חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אינטל והחרדים: הצדק בצד שמאל

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 19.11.09 6:03

בעקבות הטור של אורי יזהר, שקרא לאנשי שמאל להתייצב לצד מפעל אינטל כנגד הפגנות החרדים, קורא נדב פרץ לסוציאל דמוקרטים להתיצב לצד החרדים, במאבק (שכבר הוכרע) על שמירת הזכויות הסוציאליות של עובדי ההיי-טק

מפעל הייטק מנצל את עובדיו, ומעביד אותם בניגוד להוראות חוק עבודה ומנוחה (או לכל הפחות, בניגוד לרוח החוק). כששואלים למה למפעל מותר לעשות את זה, נשלפת התשובה האוטומטית – 'אם לא נאפשר להם, הם יעברו לייצר בחו"ל".

עד כאן, סיפור סטנדרטי ורגיל. אלא שבסיפור שלנו יש טוויסט: בעקבות ההפרה הזו, התקבצה הפגנת המונים מול שערי המפעל. הנהלת המפעל התקפלה, וקיבלה על עצמה הסדר שלא פוגע בזכויותיהם של העובדים.

בעקבות האירוע, הופיע פוסט בעבודה שחורה. אלא שלמרבה ההפתעה, אותו הפוסט לא תקף את החברה הטרנס-לאומית, שניסתה לנצל עובדים תוך איומים חסרי תוכן – אלא דווקא את המפגינים מול שערי המפעל.

כמו שבטח הבנתם, החברה הטרנס-לאומית היא אינטל, המפגינים על זכותם של עובדי אינטל למימוש חוק שעות עבודה ומנוחה הם החרדים, ועצם הזהות הזו של המפגינים הצליחה להוציא מאיש שמאל עקבי כמו אורי יזהר משפטים ששטרסלר היה גאה בהם, המדברים על 'הנזקים החמורים' שיגרמו לאינטל מהפסקת המפעל, ועל האיום כי 'אם הם ימשיכו בכך, ייתכן מאד שאינטל תפסיק את פעילותה בירושלים ובישראל בכלל'.

ובמפתיע, כמה שעות לאחר פרסום הפוסט של אורי, הגיעו החרדים ואינטל לפשרה: בשבתות יופעלו רק קווי הייצור הנחוצים ביותר, ויועסקו בהם לא-יהודים. לא 'נזקים חמורים', ולא 'הפסקת פעילות'. אה, כן – בעקבות ההסדר, יש אפילו סיכוי שכמה ערבים יקבלו עבודה בהיי-טק. מה רע?

אז ברשותכם, כמה מילים על שני הנושאים החמים – שלא לומר הבוערים – שיש כאן – מצד אחד, עבודת יהודים (ולא יהודים) בשבת, מצד שני החרדים.

לגבי עבודה בשבת, קובע חוק שעות עבודה ומנוחה:

7. שעות המנוחה השבועית

(א) לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.

(ב) המנוחה השבועית תכללו –

(1) לגבי יהודי – את יום השבת;

(2) לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או את יום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

כלומר, כל עובד צריך לקבל חופשה רצופה של 36 שעות, בהם אסור לו לעבוד; עבור יהודים זה יהיה יום שבת.

ההגיון מאחורי הקביעה הזו, שלכאורה מגביל את חופש הבחירה של העובד, הוא אותו ההגיון שמאחורי כל חוקי המגן, משכר מינימום ועד תקנות הבטיחות בעבודה: התפיסה לפיה יחסי הכוח בין העובד לבין המעביד אינם שווים, והבחירה של העובד לעבוד בשבת אינה באמת בחירה כאשר מתנופפת מעליה חרב הפיטורים.

בעולם האידילי (והשקרי) של התחרות המשוכללת הנאו-קלאסית, העובד שאינו רוצה לעבוד בשבת ינהל מו"מ מול כל המעסיקים, עד שימצא את האחד שיסכים להעסיקו שלא בשבת. במציאות הלא משוכללת שלנו, המעביד מודיע לעובד שעליו לעבוד בשבת, ואם לא יעשה זאת – יפוטר. ולך תמצא עכשיו עבודה, אפילו אם אתה הייטקיסט.

אבל, תשאלו, למה שבת? מה קדוש ביום השבת? האין זו כפייה דתית? למה להכריח אותי לקחת חופש דווקא בשבת, ולא בשלישי או בחמישי, רק בגלל שנולדתי לאם יהודיה?

הסיבה שהמחוקק קבע יום יעודי לחופשה השבועית בחוק אינה קשורה לדת דווקא, אלא שוב – לאיכות חייו של העובד. כדי שנוכל להנות מיום החופשה שלנו, עליו להיות מתואם עם זה של שאר בני הקהילה שלנו. קודם כל, של בני זוגנו – אם אני ביום חופשי ביום שבת, אבל אשתי ביום חופשי ביום ג', איכות החופשה שלנו נפגעת קשות. אבל גם מעבר לכך – אם כולם ביום חופשי בשבת ורק אני עובד בשבת וחופשי ביום ג', החופשה השבועית שלי תהיה הרבה פחות איכותית.

מטעם זה, המחוקק ראה לנכון לקבוע בחוק יום חופשה אחיד לכולם. מרגע שעשה זאת, נשאלת השאלה איזה יום לקבוע – והתשובה כאן נובעת מזה שקיים ציבור גדול בישראל, שמבקש להימנע מעבודה ביום שבת דווקא, ולכן זהו היום ההגיוני לקבוע כיום חופשה. ומתוך התחשבות במיעוטים אחרים, ניתנת להם בחירה – מוגבלת – בין ימי חופשה אפשריים (למרות שכזכור, יש כאן איום גם על היכולת שלהם לבחור באמת).

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה השנייה – החרדים. נדמה שאפשר לנחש בבטחון די גדול, שאת כל מה שאמרתי לעיל – אורי יזהר כבר יודע. אז למה הוא יוצא נגד הפגנות לאכיפת חקיקה סוציאלית?

בגלל שאלו חרדים.

ואני רוצה להזכיר – אנחנו מדברים על אותו אורי יזהר, שרק לפני שלושה חודשים שיבח את הקואליציה שכרת השמאל עם הקצוות ההזויים ביותר של הימין הלאומני, שהשתמש ברטוריקה לאומנית, כדי להילחם בהפרטת הקרקעות. האם, לדעת אורי יזהר, החרדים הם כה גרועים – ששיתוף פעולה עימם למען מטרות סוציאל-דמוקרטיות גרוע משיתוף פעולה עם מיכאל בן ארי?

מחרה-מחזיק אחרי אורי, בתגובות לפוסט, גם נגה תדמור, שמתייחס לתמיכתה של שלי יחימוביץ' בחוק כאל 'קואליציה עם אנשי החשכנות הבערות גניבת הדעת, לפרישמיש איזה שלא יהיה, ובלבד שתוכל להופיע באמצעי התקשורת' (ואז מביא ציטוט שבינו לבין החרדים אין דבר וחצי דבר).

היחס שלי אל החרדים אינו פשוט. אין ספק שמדובר באוכלוסיה שרווחות בה תפיסות בעייתיות, בלשון המעטה. אין ספק שהם מהכוחות הרגרסיביים ביותר בכל מה שקשור לשוויון מגדרי, לזכויות הלהט"ב, ועוד. ובתחומים האלה – כל פעם שמדובר על אוטובוסי מהדרין, או על התנגדות למצעד הגאווה – אתם מוזמנים לקרוא לי, אני בא עם השלט להפגין מולם, כקריאתו של אורי.

מצד שני, אסור לשכוח שמדובר כאן גם באחת האוכלוסיות שתחולת העוני בקרבה היא מהגבוהות בישראל. שמאל אמיתי לא יכול להתנכר לאוכלוסיה כזו; שמאל אמיתי חייב להיות חשדן כאשר הוא שומע שהם לא רוצים לעבוד, ושהם אשמים בעוניים – כמו שהוא חייב להיות חשדן בכל פעם שמאשימים עניים בעוניים, ולא משנה מיהי הקבוצה הסובלת מעוני.

ולכן, שיתוף פעולה עם החרדים סביב מאבק על אי-עבודה בשבת (בניגוד למאבקים אחרים סביב השבת) הוא שיתוף פעולה ראוי ומבורך. מטרת מצוות השבת בהלכה היהודית, למי ששכח, היא בראש ובראשונה מטרה סוציאלית; וכשהחרדים מגלים את הצד היפה של היהדות, אני איתם.

* ולראיה – גם במדינות שמקפידות קלה כחמורה על הפרדת דת ומדינה, דוגמת צרפת, יש יום אחד יעודי, קבוע בחוק, שהוא יום המנוחה השבועי.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , , ,

31 תגובות

  1. מרק ק. :

    נדב, אתה נופל לתוך המלכודת הקלסית של טיעונים דמגוגיים – הימנעות מבירור עובדות, דבר שודאי גורם לכל מי שמכיר את אינטל לבטל את כל המשך הפוסט אחרי קריאת הפיסקה הראשונה.

    אינטל הר החוצבים אינו מפעל הייטק, הוא מפעל יצור כמו כל מפעל יצור ובתור שכזה הוא מספק עבודה לא למיליונרים מנוצלים, אלא לשכבות של אנשים בעלי השכלה שהיא לא הרבה יותר גבוהה מתעודת בגרות.

    בתור מפעל יצור יש הרבה הגיון בלהפעיל אותו מסביב לשעון. אתה יכול לטעון שהמכונות סובלות מעבודה בשבת אבל אז אתה מתבקש להסביר למה המכונות של חברת החשמל לא סובלות מאותו סבל, וכנ"ל מכונות החליבה בקיבוצים, תחבורה ציבורית, משטרה, מסעדות וכן הלאה.

    ובקשר לרוח החוק – אני לא בטוח אבל נדמה לי שבאינטל קרית גת עובדים 4 ימים בשבוע שזה בהחלט בניגוד לרוח החוק.

    אבל אני מסכים איתך, יש הרבה קירבה בין החרדים לסוציאליסטים, כל אחד מהן רוצה לכפות על יתר הציבור את מערכת האמונות שלו ונוקט באלימות חוקתית ופיזית בשביל להשיג זאת. ההבדל העיקרי הוא רמת האהדה שכל אחד מהגופים האלו מקבל בתקשורת.

  2. לקסי :

    כל אחד והמסגד שלו.

    יש מי שסוגדים לכסף והוא אלוהיהם – המגיב שלפני, דוגמה אחת.

    יש מי שמאמינים בצדק חברתי, סוגדים לו ומשתדלים להחיל אותו בעולמנו. אחד מהם כותב המאמר.

    יש מי שמאמינים ב"בורא עולם" שיש לו שם שונה אצל מאמינים שונים.

    יש אכן משותף בין המאמינים בצדק חברתי לבין דת ישראל שהחלה את דרכה ההיסטורית כמקדמת צדק חברתי.
    במשך הדורות ובעיקר בגולה, עברה הדת היהודית מהדגשת מצוות שבין אדם לחברו לבין מצוות שבין אדם למקום.

    אבל החרדים שהפגינו בירושלים נגד אינטל לא עשו זאת מטעמים של צדק חברתי, הם באו לשם משיקולים של פוליטיקה והצגת עניינם אצל התורמים להם בארה"ב.

  3. נדב פרץ :

    מרק: תודה על התיקון, שרק מחזק את עמדתי.
    אם מדובר בפועלים קשי יום, ולא באנשי הייטק, ודאי וודאי שאין להם שום יכולת להתמקח מול המעסיק, אם הם לא מעוניינים לעבוד בשבת.

    ולגבי אינטל קריית גת – אי אפשר לפרש בשום דרך אפשרית את חוק שעות עבודה ומנוחה כקובע מינימום של שעות עבודה, רק מקסימום.

    לקסי: כמו שאמרתי, כשהמטרות שלנו משותפות – וחד לי היא אם מדובר על מניעת עוני או על אי-עבודה בשבת – אני אלחם לצד החרדים. זה לא יתן להם הנחות כשיעשו דברים שפסולים בעיני, כמו אפליית נשים או להט"ב.

  4. נגה תדמר :

    "מחרה-מחזיק אחרי אורי" שכתב כאן נדב נראה לי קצת מזלזל: המחשבה, הלמידה וההתעניינות שלי בנושא החילונות וממילא בחרדים, הם בני עשרות שנים, ואגב אני גם גאה על כך שרובם בלמידה עצמית, ומכאן נובעת ה ת מ י כ ה שלי בדברי אורי.אבל זה בקריצת עיין, לעצם העניין:
    הציטוט מתגובתי נקצץ לא בדיוק במקום המתאים. אחרי שטענתי כי שלי יחימוביץ' תמכה בדבר לא נכון כדי להגיע לתקשורת צירפתי מ י ד ב ה מ ש ך ציטוט המראה מיהו הערוץ שבחרה להופיע בו והדרישה להשפלת נשים שפורסמה באותו ערוץ בעקבות פנייה של חייל ח ר ד י , ובנימוק של השקפת עולם ד ת י ת . זוהי פרשנות מוזרה ביותר להגיד, כדבריך, שהבאתי ציטוט "שבינו לבין החרדים אין דבר וחצי דבר".

    ושני דברים נוספים:

    האחד: שמאל אמיתי חייב להיות חשדן כאשר הוא שומע את ההתקפות של ח"כ גפני, המופיעות בכתבה שבהפניה. מה שנאמר שם רחוק מאוד מהוכחה ש"הם לא רוצים לעבוד" היא טענה שגויה. מעניין שהדוגמה של גפני מתייחסת לנשים חרדיות, ושהן יוצאות לעבודה הרבה יותר מן הגברים ומזה זמן רב ממש אינו חידוש. ואילו שמאל אמיתי צריך להיות מאוד חשדן ל"תחליפי תעודת בגרות", שלדעתי ניתנים רק לנשים ולא לגברים חרדים, שבקלות עשויים להיות פתחי מילוט מהשכלה תיכונית כללית. אחרת לשם מה נזרקה לחלל קריאת הביניים שלו "לא רוצים שהחרדים יעבדו, אלא שיהיו חילונים".
    וגם, משנה מאוד מי היא הקבוצה הענייה. כי אצל החרדים המדובר אינו בהעדר שוויון הזדמנויות אלא בבחירה מרצון, על פי אמונתם, בהסתלקות מעבודה.

    והשני: מי שטוען ששכחנו כי ל"מצוות השבת בהלכה בראש וראשונה מטרה סוציאלית" עושה פליק פלאק לאחור, לא ת"ק על ת"ק פרסה, אלא בהיסטוריה. מקור השבת הרי הוא בחברה השבטית שמלפני אלפיים וחמש מאות שנה, לייחס לאותו זמן מ ט ר ה סוציאלית הוא אנכרוניזם.

    יש עוד כמה וכמה אי הסכמות עם יסודות רעיוניים של נדב, כמו: על "הצד היפה של היהדות", ועל היהדות כהלכה היפה רק לקהילת קודש חסרת עצמאות מדינית. על החרדים שאינם מתעניינים בשום "סוציאלית" אלא ב כ פ י י ת השבת, ומה רע בעבודה לערבים ? במקרה זה, רק הפיכתם ל"גוי של שבת"- בעיניי תפקיד מאוס. על כל אלה אפשר כידוע לנהל הרבה סמינרים ולא בהיקף המתאים לתגובות. אז זאת הייתה תזכורת קצרה לאופני מחשבה שמאלית אחרת, על פי הכלל הבדוק "דברתי והצלתי את נפשי". (אוי, בעוונותי שכחתי את המקור הלטיני…).

  5. נדב פרץ :

    נגה: ראשית, אם השתמע זלזול אני מתנצל, כוונתי הייתה שאתה תומך בדבריו של אורי.

    ולהמשך דבריך: אם אתה מאמץ את העמדה שאומרת ש'כל החרדים לא רוצים לעבוד', אז אני מתנצל, אבל זה לא מעיד על למידה של עשרות שנים של החברה החרדית. המצב שם הרבה יותר מסובך והרבה יותר מורכב, ומדובר שם בעיקר על ציבורים שמנועים מהשתתפות בשוק העבודה בגלל חוסר רצון לשרת בצבא (כמובן, עניין לדיון עמוק, אבל אחר). ומעניין הערך המועט שאתה מייחס לעבודת נשים גם, כי הרי אם גפני מדבר על עבודת נשים כנראה שזה לא באמת חשוב.

    ובכל אופן – לא ברור לי איך זה רלוונטי. האם אתה מוכן לצדד בדרישותיו של בעל הון נצלן שרוצה לנצל את עובדיו, רק בגלל שמולו עומדים אנשים עם שטריימל? מה הלאה? אם החרדים ידרשו לאכוף את חוק שכר מינימום, תתמוך גם בביטולו?
    אם המאבק של החרדים הביא לאכיפת הזכויות הסוציאליות של כך וכך עובדים ירושלמים – אני בעד. לא הבנתי למה אתה נגד הזכויות הסוציאליות שלהם.

  6. אורי יזהר :

    לנדב,
    כחבר קיבוץ עבדתי שנים רבות ברפת ובלול ונתתי הרבה מאד תורנויות שבת כי אי אפשר לא לחלוב בשבת ולא לאסוף ביצים בשבת. יש תהליכי ייצור שהפסקתם גורמת נזק גדול למערכת כולה ולכן אסור להפסיקם. לדוגמה: תעשיית פלדה. אי אפשר לכבות את התנורים ביום שישי אחרי הצהריים ולהדליקם שוב במוצאי שבת. הוא הדין בחברת החשמל, שעובדים בה גם ביום הכיפורים. אם זה המצב גם בפסי ייצור מסוימים באינטל, אז אני תומך בהמשך הפעלתם ולא מנימוקים שטרסלריים, אלא בגלל הצורך במתן תעסוקה לעובדים בירושלים שאין בה מספיק תעשייה. אני בהחלט בעד העסקת לא יהודים באינטל, אבל לא כגויים של שבת. אני שולל את ההסדר הגלותי הזה, שקיים גם בבתי מלון מסוימים, מכל וכל.
    לעובדים בשבת באינטל מגיע יום וחצי חופשה באמצע השבוע ושכר מוגדל עבור עבודתם בשבת לפי חוקי המדינה. אם זה מתקיים וגם יש תחלופה בין העובדים בשבתות, אז זה בסדר גמור מבחינתי.
    אם אין תחלופה ואין פיצוי של חופש ואין שכר מוגדל עבור עבודה בשבת, אז אני מוכן לצאת להפגנה מול אינטל או כל מפעל אחר.
    אבל את אנשי העדה החרדית כל זה לא מעניין. הם לא נלחמים על זכויות סוציאליות, אלא על צביונה של ירושלים.
    לכן ההתיצבות של אנשי שמאל חברתי לצד החרדים בעניין זה נראית לי כפספוס נוראי.
    אתה מפריד בין המאבק נגד העסקת יהודים בשבתות באינטל לבין המאבק נגד החרדים בנושא מעמד האישה, לדוגמה. אז תפריד, אבל אצלם זו אותה מסכת. הצלחה שלהם בעניין הזה תגביר את כוחם ותעוזתם בדרל להחריד (תרתי משמע) את ירושלים כולה. וזה לא יגביר צדק חברתי בירושלים ובמדינה. מאבק אמיתי בעוני אינו דרך קיצבאות אלא דרך פרודוקטיביזציה של האוכלוסייה הנזקקת. בדרכי חינוך והצעים של עבודה נאותה בשכר נאות, לא בדרכי ויסקונסין ההן, אבל פרודוקטיביזציה. זה מה שתבעו גדולי הסוציאליזם הציוני מבורוכוב וסירקין ואילך. גם הרצל דגל בזה. אני מרגיש את עצמי כקרוב יותר אליהם מאשר לשטרסלר.
    אל תשכח, אנשי העדה החרדית הם לא ציונים אלא אנטי ציונים שמוכנים לבטל את קיומה של מדינת ישראל ולשכון לבטח תחת שלטון לא יהודי. אני מתנגד לכך בכל תוקף וורואה בכל המאבקים נגדם מערכה אחת.
    לא נראה לי שיש זהות בין המאבק המשותף עם גורמי ימין נגד הפרטת הקרקעות לבין השותפות עם החרדים במאבק נגד עבודת שבת באינטל. במקרה הראשון הייתה מטרה משותפת, גם כאשר הסיבות היו שונות. כאן אין מטרה משותפת ומי שחושב שיש הוא נאיבי. שלי יחימוביץ לא נאיבית וכנראה יש לה חשבון משלה שעדיין לא עמדתי עליו.
    לא אכנס כאן לבירור השאלה אם העוני של החרדים הוא מרצון או מאונס. זהו סיפור אחר שמגיע לו התייחסות מיוחדת.
    ולסיום, הבוקר שמעתי בחדשות של 10 כי הרב ווייס, הסמכות העליונה בעדה החרדית מתנגד גם להעסקת לא יהודים בשבת. אם זה בגלל שאיכפת לו מהתנאים הסוציאליים של הערבים, אן מפני שהוא רוצה להשבית כליל את העיר בשבתות?

  7. אורי יזהר :

    עיקר שכחתי. אני מודה לנדב על וויכוח ענייני ואינטליגנטי גם אם אנו נשארים חלוקים בדעותינו בעניין זה.

  8. נעמי ט :

    לנדב,
    למה יש לי הרגשה שאינך מכיר את המטרייה?

    האם אתה מודע למניפולציות שעושים מעסיקים עם ההבחנה הזאת בין יהודים ללא יהודים, לגבי יום המנוחה?

    ומה אם ערבי בוחר את השבת ליום המנוחה שלו?

    ומה קורה כשנוצרי מתעקש שיום ראשון יהיה יום המנוחה שלו?

    החרדים המפגינים נגד אינטל לא מונעים מהמניעים שאתה מייחס להם. תעשה טובה, לך תלמד את הנושא.

    לך תבדוק מה קורה בבתי מלון בירושלים, למשל.

    האם אתה יודע שאפשר בכלל להעדיף לא יהודים על פני יהודים כי:

    לא יהודים – לא עושים מילואים.

    אפשר להעסיק אותם בכל יום על-פי ראות המעביד (שישי, שבת, ראשון).

    אפשר לשלם להם שכר נמוך ולפגוע בשאר זכויות.

    והכל בחסות הדרישה של הרבנות שיהודים לא יעבדו בשבת, כתנאי לקבלת תעודת כשרות.

    תעשה טובה, לך תלמד קצת את הנושא.

  9. איתי לירון :

    לנדב,

    זה באמת מאוד יפה לכתוב על סוציאליזם והפרת זכויות אדם באינטל, אבל קודם כל צריך להכיר את העובדות. מהמאמר ברור שלא בדקת מי בדיוק עובד באינטל ירושלים בשבתות, למה אינטל מתעקשת על העסקה בשבתות, ומה העובדים מקבלים כפיצוי.

    אז בדיוק כמו שאורי יזהר כתב, יש תהליכים שפשוט אי אפשר להפסיק אותם. בחקלאות זה חליבה, ובתעשייה זה הכנת שבבים / תרופות / ברגים. למה אי אפשר לעצור את התהליך באמצע? אתה מוזמן להתחיל ללמוד הנדסת מכונות / כימיה ולהבין את התשובה. עד אז, תאלץ להסתפק בתשובה "כי ככה".

    בכלל, הרבה מאוד מהתעשיה בארץ, ובכל העולם, עובדת 24/7. קצת מגוכך שבוקר אחד אתה קורא על המאבק של החרדים ונזכר בזכויות סוציאליות, כאשר כל רמת חובב והמפעלים באזור חיפה עובדים מאז הקמתם 24/7. אולי צריך להתחיל במקפיין כולל נגד (כמעט) כל מפעלי התעשייה בארץ?

    לשימחתינו לא. יש כבר חוק שמתייחס לעובדי משמרות. תשמח לדעת שהם זוכים להטבות מס. יתכן אגב שהמדינה הייתה צריכה לגלגל את הפיצוי הכספי לאותם עובדים על המעסיקים, אבל זה לא קשור לנושא הכתבה.

    אני חושב שאינטל פועלת בסדר גמור כשהיא מפעילה קווי יצור בשבת. בכל מקרה מגוכך להיטפל לאינטל, כשהרבה מאוד מהתעשייה, מאז הקמת המדינה, עובדת ככה.

  10. נעמי ט :

    נדב

    1. האם לדעתך/ידיעתך, ערבי נוצרי שעובד בסופר מקבל תוספת לכל שעת עבודה שלו ביום ראשון, שהוא על-פי חוק יום המנוחה שלו?

    או שהוא פשוט נח יומיים וחצי?
    כנ"ל לגבי המוסלמי שעובד בימי שישי.

    2. מוסלמי/נוצרי שעובד במקום שאינו מופעל בשבת ומבקש לא לעבוד ביום המנוחה שלו , שישי/ראשון, מה החוק מועיל לו?

    ובכלל, יש מספיק בעיות בשוק העבודה בישראל.
    הכנסת אלמנט הדת לא ממש מועילה בנידון, לא עושה טובות למיעוטים, ולא בכלל.

    ע'

  11. יאיר :

    אתה מצטט סעיף בחוק. אחריו באים עוד סעיפים רבים שמראים מתי ואיך אפשר וצריך לחרוג מסעיף זה. אחת הסיבות היא: "פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה …" (סע' 12).

    כן – פגיעה קשה בכלכלה היא גם סיבה להפעיל קו יצור 24/7.

    והלוואי שהחרדים היו מפגינים למען תנאי העסקה של עובדי ייצור…

  12. ק. טוכולסקי :

    אינטל מחפשת כבר הרבה זמן דרך לסגור את המפעל בירושלים , היא ניסתה לפני שלוש שנים ופרסמתי בזמנו מאמר בדהמארקר בנוגע לכך שבשנייה שהם גמרו לקבל מענקים הם עוזבים לתחנה הבאה. החרדים בירושלים סובלים מבעיות סוציו-אקונומיות קשות ועיקר המפגינים באים מקרב האנטי ציוניים שרבנייהם ממלאים את הקיבה הריקה מתרומות בשל המשבר למאבקי שבת. יש הרבה בעיות שחורגות מהשאלה האם נכון או לא נכון לפתוח את המפעל בשבת.
    לא נראה לכם מוזר שבעידן שבו רובוטים קטנים נבנים לצורך שיטוט במערכת הדם שלנו עוד לא מצאו דרך להתגבר על קשיים מכניים בתפעול מכונות ברציפות? בואו ונניח שאינטל חייבת להפעיל את המפעל שבעה ימים בשבוע, האם לא הגיע הזמן שחוק שעות עבודה ומנוחה יותאם למצב. באוסטריה עובד תבחורה ציבורית שמחוייב לתת משמרות בסופי שבוע מפוצה גם בכסף וגם בזמן חופשה. פיצוי מסוג זה מבטיח גם פיצוי לעובד וגם נותן הרתעה למעסיקים שצריכים בעצם לשלם כפול.
    בואו נניח שבחמשת השנים הקרובות אין פתרון מכני או טכנולוגי כזה או אחר להפסקת העבודה בשבתות באינטל ירושלים. האם אינטל מחוייבת לפצות את עובדיה בהתאם? האם היא עושה מאמצים שחילול השבת באזור תעשייה שצמוד לשכונות חרדיות יופחת וימוזער ככל הניתן?
    המאבק בירושלים לא מחייב הצטרפות שלנו לאף אחד מהצדים, הוא בעיקר מחייב למידה של המורכבות של מאבק מסוג זה ובכל זאת אני לא אצטרף לאינטל, הם ידעו היכן המפעל נבנה, הם ידעו מה עשויות להיות הבעיות אבל כשהם רצו את כספי המענק הם נכנסו לעסק ועכשיו הם מגלגלים עינים לשמים.

  13. יונתן :

    לק.טוכולסקי,אני מניח שאת רוב מה שאפשר להחליף ברובוטים (לפחות באינטל) כבר החליפו,יש עבודות שחייבים שבני אדם יעשו אותם או שממש לא משתלם לפתח רובוטים שיעשו אותם.

    יש היום מכונות חיתוך וכרסום אוטומטיות מדהימות וכל הזמן יש פיתוחים בתחום ועדיין כשרוצים אבטיפוס מכני (לא מדובר כאן על אינטל)בד"כ מטילים את המלאכה על אומן שיוצר את האבטיפוס(בעזרת כלים אבל המיומנות שלו היא הגורם העיקרי).
    יש גם משימות שלא נותנים לרובוט,אין היום רובוטים שמנקים רצפות.

    חוק שעות עבודה ומנוחה הוא מצוין ואין צורך לשנות אותו,מי שיהודי בד"כ גם משפחתו וחבריו יהודים שלוקחים מנוחה ביחד איתו,אף אדם לא חי לבד.

    מי שרוצה להפעיל מפעל 24\7 יכול לשכור גם לא יהודים ולתת להם מנוחה בזמנים שלהם ע"פ החוק.

  14. יונתן :

    למס' 11 יאיר,גם תשלום משכורות יכול לפגוע בכלכלה של אותו מפעל.
    לכל חוק יש יוצאים מהכלל,רק שבאופן מפתיע אם לא שמים לב ולנלחמים על הכלל כולם הופכים להיות יוצאים מהכלל.

  15. נעמי ט :

    1. בדרך כלל, (הסכמי עבודה? לשון החוק?), שעת עבודה ביום המנוחה משולמת ב-150% ותמורת העבודה בשבת ניתן יום מנוחה חליפי במשך השבוע.

    2. יש גם סידורי מס משתנים לפי מצב רוחה של הממשלה על תוספת התשלום.

    3. בחלק מהמקרים הסכמי השכר לוקחים מראש את הנתון הזה – כלומר, שכר בסיסי נמוך יותר המניח הכנסה חודשית הכוללת את התוספת.

    4. הבדלים בימי המנוחה על פי הדת, ולחץ של החרדים גרם בהרבה מקומות (בתי מלון, למשל) לכך שהעובדים אינם עובדים בום המנחה שלהם והשכר החודשי נפגע, כי לא שונה הבסיס עם שינוי ההעסקה בימי המנוחה.

    בקיצור – לחרדים סדר יום משלהם, שלא קשור בכלל לזכויות העובדים וצריך להיזהר מהמלכודת הזאת.

  16. ק. טוכולסקי :

    איכשהו נראה לי שאם על עבודה בשבת יצטרכו לשלם יותר ולפצות ביום חופש, הרבה מעסיקים יחשבו פעמיים על המשך העבודה בשבת. זה תמיד עניין של עלות תועלת. לסיפור של ירושלים נראה לי מאוד מוזר התפרצות הפתאומית גם מצד החרדים גם מצד אינטל, אז כמו שאמרתי לא בכל דבר צריך להתערב.

  17. יאיר :

    תראו, אני לא עובד באינטל, ואין לי איך לברר את זה עכשיו, אבל אני משוכנע שכל מי שעובד שם בשבת מקבל גם יום חופש חלופי וגם פיצוי כספי.

    וכאמור – זה במסגרת החוק. כמו שהחוק מתיר לעבוד בשבת בחקלאות, וכמו שהוא מתיר לעבוד בשבת בבטחון, ובבתי מלון, ככה הוא מתיר להפעיל גם קווי ייצור שייפגעו או סתם מפעלים שהפסקת העבודה בהם בשבת תגרום לפגיעה בכלכלה.

    לדעתי סתם תפסתם טרמפ על החרדים, שפשוט רוצים להמשיך את מלחמות השבת. אם תנאי העבודה באינטל אינם ראויים, כלומר שאנשים מועסקים בצורה שמפלה אותם או מנוגדת לחוק – יש להילחם בזה. בלי קשר לחרדים.

    ואם כך – כדאי להביא מידע על תנאי ההעסקה שם. האם עובדי החדר הנקי מקבלים שכר רעב? האם לא נותנים להם לשבת?

    ובעניין החוק – כדאי לקרוא אותו

  18. אורי יזהר :

    למצדיקי ומביני החרדים,
    על מה אתם מדברים? גם היום אחרי שיש כבר פשרה בין אינטל לרבנים חרדים על העסקת לא יהודים בשבת במפעל, יצאו אלף חרדים להשתולל ליד המפעל ולנסות לפרוץ אליו. הם לא נלחמים על תנאים סוציאליים ועל צדק סוציאלי אלא על צביונה של ירושלים, שתהיה בצלמם ובדמותם. מי שחושב שסוציאל-דמקרטיה יכולה להתעלם בשאלות מקומה של הדת במדינה טועה טעות חמורה. סוציאל דמוקרטיה זה לא רק 'סוציאל', אלא גם דמוקרטיה. ודמוקרטיה היא חופש המצפון.
    אתם מזכירים לי את הפמיניסטיות הקיצוניות שמצדיקות הפרדה באוטובוסים בין נשים וגברים כי כך נשים לא יוטרדו. מרוב טהרנות אפשר להגיע לאבסורדים.
    ואיפה החילונים הירושלמים?
    מישהו כבר אמר אימפוטנציה?

  19. יונתן :

    חרדים זה עניין אחד ועבדוה בשבת זה עניין אחר,ברור שהעדה החרדים מחפשת הזדמנות להשתולל אבל לא זה הגורם לרוב החילונים שנגד עבודה בשבת לפעול.

    בכלל אםן כולם כ"כ רוצים לעבוד בשבת למה לתת פיצוי על עבודה ביום הזה?

  20. עמית-ה :

    אני חושב שנדב היטיב להתנסח ואני מסכים איתו.
    יש לנו נטיה לפסול קבוצות אוכלוסיה שונות, לדעתי זאת טעות.
    בשנים מהמאבקים הסביבתיים בהם הייתי ועודני מעורב קיבלנו סיוע מבעלי הון, האם הייתי צרך לפסול את הסיוע בגלל הדרך הלא מוסרית בה השיגו בעלי ההון את כספם?
    אני לא מכיר את המקרה הזה, של אינטל הר החוצבים אבל אני מכיר את התאגיד ואינני חושב שמישהו יכול לטעון כי התנהגות מנהליו מוסרית.

    ככלל אני מתנגד לפסול שותפות עם חרדים או כל קבוצה אחרת בנושאים בהם יש הסכמה ביננו.
    חשבתי בזמנו שמתנגדי כביש 6 (הכי גרוע שיש) צריכים לשתף פעולה עם החרדים ואני חושב כך גם היום.

  21. נעמי ט :

    עמית –
    1. בנושא העומד כרגע על הפרק-
    לשתף פעולה על מה בדיוק?

    2. עם מי בדיוק? מה זה "חרדים"?

    3. מי מפגין שם כרגע?

    בסוף לדעתי אורי צודק ולו מסיבה אחת, החבורה שמשתוללת כרגע במקום, וחבורתו של הרב בעל ה"פשרה", בהחלט נהנים מחוסר הבהירות שמשתקף בדיון כאן (חוסר בהירות, להבדיל מחוסר הסכמה).

  22. יוחאי :

    נראה לי שהעיקר הוא כזה:

    בעשרות השנים הבאות הולכת להתחולל מלחמה על צביונה של מדינת ישראל. בתור ירושלמי אני יכול לומר שקשה לשכנע אנשים צעירים חילוניים להשאר בירושלים. אתם יודעים למה, ואין צורך לפרט. העיקר הוא שסיפורה של ירושלים הוא סיפורה של המדינה. בגלל דמוגרפיה, בגלל אימפוטנציה פוליטית, בגלל חוסר השקעה בחינוך, בגלל מה שאתם רוצים, בעוד חמישים שנה יכול להיות שיהיה קשה לשכנע צעירים חילוניים להשאר בישראל.

    ואם נפסיד במאבק הזה, אז כל הסוציאל דמוקטריה שבעולם לא תעזור לנו. לא זכויות עובדים, ולא שיוויון נשים, ולא כלום. עמותות צדקה במקום חברת צדק.

    לכן, לעניות דעתי, המאבק הזה על צביונה של המדינה ועל מי מחזיק במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות הוא מכריע וחשוב יותר, בטווח הארוך, מהמאבק על זכויות עובדי אינטל (שאגב, יש לשער שאינן נרמסות ברגל גסה אלא מפוצות על פי חוק. לפחות יש להניח שזה המצב עד שהוכח אחרת). התייצבות לצד החרדים בעניין זה עלולה לגרום בעתיד לאיסור הופעת נגניות תזמורת ירושלימיות באירועים רשמיים של העיריה (ראה מקרה מארש דונדורמה), או מימון ציבורי של בתי ספר שבהם לא מלמדים דבר וחצי דבר שהייתי מוכן לחתום עליו (ראה חוק נהרי).

    ויש להדגיש: אני לא מנסה להכתים ציבור שלם, ולא חושב שכל החרדים אפלים וחשוכים. אבל אי אפשר להתעלם ממצבת הכוחות הפוליטית.

  23. לקסי :

    במקורותינו נאמרו דברים בגנות מי שעושים תורתם קרדום לחפור בו.

    העדה החרדית עושה את שבתנו קרדום לחפור בה.

    יותר משדואגת העדה החרדית לשבת דואגת היא למאבק מצולם, מתועד (ויש הרבה חילול שבת בצילום ובתיעוד) בכדי לגרות את עטיני תורמיה בחו"ל.

    לא מצבם התעסוקתי, רווחתם ושכרם של עובדי "אינטל" חשובים להם, לאנשי העדה החרדית. חשובה להם שליטה בעיר.

  24. עמית-ה :

    ל-ע
    אני לא מכיר את המקרה המסויים הזה אבל בעיקרון אני רוצה – לשתף פעולה עם מי שבמקרה או לא מקדמים אינטרסים סוציאליסטיים כמו שעות עבודה ומנוחה.
    אני בעד שיתוף פעולה כזה כפי שהייתי בעד שיתוף פעולה עם אינטרסים לא סביבתיים בנושא כלובי הדגים באילת.

    יוחאי
    אופיה של המדינה נקבע ע"י השותפים לה, הרבה יותר קל לי עם דתיים שאומרים בפה מלא שמדובר באמונה שלהם, מאשר עם נאו-ליברלים.
    יש אנשים כמו נתניהו, שני (רשות המים), סילבן שלום ודומיהם, שמקדמים הפרטה של מערכת הספקת המים בטענה של יעילות.
    אנשים כאלו מקדמים בניה של בתי כלא, רכבת קלה, מנהרת הכרמל ועוד בטענה של יעילות.
    אנשים כאלו מחסלים חברות ממשלתיות כמו בז"ן ובזק ומנסים לחסל אחרות כמו דואר ישראל וחברת חשמל.
    הם בניגוד לחרדים לא מכירים בעובדה שמדובר באמונה, הם לא רואים את תוצאות מעשיהם ולא מבינים אותן.
    אלו האנשים שמדאיגים אותי.

    במדינה מתוקנת יש הפרדה של דת מהמדינה, והפרדה של תאולוגיה מהמדע.
    במדינה כזאת כלכלת שוק חופשי הייתה נלמדת במסגרת מדע הדתות או היסטוריה בעת החדשה.

    אני בעד ההפרדות האלו אבל גם בעד נסיון של דתיים (יהודיים ונאו-ליברלים) להשפיע על אופי המדינה ובלבד שזה לא יעשה בדרכי התחזות.

  25. יוחאי :

    עמית,

    ברור שבמקרה של אינטל, מצטלבים האינטרסים (או האמונות, אם תרצה) שלנו ושל הדתיים, באופן חלקי. אני, לדוגמא, לא רואה רבותא בכך שבשבת יעבד שם ערבים. לטעמי זאת פשרה גזענית ומתחסדת. אבל ניחא.

    השאלה הנשאלת היא: האם אכן צריך להצטרף למאבק עם כל קבוצה שהאינטרסים שלנו מצטלבים עם שלה. האם עלינו להאבק בחרדים כאילו לא היתה הפרטה ולהאבק בהפרטה כאילו לא היו חרדים?

    התשובה, כרגיל, היא שזה מאוד מורכב. המציאות היא מורכבת ולא תמיד יש תשובות פשוטות לשאלות פשוטות וכו'. כל מקרה לגופו, ובמקרה זה תשובתי היא באופן חד משמעי לא.

    א) כי אי אפשר להפריד בין שני המאבקים. החרדים אינם בצד שלנו בנושאים כלכליים. מנהיגיהם מובילים מדיניות סקטוריאלית, ובמסווה של מדינת רווחה הם מסירים את האחריות הכלכלית של ההורים לחינוך צאצאיהם (אבל רק של הורים ממגזר מסויים) ומכלכלים עמותות צדקה וחלוקת מזון כאילה שאלה יפתרו את בעיית העוני.

    ב) כי בטווח הארוך המאבק הזה קריטי יותר מהמאבק על ההפרטה או על הסוציאל דמוקרטיה. אי אפשר להתסכל על המציאות רק דרך המשקפיים של שלי יחימוביץ', למרות שברוב המקרים זאת אכן ההסתכלות הנכונה. זהו תחילתו של מאבק על עתיד הציונות.

    ג) גם אני בעד נסיונות של מי שרוצה לשנות את אופי המדינה, אך לא כאלה שבשורש האידאולוגיה שלהם עומדת אי הכרה בדמוקרטיה ובזכויות האדם.

  26. עמית-ה :

    יוחאי
    א. אני בעד שיתוף פעולה כשיש אינטרסים קרובים.
    ב. אני חושב שהמאבק הכי חשוב הוא המאבק על החברה הישראלית = סוציאל דמוקרטיה.
    אני לא חושב שאני יכול לשנות את השקפתם של החרדים אבל ככל שהשקפה החברתית שלנו תהיה דומיננטית כך המאבק הזה ואחרים יתועלו לפסים יותר מתונים. אנחנו מכירים את האמרות על הרעב שמניע את המהפכה. קל לראות בארץ ובעולם, שמאבקים אזרחיים מתמתנים והסובלנות גדלה כאשר הקיום הפיסי והכלכלי מובטח.

  27. נגה תדמר :

    לרגל שמחה משפחתית נעדרתי מהבית, ומהמחשב, ובינתיים אני רואה שהנושא אינטל והחרדים מתמלא בתגובות כבר חמישה ימים. לא שזה מפליא בהתחשב בנושא, לכן היססתי לחזור עם הבהרות נוספות. ובכל זאת נראה לי שנדב אינו מתאמץ באמת לרדת לסוף דעתי, כמובן מבלי שזה יחייב אותו לקבלה.

    1. ראשית, בשום שלב לא טענתי "ש כ ל החרדים אינם רוצים לעבוד", ואין שום קטע בתגובה שלי המזכיר דבר כזה, ממילא מה ש ל א אמרתי באמת אינו יכול להעיד על ידע וניסיון.
    2. באמת מן הצד האישי: אמרתי שאני עוסק שנים רבות בנושא החילונות, ו ב ע ק ב ו ת כך גם בענייני החרדים, אבל ענייני החרדים הם הטפל והחילונות היא העיקר. במסגרת זאת, כמו כולם, אני יודע ועוקב אחרי החומר המתפרסם על השינויים בדפוסי העבודה אצל החרדים. אבל על שינוי מצומצם כזה כבר נאמר באיזה מקום: אין הקומץ משביע את הארי.
    3. חוסר רצון לשרת בצבא, ואם כבר שינויים, אז כידוע גם בזה חל שינוי, אינו הסיבה המרכזית להעדפת שינון תורה ללא עבודה. כאן בראש וראשונה קובעת העמדה ההלכתית השמרנית ולפיה שינון התורה, בלשונם- "לימוד", שומר על עם ישאל ובלעדיו אין לנו קיום כ א ו מ ה . יעני, מאום לא השתנה באלף השנים מאז נוסחה לראשונה הקריאה, אין ישראל אומה אלא בתורתן.
    4. הסברתי שח"כ גפני עושה מניפולציה בדברו על עבודת נשים כסימן לעבודת חרדים בכלל, משום שעבודת נשים הנהוגה אצלם מזמן כמובן אינה מעידה על שינוי מגמה ביחס לעבודה בקרב הגברים החרדים. ונדב במחילה, עשה מניפולציה בדבריי.
    גם משום שעל הפנטזיה שהחרדים ידרשו לאכוף שכר מינימום נבנית טענה שאז אתנגד לאכיפתו. סליחה, זה איננו סגנון חברי בוויכוח ענייני.

    5. ולבסוף: אני מצטרף למה שאמרו קודמי, החרדים רוצים לכפות איסור מוחלט, של כ ל מלאכה בשבת מטעמי הלכה קפואה ורק מטעמה של הלכה כזאת. הם מעולם לא עמדו ואינם עומדים באיזשהו מאבק נגד ניצול עובדים. מי שמכיר עובדות אחרות מוזמן להזכירן.

    אתמול בטלביזיה נמסר כי בהפגנתם בשבת האחרונה הם קראו לעבר השוטרים דברי תורה אקטואליים: "נאצים" וכהבהרה הוסיפו, "שמאלנים", המן החשוכים האלה מצפים לעזרה לטובת עובדים ?!

    נגה תדמר

  28. נעמי ט :

    לעמית

    אין לי עיקרון נגד שיתופי פעולה נקודתיים עם יריבים פוליטיים. זה לא נמצא אצלי בבחינת יהרג ובל יעבור.

    אבל, ואבל גדול –
    השאלה היא שאלת סדרי עדיפויות והבחנה בין טפל לעיקר.

    לא נראה לי שבכל פעם שנראה על פניו מצב של הצטלבות אינטרסים, מתחייב אוטומאטית שיתוף פעולה.

    גישה כזו יכולה ואף התגלתה לא פעם כמלכודת.

    במקרה כמו הנדון נשאלות שתי שאלות:
    – איזה עניין בדיוק עשוי שיתוף הפעולה לשרת?
    – איזה עניין שלנו עלול להיפגע משיתוף הפעולה הזה?

    נראה לי שיוחאי, ונגה עונים על שתי השאלות האלה בבהירות ובחדות.

    כלומר – אין כאן כל בסיס אמיתי לשיתוף פעולה, וזה נכון במקרים רבים כשמדובר בסדר היום של החרדים, כפי שמבהירים היטב יוחאי ונגה.

    המסקנה הזו היא מסקנה פוליטית מתבקשת, והיא לא חלה על עניינים אנושיים כאלה ואחרים.
    אנחנו חיים יום יום עם החרדים פה בירושלים-
    – וברור מהרבה בחינות שיש כאן יותר סובלנות בין האנשים מאשר בהרבה מקומות בארץ, בגלל אותה פרקטיקה יומיומית.

    אז זה די מצחיק אותי שמטיפים לי איך לחיות עם החרדים.

    (איך אומרים? בואו לשבת ותיווכחו במו עיניכם…).

    אבל חבל לבלבל בין מסקנות פוליטיות לאחרות.

  29. נעמי ט :

    לעמית (24, 26 ),

    מדבריך מתבקשת הערה לכולנו:

    "חכמים היזהרו בדבריכם, שמא תהפוך גם הס"ד לדת".

    ע'

  30. עמית-ה :

    אני יכול להעיד רק על עצמי, ואצלי זאת אידאולוגיה, מטרה, משאת נפש.
    אני לא קורא לזה דת אבל כבר היו כאלו שלקחו לראות.

  31. עמדתו של דב חנין - מהבלוג שלו :

    תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, גברתי סגנית השר ועמיתי חברי הכנסת, אני רוצה, עמיתי חברי הכנסת, לומר כמה מלים על השבת. אני אומר את המלים האלה כמי שכפי שאתם יודעים שאיננו דתי, אבל נראה לי שיש הרבה ברעיון של השבת שהולך אצלנו לאיבוד כאשר הוא כולו נתפס במסגרת של ויכוח ועימות בין דתיים לבין חילוניים.
    הרעיון של השבת הוא רעיון מתקדם. הוא רעיון, הייתי אומר, אדוני השר, רעיון סוציאליסטי. רעיון שאומר שלאדם העובד מגיעה הזכות לשבות, לא לעבוד, והזכות הזאת היא מוגנת. לא רק זכותו של העובד לשבות, אלא חובתה של המערכת לאפשר לו לשבות. הרעיון הזה הוא רעיון נכון, אבל הרעיון הזה הוא רעיון שהולך ונשחק בחברה שלנו. יותר מדי אנשים ביותר מדי מקומות נדרשים היום לעבוד בשבת, מכל מיני סיבות ומכל מיני הנמקות. יש הרבה מערכות שעובדות בשבת, אם זה מערכות של מסחר ואם זה מערכות של תעשייה, וכאשר אנחנו מדברים על מפעל “אינטל”, זאת מערכת תעשייתית. כאשר דורשים מאנשים לעבוד בשבת, כמובן אומרים שלא חייבים לעבוד בשבת, אבל אם אתה לא תעבוד בשבת, אתה עלול לאבד את מקום העבודה שלך. אתה עלול לאבד את מקום העבודה שלך, וכך הזכות הזאת לא לעבוד, להימנע מעבודה יום אחד בשבוע, נשללת ונפגעת ואתה מתכרסמת החירות הבסיסית של האדם העובד והיכולת של האדם העובד כן לשבות יום אחד בשבוע.
    כאשר “אינטל” נפגש עם השבת אנחנו מגיעים אל עולם החברות הרב-לאומיות. ביחס לחברות הרב-לאומיות האלה, עמיתי חברי הכנסת, יש עוד דבר אחד מעניין שצריך לומר אותו, והוא שהחברות הרב-לאומיות האלה, לא רק בישראל אלא בכל מקום בעולם, מנסות להשתחרר מהחוקים הלאומיים, מנסות להשתחרר מחוקי העבודה, מנסות להשתחרר מחוקי המגן ומנסות לאכוף נורמות אחרות, של עבודה של 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אלה הנורמות שמביאות לרווחים האופטימליים, אלה הנורמות הכדאיות מבחינה כלכלית; אבל עמיתי חברי הכנסת, אלה לא הנורמות שמתאימות לחברה מתקדמת.
    לכן, עם כל הכבוד למפעל “אינטל”, אני אומר בהחלט כל הכבוד למפעל “אינטל”, גם מפעל “אינטל” צריך להיות כפוף לדיני עבודה מתקדמים ולזכות של אנשים לשבות. לכן מעבר לוויכוח שיש לגבי דמותה של השבת ומה צריך להיות ומה לא צריך בשבת, הזכות לשבת היא זכות של העובד, חייבת להיות מוגנת, ואנחנו כולנו צריכים להתגייס להגנתה – דתיים, חילוניים, סוציאליסטים וגם כאלה שאינם כל-כך סוציאליסטים. תודה רבה.
    מתוך נאום במליאה ב17.11.09

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.