חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תיאטרון האוצר מציג: עלילת המס

נושאים דעות ב 17.10.07 6:02

מדיניות האוצר מיישרת קו עם האג’נדה של הגופים הבינלאומיים. ביטול בניית בית החולים באשדוד על-ידי חוק ההסדרים, השאיפה להפריט את רשות בתי הסוהר וההתעקשות שלא להתפשר עם שביתת המורים או עם מחאת הסטודנטים, הם רק אפס קצהו של השלכות קצרות הטווח של יישום המשנה הגלובליסטית.
בעקבות דו”ח האוצר שהתפרסם ב-7.10.07, טווה דורון גרינשטיין (סטודנט לכלכלה ומורה למתימטיקה) קווים לדמותן של אג'נדה, אידיאולוגיה, מציאות ודמוקרטיה.


תכתיבים גלובליים
כידוע, ישראל התקבלה לארגון כחברה על תנאי, ובאופן טבעי צעדיה המאקרו-כלכליים זוכים לתשומת לב יתרה. אין צורך לחזור ולהציג את ה’אני המאמין’ הכלכלי של ה ,OECD-אך בהקשר שלנו חשוב להדגיש שתי עובדות מרכזיות: א) בנוסף לעיניהם הפקוחות של אנשי ה- OECD, מדיניותה הכלכלית של ישראל נבחנת גם על-ידי גופים כלכליים-גלובאליים נוספים: קרן המטבע הבינלאומי (IMF), ארגון הסחר העולמי (WTO) והבנק העולמי (WB). ב) ארבעת הגופים הללו, מאמינים כי יש לקדש מדיניות ריסון וקיצוץ תקציבי, על מנת להפנות את המשאבים המתפנים מן הקיצוץ לטובת עידוד השוק החופשי וההשקעה העסקית. או במילים אחרות, אימוץ מדיניות הפרטה רדיקלית.

לא סוד הוא כי מדיניות האוצר מיישרת קו עם האג’נדה של הגופים הבינלאומיים. ביטול בניית בית החולים באשדוד על-ידי חוק ההסדרים, השאיפה להפריט את רשות בתי הסוהר וההתעקשות שלא להתפשר עם שביתת המורים או עם מחאת הסטודנטים, הם רק אפס קצהו של השלכות קצרות הטווח של יישום המשנה הגלובליסטית.

התקציב ומדיניות פיסקאלית
תקציבה הרגיל של מדינת ישראל (ללא תקציב הפיתוח), כמו כל מדינה אחרת, מורכב מהכנסות והוצאות – תקבולים ותשלומים. המקורות (הכנסות) העומדים לרשות הממשלה מגיעים ממיסים (ישירים ועקיפים), מענקים מחו”ל, אג”ח מונפק לציבור ו/או הדפסת כסף. השימושים (הוצאות), מאידך, כוללים את הקניות מהפירמות, תשלומי משכורות לעובדי המגזר הציבורי, תשלומים לקבלנים, ריבית למשקי הבית וכן תשלומי העברה (סעד, קצבאות, מענקי לידה/ילדים ואבטלה).

לצורך המחשה, נפשט את התקציב כך שלהכנסות הממשלה נקרא I ולהוצאותיה נקרא G. בנוסף, כל גידול ב –G גורר גידול בתוצר. מכאן עולה כי, אם האוצר היה מגדיל, למשל, את שכר המורים, התוצר היה גדל ושיעור המס ביחס לתוצר היה קטן. אבל לא, אי-אפשר להגדיל את ה-G. אסור. איך נראה בעייני מדינות ה ?OECD – אנו הרי אמורים לשמור על מדיניות הקיצוצים -לצמצם עד למינימום את ה- G , שמא, רחמנא לצלן, יסלקו אותנו מן הגוף האקסקלוסיבי.

אפשרות נוספת היא כמובן הגדלת קצבאות העזרה לשכבות המוחלשות. במונחי חשבונאות לאומית, הקצבאות מוגדרות כמס שלילי, לפיכך צמצום – I כמוהו כהגדלת הקצבאות. יוצא בזה, כי בכדי להיחלץ מן המצב של: "לאור התמ”ג הנמוך לנפש, נטל המס בישראל נראה גבוה במיוחד”, כל שעל מקבלי ההחלטות לעשות הוא להגדיל את תשלומי הסעד במדינה. לצערי נערי האוצר לא יאמצו המלצה זו, הם הרי קיצצו אותם זה מכבר. יתר על כן, הם הרי כבר ניצבו בפני אותה סוגיה בעבר והחליטו דווקא להפחית מיסים. לא, לא מאלו שבאמת זקוקים לכך, אלא מעשירי המשק: הופחתו מסי החברות וכן מס ההכנסה על משכורות העתק של שיאני השכר .

מצחיק אך בו בעת עצוב, שפעולות האוצר מזכירות את מעשיו של אותו ילד פרוע שסטר לחברו ומיד התלונן כי ידו כואבת מן מן המכה: אם אינכם שבעי רצון מן היחס מס/תוצר – העלו את שכר המורים, קלטו לשורותיכם עובדים מחברות כ”א, הגדילו את מכסות הדיור הציבורי, הגדילו קצבאות, הגדילו והעצימו את לשכות ההכוונה המקצועית, והרי לכם צמצום באחוז המס מן התוצר.

בין אידיאולוגיה לדמוקרטיה
מחויבות של האוצר לאג’נדה הגלובליסטית של הצמצום התקציבי מעלה שתי שאלות נוקבות:
1) האם התנהלות האוצר משקפת, ולו במעט, הליך דמוקרטי כלשהו?

2) האם ייתכן שגוף א-לאומי כ-OECD, יכתיב דה-פאקטו את המדיניות הכלכלית של ישראל כמדינה לאומית?

התשובות לשתי השאלות ברורות. אין ספק כי האוצר, במחטפי ההצבעות על התקציב, בהצגה מעוותת של הפרמטרים הכלכליים בפני הח”כים ובמחויבותו לגופים בינלאומיים, שעקרונותיהם אינם עולים בקנה אחד עם האינטרסים המובהקים של אזרחי ישראל, מוכיחה כי האוצר מתנהל באופן א-דמוקרטי בעליל.

שנית, כל בר דעת מבין כי הרכב ההוצאות של ישראל, שונה לחלוטין, כמעט מכל בחינה אפשרית, מזה של נורווגיה, בריטניה או ארה”ב. לא צריך להיות פרופ’ לכלכלה כדי להבין שכל מדינה ריבונית-דמוקרטית חייבת הנהגה כלכלית שתקבל החלטות ברמה הלאומית, ולא על סמך עקרונות גלובליים.

לצערנו האוצר אינו אלא מריונטה בידי הארגונים הגלובליסטיים. את זאת ניתן לגזור בנקל מן הסטטיסטיקה: שיעור הצמיחה במשק (כ-5%) גבוה מגידול התוצר לנפש (כ-3%). נתון זה מראה בברור כי האוצר חותר להתנתקות הדרגתית מחובתו המוסרית לרווחת האזרח, לצמצום הפערים ולמלחמה בעוני, במנותק מן הקלישאות של רוה”מ אודות המחויבות ל “תקציב חברתי”.

המס כאיצטלה
אך בחזרה לעניין המס. כפי שראינו, גידול בהוצאות הממשלה אינו בא בחשבון מבחינתו של האוצר, ועל-כן נשללת האפשרות של צמצום שיעור המס ביחס לתוצר באמצעות הגדלת ה-G. מצד שני, האוצר יודע היטב כי גידול בתקבולי המס הוא תוצר ישיר של הגאות הכלכלית (כאמור 5% צמיחה), וממילא נטל המס מעולם לא היה נמוך בישראל כמו זה היפני או האמריקאי. אז על מה הוא מלין? לא קשה לנחש את התשובה, בחצי פה כבר נשמעות קריאות כנגד יישום חוקי הפנסיה בשל הכבדת בנטל המס.

אז, שלא יעבדו עלינו.

לבלוג של דורון גרינשטיין

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

4 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תיאטרון האוצר מציג: עלילת המס…

    מדיניות האוצר מיישרת קו עם האג’נדה של הגופים הבינלאומיים. ביטול בניית בית החולים באשדוד על-ידי חוק ההסדרים, השאיפה להפריט את רשות בתי הסוה…

  2. שווה קריאה :

    תיאטרון האוצר מציג: עלילת המס…

    מדיניות האוצר מיישרת קו עם האג’נדה של הגופים הבינלאומיים. ביטול בניית בית החולים באשדוד על-ידי חוק ההסדרים, השאיפה להפריט את רשות בתי הסוה…

  3. אוכל חינם :

    בהצלחה בלימודי הכלכלה!
    תגלה שהפחתת החוב היא קודם כל צורך לאומי. הוצאות הריבית על החוב הן חלק עצום מתקציב המדינה בישראל. והן באות על חשבון כל הדברים האלו שאתה רוצה.
    חוב יותר גדול גורר דירוג אשראי נמוך יותר של ישראל (כי פחות בטוים שנעמוד בחוב) ולכן מעלה את הריבית שהממשלה משלמת על החוב.
    אין אוכל חינם.. – לווינו הרבה וצריך להחזיר מה שיותר מהר – או שלא נפסיק להפנות את הכסף לתשלומי ריבית, כמו זוג שלקח משכנתה ומסובך בריביות..

  4. יונתן :

    הקטנת שיעור המס ביחס לתוצר עקב הגדלת הוצאות ממשלה הוא מצג שווא וחשבונאות יצירתית במיוחד..הוא לא משפר שום דבר במציאות ורק מרע את מצב המדינה מכיוון והוא פוגע באיזון התקציב.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.