חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עדכון סל השירותים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי הלכה למעשה – דמוקרטיה חלקית

נושאים בריאות ואיכות סביבה, שולחן הניתוחים ב 29.10.09 6:05

בגופים המעורבים בעדכון סל השירותים והתרופות יש נקודות תורפה. המינהל לטכנולוגיות רפואיות קטן ותלוי במומחים חיצוניים, תופעה העלולה לגרום להעדפת שיקולים שאינם לטובת הציבור. הרכב הוועדה הציבורית להרחבת סל הבריאות יוצר העדפה למערכת הבריאות על חשבון החולים ובפעילות הוועדה אין די שקיפות

מאת: שרון אסיסקביץ

החל מ-1998 תרגום התוספת השנתית לעדכון סל השירותים הבסיסי שקופות החולים מחויבות להעניק לחבריהן לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי נעשה באמצעות תהליך מוגדר, ששני המרכיבים המרכזיים בו הם המלצות המינהל לטכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות (שהוקם למטרה זו) והחלטות ועדה ציבורית להרחבת סל הבריאות (בסופו של התהליך מועצת הבריאות שהוקמה מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי ושר הבריאות מאשרים את המלצות הועדה הציבורית).

כל אדם יכול להציע למינהל לטכנולוגיות רפואיות להכניס טכנולוגיות רפואיות (תרופות או שירותים) חדשות לסל הבריאות. גם קופות החולים וחברות התרופות יכולות, כמובן, להציע לעדכן את סל השירותים. מינהל הטכנולוגיות בוחן את הטכנולוגיות המוצעות לפי קריטריונים רפואיים וכלכליים שונים ומדרג אותן כחלק מהמלצותיו לוועדה הציבורית.

כנגד עבודת המינהל לטכנולוגיות רפואיות עלו מספר טענות. נטען כי גודלו של המינהל קטן, והדבר מונע ממנו לבצע את מטלותיו באופן נאות. לשם הערכה רפואית, המינהל נעזר במומחים חיצוניים דוגמת המועצות הלאומיות לבריאות בתחומי הרפואה השונים ומומחים יחידים. כפי שידוע לנו מפרשיות הנחשפות מזמן לזמן, בין רופאים לבין חברות תרופות קיימים קשרים כאלו ואחרים, שבחלק מהמקרים משפיעים על ההערכות ומסקנות הרופאים (יש לזכור כי גם בתחום המדעי בעולם הרפואה יש מקום לשיקול דעת בהערכת ממצאים). התלות הרבה של המינהל במומחים חיצוניים עשויה להביא למצב של העדפת טכנולוגיות מסוימות על פני אחרות בשל שיקולים זרים לטובת הציבור והחולים.

הועדה הציבורית להרחבת סל הבריאות מוכרת לכולנו הרבה יותר; פחות אופן עבודתה, ויותר עצם קיומה והחלטותיה השנתיות. הועדה הציבורית מורכבת בעיקר מבעלי עניין – נציגים של משרדי הבריאות והאוצר, קופות החולים וההסתדרות הרפואית (אם כי במרוצת השנים התגלעו מחלוקות קשות בין ההסתדרות הרפואית לבין הממשלה שהביאו לפרישה של ההסתדרות הרפואית מהוועדה לפני מספר שנים לתקופת מה). בוועדה מכהנים גם נציגי ציבור בודדים, הממונים על-ידי הממשלה. לארגוני חולים ולחברות תרופות אין ייצוג בוועדה ואין אפשרות פורמאלית להשתתף בדיוניה.

פרט לאנשי הבריאות והכלכלה ונציגי הקופות שמודעים לצרכים, נציגי הציבור אמורים להביא אל הוועדה שיקולים חברתיים ומוסריים. בפני הועדה הציבורית עומדות מדי שנה הכרעות קשות, ועל חבריה להחליט אילו טכנולוגיות חדשות לכלול בסל, ואילו לא. מול כל קבוצת חולים שצורכיהם הרפואיים והחומריים (=עלות התרופות/הטיפולים) נענים, ניצבים חולים אחרים שמצבם הקשה רק מחמיר. אין ספק שקל יותר לבקר את עבודת הועדה מלכהן בה ולקבל את ההחלטות המצופות ממנה. כך, למשל, בשנה הקודמת החליטה הוועדה באופן יצירתי לנסות ולתת מענה חלקי לכל קבוצת חולים/מחלות. ניסיון יצירתי זה זכה לביקורת קשה מצד מי מבין החולים והרופאים שדרישותיהם לא נענו.

הרכבה של הועדה ואופני עבודתה מעלים סוגיות נכבדות של קבלת החלטות דמוקרטית בתחום שהוא בבחינת חיים או מוות ללא מעט אנשים. ראשית, הרכב הועדה נותן משקל רב לבעלי אינטרסים מוגדרים במערכת הבריאות, בעוד האינטרסים של חולים וכללי צדק חלוקתי רחבים יותר ביחס לכלל האוכלוסייה אינם נענים תמיד. שנית, ידוע כי חברות תרופות וארגוני חולים מפעילים לחצים רבים וקשים על חברי הועדה להעדיף את הטכנולוגיות שהם מייצרים/צורכים על פני אחרים. קשה להעריך באיזו מידה החלטות הועדה מונעות מטובת הציבור ולא ממניעים זרים. טענות שעלו בעבר היו כי טכנולוגיות ושירותים שנהנים מ'יחסי ציבור' טובים יותר זוכים להעדפה, ואם לא בשנה הראשונה, אז בשנה שלאחריה… קשה להעריך עד כמה נכונות הטענות.

שלישית, דיוני הועדה אינם פומביים לחלוטין. עד לפני מספר שנים דיוני הועדה היו סגורים, ולציבור לא הייתה אפשרות לדעת מהם השיקולים והאינטרסים שהנחו את הגורמים השונים בוועדה. גם פרוטוקולים לא פורסמו. בשנים האחרונות חלו שינויים מזעריים ולא מספקים דיים, לדעתי.

בשנים האחרונות, בעקבות פנייה לערכאות משפטיות, הדיונים פתוחים לעיתונאים, בלבד. בנוסף, משרד הבריאות מפרסם תקצירי החלטות ופרוטוקולים של דיונים (בהשמטת שמות הדוברים) ובאיחור מה. כאן המקום להודות בטעות שלי – במאמר שלי שפורסם לאחרונה בספר 'נגישות לצדק חברתי בישראל' בעריכת ג'וני גל ומימי אייזנשטדט בהוצאת מרכז טאוב טענתי כי הדיונים אינם פומביים.

ברם הפומביות היא חלקית מאוד. לעיתונאים שמורשים להיות נוכחים בישיבות הועדה אין אפשרות, וככל הידוע לי זה לא נעשה עד היום, להביא לציבור באופן מפורט וב'זמן אמת' את החלטות הועדה והשיקולים שמאחוריה (סביר גם כי בדומה לכתבים צבאיים, גם הם מפתחים תלות בגורמי הועדה שמהווים 'מקורות' למידע). גם הפרסום של הפרוטוקולים לאחר זמן ובהשמטת שמות הדוברים מעידה כי רצון הממשלה לחשוף את עבודת הועדה לביקורת ולפיקוח דמוקרטיים הוא מוגבל ומאולץ. אי-אפשר להסתתר תחת התירוץ השחוק שכדי לקבל החלטות מיטביות יש ליצור מסך עשן סביב מקבלי ההחלטות.

הועדה הציבורית צריכה לקבל החלטות המבוססות על שיקולים רפואיים, כלכליים וחברתיים רבים ומורכבים. בד בבד, הועדה צריכה למנוע קבלת החלטות פופוליסטית או כזו שנובעת מהשפעה רבה של גורם כזה או אחר. הדמוקרטיות החלקית של תהליכי קבלת ההחלטות בתחום זה מטילים צל כבד על ההחלטות, לפחות לדעתי.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

תגובה אחת

  1. רוני קציר :

    הפגמים בהליך עדכון הסל עמוקים הרבה יותר מאלו המתוארים במאמר.
    ועדת הסל מתעדפת טכנולוגיות על בסיס עקרונות של תועלת רפואית, וכך מחליטים אלו תרופות יכללו בסל ואילו לא (מי למוות ומי לחיים כפי שתיאר זאת פעם גיא זיידמן). השאלה המתחייבת היא למה זהו העקרון המנחה?
    ישנן חלופות רבות להליך המקצועי לעדכון הסל. החלופות הללו מעולם לא נבחנו. מדוע, למשל, נקודת המוצא היא בחינה של טכנולוגיות חדשות, ולא בחינה של צרכים רפואיים של האוכלוסייה? נקודת מוצא זו נותנת יתרון לחברות תרופות ופוגעת באוכלסיות מוחלשות. מדוע בבחינת העלות והתועלת לא משוקללת העלות החברתית של המחלה (אובדן ימי עבודה, אובדן הזדמנויות חיים)? מדוע ניתנת עדיפות אינהרנטית לתרופות מצילות חיים לתרופות המשפרות איכות חיים?
    הוועדה פועלת על סמך הנחות יסוד אובייקטיביות לכאורה, כאשר למעשה הן מסתירות הכרעות ערכיות מוטות, באופן שבסופו של יום פוגע בעיקר באוכלוסיות מוחלשות.
    אולם – מעבר לכל זה – הדיון הנרחב בוועדת הסל (הדנה בתוספות שוליות לסל הקיים), מעורר את השאלה, מדוע דיון כזה מעולם לא התקיים ביחס להרכבו של סל הבריאות הממלכתי? כשם שכיום מובן שבמציאות של משאבים מוגבלים נדרש סדר עדיפויות בהכנסת תרופות חדשות לסל, כך היה צריך מלכתחילה להגדיר מהו סדר העדיפויות להכנסת שירותי בריאות לסל המקורי. בחינה כזו לא נעשתה מעולם, וסל הבריאות משקף בחירות אקראיות ומוטות שנעשו על ידי קופות החולים לאורך השנים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.