חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שירותי הבריאות בישראל: מהיכן מגיע הכסף?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, כלכלה ותקציב, שולחן הניתוחים ב 12.11.09 6:06

בטורו השבועי, בוחן שרון אסיסקוביץ' את המימון של שירותי הבריאות בישראל, ואת התפתחותו של מבנה זה מאז 'ימי מפא"י העליזים'

שירותי בריאות עולים כסף. ככל שעולם הרפואה מתקדם, כך שירותי בריאות מתייקרים. למרבית האנשים, אולי פרט לשכבה דקה של השעירים ביותר, הנגישות לשירותי בריאות, אם היתה תלויה ביכולתם הכלכלית העצמית – היתה בלתי-אפשרית. למצבים רפואיים רבים מתלווה קטסטרופה כלכלית לסבל פיזי ונפשי. אנחנו נתקלים בכל מדי יום, בין אם במגע עם אנשים שאנחנו מכירים ובין אם דרך אמצעי התקשורת, דוגמת סיפורים של חולי סרטן הנזקקים לתרופות שעלותם החודשית היא גבוהה מאוד, עד כדי עשרות אלפי ₪.

בכל החברות הדמוקרטיות בעלות הכלכלות המפותחות, אולי פרט לארצות-הברית, הכירו בכך שאיגום משאבים ורתימת כוחה של המדינה הם האמצעים העיקריים לממן שירותי בריאות ולהבטיח נגישות רחבה לשירותי הבריאות של האוכלוסייה כולה. כמובן, אין זה אומר שניתן להבטיח כי כל אדם יקבל את השירות הרפואי לכל מצב רפואי בכל זמן, ללא הגבלת זמן, וללא כל עלות כספית.

באותן חברות דמוקרטיות בעלות כלכלות מפותחות אנחנו מוצאים שתי קבוצות של מקורות מימון עיקריים: מקורות ציבוריים ומקורות פרטיים. יש מקומות שבהן עיקר המימון הציבורי הוא דרך מערכת המס הכללית ויש מקומות שבהן עיקר המימון הציבורי הוא באמצעות מיסים ייעודיים המוטלים על העובדים ועל המעסיקים. בישראל יש שילוב של שני המקורות הללו, ובעשור האחרון משקלה של השתתפות הממשלה באמצעות מערכת המס הכללית יורדת.

מקורות המימון הפרטיים העיקריים הם השתתפויות עצמיות המשולמות עבור שירותים ותרופות ותשלומים עבור תוכניות ביטוח בריאות פרטיות, או פרטיות-למחצה כמו הביטוחים המשלימים בישראל. בישראל, אנו עדים לעלייה מתמדת במשקלו של המימון הפרטי של שירותי בריאות. לפי אומדן משרד הבריאות המימון הפרטי מהווה כשליש מההוצאה הלאומית לבריאות, בעוד אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בשיעור גבוה יותר בעשר נקודות האחוז. עניין של הגדרות…

כיצד נקבעת ההקצאה הציבורית לשירותי בריאות וכיצד נקבע גודלם של המגזר הציבורי ושל המגזר הפרטי במימון מערכות בריאות?

בישראל, בדומה למרבית המדינות האחרות, עיקר ההוצאה לשירותי בריאות נעשית ממקורות מימון ציבוריים. היקפם הוא תוצאה של מאבקים פוליטיים, הן ביחס לגודל ההקצאה הציבורית לבריאות לעומת תחומי פעולה נוספים של המדינה דוגמת חינוך, ביטחון, שמירת הסדר הציבורי, שמירת איכות הסביבה, החזר חובות וכו' והן ביחס לאופן ההקצאה של סכום זה בין יעדים שונים – בין רפואה טיפולית לרפואה מונעת, בין מצבים רפואיים כאלו לבין מצבים רפואיים אחרים, בין קופות חולים לבין בתי חולים. גודל של המקורות הפרטיים "משלים" את ההוצאה הציבורית והוא נגזר מצורכי הפרטים, רצונם ויכולתם.

טרם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי במחצית שנות התשעים סיפור מימון ביטוח רפואי ומימון שירותי בריאות היה פשוטו יותר, הרפואה המודרנית אמנם התקדמה בצעדי ענק, אך בקצב איטי ביחס לשנים האחרונות; השינויים הדמוגרפיים היו מתונים יחסית; הציבור, בכללו, היה פחות מודע למה הוא יכול לקבל מעולם הרפואה, מקופות החולים ומהמדינה.

ההקצאה הציבורית למימון ביטוח בריאות ולמימון שירותי בריאות נקבעה בתהליך פוליטי בין הממשלה לבין ההסתדרות, שהיתה הבעלים של קופת חולים כללית, המבטחת וספקית שירותי הבריאות הגדולה ביותר. הסדרת המימון הציבורי לשירותי בריאות נקבעה כחלק ממשא ומתן רחב יותר על מימון ציבורי של ההסתדרות והסדרת יחסי העבודה. ההסתדרות נזקקה לקופת חולים כללית שהיוותה מקור חשוב למימונה ולגיוס חברים, שאחרת לא היו מצטרפים להסתדרות. קופת חולים כללית היתה גורם המשיכה המרכזי לחברות (לעיתים כפויה) באיגוד המקצועי. המדינה, מצידה, נזקקה לקופת חולים כללית ולקופות החולים האחרות (לאומית, מכבי ומאוחדת, כמו גם קופות החולים שקדמו לחלקן) כדי לספק שירות חברתי מרכזי הנחוץ לקיום תקין של חברה.

מידת ההקצאה הציבורית לתחום שירותי הבריאות, ובעיקר לקופת חולים כללית, נקבע לפי צרכים פוליטיים-מפלגתיים. כאשר מפלגת העבודה היתה בשלטון עד 1977, היא מימנה באופן נדיב למדי את צורכי קופת חולים כללית, שכן מקורותיה הכספיים של האחרונה וכוח משיכתה היו נחוצים למפלגת העבודה ולהסתדרות כדי לשמור על כוחם.

המהפך ב-1977 הביא לשינוי הדינמיקה הפוליטית. הליכוד ביקש להחליש את מפלגת העבודה ואת בסיס כוחה, ושחק את המקורות הציבוריים במטרה לעודד מקורות פרטיים. כך, ביקש הליכוד גם לקדם את תפיסת עולמו של "כלכלה חופשית" ושל עידוד הפרט "לבחור". לכך נוסף המשבר הכלכלי בשנות השמונים והצורך לצמצם את ההוצאה הציבורית. ה

שיקולים הפוליטיים-מפלגתיים הפכו את תחום שירותי הבריאות לפגיעים במיוחד. ממשלות האחדות בשנות השמונים הביאו למצב של קיפאון בין שתי המפלגות הגדולות ולהמשך שחיקת המימון הציבורי. התוצאות, כפי שאולי זכורה למבוגרים יותר שבינינו, היו הידרדרות איכות השירותים, במיוחד למבוטחי קופת חולים כללית, והיווצרות תורים לניתוחים בבתי חולים משום העדר משאבים מספקים.

מה השתנה מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי? הן הלחצים הכלכליים והחברתיים על מערכת הבריאות והן התמריצים הפוליטיים והכלכליים שהחוק מעניק למעורבים בפוליטיקה של מערכת הבריאות . התהליך הפוליטי של קביעת המימון הציבורי של ביטוח בריאות ושירותי בריאות יהיה נושא הטור בשבוע הבא.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.