חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרטת בתי הסוהר – תגובות לנצחון

נושאים זכויות אדם, עלו ברשת ב 22.11.09 6:09

בשבוע שעבר, הנסיון להפריט את בתי הסוהר הגיע לסוף טוב – בג"צ ביטל את ההפרטה, ולטייקון לב לבייב יש צרה נוספת כעת. אנו מביאים את תגובתו של דב חנין, שמברך על כך, את הניתוח של אפרים סנה ואת נקודת המבט של יוסי דהאן מהעוקץ


דב חנין:

ח"כ דב חנין (חד"ש), בירך על החלטת בג"ץ לפסול את חוק הפרטת בתי הסוהר: "שוב הראה בג"צ שהוא מתפקד כחסם אחרון בפני מעשים גרועים ומסוכנים. בחוק הפרטת בתי הסוהר, הכנסת פרמה את הרקמה החוקתית העדינה של יחס השלטון והאזרחים. זה היה חוק לא ראוי ולא חוקתי. יש גבול להפרטה, ובג"צ הציב את הגבול הזה במקום בו ההפרטה פוגעת בזכויות היסוד ובמעמדם של האזרחים במדינה."

אפרים סנה, בפרשת השבוע שלו:

החלטת בג"צ לאסור את הפרטת בית-הכלא בנגב אינה אולי פרשת השבוע, אך היא ללא ספק אירוע בעל חשיבות עקרונית ומוסרית עצומה.

מזה למעלה מעשר שנים מובילים פקידי האוצר, בתמיכה אידיאולוגית של רוב שרי האוצר ונתניהו ראש וראשון להם, מהלך של הפרטת השירותים החברתיים. כך בשירותי הבריאות, כך בניסיון להפריט את "טיפת חלב", כך בהפרטת השירותים הגריאטריים, כך בשירותי התעסוקה, ואף לצה"ל הגיעה האופנה הזו. ביסוד המהלך עומדת תפיסת העולם הקפיטליסטית הקיצונית הגורסת כי המדינה אינה אחראית לרווחת האזרח. כל איש לנפשו ולגורלו. בחסות אידיאולוגיה זו, הלכה מדינת ישראל בשנים האחרונות וקילפה מעצמה, שכבה אחר שכבה, את האחריות לאזרח. הביטוי הגרוטסקי והמשפיל ביותר לכך היה כאשר ארקדי גאידמק השים עצמו, במקום המדינה, כפטרונם ומייטיבם של תושבי שדרות המופגזת.

הפרטת שירותים חברתיים: חינוך, בריאות, סיעוד וכו' היא בעיני דבר פסול מאין כמוהו מבחינה מוסרית. מי שסובל ממנו זה האזרח, בעיקר האזרח העני. שירות ההופך לביזנס, בהכרח ישאף בעליו לתת פחות ולגבות יותר. שהרי אין פניו אלא להגדיל את הרווח, זה טעמו של עסק. לשכבות החלשות אין אופציה לפנות למי שמספק שירות טוב בהרבה כסף, והן צריכות להסתפק בשירותים הזולים ביותר. כאשר שירות זה הופך מקור לרווח למישהו, חזקה עליו שידאג לצמצם את עלויותיו ולהוריד את רמת השירות. כשר-בריאות הייתי נוהג לעשות ביקורות פתע ליליות במוסדות הסיעודיים הפרטיים. סופר את מספר האחיות במשמרת ופותח את המקרר כדי לראות מה יקבלו הקשישים בארוחת הבוקר, אם אין "חוסכים" על מזונם כדי להרוויח עוד כמה שקלים.

אין הממשלה צריכה להפעיל חברות עסקיות, אך יש להבדיל בינן לבין שירות חברתי שעניינו דאגה לרווחת האזרח ושמירת אינטרסים לאומיים. כך כשר-תחבורה דחפתי את הפרטת אל-על שהיא חברת תעופה עסקית לכל עניין, ובלמתי את הפרטת הרכבת שהיא שירות חברתי המאפשר לאזרחים להגיע למקום עבודתם או לימודיהם. אפילו בארצות הברית, מתוך ראיה זו של הרכבת, מסבסד הממשל הפדראלי את "אמטראק", חברת הרכבות הלאומית.

כל האמור לעיל נכון שבעתיים לגבי בתי הסוהר. גם הכלא הוא שירות חברתי. הוא נועד להגנת החברה מהמתנכלים לה, ולעשיית הצדק. הכלי לכך הוא שלילת החופש – הדרגה הקיצונית ביותר של התערבות המדינה בעינייני הפרט. את המקום היחיד במדינה, בו השליטה באזרח, בחירותו, בצרכיו הבסיסיים ביותר, היא מירבית אי אפשר להפוך לעסק. אי אפשר להפקיד את שלילת החירות בידי מי שאינו כפוף ישירות ובלעדית למרות המדינה. מכאן שפסיקת בג"צ האוסרת את הפרטת בית הסוהר היא תמרור עצור למגמה האומרת להפריט את הכל. ההחלטה שמה סייג ברור האוסר להפוך את השירות החברתי לעסק והמעביר את אחריות המדינה לידי גורם פרטי שרווח כספי בלבד לנגד עיניו.

בשבוע בו ניסו החרדים להרוס באלימות את אחד מהניסיונות המוצלחים ביותר להביא תעשיה מתקדמת לירושלים ("אינטל"), בשבוע בו נמשך הניסיון של הימין-הדתי לפורר את צה"ל ולשעבדו לצרכיו, בשבוע זה החלטת בג"צ היא נצנוץ של תקווה באפילה כבדה.

שבת שלום,

אפרים סנה

מתוך המאמר המקורי בהעוקץ

אני צריך לחשוב על שינוי קריירה, להתרכז בעתיד בהגשת בג"צים, פעמיים הייתי מעורב בהגשת עתירות לבג"צ ופעמיים נעתרו שופטי בית המשפט העליון לעתירות. במקרה הראשון, בג"צ הקשת הדמוקרטית המזרחית שבו הורה בג"ץ על ביטול החלטות מינהל מקרקעי ישראל העוסקות בשינוי ייעוד של קרקע חקלאית, והשבוע זכתה חטיבת זכויות האדם של המרכז האקדמי למשפט ועסקים בעתירתה נגד הפרטת בית הסוהר. אני מנהל אקדמי של החטיבה, אולם לא אני עשיתי את העבודה המשפטית הרבה והמבריקה בעתירה הזו. האיש שהחל את המהלך הזה היה עו"ד אביב וסרמן שהיה מנהל הקליניקות המשפטיות בחטיבה, אביב הוא דוגמה מעולה לכיצד אדם שחש בעוול מוסרי יוצא להלחם כנגד כל הסיכויים במערכת (הלוויתן המדינתי, האוצר, הפרקליטות, חברי כנסת וכרישי נדל"ן), אביב היה בעניין זה רוטוויילר חברתי שלא הרפה. הוא היה יזם המהלך המשפטי והציבורי שהביא לתודעה הציבורית את סוגית הפרטת בתי סוהר והשלכותיה המוסריות והפוליטיות הבעייתיות. אליו הצטרף עורך דין אפי מיכאלי ומאוחר יותר עורכי הדין גלעד ברנע ויעל ברדה, כולם עורכי דין שבשלב מסוים לימדו בחטיבה, ארבעתם שהסתייעו בין היתר גם בעצתם של מספר מורים במכללה, עמלו על הטיעונים המורכבים של העתירה הזו והתעמתו עם סוללות עורכי הדין של המדינה, חברות הנדל"ן והלוביסטים והיחצ"נים שעמדו לשירותם. צריך גם לומר מילה טובה על המוסד בו אני מלמד, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, שתמך בעתירה הזו ובמאבק הציבורי במשך השנים הרבות שהעתירה הייתה תלויה ועומדת, אני יכול לחשוב על לא מעט מוסדות שלא היו מעזים ליזום ולתמוך בעתירה כזו.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

7 תגובות

  1. יונתן :

    אני לא שמח על פסק הדין.

    המדינה כאן לא מפריטה כדי להתחמק מחובה אלא כדי לייעל את ביצוע החובה,ההפרטה כאן הייתה אמצעי ולא מטרה,אפשר להתווכח אם האמצעי הזה היה יעיל או לא אבל הפסילה של המהלך הזה לא נבעה מחישובי יעילות ולכן אין טעם להכנס אליהם.

    כדי שמדינת רווחה ,בה השלטון מחויב לאזרחים, תוכל לפעול היא צריכה להיות יעילה,אי אפשר לבזבז עוד ועוד כספים על ענייני צורה לא מהותיים.

  2. גרי :

    שמות רבותי שמות,
    הבזיונות הם לא גזירה משמיים,
    חברי הכנסת
    הרצוג,
    בן שמחון,
    ונוקד,
    (המערך, זוכרים?)
    הצביעו בעד החוק ,
    בוועדה.

  3. נעמי ט :

    בהמשך לאיציק,
    יש שיטות שונות לייעול, למשל, הקטנת מרכיב הרווח של היזם….

    תאמר, בית סוהר אינו מביא למדינה רווח ולכן הוא כולו רק נטל הוצאה?

    אז איך היזם הפרטי ירוויח?
    (הרווח, אחרי החזרי ההלוואה לבנק, שלקח עבור ההשקעה שלו במיזם)?

    אם כבר רווח, לא יעיל יותר שהמדינה תהיה בעלת בנק, שיביא רווח וממנו יושקע בבתי הסוהר?, או בחינוך, או בכל דבר נחוץ אחר שהוא לתועלת הציבור כולו?

    וכבר ראינו שהממשלה ניהלה בנקים בלא פחות יעילות מהבעלים הפרטיים.

    המסקנה – במקום להפריט מ"אילוצי יעילות", עדיף כבר, מאותן סיבות ממש, להלאים בנק.

  4. איציק :

    ליונתן
    אם המדינה רוצה לייעל-שתייעל. אין צורך להפריט לשם כך. אינני מקבל את הקביעה שתאגיד ממשלתי אינו יכול להתנהל ביעילות וברמה נאותה. מי שטוען שממשלה אינה יודעת לנהל (נתניהו) שלא יהיה ראש ממשלה ושיתן למישהו אחר שידע לנהל. ההוקוס פוקוס הזה בו זכיין פרטי גם יוריד רווח נאה, גם יהיה זול יותר וגם יתן איכות טובה יותר – הוא לא יותר מעבודה בעינים ואידאולוגיה שמאמינה שהכל צריך להיות בידים פרטיות; הרי הסוהרים בשרות בתי הסוהר אינם מקבלים שכר של עובדי חברת החשמל או הנמלים- אז היכן בדיוק יהיה הזכיין יעיל יותר עד כדי כך שיוכל להיות זול יותר, יוכל להרוויח ולתת שרות טוב יותר?

  5. הלוואה השקעה רווח :

    אפרופו הלוואות לצורך השקעות:

    לבייב ושות' כבר נתנו להבין שהם ידרשו לא רק החזר על השקעתם בפועל, אלא גם על הפסד הרווחים הצפויים.

    אבל ההשקעה גויסה מהלוואות.
    סביר שחלק מההלוואות האלה, אם לא כולן, גויס מהציבור. (יש לבדוק אם לא ניתנו הלוואות ישירות מהמדינה).

    לפני בדיקת הנתונים לאשורם, אפשר כבר לקבוע שהנצחון הושג במחיר שעדיין קשה להעריך אותו במלואו, אבל הוא בלתי מתקבל על הדעת.

    השאלה היא אם ילמד הלקח הראשון – אי אפשר לקבל שפרויקט יוצא לדרך, כשמעמדו החוקי תלוי ועומד בבית משפט. מישהו צריך לשלם על זה, וזה לא אמור להיות הציבור.

    האם יתכן שלבג"צ עצמו יש חלק בכך?
    (צו מניעה להמשך העבודה עד פסק דין?)

  6. יונתן :

    ברמה התיאורטית המוחלטת מדינה יכולה לעשות כל מה שזכיין יכול ולפעמים אפילו יותר,המציאות שונה.

    אני לא מגיע מהתאוריה,עבדתי בהרבה ארגונים,ממשלתיים ופרטיים,הפרטיים מחפשים להתייעל הממשלתיים מחפשים לשרוד.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ביהמ"ש נגד הפרטה: הקפיא הקמת הוסטלים פרטיים לשיקום אסירים
    מערכת המשפט ממשיכה לבלום את ניסיונות המדינה להפריט שירותים חברתיים. אתמול החליט ביהמ"ש להקפיא את הפרטת ההוסטלים הפרטיים לשיקום אסירים – מכרז אותו יזם משרד הרווחה בעצמו. בעבר פסל בג"ץ הצעה דומה, להפריט את בתי הסוהר, בטענה כי המהלך יפגע בזכויות האסירים
    תמר ירושלמי

    ההחלטה שניתנה אתמול על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין, היא החלטת ביניים – המכרז של משרד הרווחה להקמת שבעה הוסטלים פרטיים לשיקום אסירים הוקפא לעת עתה – עד לבירור עתירה בנושא שהוגשה על ידי עורכת הדין סיגל שהב מהקליניקה הפלילית במכללה האקדמית למנהל ועסקים.
    "לאחר שבג"ץ פסל בית סוהר פרטי, לא ניתן להקים כיום הוסטל לשיקום אסירים שיהיה מנוהל על ידי גורמים פרטיים, ולא ברור כיצד משרד הרווחה סבר שהוא יוכל לפרסם מכרז שקורא להפריט הוסטל שיקומי לאסירים – שחלק ממנו כרוך בסמכות לשלול חרות", מסבירה עורכת הדין שהב.
    בעתירה נטען כי המכרז פורסם באופן לא חוקי, וכי אם בכוונת המדינה להקים הוסטלים פרטיים, עליה להסדיר זאת בחקיקה ראשית. עוד נטען כי ניהול הוסטלים בידיים פרטיות הן סכנה לאסירים המשוחררים: בידי ההוסטלים נתונה הסמכות לשלול את חירויותיהם, אך האינטרס שעומד לנגד עיניהם הוא לא טובת האסיר המשוחרר והאינטרס הציבורי, אלא אינטרסים כלכליים.
    "הרעיון בשיקום הוא להחזיר את האסיר לקהילה, וברגע שמעורבים בכך אינטרסים פרטיים אפשר להניח שהיישום של זה יהיה בהתאם לכך", אומרת עורכת הדין שהב, "אם האסיר עובד, ומאיזושהי סיבה הוא מפסיק לעבוד – קיימת סכנה שיחליטו על חזרתו לכלא. במקרה של אסיר על תנאי, החזרה היא מיידית ללא הליך משפטי נוסף".22/11/13 | 09:43
    ממרד הרוומחה לא נמסרה תגובה.
    http://glz.co.il/1064-30546-HE/Galatz.aspx

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.