חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

קואופרטיבים – התשובה לקפיטליזם הגלובלי

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב ב 28.10.09 6:05

בניגוד למדינות המערב שבהן אחוז מסוים מן הכלכלה מהווים קואופרטיבים, בישראל רואים אותם כשריד של העבר. כדי שישראל תצטרף לשינויים הכלכליים השפויים בעולם, על ישראל לשנות את חוק האגודות השיתופיות (מתקופת המנדט 1933) ולהתאימו לזירה הכלכלית המודרנית

מאת: יפעת סולל

בשבוע שעבר פורסמה בדה מרקר כתבה על הקואופרטיבים שקמים בעת האחרונה ברחבי ישראל. רק בישראל יכולה הייתה להתפרסם כתבה כזו, כמתארת תופעה המצריכה התייחסות מיוחדת. רק בישראל מתייחסים אל הקואופרטיבים כאל יצור מוזר שעבר מן העולם. הצצה מהירה מעבר לגבולות ישראל, מעלה תמונה שונה – בעולם היום כ- 800 מליון חברי קואופרטיבים. בעולם המערבי מספר הקואופרטיבים גדל כל העת, יש מדינות שאחוזים נרחבים מכלכלתן נשענים על קואופרטיבים (20% באיטליה, למשל).

הגלובליזציה גרמה לחשיבה מחודשת על שיתופי פעולה בין קואופרטיבים שלא רק על בסיס מקומי ומדינתי והמשבר הפיננסי והכלכלי האחרון, מצא את התנועה הקואופרטיבית יציבה מאי פעם ומושכת אליה רבים ממאוכזבי דת השוק החופשי.

החיבור בין התנועות הקואופרטיביות בעולם המפותח והמתפתח הוביל לקידום רעיונות של סחר הוגן, למודעות באשר לתנאי העבודה של היצרנים ולעידוד רכישת מוצרים מאזורי מצוקה. קואופרטיבים צרכניים בעת המשבר הנוכחי הורידו מחירים של מוצרי יסוד ולעיתים אף יצרו מנגנונים שמאפשרים מתן הנחות למובטלים.

בישראל עדין נדמה שהקואופרטיבים הם יצורים מן העבר, שאינם רלבנטיים לכלכלה המודרנית. בעוד שבארה"ב לומדים מאיטליה ומספרד איך להעביר מפעלים כושלים לידי עובדיהם, לניהול עצמי, בישראל ממשיכים להציל מפעלים מרוויחים, שבעלי ההון הפסידו את רווחיהם בהשקעות כושלות, על ידי תמיכה ממשלתית בבעלי הון אחרים. האופציה הקואופרטיבית, אשר מתאימה במקרים רבים, כלל אינה נשקלת ובהעדר מנגנון קואופרטיבי שיכול להשקיע את הסכום הראשוני הנדרש – האופציה הקואופרטיבית אינה בת מימוש.

ישראל הוקמה על בסיס קואופרטיבים. בעת הקמתה חלק גדול מהמפעלים היו קואופרטיביים, כל התחבורה הציבורית, רוב שירותי הרווחה וחלק נכבד ממערכת החינוך. גם רוב מוסדות התרבות, חלק מהעיתונים, הוצאות ספרים וקבוצות ספורט. כיום בישראל יש שרידים עלובים, אולם בצידם התחלה של צמיחה מחדש.

אחת הבעיות של הקואופרטיבים בישראל, הייתה שרובם הפכו מהתארגנויות דו-מהותיות, חברתיות-כלכליות, לתאגידים שפועלים לטובת חבריהם בלבד. כך נטמעו למעשה בחשיבה הקפיטליסטית של מקסום רווחים, (גם אם הרווחים נצברו לטובת קבוצה ולא לטובת בעלי הון יחידים). לקואופרטיבים שפועלים בדרך זו אין זכות קיום.

החוק הישראלי, אשר נחקק ב- 1933 וכמעט שלא הוכנסו בו תיקונים, לא רק שאינו מעודד הקמת קואופרטיבים, אלא שהוא ממש מעודד פירוקם של קואופרטיבים מצליחים, באשר אין הוא מונע את חלוקת הון הקואופרטיב בין חבריו בעת פירוק.

התנועה הקואופרטיבית היא הדרך היחידה להתמודד בזירה הכלכלית הגלובלית אל מול החברות הרב-לאומיות. בידי הקואופרטיבים היתרון הכלכלי העצום של יחסי אמון בין קואופרטיב אחד למשנהו. הקואופרטיבים, בהיותם פועלים למטרות רווח, אך לא רק למטרות רווח, הם הגורם  היחיד, שיכול להבטיח עשייה כלכלית המחוייבת לזכויות אדם, זכויות עובדים ולהגנת הסביבה.

על מנת שישראל תוכל לקחת חלק בתהליך הגלובלי הזה, חייבים להכניס שינויים דרסטיים בחוק האגודות השיתופיות ולהתאימו לזירה הכלכלית המודרנית. הגיע הזמן שממשלת ישראל תפסיק לעמוד בחוד החנית של הקפיטליזם העולמי ותאפשר לאזרחי ישראל לקחת חלק בתהליכים הכלכליים השפויים שקורים בעולם, אשר בינתיים מדלגים על ישראל. פעם הובלנו את התנועה הקואופרטיבית העולמית, היום אנחנו צריכים להצטרף אליה מחדש ולהתחיל לתקן את החברה הישראלית.

*הכותבת היא עורכת דין המתמחה בזכויות אדם, חוקרת בתוכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

26 תגובות

  1. מרק ק. :

    לא הייתי מוכן לחתום בשמי המלא על טקסט כל כך מטופש.

    אם כשקולקטיב מתפרק הרכוש שלו לא מחולק בין החברים, מה אמור לקרוא לרכוש?

    מה זאת אומרת "הם (הקואופרטיבים) הגורם היחיד, שיכול להבטיח עשייה כלכלית המחוייבת לזכויות אדם, זכויות עובדים ולהגנת הסביבה"? מהנסיום עם הקיבוצים אנחנו יודעים שלקיבוצניקים מעולם לא היתה רתיעת יתר מלהרוג ערבים, לא בחלו בהעסקת עובדים מבחוץ בתנאים נחותים לאלו של החברים, ולא הקדישו יותר מדי מחשבה על הנחל שאליו זורם הביוב מלא צואת הפרות והדשנים שהם יצרו.

    ואני יכול לדבר גם על דן ועל אגד ואיך שחברי הקואופרטיבים העסיקו שכירים בתנאים מינימליים, אבל אני לא מזלזל באינטלגנציה של מי שקורה את התגובה הזו.

    אני בטוח שכשאת טוענת בבית המשפט את דואגת שהטיעונים שלך יכוסו מכל הצדדים כי את יודעת שהשופט והמתדיין האחר יראו בקלות את כל הפרצות של הטיעון שלך, אז למה את לא מעניקה את אותו כבוד לקוראי עבודה שחורה ושולחת להם טקסט מלא קלישאות שכאילו נכתב על ידי תיכוניסט מתלהב חסר נסיון חיים.

  2. ד :

    במקום לעבוד כשכיר בשירותיו של בעל הון שכל מטרתו היא למקסם את רווחיו, עדיף קואופרטיב המבטא שיתוף פעולה בין אנשים כדי שיתפרנסו בכבוד, וגם יממשו מטרות חברתיות החשובות לחברי הקואופרטיב.ישראל קמה על בסיס קואופרטיבים. בעולם המערבי, לקואופרציה יש חלק בכלכלה. הנה הדוגמא מספרד:
    העיירה הבאסקית מונדרגון כמשל
    למרות העבר השיתופי של ישראל, לא המצאנו דבר. "גם בעולם אנחנו רואים גידול במספר האגודות השיתופיות", מעידה לפידות. "המודל הוא תמיד זה של מונדרגון (Mondragon), עיירה באסקית קטנה למרגלות הפירנאים, בה פועלים לא פחות מ-150 קואופרטיבים מכל מין וסוג. הקואופרטיב הראשון הוקם בתקופת פרנקו על-ידי הכומר המקומי ואנשיו, שהכניסו את השקעתם הראשונה במניות האישיות לקופה משותפת.
    "הצלחת הקואופרטיב היתה גדולה עד-כדי-כך שאותה קופה משותפת הפכה לבנק החמישי בגודלו בספרד. הבנק הזה מגלגל, בין היתר, את משכורות כל חברי הקואופרטיבים. אצלנו, רק לשם השוואה, הבנק של הפועלים עבר לידיים של שרי אריסון ומזמן לא מנוהל בידי לקוחותיו. אי אפשר שלא להתפעל מהצלחתו הכלכלית של השיתוף במונדרגון. זהו מודל של תנועה חברתית שמדברת על כלכלה שוויונית עם פנים אנושיות וכל קואופרטיב, בארץ ובעולם, רוצה לחקות את ההצלחה".
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3236212,00.html

  3. דניאל :

    מרק – כל מילה בסלע.

    זאת השטות הגמורה השניה שאני שומע היום ממישהו שעובד במכון ון ליר. אני עוד צריך לעקוב אחרי הגוף הזה.

    נראה לי שיש הרבה כסף להרוויח על ידי הפרחת שטויות אנטי-קפיטליסטיות, במימון משפחת ון ליר.

    אגב, משפחת ון ליר עשתה את הונה, איך לא – בחברתRoyal Packaging Industries Van Leer – קפיטליסטים גלובליים מרושעים, חברה ציבורית נסחרת, ועושים מילארדים מדי שנה על ידי הדבר הנתעב הזה שנקרא "שוק חופשי".

  4. דליה :

    העיתונות היום נשלטת על ידי בעלי הון. היא אינה חופשית. אולי נחוצה הקמת קואופרטיב לעיתונות חופשית?

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000508850&fid=1225
    בארה"ב מתארגנים נגד ערכי השוק החפשי וכשליו החמורים.

  6. דניאל :

    משתמש אנונימי –
    ג'ורג' סורוס הוא סוציאליסט מהסוג הרע ביותר. העובדה שהוא משקיע 50 מיליון דולר מהכסף שלו, כדי לראות איך אפשר לנטול עוד חופש כלכלי מהאזרחים,
    מעוררת שאלות כבדות.

    "התיאוריות הכלכליות הכשילו אותנו לא רק בניבוי והסבר של מה שהתרחש; הן גם לא הצליחו להגן על החברה",
    מצוטט שם בכתבה,
    אך דווקא החסידים האמיתיים של השוק החופשי – חזו בדיוק מדהים את המשברים הכלכליים.
    רק צריך לחפש "Peter schiff was right" כדי להבין זאת.

    דווקא מי שדוגל ב"שוק חופשי, עם התערבות ממשלתית", הוא שלא הצליח לחזות את המשבר.

    דליה –
    יש לי את כל הציוד הדרוש. אפשר ממחר לפתוח תחנת טלוויזיה עצמאית.
    האם, לדעתך, נצטרך לבקש רשות מבעל הון כלשהו?
    כמובן שלא. אבל בכל זאת לא נוכל לפתוח את הערוץ טלוויזיה החופשי שלנו. אתה יודעת למה?
    כי הממשלה, ורק היא, רשאית להחליט מי יכול לפתוח ערוץ טלוויזיה ומי לא.
    זה לא ההון ששולט בנו. זה ההון-שלטון, או במילים אחרות, הסוציאליזם – שמעניק לבעלי ההון ומקורבי השלטון כוח חוקי על פני האזרח הקטן.

  7. דניאל :

    לראייה –
    http://www.kikar.net/article.php?id=18642

    בג"ץ היה צריך להתערב, אחרי שרשות השידור אסרה על מוזיאון גוש קטיף לפרסם את עצמו תוך שימוש במילה "גירוש".

    רשות השידור, להזכירך, היא רגולטור ממשלתי, שכופה את ערכיו על פרסומות בטלוויזיה.

  8. מרק ק. :

    תרגום של הדברים של סורוס לשפה מדוברת: אני את הכסף שלי עשיתי והשקעתי אותו בכל מיני חברות. מה זאת אומרת שיש אנשים שרוצים להתחרות בחברות שלי, האם יש להם את הותק שלי, את הכסף שלי? אז באיזה זכות הם רוצים שהחברות שלי יהיו בתחרות עם חבורות הכלומניקים האלו? זה לא שאני מפחד מתחרות, פשוט חבל לי על כל הצעירים שישבר להם הלב ורק בגלל זה אני רוצה פיקוח ממשלתי.

  9. דניאל :

    סורוס אגב, כבר מאז 1997 מנסה לדחוף לנו את האג'נדה הסוציאליסטית שלו.
    http://mises.org/story/109

  10. עמית-ה :

    יפעת תודה מעניין מאוד.
    אני חושב שאחת הסיבות לירידת מספר הקואופרטיבים היא ירידה באמון בין-אנושי.
    בבסיס החשיבה הקפיטליסטית נמצא "ייצר האדם רע מנעוריו" = רק רווח אישי מניע אותו.
    בבסיס הקואורפרטיבים נמצא אמון.
    עם העיור וחופש התנועה, אנשים מוצאים את עצמם בחברת בני אדם שהם פחות מכירים. החברה הזאת שהיא יותר "זמנית/מתחלפת" ויותר מגוונת מעוררת בחלקם חשש וקושי לפתח יחסי אמון.

  11. דניאל :

    עמית,
    יתכן וחוסר האמון בין אנשים נפגע,
    כאשר בכל חברה סוציאליסטית, החל ממדינת ישראל, דרך רוסיה, סין, יוגלוסביה, קובה, צפון קוריאה – אנחנו עדים לאותה תופעה:

    העם סובל ועני, בזמן שהפוליטיקאים חוגגים.
    בזמן שעם ישראל סבל תקופת צנע – הסוציאליסטית בהסתדרות ניהלו את השוק השחור.
    בזמן שעם ישראל עובר משבר כלכלי, אהוד ברק ישן במלונות בשווי 3 משכורות מינימום ללילה.

  12. הניוזלטר של מרצ » ארכיון הבלוג » מה אמרנו על “עופרת יצוקה” ודוח גולדסטון, גירוש ילדים ויום הזכרון לרצח רבין :

    […] סולל כותבת על הקואופרטיבים כתשובה לקפיטליזם הגלובאלי, ועל מה צריך לעשות כדי שגם בישראל האופציה הזו תחזור […]

  13. גיל :

    דניאל אנא ממך תן כבוד לעובדות – בשנות ה50 וה 60 ישראל (הסוציאליסטית) שברה שיאים של צמיחה כלכלית. חברה של פליטים, ללא סיוע חוץ, במצב בטחוני של לחימה על הקיום יצרה פלא שהיום יכולים רק לחלום עליו. לפזר דמגוגיה על שחיתות סוציאליסטית (אני אישית מעדיף אותה על מיידוף ואתי אלון) זה לגיטימי אבל שכתוב ההיסטוריה המתמיד מציג את המחנה שלך בצורה קצת פאתטית.

  14. דליה :

    התאגידים נודדים בעולם למקומות שבהם יוכלו להעסיק עובדים זולים במיקור חוץ ללא זכויות סוציאליות. הגדלת הרווחים לבעלי התאגידים משמעותה קיטון יכולת ההתפרנסות של העובדים ההופכים יותר ויותר עניים. זה מה שקורה היום במדינות שממשלותיהן הצטרפו למדיניות השוק החופשי. ממשלות מונעות עצמן מהתערבות בשוק העבודה. ממשלות רבות הפקירו את האזרחים שהצביעו בעדן לגחמות השוק החופשי, שאינו חופשי באמת, אלא נתון לשליטת התאגידים הגלובליים. שיטת הקואופרטיב היא תשובה לתופעה זו. על האזרחים לדאוג לעצמם לתעסוקה, ותעסוקה באמצעות הקמת קואופרטיב שבו העובדים הם גם הבעלים היא הפתרון. באמריקה הלטינית הבינו זאת. בוונצואלה עד 2006 היו כבר כ-100.000 קואופרטיבים שהעסיקו יותר מ- 700.000 עובדים. השלטון מודע ליתרון הקואופרטיבים והעניק להם זכות קדימה במכרזים ממשלתיים. כמו כן הציע להם תמריצים כלכליים לסחור זה עם זה. גם בברזיל ובארגנטינה הוקמו קואופרטיבים.

  15. דניאל :

    דליה, זה קשקוש.

    מאז שחברות עברו להעסיק "עובדים סינים זולים", איכות החיים שלהם רק הולכת ומשתפרת.

    פתיחתה של סין לסחר חופשי ותאגידים בין לאומיים, דחפה קדימה את הכלכלה הסינית ויצרה מעמד ביניים שלם בסין, לצד הרבה מתעשרים חדשים.
    כל מי שרואה את איכות החיים באזורי הסחר המיוחדים של שנז'ן, גאונגזהו, שנגחאי, או הונג קונג – מבין זאת.

    המצב שאת מתארת באמריקה הלטינית הוא מצב שבו השלטון מעודד את הקואופרטיב – ולא מצב של "שוק חופשי".

    לא צריך "לתמרץ" תאגידים או לתת להם זכות קדימה. צריך למנוע מחסומים.

    העדפה של תאגיד על ידי ממשלה היא לא פחות פשע מאשר חסימת תאגיד.

  16. משה ורבין דמן גולן :

    האם מישהו מבין הכותבים או הקוראים, בעל הון יזם או פועל קשה יום ),נכון לבדוק הלכה למעשה חלוצי נוסח מנדרגון? שלחו מייל.

  17. עמית-ה :

    משה שלום
    המייל שלך לא מופיע – האם אתה משה איש הקומפוסט ממטולה?
    אם כן, אתקשר אליך.
    עמית הרפז
    ראש-פינה

  18. ד :

    http://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_1381.pdf

  19. ע :

    מה יקרה כשייגמרו כל הפועלים הזולים בעולם?

    או – איך מבטיחים שהם לא ייגמרו ובכל זאת יהיו קונים לכל מה שמיוצר בסה"כ על פני הגלובוס, הא?

  20. g :

    "הוא, לעומת זאת, סבור ש"מקצוע הכלכלה נמצא במשבר מסוים. הרבה כלכלנים בסגנון אוניברסיטת שיקגו רואים את השווקים הפיננסיים כדבר נהדר, שלא צריך לפקח עליו כי הוא מתקן את עצמו, שהשווקים תמיד יעילים ושהמחירים תמיד משקפים את כל האינפורמציה.

    "ראינו במשבר הזה שרוב ההנחות האלו היו מוטעות. אנחנו צריכים מודל יותר מורכב. הרבה מהעבודה שלי היא לנסות להבין למה המשברים האלה קורים – וחשוב מכך, מהן הרפורמות שאנחנו יכולים לנקוט כדי למנוע את זה. מניעה היא תמיד הרבה יותר טובה מתרופה".
    פרופ' נוריאל רוביני בראיון לכלכליסט
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3367164,00.html

    פרופ' רוביני נחשב למי שצפה את המשבר. פרטים בראיון.

    ולא אי אפשר להגיד עליו שהוא מאמין בתאוריית השוקים הפתוחים, ממש לא.

  21. עמית-ה :

    לע.
    מה זאת אומרת מה יקרה?! נייצר גם את הילדים בסין.
    g רק מי שלא הסתכל חשב שלא הולך להיות משבר.

  22. לעמית :

    ההפנייה שלי, כנגד איזה אמירה פה, שאבירי השוק החופשי הם אלה שהזהירו מפני המשבר. אמירה שהיא בלתי מדויקת בעליל.

    ההתנהגות של רבים לא הראתה שהם צופים משבר, אלא אם צפו אותו והאמינו שיעברו אותו לא פגע (מיידורף למשל).

    g

  23. משה ורבין דמן גולן :

    תמרה אגודה שיתופית של בני הגליל
    במטולה מתארגנת אגודה שיתופית. המטרה העיקרית היא יצירת מקומות עבודה.ניהול התאגיד יהיה דמוקרטי
    ורוחו הומניטרית.
    היוזמות ימוממנו בהשקעות והלואות בעלים אשר ימונפוככל האפשר.
    אנו מתלבטים בין בניית התאגיד מלמטה (העסק הבודד) למעלה, או מלמעלה (אגודה גלילית) למטה. הדרך שתיבחר היא כנראה משולבת.
    כך או כך, יזמים,הרחבות,מושבים, אנשי ק"ש ומושבות הגליל הרוצים להשתתף במימוש החלום, מתבקשים ליצור קשר.

  24. מערך קואופרציה: 1/3 – הקואופרטיב – פעילות היכרות | שווים – מאגר פעילויות למדריך – המטה השיתופי :

    […] קואופרטיבים התשובה לקפיטליזם הגלובלי – מאמר מתוך "עבודה שחורה" – http://www.blacklabor.org/?p=13232 […]

  25. מערך קואופרציה: 2/3 – קואופרטיב חי ונושם בישראל | שווים – מאגר פעילויות למדריך – המטה השיתופי :

    […] קואופרטיבים התשובה לקפיטליזם הגלובלי – מאמר מתוך "עבודה שחורה" – http://www.blacklabor.org/?p=13232 […]

  26. מערך קואופרציה: 3/3 – הקיבוץ והקואופרציה – מבט השוואתי | שווים – מאגר פעילויות למדריך – המטה השיתופי :

    […] לקפיטליזם הגלובלי – מאמר מתוך "עבודה שחורה" – http://www.blacklabor.org/?p=13232 פוסט זה פורסם בקטגוריה החברה הישראלית, הקיבוץ, צדק […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.