מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הרשת – ארגון שמאל חדש לאיחוד השמאל
הפיצול בשמאל גורם לבריחת קולות ולהחלשת המחנה. רלוקה גנאה מספרת על חוויותיה הפוליטיות בצל הפיצול, טוענת שהמחנה עסוק מדי בדיונים אידאולוגיים ומציגה את היומה החדשה – הרשת
קצוות מפוצלים
כבר עשר שנים בערך, מאז שאני עובדת בעבודות של גדולים, שאני עוסקת בתחום הפוליטי. במהלך השנים החלפתי תפקידים, ארגונים ונושאים, אבל דבר אחד נשאר קבוע: המימד הפוליטי. ועוד דבר אחד: תמיד הקפדתי לא להירשם כחברה באף מפלגה. ההחלטה הזו נובעת קודם כל מההיסטוריה הפרטית שלי – נולדתי בארץ קומוניסטית והיגרתי ממנה עם הוריי בגיל צעיר מאוד, בגלל שהם רצו שאגדל במדינה דמוקרטית. עם רקע כזה, אין מה להתפלא על הרתיעה מהתואר "חברת מפלגה" מצד אחד, ועל המשיכה החזקה לתחום החברה האזרחית מצד שני. כמי שלא מחויבת למפלגה כזו או אחרת, התלבטתי לפני כל בחירות למי להצביע. בראש בניתי לי מפלגה אידיאלית, שבה חברים כל חברי הכנסת שאני מעריכה, אבל במציאות נאלצתי תמיד, מה לעשות, להתפשר.
מובן מאליו שאף מפלגה אינה מושלמת והציפייה לשלמות כזו היא מסוכנת בדיוק כמו התפישה-האחות לפיה יש להשאיר את ניהול המדינה לאנשי מקצוע שיבחרו לפי מדדים קפיטליסטיים של תפוקה ויעילות. ובכל זאת, גם אם מקבלים את המציאות הלא-מושלמת, ברור שמשהו רקוב במערכת המפלגתית הישראלית. מעבר לקלישאות על שחיתות ובינוניות, הדבר שהכי מטריד אותי הוא הפיצול המשתק בצד השמאלי של המפה הפוליטית. למרות ששוכנות שם כמה מפלגות שיכולות בקלות להסכים על סדר יום מדיני, חברתי ואזרחי, נראה שהן מעדיפות להתחרות אחת בשנייה במקום לשתף פעולה.
בבחירות האחרונות עבדתי כמתאמת מטה ההסברה של התנועה החדשה-מרצ, כך שהתוצאות העגומות של התחרות הזו היו ברורות לי במיוחד. חברה יקרה שאני מאוד מעריכה, שהיתה פעילה בחד"ש בזמן מערכת הבחירות, הרגישה לא נוח להתקשר אלי אחרי התוצאות בגלל ש"אנחנו ניצחנו ואתם הפסדתם". העובדה שהגוש ששתי המפלגות שייכות אליו הצטמק ושכולנו, כל המתנגדים לכיבוש ולגזענות, הפסדנו – נשכחה. גם הקמפיין של קדימה בשבועיים האחרונים לפני הבחירות נראה מאוד מוצלח, עד שבודקים את התוצאות: קדימה העמידה בפני הציבור המתון את הבחירה השקרית בין ציפי לביבי. מה לעשות שבקלפי ההצבעה היתה דווקא לקדימה ולליכוד, כך שקדימה הצליחה להכניס לכנסת את עתניאל שנלר ודומיו בעזרת קולות של מרצ ומפלגת העבודה. גם כאן הקולות עברו בין מפלגות בתוך אותו הגוש, אך בניגוד למקרה של חד"ש, כאן יש לכך השלכות חמורות ממש, מכיוון שהח"כים הימנים של קדימה עשויים גם לעבור לגוש השני וממילא לא שותפים לסדר היום המתקדם. ולכל מי שקופץ: כמובן שגם מרצ לא נקייה מהבעיות האלו, אבל שוב – מה שמטריד הוא בדיוק ההתעסקות בהתנגחות הפנימית הזו. גם כמה מהיוזמות האזרחיות שקמו בעקבות תוצאות הבחירות – שחלקן, כמו "אפשר אחרת" פעילות וחשובות – עסוקות בעיקר בדיונים פנימיים על חשיבות הכיבוש לעומת הנושא החברתי ולהפך, ומתקשות לפנות לקהל רחב יותר. האנרגיה העקרה שמושקעת בליבון דקדקני של סוגיות אידיאולוגיות, באה על חשבון קידום ערכים ונושאים שציבור רחב מאוד מסכים עליהם.
פתאום המודל האמריקאי של שתי מפלגות נראה מאוד קוסם – מיליונים רבים של אנשים, שלכל אחד ואחת מהם דאגות ודעות אחרות, פועלים באותה מסגרת ערכית וארגונית. אבל לפני שקופצים לשנות את שיטת הממשל או להרכיב ולפרק מפלגות, אנחנו יכולים פשוט להתחיל לשתף פעולה. כל אחת ממסגרות האם שלנו היא חשובה, אבל כולנו צריכים קבוצת התייחסות שתאפשר לנו להגיע לקהל רחב יותר ולקדם פעולות משפיעות יותר. זה בדיוק מה שמציעה הרשת – זירה לדיון ולשיתוף פעולה בין צעירים ממפלגות וארגונים שונים, שמה שמשותף לכולם הוא ערכים פרוגרסיביים או בעברית – מתקדמים. ב-2 בנובמבר מתקיים אירוע ההשקה שלנו – הזדמנות מצוינת לפגוש אנשים חדשים ומוכרים, לדבר ולהשפיע. מקווה שנתראה שם!
רלוקה גנאה,
תגיות: אידיאולוגיה, איך-להשפיע, גוש-השמאל, הרשת, חדש, מרצ, רלוקה גנאה
קישור קבוע
7 תגובות
Email This Post
19 באוקטובר, 2009 בשעה 10:18
רלוקה שלום,
התרשמתי מאוד מדרך הניתוח והצגת מצבו הקריטי של השמאל היום, ניתוח שאני מסכימה איתו לחלוטין. השאלה היא באמת איך גורמים לכל מרכיבי השמאל להתאחד ולפעול כגוף אחד.
מצד שני, כשנכנסתי לאתר של "הרשת", וראיתי את פרצופו המחייך של אברום בורג בצד שמאל למטה, נעלם לי כל החשק…
19 באוקטובר, 2009 בשעה 10:23
אכן,
ריבוי דעות מאיים על אידיאולוגיות השמאל.
מערכת של 2 מפלגות נורא קוסמת?
למה לא מערכת של מפלגה אחת וזהו?
תארו לעצמכם כמה קל יותר יהיה להוציא לפועל את האג'נדה הסוציאליסטית אם לא נצטרך להתבחבש עם נציגי ציבור שלא סרים למרות הקולקטיב.
19 באוקטובר, 2009 בשעה 13:28
אני רואה כאן בדיוק אותה בעייתיות כפי שאני רואה עם "אפשר אחרת" – גם היא יוזמה צעירה לחיבור חוצה מפלגות בשמאל, בהבדל אחד שפה נראה בהתרשמות שטחית שיש קצת יותר כסף (מחו"ל), וזה חשוב (אי אפשר לעשות מהלכים בפוליטיקה בלי כסף).
מצד אחד ברור שיש חיסרון גדול בפיצול, ומצד שני גם היוזמות לאיחוד לא הצליחו לתפוס תאוצה, ונדמה שהפיצול בין "יוזמות לאיחוד" גדול אפילו יותר מהפיצול ברמה המפלגתית.
לגבי "אפשר אחרת" (בה פועלים אנשי מרצ חד"ש והתנועה הירוקה) טענתי שאין הרבה משמעות לשת"פ "מאבקים אזרחיים" ללא ריצה משותפת ברשימה אחת לבחירות לכנסת, או לפחות יוזמה גלויה למהלך כזה. כי בסופו של דבר חכ ממרצ, חכ מחדש ומועמד מהתנועה הירוקה שעומדים על הבמה באותה הפגנה מתחרים זה בזה על קולות הקהל בהפגנה (ועל הצופים בבית). ומצד שני חבירת מרצ-חד"ש-ת"י-(+ מימד, + אגף שמאל של העבודה) רק תחזק את מגמת זליגת קולות מהמפלגות הציוניות בגוש הזה אל קדימה = ליכוד ב', כפי שחווינו ב-2009 וכמוזכר כאן.
לכן להבנתי הפתרון הוא הרבה פחות נוצץ ומגניב מיוזמות כמו הרשת ואפשר אחרת: צריך לחבר את החוטים ולבנות 2 רשימות (נפרדות לצערי) משמאל לקדימה: אחת ציונית ואחת לא ציונית, שיסכימו על פנייה לקהלי יעד שונים, במקום לבזבז אנרגיה על מלחמות ביניהן (ע"ע 2009 – חדש נגד מרצ, מרצ נגד תימ, מרצ נגד העבודה).
19 באוקטובר, 2009 בשעה 14:41
[…] גנאה (פורסם במקור ב"עבודה שחורה") Share this on FacebookShare this on del.icio.usTweet This!Email this to a friend?Share this […]
19 באוקטובר, 2009 בשעה 22:42
בגן מאוד אהבתי לשחק בקרוסלה אבל תחת תנאי אחד- הייתי חייב שכל חמש דקות יצטרף למעגל המסתובבים ילד חדש. אם זה לא קרה ביקשתי מאמא שלי לרדת. שיעמם לי.
בשביל לבנות שמאל אפקטיבי בישראל צריך פרצופים חדשים- חייבים לפנות לקהלים אחרים. בשביל זה צריך להפנות את המבט הפוליטי החוצה ולא פנימה. מקום מפגש מקוון לפעילים הוא ההפך מהרחבת מעגלים- הוא מיחזור של עוד מאותו הדבר. בקרוסלה של השמאל יושבות מיליון עמותות זעירות וחסרות שיניים, יוזמות אינטרנטיות שונות, מספר פוליטקאים בהווה ולשעבר שהפרשנות שלהם לשמאל זה פינוי מאחזים, ואקטיביסטים "מקצוענים" המחליפים כל יומיים כובע פוליטי. מאוד משעמם פה ומאוד לא אפקטיבי.
אני חושב שהייחוד העיקרי של אתר עבודה שחורה הוא במסר החשוב שלו לפעול במסגרת הפוליטיקה הדמוקרטית- מפלגות, ארגוני עובדים שונים, ועדי שכונות ועוד. לפחות בשתי הקטגוריות האחרונות נעשית עבודה נהדרת בשנים האחרונות ואני מקווה שעוד רבים יצטרפו אליה.
2 באוגוסט, 2011 בשעה 12:14
מה קרה ל"רשת" ול"ישר×ל ×חרת"?
למה לא שומעים עליהן?
15 בנובמבר, 2012 בשעה 21:48
גועל נפש >מוות לכל השמאלנים !!!
סופסוף נפלו טילים בת"א ,שעכשיו אתם תרגישו את מה שאנחנו מרגישים בדרום .תמותו !!!