חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

השכר בשירות הציבורי – מספר תהיות

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 20.10.09 6:09

שירות המדינה פרסם  נתוני שכר ל 2008. התקשורת חגגה על שיאן השכר, על הבאים בתור אחריו ועל השכר הממוצע הגבוה יחסית. השאלות החשובות חסרות: האם החישוב כולל עובדי קבלן העובדים בשירות המדינה? מהו השכר החציוני? עוד פרשנות מפוספסת על נתונים חשובים

מאת יוחאי עילם

הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, אילן לוין פרסם דו"ח מקיף ומענין על השכר בשירות המדינה. המדינה היא המעסיק הגדול במדינה, ומגמת השקיפות, זו השנה החמישית, חשבוה מאוד.

לצד הנתונים החשובים, התקשורת בחרה להתמקד בשיאנים, כלומר בשמות האנשים המרוויחים הכי הרבה. זו התעסקות ברכילות במקום בעיקר. הכותרת של Ynet התמקדה בשיאן השכר, פרופסור יהודה היס. כך גם שידורי הרדיו.

בכתבה צויין שרבים מהשיאנים הם מהתחום הרפואי.אני דווקא שמח לשמוע שהאנשים שמרוויחים הכי הרבה עוסקים ברפואה. הכשרת הרופאים היא ארוכה מאוד והם עובדים קשה מאוד לילות כימים. אני מקווה שהשכר הגבוה יחלחל גם לדרגים יותר נמוכים במערכת הרפואית.

הנתונים החשובים

בשנים האחרונות, המדינה מוציאה הרבה הסכמים לחברות קבלניות. יש עובדי כח אדם רבים בשירות המדינה. גם המדינה, האחראית על חוקי עבודה לא רעים בסך הכל, מפירה אותם. כאשר מדובר בחברות קבלניות, היא מתנערת מאחריות.

אינני יודע בוודאות, אך קרוב לוודאי שהנתונים שפורסמו במסגרת השקיפות אינם משקפים את שכרם של עובדי הקבלן. במשרד האוצר ודאי שמו את שכרם במסגרת "הוצאות נקיון" או "הוצאות אבטחה" או תחת סעיף "שונות". האם שכרם של העובדים החציונים משוקף בדו"ח? למה התקשורת לא מתייחסת לנקודה זו?

שכר חציוני מול שכר ממוצע

כמו בפרסום החודשי של השכר הממוצע במשק, גם הדו"ח הזה אינו חושף את השכר החציוני, אלא את השכר הממוצע. אני שמח לשמוע שהמדינה משלמת בממוצע יותר טוב מכלל המשק (ככל הנראה בהשמטת עובדי הקבלן),

אבל מה שמענין הוא מה שמקבל האדם שבאמצע. שיאני השכר יכולים למשוך את הממוצע כלפי מעלה בעוד רוב העובדים מקבלים פחות מהממוצע. גם כאן, אין התייחסות.

אשמח לשמוע תשובות לשאלות האלה.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , , , ,

15 תגובות

  1. דניאל :

    השחיתות חוגגת,
    הבזבוז של כספי הציבור גם.
    כמה רעבים אפשר היה להאכיל במשכורת של היס?
    כמה מורים אפשר היה להעסיק בשכר של טובה שטרסברג כהן?

    זוהי הסוציאל דמוקרטיה במיטבה – הקמת מעמד של אריסטוקרטיה בחסות המדינה. שוויון? הצחקתם אותי. ניקח מאות מיליארדרים מהציבור בשם השוויון, ונעניק לעצמנו משכורות דשנות ותנאים מפליגים.
    נטוס לסלון אווירי בפריז בעלות של מיליונים, נישן בבתי מלון בחו'ל בעשרות אלפים.

    לא נורא. רק צריך לקחת עוד כסף מהציבור – זה יפתור את הכל.

  2. יאיר :

    הם הפרידו בדוח את מקבלי השכר לקבוצות, ואפשר פחות-או-יותר להבין מהדוח את החציון.

    באשר לעובדי קבלן – הם לא מוזכרים בדוח…

    קישור לדוח באתר משרד האוצר

  3. ק. טוכולסקי :

    בואו נגיד לרגע שעובדי המדינה המרושעים אכן מרוויחים מעל לשכר הממוצע והחציוני ויונקים את דמם של משלמי המיסים מבוקר ועד ליל בשביל שכר ממוצע של 11,500 ש"ח. מהשכר הזה עובדי המדינה צריכים לקנות דירה, לפחות 4000 ש"ח בחודש ל-20 שנה בשביל לשלם את הריבית (המוצדקת כמובן של 50% לפחות על סכום ההלוואה למען התעשרותם הברוכה של בעלי ההון) עכשיו בואו נחשוב על ילד, שצריך תינוקיה ופעוטון וגנון וגן בכסף מלא כי ההורים עובדים ואז עוד ילד, בואו נחשוב על זה שעובדי המדינה גם חיים בערים יקרות כמו ירושלים לקניית דירה אבל גם עניות (מוזר לא?) בקיצור, אין מה להתרגש מהכותרת, היא כותרת הסתה רגילה נגד שכירים שמרוויחים סביר. צר לי לומר אבל בשביל לחיות בירושלים לא מספיקה משכורת של 11,500 שלא לדבר על משכורותיהם של מורים, אחיות, שוטרים שגם הם עובדי מדינה. אבל בואו נעזוב הכל. מישהו שאני מכיר נכנה אותו י. עובד במחקר במשרד החוץ, בעל וותק בשירות הציבורי של 4 שנים במשרד אחר, בעל תואר שני, מרוויח נטו 6000 בחודש לאחר שש שנים בשירות הציבורי ועם שני תארים. לא משלמים לו שעות נוספות והוא עושה אותם, הוא לא במסלול קביעות כי כל המחלקה שלועל חוזה מיוחד. הוא לא יודע מה יהיה איתו עוד שלוש שנים כשהחוזה יגמר. אבל המציאות חלשה מכל עיתון, גם י. הוא עלוקה מרושעת שצריך לשנוא במקום את בעלי ההון האהובים, ככה זה כאן. במקום להגיד וואלה אפילו עובדי המדינה, עמוד התווך של המעמד הבינוני כבר לא יכולים לחיות, מייצרים פה כותרות שאמורות לגרום לעני א' לשנוא את עני ב'.

  4. דניאל :

    הסוציאל דמוקרטים, דואגים לרווחת האזרח. כל עוד האזרח הוא עובד ממשלה.
    עכשיו תשלם את המיסים שלך כמו ילד טוב, ותשתוק בזמן שאנחנו מרוויחים , בממוצע, יותר ממך.

  5. דניאל :

    מה עם המובטלים שגרים בירושלים?
    להם לא מגיע דמי אבטלה של 12 אלף?
    להם לא מגיע שכר מינימום של 12 אלף?

  6. עמית-ה :

    למעננו קוראי עבודה שחורה עשיתי חיפוש קצר אחרי ראשי אגף התקציבים ואיםה הם היום. אחרי הכל כאשר משרד האוצר נושא את נס "הצנע לכת" מעניין לראות כיצד אנשיו מגשימים את תורתם.

    נתחיל:
    קובי הבר -http://www.leumi.co.il/Leumi/Article/0,2777,170140,00.html
    אוהד מראני – http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ss20080113_55544
    אורי יוגב – http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%92%D7%91

  7. דורון :

    הנתון החשוב ביותר מכל ים הנתונים הללו הוא העלייה הריאלית בשכר המורים, עקב אופק חדש.

    דניאל,

    אתה שוב מוכיח שאין לך שום הבנה בסיסית לגבי מהות הס"ד. הסיבה שקיימים הפרשי שכר בין עובדי המגזר הציבורי לעובדים האחרים אינה פועל יוצא של חמדנות סקטוריאלית או של חגיגה א-מוסרית על חשבונו של משלם המיסים, אלא הוכחה ניצחת לעובדה ש**רק** באמצעות העבודה המאורגנת ניתן להתפרנס בכבוד. העובדה שאחוז מינורי מן העובדים במשק מאורגן היא היא המורידה את השכר במגזר הפרטי.

  8. דניאל :

    עמית:
    הוכחה מעולה לכך שהאנשים שמפקידים בידיהם את הכוח הסוציאל דמוקרטי לקחת בכוח כסף מהאזרחים, ולחלק אותם כאוות נפשם, לא אחת מוצאים את עצמם אחרי 2 דקות במגזר הפרטי, עושים יפה מאוד לביתם.
    זה מעורר שאלות כבדות וקשות, כמה קל לקבוצות אינטרסים להשפיע על האנשים האלה, ואיזה "שוויון" ניתן להשיג – כשמי שקרוב לצלחת מקבל יותר.

    דורון:
    אתה וודאי התבלבלת בין "עבודה מאורגנת" לבין "כוח הכפיה".
    בעוד שבמגזר הפרטי,
    אם הקופאיות מגה ידרשו 12 אלף שקל בחודש, בזמן שבמעדני מניה הקופאיות מקבלות 4 אלף בחודש – הרי שהמוצרים במעדני מניה יהיו זולים יותר, והלקוחות יצביעו ברגליים.
    אם כל הקופאיות בכל הסופרים יתאגדו וידרשו 12 אלף שקל בחודש – הרי שיקומו סופרים חדשים זולים יותר של רמי לוי, ולשם הלקוחות יזרמו.

    במגזר הציבורי לעומת זאת – העובד נכפה על הציבור.
    אין לאזרח יכולת לבחור שלא ללכת לבית חולים ממשלתי, כי בתי חולים פרטיים אסורים על פי החוק.
    האזרח גם לא יכול להחליט שהוא לא מבטח את עצמו במערכת הבריאות הממשלתית – על פי חוק, ונגד בחירתו, הכסף נלקח ממנו, בין אם הוא רוצה ובין אם לא.

    בתנאים של כפיה – ברור שקל להתארגן כקבוצות לחץ.
    אבל כדי שעובד מדינה מאורגן יוכל לקבל עוד כסף, מישהו צריך לשלם לו עוד כסף.
    מי שמשלם לעובד המדינה 12 אלף שקל בחודש (בזמן שהוא עצמו מרוויח פחות) – הוא עובד המגזר הפרטי.

    אם נבחן את העבודה המאורגנת והמאוגדת אל הלא מאוגדת במגזר הפרטי, הרי שצריך לשלול את אלמנט הכפיה.

    דוגמה טובה זה מגזר ההייטק.
    במקומות שבהם העבודה מאוגדת (כמו התעשיות הבטחוניות) – השכר נמוך בצורה משמעותית מהמקומות שבהם החוזים אישיים.

  9. דניאל :

    אגב,
    סקר קטן.

    אני עובד המגזר הפרטי. אמרתי זאת רבות בעבר.
    כמה מכם עובדי ממשלה?
    כמה ממכם מקבלים את המשכורת שלכם בכפיה?
    כמה ממכם נטולי אינטרסים בשאלת חגיגות השכר במגזר הציבורי, על חשבון האזרח משלם המיסים?

  10. דורון :

    דניאל

    עם עובדות אי אפשר להתווכח: בעוד שבסקנדינביה כ-80% מהעובדים מאוגדים וזוכים לתנאי שכר משופרים, כ-80% מציבור העובדים בישראל אינם מאורגנים וכ-35% מהם מרוויחים עד שכר המינימום.

    משום מה, אתה וחבריך כל הזמן מתעלמים מהנתון הטריוויאלי הזה.
    מתי כבר יפול האסימון ונבין שהצמיחה אינה מחלחלת מטה ושהשוק מתמחר, בעתות גאות, באופן א-סימטרי בעליל.

    ולגבי ה"כפייה". אני לא מכיר מערכת שלטונית בה אין כפייה. אני מניח שאתה לא שואף לאנרכיה, אבל לפי הלוגיקה שלך, הרי שיש להפקיע מידיי המדינה את בתי המשפט, לשכות הרווחה (יש דבר כזה?), מערכת החינוך, השב"ס, משטרת ישראל ועוד כהנה וכהנה. בכמה מדינות מערביות ניסו את השטייק הזה והתוצאה, באופן לא מפתיע, הייתה זהה: א) ירידה דרמטית באיכות השרות ב)צניחה, או במקרה הטוב, קיבעון בשכר העובדים.

    לעניין ההייטק:

    א) שוק העבודה בישראל רחב מאד ואינו מבוסס על חוזה העסקה אישיים למעט בהייטק ובחלק מן התפקידים הפיננסים. על כן, אני לא מבין איזו אינדוקציה ביקשת לחולל.

    ב) האם חישבת פעם כמה מרוויח איש הייטק לשעה בפועל? חכמה קטנה מאד להרוויח 10 נטו כשאתה סוגר 260 שעות בחודש, ולראות את בני ביתך בסופ"שים ובערבי חג. החברות הגדולות (לא סטארטאפ)כבר מזמן הפכו לשוק עבדים מודרני, את זה יגיד לך כל סטודנט שנה ב' למדעי המחשב.

    ג) אם חוזים אישיים זה הפתרון האופטימלי, מדוע הוא לא הוחל על הקופאיות בסופר שלך? התשובה ברורה – השוק מתגמל רק בענפי טכנולוגיה עילית ופיננסים. ואם נאמץ את המודל הארור הזה הרי שמצאנו עוד דרך יצירתית להגדיל את הפערים בין הקופאית למתכנת ולכונן כאן כלכלה ימי ביניימית של קומץ אריסטוקרטים שחוגג על גבם של אריסי הקרקע.

    ההבדל בנינו דניאל, שאני לא מוכן לגור במדינה שכזו, לך מסתבר, לא באמת איכפת.

  11. Daniel :

    Actually Doron, the difference is that I actually have a choice of where to live,
    where to open a business, and where to persue profit.

    The Scandinavia myth is getting old.
    Why dont you mention the Academic immigrants in sweden, that aren't allowed into the unions, and can't even find a job because the unions are too strong?

  12. רביב נאוה :

    לדורון (תגובה 7):
    את העלייה בשכר עובדי ההוראה לא ניתן לייחס ל"אופק חדש" משום שהדו"ח עוסק בתקופה שבה "אופק" עדיין לא הוחל, למעט בתי-ספר מעטים מאד.
    אופק חדש גם אמור היה להעלות את משכורתם של בעלי השכר הנמוך מקרב עובדי ההוראה, והשכר לה דווקא אצל מקבלי השכר הגבוה.
    אני לא יודע איזה חישוב מצא שהשכר הממוצע של מורה הוא מעל 9000 ש"ח, אבל זה כנראה חישוב שכולל גם את המוסדות האקדמאים.

    הנתון הבולט ביותר בדו"ח, שכולם מתעלמים ממנו משום מה, הוא שברוב מוחלט של הקבוצות היתה ירידה בשכר הריאלי.

  13. דורון :

    רביב, אני נוטה להסכים עם הנאמר בגלובס: ""העלייה נובעת בחלקה מתחילת יישום רפורמת 'אופק חדש' ובהסכמי השכר שנחתמו בשנת 2008", הסביר לוין. "כיום, מספר בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים שהצטרפו ל'אופק חדש' גדול פי ארבעה (כ-1,300 בתי ספר) לעומת התקופה אליה מתייחס הדו"ח. בהתאם לכך, ניתן לומר שגם דו"חות השכר הבאים יעידו על עליית שכר המורה בישראל".

    425 בתי ספר שכבר הצטרפו לאופק חדש בתקופת הדו"ח ודאי דוחפים את הממוצע כלפי מעלה. זה צעד ראשוני (אך כאמור לא מספיק) בשיפור שכרו של המורה בישראל – על כך יש לברך.

  14. דורון :

    325* סליחה.

  15. רביב נאוה :

    אין טעם לחזור ולדון ב"עליית השכר" כתוצאה מאופק חדש ומשמעותה האמתית. הנושא הזה כבר נלעס כאן מספיק.

    לוין בטח מבין בכלכלה הרבה יותר ממני, אבל משהו בניתוח שלו לא מסתדר:
    אופק חדש אמור לשפר בעיקר את השכר של מורים מתחילים (כלומר בעלי שכר נמוך), ושכרם של אלה לא עלה ריאלית. השכר שעלה בצורה חזקה מאד הוא דווקא השכר של עובדי הוראה בעלי שכר גבוה (בשיעור עצום של כ-10%), זה לא נגרם בגלל כ-5000 מורים (בהערכה מוגזמת מאד) שהיו באותו זמן באופק.
    באותה שנה, יש להזכיר היתה גם שביתה באוניברסיטאות ובתיכונים שגרמה לכמה מורים לקבל משכורת מוקטנת או לא לקבל בכלל.

    הסכמי השכר הם באמת הסבר אפשרי. מה שלוין שוכח להסביר הוא שההסכמים הללו נועדו לפצות את המורים על שחיקת שכר ולתת להם תוספות שניתנו לכל המשק כמה שנים קודם. 

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.