חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עדכון סל השירותים – כשבריאות, פוליטיקה וכסף נפגשים

נושאים בריאות ואיכות סביבה, שולחן הניתוחים ב 19.11.09 6:02

לקראת סופה של השנה אנו עדים שוב למאבקים על עדכון עלות סל השירותים, התוצאה תהיה שוב, פשרה בין משרד האוצר לבין יריביו במערכת הבריאות. במאבק הפוליטי בין משרד האוצר לבין קופות החולים ומשרד הבריאות אין מנצחים ומנוצחים, כי לאף שחקן אין עוצמה מספקת לכפות את עמדותיו על המערכת כולה

מאת : שרון אסיסקוביץ

בעקבות חוק ביטוח בריאות ממלכתי עיקר המאבק הפוליטי על היקף המימון הציבורי של סל שירותים הקבוע בחוק מתנהל בין משרד האוצר מזה לבין קופות החולים מזה (כאשר משרד הבריאות מנסה לפשר בין הצדדים). הפוליטיקאים והמפלגות שהיו מרכזיים בפוליטיקה של מערכת הבריאות טרם החוק נדחקו הצידה. המאבק על מימון ביטוח הבריאות הציבורי הפך להיות חלק מהמאבקים המוכרים על תקציב המדינה – כיצד יחולקו המשאבים בין מטרות שונות. תחום הבריאות נאבק בתחומים אחרים דוגמת חינוך, ביטחון, סדר ציבורי וכדומה.

כאשר מימון חוק ביטוח בריאות ממלכתי מקשר לדיונים על התקציב ברור כי משרד האוצר הופך להיות שחקן מרכזי. בדומה לתחומים אחרים, משרד האוצר מעוניין להפחית את ההוצאה הציבורית, את נטל המיסים הדרוש למימונה ואת מעורבות הממשלה בהיבטים שונים של מימון שירותי בריאות ו'או אספקתם. כל אלו נובעים הן מתפיסת התפקיד של משרד האוצר והן מהאידיאולוגיה הניאו-ליברלית שקנתה לעצמה מעמד הגמוני בחלק זה של הממשלה. מנגד ניצבות קופות החולים (ובמידה רבה גם משרד הבריאות) ודורשות כי הממשלה תדאג למימון נאות של החובות שהטילה עליהן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי – לספק רשימה של שירותים למצבים רפואיים.

מהן טענות הצדדים? קופות החולים ומשרד בריאות טוענים כי ישנם גורמים רבים המגדילים את ההוצאה. ראשית, התרחבות האוכלוסיה והזדקנותה. הזקנות האוכלוסייה היא גורם מרכזי בגידול עלויות הבריאות במדינות רבות. בישראל עלות הטיפול בבני 85 ומעלה לעומת עלות הטיפול בבני עשרה היא פי 15, וקנדה – קרוב לפי 25. ככששיעור הזקנים באוכלוסייה גדל כך גדלה ההוצאה בגינם וקטנות ההכנסות שכן האוכלוסייה העובדת מצטמצמת. שנית, העשורים האחרנים מאופיינים בהתפשטות מחלות כרוניות דוגמת סכרת ומחלות קשות אחרות דוגמת סרטן שהטיפול בהן יקר וממושך; זאת לעומת מחלות זיהומיות שרווחו בעבר והטיפול בהן יקרים פחות. שלישית, עולם הרפואה מקדם בקצב מדהים. אמנם מרבית הטכנולוגיות הרפואיות החדשות (תרופות וטיפולים אחרים) אינם מקדמים את הטיפול הרפואי, אולם רוב הטכנולוגיות החדשות מייקרות את הטיפול הרפואי ולא מוזילות אותו בשל גורמים כמו עלויות פיתוח (זהו אחד הגורמים שבגינו תחום הרפואה נבדל מתחומים אחרים).

משרד האוצר דורש, מנגד, מקופות החולים להתייעל ולמצוא מהמשאבים הקיימים בידיהן – או לעודד השתתפות מבוטחים במימון השירותים – כדי להתמודד עם הגידול בדרישות. משרד האוצר טוען, למעשה, שתי טענות. ראשית, קופות החולים נוהגות באופן בזבזני ומתחרות על איכות השירותים במקום על היקפם ועל עלותם. כך קופות החולים פותחות מרפאות מפוארות ומיותרות ונותנות שכר גבוה במיוחד לחלק מעובדיהן. מאז שהחוק נכנס לתוקף פעל משרד האוצר לעודד את התחרות על היקף השירותים ובעיקר על מחירם. כך אשרו תוכניות הגביה ב-1998 המאפשרות לגבות השתתפות המטופלים על ביקורים אצל רופאים מקצועיים והגדלת שיעורי ההשתתפות העצמית במימון תרופות. כך גם עודדה והורחבה מסגרת הביטוחים המשלימים, אם כי משרד האוצר גילה את החסרונות ופעל נגד ביטוחים המשלימים שכוללים תרופות 'מצילות חיים'. הביטוחים המשלימים למיניהם הגבילו את המעבר בין הקופות ואת התחרות ביניהן, לפחות לדעת משרד האוצר. הם גם הגדילו את ההכנסות העצמיות של קופות החולים, ובכך היה בהם פוטנציאל להפחית את עוצמת משרד האוצר מול קופות החולים.

שנית, משרד האוצר טוען, ובצדק, כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי יצר כללי משחק המעודדים את קופות החולים להגדיל את הוצאותיהן ללא גבולות ולבוא בדרישות אל הממשלה לממן אותן במלואן. לכן, משרד האוצר פעל במהלך השנים להגביר את הפיקוח על ההתנהלות הכלכלית של קופות החולים והוא מתנגד לעידכון 'אוטומאטי' בהתאם להוצאות הקופות. הדיונים השנתיים על אותם 'שוליים' של מימון עלות סל השירותים מאפשרים למשרד האוצר לרסן את הוצאות מערכת הבריאות. כך, שיעור ההוצאה לבריאות כחלק מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לא גדל לאחר החוק.

במאבק הפוליטי בין משרד האוצר לבין קופות החולים ומשרד הבריאות אין מנצחים ומנוצחים. לאף שחקן אין עוצמה מספקת לכפות את עמדותיו על המערכת כולה. למרות שהשינויים הרבים שנעשו בחוק והעדר עידכון אוטומאטי ומלא של הוצאות הקופות מצביעים על כוחו של משרד האוצר, הרי שלוביזם של קופות החולים ומחאה ציבורית של ארגוני חולים ושל ההתסדרות הרפואית הביאה את הפוליטיקאים לכפות על משרד האוצר להגדיל את המימון הציבורי של החוק בדרכים שונות – אם על-ידי הוספת עידכונים שנתיים להכללת טכנולוגיות חדשות (גם אם בשיעור חלקי) ואם על-ידי הגדלת המימון הציבורי בתמורה ל'התייעלות' (מה שמוכר כ'רשת הביטחון'). גם צעדים נוספים להפרטה של מערכת הבריאות דוגמת אישור פעולת קופות חולים למטרות רווח או ביטוח סל השירותים שבחוק, פרי יוזמות משרד האוצר נבלמו.

לקראת סופה של השנה אנו עדים שוב למאבקים על עידכון עלות סל השירותים – אילו טכנולוגיות יוכללו ואילו לא – בסופו של האבק יהיו מבין החולים מרוויחים ומפסידים. התוצאה תהיה שוב עדות לפשרות בין משרד האוצר לבין יריביו במערכת הבריאות.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , , , , ,

תגובה אחת

  1. פוליטיקה להמונים :

    לא לשכוח את נושא הקפאת ההתנחלויות. הגדירו את זה יפה בבלוג 'למה לי פוליטיקה', וביבי נכנס מלפני המלך אובמה בלבוש מלכות וללא איו"ש

    http://www.lamalipolitica.com/?p=174

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.