חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

אורי אורבך, "תודה" על שאישרת את חוק המאגר הביומטרי

נושאים זכויות אדם, מכתבים, משפט ופלילים ב 10.12.09 6:08

האזרח ח' יליד הארץ ובעל נסיון במערכות מידע ובאבטחתן, כותב מכתב סרקסטי לחברי הכנסת שאישרו בהצבעתם את המאגר הביומטרי.  האזרח ח', נשוי טרי, מתלבט באשר לעתידו כאן

לכבוד
ח"כ אורי אורבך
הכנסת

תודה על תמיכתך במאגר הביומטרי

ברצוני להודות לך על הצבעתך בעד חוק "החלת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע".  על ידי כך שהצבעת בעד חוק זה סייעת למדינת ישראל לקחת צעד אמיץ לקראת היותה מדינת חוק אמיתית, מדינה שבה כל מושחת ייתפס, יהיה אפשר לזהות דיגיטלית ולתייג כל אזרח המעז להפגין כנגד שלטון החוק, כל הולך רגל פוחז אשר חוצה לא במעבר חציה או סתם מי שהשליך דבר מה לפח האשפה בזירת פשע.

אני מודה לך שלא שמעת לאותם פוחזים לא מקצועיים כגון הפרופ' אלי ביהם, הפרופ' עדה יונת, הפרופ' עדי שמיר ורבים אחרים אשר התריעו כנגד הסכנות הטמונות במאגר מידע ביומטרי והיות מאגרי מידע בכלל נקודת תורפה לפרטיות בכלל ובטחונית בפרט. מאגרי המידע הקודמים דלפו וזמינים בחיפוש זריז באינטרנט לכל דורש, תוכנות זיהוי הפנים המסחריות כבר היום הן במידה מספיק טובה ומהירה לזיהוי כל אחד תוך שניות (אני ממליץ לכם לבדוק את הסטארט-אפ הישראלי face.com , הם עושים את זה די טוב), במקרה שהמאגר הביומטרי , גם אם חלקו, נניח רק תצלומי הפנים ידלוף, כל גורם יוכל לזהות תוך שניות האם מישהו מצולם הוא ישראלי, או לא, האם הקדשת מחשבה לאפשרות זו?

אינני יודע אם טרחת לקרוא את הצעת החוק, או את הדרך שבה הוא נוסח, שבו ח"כ יחיד מציע הצעות ומצביע בעדן לבדו, משתיק את המתנגדים לו וחוזר על השקר הבוטה שישנן מדינות אחרות בעולם המחזיקות מאגרי מידע ביומטריים של אזרחיהן (וכן, אני בדקתי עם חברי שהם אזרחים מדינות נאורות אחרות ואף אחד מהן לא נדרש לתרום טביעות אצבע ותמונה דיגיטלית, כמו כן הד"ר קרין ברזילי נחשון בדקה גם כן, תוצאות בדיקתה באתר הזה).

אני תוהה, האם עצרת לחשוב לרגע את המשמעויות של הקמת מאגר מסוג זה, מבחינת עלויות הקמת הפרוייקט, מניסיוני במערכות מידע (ויש לי לא מעט ניסיון, רובו בתעשיות הבטחוניות) יש להקים עבור פרויקטים מסוג זה מנהלה המורכבת ממנהלים, מנתחי מערכות, תוכניתנים, אנשי בדיקות תוכנה, לוגיסטיקה, ציוד, רכש, משרדים, ניקיון – עקב רגישות המאגר כולם צריכים לעבור סיווג בטחוני ברמה הגבוהה ביותר של השב"כ ולהיות עובדי מדינה (לשון הצעת החוק, לפחות בפעם האחרונה שקראתי) מי ישלם להם? (הרי עבור כל עובד צריך לשלם משכורת, פנסיה, קרן השתלמות, ימי חופשה….).

המכרז שבו חברת HP זכתה מדבר על הדפסת ת.ז ודרכונים חכמים בלבד, לא על מאגר, הייתכן שמדינת ישראל שילמה ל-HP על המאגר טרם אישורו?

ייתכן שהצבעת בעד חוק זה עקב היותך פוליטיקאי המחוייב למשמעת קואליציונית או להסכמים אי-אלו ואחרים, אולם אני תוהה האם אתה באמת ובתמים מאמין שזהו צעד אשר הנו טוב וחיובי למדינה? האם מניעת שירותים מאזרחים אשר לא מעוניינים להכנס למאגר הנו שוויוני במדינה דמוקרטית?  האם הבחנת שלא הוגדר מדד הצלחה או כישלון ל"פיילוט" של המאגר ולפרויקט בכלל? האם נראה לך הגון שחלקים מהתקנות שיתוקנו למאגר הביומטרי יהיו חסויים מעין הציבור ולא ניתנים לביקורת ובקרה ציבורית?

לסיום – כמה מילים אודותי
אני בן 29 יליד הארץ, כרגע מתגורר בתל-אביב, בוגר מדעי המחשב במכללה האקדמית ת"א-יפו, נשוי טרי, שמונה וחצי שנים מחיי הקדשתי לבטחון המדינה אם במסגרת שירותי הצבאי (סדיר ומילואים) ואם במסגרת התעשיות הביטחוניות השונות, הורי ילידי הארץ.

לא מעט מחברי עזבו את ישראל לטובת מדינות אחרות בניכר לאחר שמאסו בחוסר-השוויון בחברה, המיסים הגבוהים, חוסר הכבוד בין אדם לחברו, מערכת הבריאות, הזלזול בחינוך, המצב הביטחוני, חוסר שלטון החוק מצד אחד ורמיסת האזרח הקטן על ידי הרשויות מצד שני.

אני נשארתי כאן, עובד כאן, משלם מיסים, משרת במילואים ואף סיכנתי את חיי ונלחמתי על בטחון המדינה במלחמת לבנון השניה.

כעת – אני מרגיש שהמדינה, באמצעות נציגיה רמסה את כבודי ואת זכויותי. אני ואשתי הטריה כרגע משוחחים היכן אנו רוצים לבנות את חיינו והאם אנו רוצים להשאר בישראל, ברצוני להודות לך על כך שהוספת עוד נקודה מאוד כבדה, כנגד ההשארות פה.

בכבוד רב
ח' (השם המלא שמור במערכת)

העתק ממכתב זה נשלח לפרסום באתר "עבודה שחורה" (www.blacklabor.org). תשובתך – לכשתתקבל – תפורסם שם אף היא

מכתב זה נשלח אל חברי הכנסת:
אברהם מיכאלי, אורי מקלב, איוב קרא, אלי ישי, אמנון כהן, אנסטסיה מיכאלי, אריה ביבי, גדעון עזרא, גלעד ארדן, דוד אזולאי, דוד רותם, דניאל אילון, דניאל הרשקוביץ, זאב אלקין, זאב בילסקי, בני בגין, חיים אמסלם, חמד עמאר, יולי אדלשטיין, יעקב מרגי, יצחק אהרונוביץ', יצחק וקנין, יריב לוין, ישראל חסון, ישראל כץ, לאה נס, מאיר פרוש, מיכאל איתן, מנחם מוזס, משולם נהרי, נסים זאב, עתניאל שנלר, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, ציפי חוטובלי, רוברט אילטוב, שלום שמחון, שלמה מולה

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , ,

28 תגובות

  1. דליה :

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1133818.html

  2. משה :

    הבעיה לא הוצגה נכונה: המאגר הביומטרי לכשלעצמו, הוא טוב לכל אדם ישר והגון והוא רע (מאד) לכל גורם פלילי ו/או עויין ודומיהם.

    הבעיה האמיתית היא ה ש מ י ר ה על נתוני המאגר. החשש שהנתונים ידלפו למטרות שלא להן יועדו: למשל לידי מתחרים במסחר, לידי פושעים, לידי אויבים וכו'.

    לכן החוק יכול לעבור ובתנאי שיימצאו דרכי ההגנה הנכונים והנאותים של שמירה על המידע. אם שמירה זאת תהיה כמו שצריך, החברה הישראלית תזכה ל"חומת אש" (כמו במחשבים) מול תופעות שליליות רבות והחיים יהיו יותר יפים.

  3. שי :

    *למשה. לעצרי, אתה טועה בגדול. מנכ"ל HP אמר לפני שנה כי הוא לא רואה אפשרויות רבכות לשימושים למאגר לחברות מסחריות ולבנקים. ובחוק יש סעיף אשר מאפשר לשר הפנים להרחיב את הגישה למאגר ל"גופים ציבוריים נוספים". לפי החוק גופים ציבורים הם אלו אשר שר המשפטים הגדיר ככאלו. לא ירחק היום בו אותם "גופים ציבוריים" שיקבלו אישור מיוחד יהיו הבנקים, חברות הסלולר (שכבר עכשיו יכולות לאתר את מיקומך בכל רגע נתון, ומעבירות את המידע למשטרה תודות לחוק נתוני תקשורת), או כל חברה אחרת הנסחרת בבורסה… החוק לא טוב לשומרי החוק. הוא לא טוב לאף אחד

  4. אלעד-וו :

    שי: אני מנחש שהחוק די טוב ל-18 המשפחות.

  5. איציק יאפ :

    איזה אומץ! טוב מאוד!

    ולצערי אני מסכים איתו, בעיקר עם המסקנה: חוק המאגר הביומטרי מטה את הכף לרעה בכל הדילמה של האם להשאר בארץ או לא…

  6. אריה גור :

    לח' ולאיציק, העולם גדול, יש בו הרבה מקומות נפלאים, אתם מוזמנים לבנות את חייכם היכן שחפץ ליבכם. לא שאני רוצה שתעזבו את הארץ, אבל קשה לי לחיות עם מי שמאיימים שהפיתרון לכל מה שלא מוצא חן בעיניהם הוא עזיבת הארץ.
    אני מבטיח לכם שאנחנו נמשיך להסתדר פה, עם החוקים הנכונים ועם החוקים השגויים, עם המלחמות(שנקווה שלא תהיינה), עם כל הטוב ועם כל הרע – נמשיך לשמור לכם על המדינה כך שכשיתחשק לכם לשוב אליה – היא עדיין תחכה לכם.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    משרד הפנים נ-כ-ש-ל באבטחת מאגרי המידע שמכילים מידע על כל אזרחי המדינה. מאגר המידע של משרד הפנים מועבר למלפגות ולגופים פרטים ומוסדיים וזה נאמר בכנסת בדיון שלפני ההצבעה על החוק.
    מידע על אזרחים זמין מאתרים שאמורים לספק שירותים קוונים "ובטוחים" בצורה הזו מידע על אזרחים מתסובב ברשת ואף אחד לא נותן דין וחשבון לכל המחדלים.
    המאגר הביומטרי מסוכן, המאגר הביומטרי יכיל פרטים אישיים שיאפשרו מעקב אחרי האזרח ויפגעו קשה מאוד במעט הפרטיות שנותרה, המאגר יהיה נגיש לכל גורם ששר הפנים יאשר ללא צוו מבית משפט.
    מדינות דמוקרטיות בכל העולם לא מחזיקות מאגר מידע בסדר הגודל שהכנסת והממשלה מקימים.
    חייבים לפעול לביטול המאגר חוץ מסכנות ופגיעה באזרח אין לו תועלות.
    התועלת תבוא מתעודות קשות לזיוף לאו דווקא עם מידע ביומטרי.

  8. עירא :

    אריה ומשה: אתם מפחיתים מהסכנה כי לא טרחתם אולי לקרוא איזו תיבת פנדורה היא מאפשרת, במובן של הפרת פרטיות ואיום על הבטחון האישי בצורה שאין להחזיר לקופסא. צרור החוקים שמלווים את החקיקה הזו כבר נותנים לממשלתנו כוחות דומים יותר ויותר לדיקטטורה מזרח אירופית. אתם באמת ובתמים מאמינים שהם לעולם לא יתפתו לעשות בזה שימוש?

    נתנו למשטרה רשות לשלוף פרטי בזק וסלולארי לצורך חקירה, הם השתמשו בה 90,000 בשנה שעברה. זה נראה לכם סביר? אתם באמת מאמינים שאף לא שליפה אחת מכולם היתה לא חוקית, כמו שוטר שרצה לעקוב אחרי הסלולארי של אישתו?

    לי נראה שזו רק ההתחלה, ואני מקווה מאד להתבדות.

  9. לקסי :

    עירא,
    אין ויכוח על טיבו הנורא של החוק ועל הסכנות הגלומות בו.

    אבל הערתך לאריה אינה במקומה.

    אני מצטרף אל אריה בהגד שזה הבית ובית אין נוטשים, גם כשיש בו עכברים, חולדות ועקרבים.

    קוראים לזה ציונות.

  10. עירא :

    לקסי, אם הייתי רוצה לנטוש לא הייתי עוזר להקים עמותה לזכויות דיגיטליות, ולא הייתי נלחם כמו דון קיחוטה כל החודשים האחרונים על חשבון שעות שינה, שעות בת זוג, שעות עבודה והכנסה.

    בעוד חודש אני אהיה בבעיה עוד פחות נעימה, כשמדינת ישראל תדרוש ממני "להתנדב" לצילום ביומטרי במשרד הרישוי כתנאי לחידוש הרשיון. האם אני צריך לוותר על בטחוני האישי בשביל החופש לנהוג במכונית שלי, או שמא עלי להמשיך להאמין שהחלום הציוני יגיע או-טו-טו ב2029, ואני בינתיים צריך לעשות למענו הקרבה ולוותר על הרשיון, למכור את האוטו ולעבור למוניות ורכבות (אני לא מוכן לעבור לגוש דן… יאק 🙁 )

    כשיש עכברים עקרבים ונחשים לא נוטשים, אבל צריך מדביר. הבעיה היא שנתונים אינם עכרים. הם מועתקים במחיר אפסי, ומרגע שמידע דלף אין דרך לעצור את התפשטותו אל אף אחד. הנזק בלתי הפיך.

  11. עירא :

    ספציפית, מה שרציתי לענות לאריה זה לא לגבי ירידה אלא המשפט "אני מבטיח לכם שאנחנו נמשיך להסתדר פה", אז זהו, שמדינת מעקב אה-לה ברית המועצות זה לא "מסתדר לי".

    אנשים מתווכחים על שאלת המדינה כיהודית ודמוקרטית, או דמוקרטית קודם ואז יהודית. אנחנו כב לא זה ולא זה…

    על צביון ומוסר יהודיים ויתרנו מזמן כי שכחנו לאהוב לרעינו כמונו ואת מצוות "הגר בשעריך". ושאר ערכים חשובים. אני אומר גם שחוק המאגר הביומטרי, ביחד עם חוק נתוני תקשורת, ביחד עם התיקון הקטן אבל מוזר לחוק האזנות הסתר, ביחד עם הפאשלות של חוק חתימה דיגיטלית הבא עלינו לרעה, ביחד עם זה שהשבוע עבר חוק ממשלתי בגלל לחץ שהפעיל ח"כ מהאופוזיציה(!) שכתב את כל החוק לבדו, וגרם לאנשים גם מהליכוד וגם מישראל ביתינו להצביע בניגוד למצפונם במשמעת קואליציונית…

    אז אני גם לא רואה פה דמוקרטיה יותר 🙁

  12. אלעד-וו :

    אריה ולקסי: דבריכם נכוחים. זה מופת של ציונות, לא לנטוש גם כשמועברים חוקים דרקוניים ויש חולדות ועקרבים. כך ראוי שכל אדם שקורא לעצמו ציוני יעשה. ריגשו אותי במיוחד דבריו של אריה שישמור עבורינו על הבית, כך שיהיה לנו לאן לחזור במקרה הצורך. אנחנו מעריכים את ההשקעה וההקרבה, ואני מבטיח שנאכל קרקרים ונשתה יין כדי להנציח את אצילותו של אריה, שהקריב את עצמו בשבילנו.

    אני לא ציוני. לא אנטי-ציוני: מדינת ישראל היא מקום טוב בעיני, עם הרבה פוטנציאל. אבל אני איני ציוני, ולא הייתי ציוני זה שנים רבות. היום אני כבר גר בחו"ל, עובד וחוקר באוניברסיטה, ולא מתכוון לחזור. כשאקבל אזרחות אירופאית אשקול לוותר על זאת הישראלית, כי כיום היא סיכון ומעמסה. אכן, אם האידאולוגיה שלכם ציונית, הגיוני שתישארו; עם אנשים חדורי-אמונה אין מה להתווכח, בגלל שמערך שיקוליהם כולל את הרצון באמונה ואת הנצחתה. מי שלא מאמין בלאומיות, מאגר שיקוליו שונים משלכם. מי אמר לכם שח' ואיציק הם עדיין ציוניים?

  13. עירא :

    אלעד, בדיוק כזה ויכוח היה לי השבוע עם מישהי, אני לא זוכר מה היה המשפט שאמרתי והיא פתאום שואלת אותי "מה, אתה לא פטריוטי?!"

    אז לא. אני מאמין ויושרה ומוסר, ואילו פטריוטיזם זה להאמין ולתמוך במדינה שלך ולא משנה מי בשלטון ומה הוא עושה. זו תקיעות ועיוורון מרצון, מן רגש פרימיטיבי כזה של שייכות ויהי מה, גם אם על המדינה שלך השתלטה חבורת ברונים-שודדים שמפריטים אותה ולוקחים את פרוסות העוגה לכיסם או מוכרים לחבריהם תוך התעלמות טוטאלית מאתיקה, מוסר וערכים. אפילו הנהגת העבודה מתייחסת לעצמה כאל מעמד רחוק מעל הפרולטריון, לא חייבים בשקיפות, הסברים, דין וחשבון.

    זה ויכוח שהיה לי אחרי הבחירות עם אריה גור בבלוג של חוג חיפה – הנאמנות למפלגה מתה גם אחרי שהיא גופה ריקה, עור ועצמות, שאת נפח מוחה ושריריה מאכלסות רימות, זו בדיוק הפטריוטיות העיוורת שאינני יכול לקבל.

    לשאלה אם אני ציוני – יש כבר יותר מדי פרושים למילה החבוטה והאנוסה הזו. יש את הציונות של הרצל, את זו של שוחט, חזן ויערי (שם אני נמצא, בערך), את זו של בן גוריון, את זו של "הכנענים", את זו של רפול איתן, את זו של איווט ליברמן ואת זו של נערי הגבעות או מחתרת הר הבית.

    יותר מדי אנשים משתמשים במילה "ציונות" להגדרות שונות עד כדי סתירה. היא התחילה כתנועה של אמנסיפציה, הגדרה עצמית ושאיפה לאוטונומיה כלשהיא, אפילו במדינה דו-לאומית. לצערי "זרמים שונים" סחפו ועיוותו אותה עד שהיא הפכה ככלי ביד אנשים שונים, לדת דוגמאטית ולאומנית/גזענית. אני לא רוצה להזדהות עם המילה "ציונות" אוטומטית לפני שאני מוודא עם בן שיחי שאנחנו באותו העמוד.

    הציונות שלי היא סט ערכים (הומניסטיים-חילוניים, סוציאליים ואפילו טיפה סוציאליסטיים), ולכן היא לא יכולה להיות רגש פטריוטי. אם מפלגה מסוימת שהייתי מצביע עבורה סוטה מהערכים האלו, אני לא מרגיש שאני יכול או חייב להשאר נאמן לה בכל מחיר. אעדיף להשאר ביושרה ולהלחם על הערכים שלי שמייצגים את מה שאני כן מאמין בו.

    אז תשובתי לאריה באותה תקופה היתה – כן אני ציוני. לא, אני לא חושב שמפלגת העבודה עדיין פועלת ברוח הציוניות הזו. יש בה ציונים כלבבי, אבל הם לא רוב פנימי במפלגה, ולא נמצאים בעמדות השפעה על ההנהגה. בקדנציות האחרונות גם מרצ לא התמצבה איפה שקיוויתי, ולכן הפעם מצאתי את התאימות הכי גבוהה עם התנועה הירוקה/מימ"ד. אנשים פראקטיים עם פתרונות שנשמעים יותר נכונים לבעיות מלחמת התרבות, הלכידות החברתית ובתור בונוס הבנה מעמיקה בנושאי חינוך וסביבה שחשובים לי מאוד.

    כשאתה נאמן לעקרונות שלך, אסור לך לפסול מעבר לבתים פוליטיים אחרים, אם הבית הקודם סוטה לדרך אחרת ממה שאתה מרגיש איתה בנוח… מה שחשוב זו היושרה.

    ולחבר את כל זה – יהודי צריך להגיד "פאק איט אני לא נשאר" אם קם לו צר מנבח חדש בתוך הסלון. אריה, האם עדיף לך להיות תחת מעקב תמידי בכל רחוב שתפנה בו בארץ היהודים, או שמא לחיות בחו"ל עם קבוצה של חברים טובים?

    לי אין תשובה מוחצת, אז אני בינתיים לא זז מכאן. או לפחות עד שיגיעו מים מופלרים עד רפש עם הביומטרי וחבורת מחוקקי הזבל.

  14. איציק יאפ :

    אלעד, אל תדבר בשמי. אולי אני ציוני, אולי אני לא.

    אני רק יודע שהחוק הזה, והצורה שבה הוא עבר וכל מה שקורה במדינה הזו בשנים האחרונות גורמים לי לחשוש. מה זה לחשוש – לפחד!

    אני כבר לא חושב שהשכנים שלנו הם האוייבים האמיתיים, אני אפילו לא חושש מבעיות סביבה גלובליות או משבר כלכלי או וואט אבר.
    אני חושש מהממשלות האחרונות וההחלטות והחוקים שהם הוציאו. אני חושש מהעם שנהיה יותר ויותר בור, ויותר ויותר צרכן ופחות ופחות מעורב ואכפתי. אני חושש בעיקר מהתודעה שמשתנה ואני חש את השינוי, מתודעה של אחדות ומטרה משותפת לתודעה אינדיבידואליסטית תחרותית, תודעה שממציאה אויבים כדי לשיהיה את מי לכסח ולהתעלם מהבעיות והכי חשוב שכל אחד ידאג רק לעצמו.

    החוק הזה, עם כל הכבוד, מפחיד אותי פחד מוות. מפחיד. אני לא יודע מה יהיה מחר עם המדינה הזו. לך תדע אם ליברמן יעלה לשלטון בבחירות הבאות, הרי הוא מייצג את מה שכל כך הרבה מאמינים בו – הוא חזק, הוא אומר לכולם מה לעשות והוא יכסח ערבים. ואז הוא יוכל לשים יד על המאגר הזה.

    עוד לא התחתנתי, ועל ילדים אני עוד לא חושב. אבל אני כבר יודע שלגדל פה ילדים זה יהיה ממש פחד.

    נכון שאנחנו עדיין מדינה דמוקרטית. אנחנו לא קובה, או אפילו איטליה, אבל לך תדע, אולי נגיע לשם….

    כן, אכפת לי מהמדינה. אני לא יודע אם זה נחשב ציוני בעיניך או לא, אבל באמת אכפת לי…

  15. אריה גור :

    אחד הדברים שיודעים לעשות פה הכי טוב, זה להפחיד אותנו.
    מפחידים אותנו מהערבים, מפחידים אותנו מהימין, מפחידים אותנו מהחרדים, מפחידים אותנו מהחקיקה, מפחידים אותנו מהמצב – ובינתיים אנחנו שורדים. בחיי היום יום שלי, עדיין איני מרגיש השפעה כתוצאה מהפעילויות המפחידות – למעט נושא המלחמות, אני עדיין חופשי לעשות ככל העולה על רוחי – אבל אולי אני סתם אידיוט.
    לא שאין מה לתקן, אבל אני די משוכנע שככל שהשמאל נכשל במהלכים ביצועיים הקשורים במרכז ההוייה הפוליטית של המדינה, כך הוא משתפר בהפחדות.

    אריה

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מה מתכננים לעשות ?
    יתנו לאזרחים תמימים שלא מודעים לסכנות למסור מידע עקב מסע פרסום אגרסיבי ושקרי שיעודד למסור נתונים לטובת מטרות שאפשר להשיג ללא צורך במאגר ביומטרי במשרד הפנים או במשרדים אחרים ?

  17. עירא :

    איציק: ניסחת לי את ההרגשה יותר טוב ממה שיכולתי לנסח בעצמי.

    אריה: לפעמים הפחדה היא כלי לבלבל אותך, לשתק אותך, לשלוט בך, ולהשפיע לך על הבחירות בחיים. אלו הכלים שליברמן, ביבי, לבני, ג'ומס וברק השתמשו בהם בבחירות האחרונות.

    ולפעמים הפחדה היא נסיון אמיתי להעיר אנשים להבין שהמציאות היא לא מה שהם חושבים שהיא, ושהשאננות מסוכנת יותר.

    "מפחידים אותנו מהמצב – ובינתיים אנחנו שורדים." – לא רק שאנחנו נשרוד טוב מאוד אם נגיע להסדר קבע, אנחנו גם נחיה. לשרוד זה לא מצב נעים או בריא להיות בו אם אין בסופו מטרה של חיים. בינתיים מפחידים אותנו בבעיות בטחוניות חמורות יותר ממה שהן באמת כדי שנרגיש לכודים ונסכים לכל מני ויתורים על הפרטיות כדי לחזק אותם. לכן ליברמן והימין הצליחו כל כך, הפחדות עובדות. זה פועל ישירות על המוח הזוחלי שלנו ומפעיל את אינסטינקט ההישרדות.

    יש עם זה שתי בעיות. אנחנו לא זוחלים, והדברים שיש לפחד מהם אלו המנגנונים שבונים אותם קוסמי ספין שמצביעים לנו על כל מני הסחות דעת כמו "אחמדיניג'ד" או "החמאס" ולא נראה מה הם מנסים להסתיר מאחורי הוילון.

    אבל זו רק סימולאקרה (ראה ערך "ז'אן בודריאר" בויקיפדיה) בנויה ומכוונת, והפרולטריון צריך להתחיל להפעיל את השכל. לצאת ממצב ההישרדות ולבנות לעצמו חיים מבוססי מציאות.

    אחרת נשאר כולנו עכברים ממושמעים בכלובים, נסתפק בלשרוד. אני לא חושב שאפשר לברוח, גם לא לאירופה. אבל אי אפשר להסתפק בלשתוק ולשרוד ולקוות שתחזור התקווה, צריך לבנות אותה.

    "לבנות תקווה" זה ציונות שאני יכול להזדהות איתה בצורה פטריוטית. "לבנות מאגר ביומטרי" זה בשבילי מסר מהממשלה "התייאשנו, המצב רק ילך ויתדרדר אז אנחנו שמים שכפ"צ ונכנסים לבונקר ל1000 שנה, סלמאת!"

  18. אלעד-וו :

    איציק יאפ : גם לתקוף אותי וגם על משהו שלא אמרתי? הראה לי נא איפה התיימרתי לדבר בשמך.

  19. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    מזדהה עם אריה גור. גם אני קצתי ב"אם ככה אז אני עוזב/ת את הארץ".
    לא בושה לעזוב את הארץ, ולא בושה לחזור. שכל אחת/ד ת/יחליט איפה לחיות – בבקשה. אני בינתיים נשאר, ואשׂמח לקבל בזרועות פתוחות את כל מי שת/ישוב אחרי תקופת התאווררות בחוץ.
    (בכלל, אולי צריך לחוקק שכל אזרחי/ות המדינה חייבים/ות איזו תקופת התאווררות כזו, לפחות פעם בחיים).

    עוד יותר אני מזדהה עם עירא.
    גם לגבי השימוש הזול במילה "ציונות", גם לגבי חשיבות הקרב על התודעה, וביחוד לגבי הנאמנות העיוורות למוסדות, מדינות או רעיונות.

    אני השתדלתי למצוא גם כמה נקודות חיוביות בחוק הביומטרי כפי שעבר. פירטתי את הדברים בטור כאן:
    http://www.yehudemo.org/?p=1470
    כולן/ם מוזמנות/ים להצטרף לדיון.

  20. אני רק שאלות :

    מתי מגישים בג"ץ? !?! ?!
    איך עושים את זה?!!

    כמה כסף מקבלים HP על המאגר הביומטרי?!
    למה הוועדה לא נפסלה כשבראשה עומד האיש שיזם את החוק – מאיר שיטרי?!
    מה הקשר האפל בין מאיר שיטרית לבובה אלי ישי?!

    המאבק בביומטרי ממשיך פול גז, אסור לעצור לרגע. המאגר הביומטרי הוא בכייה לדורות.

  21. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חייבים לעצור את שרשרת חוקי וצעדי האח הגדול נגד אזרחי ישראל.
    פרטיות היא זכות !!!
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3819671,00.html

  22. עידו לם :

    אלעד וו אם לקחו אותך לאוניברסיטאות באירופה אז המצב החינוכי תעסוקתי שם כנראה באמת קשה.

  23. מערכת עבודה שחורה :

    הערה לעידו לם (22)
    סוג התגובה שכתבת אינו מתאים ל"עבודה שחורה".
    עד כה לא פגשנו אותך כאן ונשמח לפרסם כמעט כל דבר שתכתוב.
    נודה לך אם בעתיד תימנע מפוגענות מילולית כנ"ל.

  24. לקסי :

    לעירא – הערת אגב בעניין פטריוטיות
    גם לפני שבוע, כדרכי, שמעתי את התכנית (המצוינת והמומלצת), "בין ששי לשבת" ברשת ב'.
    לפני שבוע ראיין יצחק לבני את ח"כ ד"ר דב חנין, לקראת נסיעתו של דב חנין לועידת האקלים בקופנהגן. בראיון עלה ענין אי-ציונותו של חנין. המראיין דחק בו: "אז תגיד שאתה ציוני, מה אכפת לך?". בתשובתו לא התייחס חנין במישרין לעניין ציוני / לא-ציוני, אבל הצהיר: "אני פטריוט של הארץ הזאת!".
    מכאן הסבר לחלק מהבלבול שאנחנו קוראים בדיון התגוביות הזה: הבלבול שעיקרו הבחנה בין ארץ לבין מדינה. פטריוטיות מתייחסת לארץ, המדינה היא רק המנגנון המנהל את ענייני התושבים והארץ. הקמת מדינה עברית (זו היתה הסיסמה לפני המצאת "מדינה יהודית" כטעות תרגום במגילת העצמאות) היתה מטרה נחוצה ונשאפת של הציונות בדרך אל הגשמת היעד האמיתי של הציונות שהוא קבוץ גלויות – אכן במדינת היהודים.
    מה נשאר מאלה? יש מי שהמירו את הציונות באטטיזם – קידוש המדינה – ואת הפטריוטיות כנאמנות עיוורת וחסרת ביקורת למדינה.
    כאן ב"עבודה שחורה", להערכת הכותב, אנחנו מנסים להיות ביקורתיים כלפי ההתנהלות של המדינה, אבל בלי לנטוש את הפטריוטיות שלנו – ורובנו גם בלי לנטוש את הציונות שלנו – ומכיוון שאין היום הגדרה מוסכמת של "ציונות", אז עדיף לנו להישאר כל אחת ואחד בהגדרתו.

  25. עירא :

    אוקי, סלט… נראה לי שאין לנו כאן הגדרה ברורה ומוסכמת מה היא כל אחת מהמילים האלו. "ארץ ומדינה" – שוב מלכודת סמנטית – האם אנחנו מדברים על השטח הגיאוגראפי שחשוב אסטרטגית/כלכלית? האם המקום הקדוש לאנשים בגלל הבטחה מיתולוגית בת 4500 שנה באיזה ספר? או האם "ארץ" במובן ההרכב האנושי שבה? שוב כשנשאר אנשים שונים יספרו פה את ישראל של קווי '67, את ישראל השלמה או את ישראל עד הפרת והחידקל, תלוי את מי נשאל.

    באותה מידה הביטוי "קבוץ גלויות" יכול להיות מפורש במובן הדתי ובמובן הלאומי/אתני החילוני, וכולי.

    מה שאני בעצם אומר זה שאין לי מושג אם יש סיכוי שכל יושבי הארץ הזו, או תושבי המדינה הזו, או בני העם הזה (שלוש קבוצות שונות) ידברו בכלל באותה סמנטיקה, וזה עצוב, סיפור מגדל בבל שכזה. אני קורא שכתבת "מכיוון שאין היום הגדרה מוסכמת של "ציונות", אז עדיף לנו להישאר כל אחת ואחד בהגדרתו" ובא לי שוב להכנס ללופ של הויכוח, להסביר שיש קסם במגוון דעות, אבל לא כשהן דוקטורינות סותרות. כשאחת הומניסטית ואחת לאומנית עד גזענית, אני לא חושב שעדיף שנשמר את כולן.

  26. לקסי :

    לעירא,
    קרא את המשפט האחרון בדברי (24) כך:
    "כאן ב"עבודה שחורה", להערכת הכותב , אנחנו… …עדיף לנו להישאר כל אחת ואחד בהגדרתו".
    כלומר, מגוון הדיעות של החברים המשתתפים כאן (ראה "מי אנחנו") שאינו בהכרח כל מה שיש בחברה הישראלית כולה.

  27. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    עירא –
    אל תגזים. ההבטחה המתולוגית בת 3500 שנה לכל היותר, ואולי אפילו רק 3200.

  28. לקסי :

    לעירא,

    אחד המלטים החזקים היוצרים חברה (מושא קטילתה של גברת הברזל ההיא) הוא מיתוסים.
    מיתולוגיה היא אימם של מיתוסים.
    השאלה הפשוטה היא אם הצורך בהשתייכות גובר על זיופי הממשלות.
    האם איש לאוהליך? (תשובה חיובית עושה את "ישראל" שבפסוק ההוא בלתי רלוונטית, שכן "אוהליך" בדיון הזה הם מעבר לים).

    הדיון כאן הוא על מלכד ומפריד. מי שרוצים חברה בהקשר של מלחמת עניים בעשירים אל להם לשלול חברה בהקשרים אחרים, גם כאשר הפטריוטיות נעשית מפלטו של הנבל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.