטה ודוחה.

    מה שאמרתי, הוא שזכותו של המעסיק להחליט שאיננו רוצה עוד בשירותייך, ושאיננו רוצה אותך בתור עובד שלו.

    אין שום דבר "אלים" בזה.

    האם כשאתה מחליט שאתה מפסיק לגלוש בYNET ועובר לNRG, או כשאתה מחליט שאתה מתנתק מבזק ועובר להוט, אתה "אלים" כלפי בזק?

    אלימות היא הפעלת כוח פיזי, או איום בכוח פיזי, על אדם, גופו או רכושו.

    אם החלטת לשבות, וקיבלת הביתה מכתב שאם תמשיך לשבות יהרגו את הילדים שלך – ודאי שהמדינה צריכה להגן עליך.
    אם קיבלת מכתב שאומר שאם לא תחזור לעבודה, מישהו אחר יקבל את העבודה שלך – אין כאן שום צורה של אלימות, לא משנה כמה תנסה לשכתב מילים בניו ספיק השמאלני הידוע.

  17. מיכאל לינדנבאום :

    לדניאל,
    אני מתנצל,אכן לא כתבת:"זכותו של מעסיק לחסל איגוד".
    כתבת:"המעסיק שלך פיטר אותך ואת כל האנשים איתך באיגוד? זכותו".
    אם זכות המעסיק לפטר (לחסל כלכלית) אותי "המתאגד" ואת כל "האנשים איתי באיגוד" ,,האין משמעות מילים אלה—חיסול האיגוד .
    הסבר לי איפוא ה"באג" שלי בהבנה,ומדוע התובנה שלי כה "בוטה ודוחה".

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.