חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

גבול ההפרטה סומן על ידי בג"צ

נושאים דעות, עלו ברשת ב 23.11.09 6:05

פסיקת בג"צ האוסרת הקמת בית סוהר פרטי זוכה להדים נוספים. תומר רזניק מתרשם מפסיקת בג"צ, ורואה בה החלטה משמעותית ביותר

מתוך המאמר המקורי:

בג"ץ, שמתאפיין בפסיקה הנמנעת מלהתערב בהחלטות ממשלתיות בנושאים כלכליים-חברתיים ובפרשנות ניאו-ליברלית לחקיקה, עשה צעד משמעותי בקביעתו כי אין בקריטריון של יעילות כלכלית חזות הכל, ואין בו משום תעודת ביטוח מפני התערבות שיפוטית במקרה של פגיעה לא-מידתית בזכויות האדם. עם זאת, ראוי לציין כי אין הפסיקה הנ"ל סותרת את המסורת הליברלית של בית המשפט – להפך, אפשר בהחלט לראות בה כנובעת מהגיונה הפנימי של התפיסה הליברלית, הדוגלת ברעיון הנודע של "מדינת שומר הלילה" – כלומר, מדינה "רזה" שתחומי אחריותה מצטמצמים לביטחון, חקיקה ומערכת אכיפת חוק. על בתי הסוהר להיות בבעלות ממשלתית, אפוא, גם בתפיסה ליברלית.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

21 תגובות

  1. דר' אדי סימון, התנועה הסוציאל דמוקרטית החדשה :

    נראה לי שדי חפוז ומוקדם להסיק כי ביהמ"ש העליון נוטש במשהו את סדר היום הנאו ליברלי שלו ומשנה כיוון לאג'נדה של זכויות חברתיות.
    לביהמ"ש העליון מסורת נאו ליברלית ארוכה, הטבועה בו משחר תולדותיו לאחר קום המדינה. מסורת זו גובתה ע"י דורות של משפטנים ששיוכם המעמדי, התרבותי והאידיאולוגי ההומוגני הוקפד ביותר, ובענין זה לא חל שינוי מהותי כלשהו בשנים האחרונות. ניתן לומר כי גם כיום ביהמ"ש העליון מונהג ע"י אסכולת ברק, אסכולה אינדפרנטית עד עוינת להשקפת עולם של זכויות חברתיות, והאמונה על הנאו ליברליזם הסטנדרטי.
    אפשר וסביר הרבה יותר להבין את פס"ד בבג"צ בתי הסוהר בקונטקסט אחר – הקונטקסט של המאבק בין שתי אליטות: האליטה הנאו ליברלית הישנה נגד האליטה האוליגרכית החדשה. האליטה הישנה מנסה לשמור את השגי המיגזור וההפרטה – שהושגו לטובת הנמנים עימה בעשרות השנים האחרונות, השגים העולים בקנה אחד עם השקפתה והאינטרסים של המעמד הבינוני והבינוני פלוס.אליטה זו מיוצגת כיום ע"י ביהמ"ש, כצפוי מבחינה הסטורית, מעמדית וביוגרפית. היא לוחמת נגד האליטה האןליגרכית החדשה, המנסה לפרק סופית את המדינה מנכסיה ולהשתלט על כל מערכותיה של החברה הישראלית. אןליגרכיה זו מיוצגת ע"י ראש ממשלת ישראל, שר הבטחון שלה (וכן – גם שר הרווחה שלה, שר הפנים שלה וכו' וכו')ונושאי כליהם, ולמעשה ע"י רוב הכוח הפוליטי של הימין המתון, המרכז והשמאל הלא רדיקלי (וכן ע"י המפלגות המגזריות החרדיות והמפד"ל לשעבר); וע"י צמרת המשרדים הכלכליים, בעיקר במשרד האוצר והמסו"ת.
    במריבה הפנים משפחתית הזו, הבקיעה בינתיים האליטה הישנה גול בודד בשער של האליטה החדשה, בדמות פסה"ד בבג"צ בתי הסוהר, זה הכל.
    אין ספקשכל מאבק פוליטי על שינוי ערכים בחברה הישראלית לכיוון של אג'נדה סוציאל דמוקרטית, חייב לקחת בחשבון את הצורך לא רק לבלום את האליטה האוליגרכית החדשה (הון ושלטון) אלא גם את האליטה הישנה (הפרטה, נאו ליברליזם סטנדרטי), והדבר כקוך גם בחתירה לשינוי וגיוון במקורותיו האנושיים, המעמדיים, התרבותיים והערכיים של סגל שופטי ביהמ"ש, בפרט של ביהמ"ש העליון.

  2. לד"ר סימון :

    מובן שלדרוש שתקרא את המאמר במלואו היא דרישה מוגזמת, אבל גם את הפסקא המובאת לא קראת?
    הרי נכתב בבירור כי:
    "עם זאת, ראוי לציין כי אין הפסיקה הנ"ל סותרת את המסורת הליברלית של בית המשפט – להפך, אפשר בהחלט לראות בה כנובעת מהגיונה הפנימי של התפיסה הליברלית, הדוגלת ברעיון הנודע של "מדינת שומר הלילה" – כלומר, מדינה "רזה" שתחומי אחריותה מצטמצמים לביטחון, חקיקה ומערכת אכיפת חוק. על בתי הסוהר להיות בבעלות ממשלתית, אפוא, גם בתפיסה ליברלית."

  3. דר' אדי סימון, התנועה הסוציאל דמוקרטית החדשה :

    למגיב 2,

    אני מצטער על הסגנון שנקטת בו…

    לגופו של ענין, מה שרציתי לומר הוא שאין כאן 'שתי אפשרויות'להבנת פסה"ד. מהמאמר עולה רוח מתלהבת, תמימה ואופטימית מדי בנוגע להערכת המוטיבציות והעמדות של ביהמ"ש העליון, והבנה חיובית מגמתית של הכתוב בו.נראה כי הנטיה היא להעדיף את האפשרות הראשונה של ההבנה של פסה"ד (באשר לאפשרות ההבנה השניה ננקטת רק לשון שלילית – "עם זאת, ראוי לציין כי 'אין הפסיקה הנ"ל סותרת' את המסורת הליברלית של בית המשפט.." -ההדגשות במרכאות שלי א.ס.); שהיא כשלעצמה אינה אלא המשך הרטוריקה הנאו ליברלית הרווחת של 'זכויות אדם' ולאו דוקא של 'זכויות חברתיות' באופן ספציפי.

    כנגד ההבנה התמימה והשטחית הזו לכאורה – יצאתי, ולא בלי סיבה.

    ביהמ"ש היה, נשאר וימשיך להיות בעתיד הנראה לעין אחד מהמבצרים של הנאו ליברליזם. האתגר שלו לא יהיה ביצור זכויות חברתיות, אלא ביצור מעמדו כנגד האוליגרכיה החדשה ושלוחיה הפוליטיים – ושום מאמר שוחר טוב אך תמים לא ישנה זאת.

    אני מקווה שעכשיו אתה מבין אותי טוב יותר.

  4. לקסי :

    דרכם של טובעים להיאחז בקש.
    משהזדמנה לנו סירה, לא נשוט?
    הסנונית ששחרר בית המשפט העליון אינה מבשרת אביב מחר, אבל דרכן של סנוניות שמבשרות אביב.
    והנמשל ברור, מונוליטיות קידוש ההפרטה נפרצה. לא הכל פריט!
    שמחת עניים.

  5. איתי :

    אכן פרצה בחומה

    בגצ על הפרטת מוקדי הביטוח הלאומי
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3809345,00.html

    הפרטת אחיות בתי ספר

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3368768,00.html

    הבעיה היא שבגצ משענת קנה רצוץ – מגיב לאט מדי ולרוב לא לטובתנו
    http://www.notes.co.il/triger/62603.asp

  6. דניאל :

    אני לא מבין.
    הרוב בחר בכנסת, והכנסת חוקק חוק.
    אתם טוענים שצריכים להיות גבולות על מה מותר לרוב להחליט?

  7. הבג"צ מתבסס על חוק הכנסת :

    כפי שהסביר יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, בג"צ התבסס על חוק שחקקה הכנסת ושבו הגבילה עצמה הכנסת, בכל הנוגע לחקיקה שיש בה פגיעה בזכויות הפרט.

    אז מספיק כבר עם הפשטנות. באמת.

    ודאי שרוב טכני כשלעצמו, אם אין בו מגבלות, יכול להפוך לעריצות.

    אז, אפשר לבקש לנסות לעלות למעלה ולא לרדת בכוח למטה?

    תודה.

  8. דניאל :

    # סעיף 3: אין פוגעים בקנינו של אדם.
    איכשהו, נראה שיש זכויות שהרוב דווקא יכול לנטול בכוח מידי המיעוט, והכל בהכשר בג'ץ.

  9. ע נעמי ט :

    כבודו של אדם הוא קניינו הראשון, ואין לו שיעור או מחיר.

    מחמת הכלל הזה, אין מקום להוסיף דברים.

  10. דניאל :

    יש יתרון אחד ויתרון אחד בלבד להיותך "גדול" – והיא היכולת שלך לשחד פוליטיקאים כדי שיעזרו לך להשאר גדול.

    כך למשל רפורמת בכר מכריחה אותנו לשים את כספי החסכונות שלנו אצל המוסדיים (שאיך לא, נותנים את הכסף שלנו ללב לבייב וסמי עופר)
    חוק ביטוח חובה מכריח אותנו לתת עוד מהכסף שלנו – אבל רק לאחת מחברות הביטוח המאושרות.

    כשבנקים בארה"ב קורסים, כי הם הלוו יותר כסף ממה שיש להם באמת – ממשלת ארה"ב מדפיסה כסף ומחלצת אותם – על חשבון משלם המיסים האמריקאי.

    האמריקאים אף הרחיקו, והגדירו חברות שהן "גדולות מדי מכדי לקרוס" – והוכיחו סופית שתפקיד הממשלה איננו להגן מפני מונופולים, אלא להגן על המונופולים.

    אתם יכולים לשנן מה שאתם רוצים לגבי מונופולים, האמת הפשוטה היא שמדינת ישראל היא מדינה של מונופולים – וכולם נעזרים במוסדות המדינה כדי להשאר כאלה.

  11. דניאל :

    תתתעלמו מ10. היה אמור להכתב בשרשור אחר.

    ע' – את מדי יום פוגעת בכבודי דרך המקלדת שלך.
    אני מניח שזה נותן לי את הזכות, לדברייך, לפרוץ לביתך, ולשבור לך את המחשב.

  12. יונתן שחם :

    לדניאל מתגובה 6:
    כן.

  13. דניאל :

    יונתן,

    ומי אמר שדווקא הגבולות שלך הם הגבולות הנכונים?

    לדעתי עברנו את הגבול מזמן מזמן, כשמדינת ישראל הגיעה למצב שכ50% מההכנסה של אזרחיה, נגזל בכוח על ידיה, והופך להיות "קופה ציבורית".

    אפילו בימי האריסטוקרטים, לא היה עולה על הדעת שהמלך יקח כמות כל כך גדולה מנתיניו.

  14. יונתן שחם :

    לדניאל,
    לא אמרתי שהגבולות שלי הם הנכונים (זה דיון אחר) – אמרתי שיש גבולות.
    נראה לי שבתגובה שלך הסכמת לעצם הצורך בגבולות, גם אם אתה לא מסכים על התוכן שלהם.

  15. דניאל :

    יונתן, מאיזה סיבה, לדעתך, דרושים גבולות?

    איך תצדיק את הצורך בגבולות?

  16. יונתן שחם :

    אם מחר תחליט הכנסת לשלול את כל הזכויות של הג'ינג'ים, זה בסדר?

  17. דניאל :

    למה לא?
    אתה יודע כמה מקומות עבודה אפשר לייצר על ידי שלילת זכויתיהם של הג'ינג'ים?

    ידוע גם שג'ינג'ים הם לרוב אשכנזים, ולאשכנזים יש יותר כסף מלמזרחים או ערבים.
    אם נחוקק חוק "מס שיער", שלפיו כל מי שצבע שערו אדום, יצטרך לשלם מס מיוחד (וכל מי ששיערו שחור יקבל החזר מס), הרי שנוכל לדאוג ביתר קלות לשוויון ולצדק חברתי.

    חכמים יגידו שהחוק הזה מטופש, כי הג'ינג'ים יצבעו את השיער שלהם לשחור.
    כאן אנחנו כבר נהיה חכמים ונטיל מס על חומרים לצביעת שיער – שכן ידוע שרק עשירים מרשים לעצמם לצבוע את השיער.

    ובכל זאת, נחוקק חוק שמכריח את ספקי החומרים לצביעת שיער לספק בחינם את הצבע האדום – שכידוע – לכל אחד יש זכות יסודית להיות ג'ינג'י – בשם השוויון והצדק כמובן.

  18. יונתן שחם :

    אני שמח על כך שהעברת את הדיון לפסים רציניים.

  19. דניאל :

    יונתן,
    הנקודה שלי, אם לא הבנת אותה,
    זה שכוח בידיים של ממשלה הוא דבר מסוכן ומפחיד.

    אתה מבין זאת כשאתה מפחד מהמאגר הביומטרי, אבל השמאל איננו מבין שהרבה יותר מפחיד מהמאגר הביומטרי, היא היכולת של המדינה להטיל מסים, לאסור על יבוא, להתערב ביחסי עוסק-מעסיק, או לנטול רכוש בצורה כוחנית מאנשים, כדי לתת אותו לאנשים אחרים.

    אתה לאט לאט משועבד כלכלית על ידי מדינת הרווחה, המאגר הביומטרי בסה"כ נועד לעזור למדינת הרווחה לאכוף את כל המיסים וההגבלות הכלכליות שהיא רוצה להטיל עליך.

    כשבן גוריון הביא לנו את תקופת הצנע על ידי "חוק הקיצוב" הוא למעשה החליט עבור כולנו מה מותר לנו ומה אסור לנו לאכול.
    כדי לאכוף את זה, הוא שלח את השב"כ והמשטרה כדי שיפתחו לנו את התיקים בכניסות לערים, ויערכו חיפושים על אוטובוסים – הכל כדי לוודא שאיננו מבריחים חס ושלום חמאה, או סוכר.

  20. יונתן שחם :

    דניאל,

    היות שאתה שופט כל מהלך לפי קריטריון אחד בלבד ומסרב להתייחס לכל השפעה אחרת (כך לפחות אני מבין) אני מסיק שכל ניסיון לשפוט במשותף פעולה לפי קריטריונים אחרים הוא חסר תועלת.

    ואגב, אמרת שכוח בידיים של הממשלה זה מפחיד. אבל כל הדיון התחיל מכך שאמרת שאת הכוח של הכנסת לא צריך להגביל (כי הרוב החליט). למה הממשלה מפחידה והכנסת לא? בסוף הממשלה היא זו שאוכפת את כל החוקים, לא הכנסת..

  21. דניאל :

    יונתן, צר לי אם בלבלתי אותך.

    ההודעה המקורית הייתה צינית, ונועדה להמחיש את הצביעות בקרב אנשי עבודה שחורה, שבה כל פוסט הינו קריאה לחברי הכנסת להתערב עוד ועוד בחיינו, ובו זמנית – מאבק כביכול במאגר הביומטרי.

    אתה, בצדק, אינך סומך על המדינה עם המאגר הביומטרי.
    אני לא סומך על המדינה עם כספי המיסים שלי (שמסתכמים ביותר מ60% מהמשכורת שלי).

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.