חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

נס לגויים

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 18.10.09 6:08

העובדים הזרים נרדפים על ידי משטרת ההגירה, המשרתת את חברות כח האדם המביאות עובדים זרים חדשים. העובדים העומדים בפני סכנת גירוש מחפשים עבודה ברחוב "נס לגויים" ביפו, ומשטרת ההגירה רודפת אחריהם. איתן קלינסקי, במאמר נוקב המלווה בשיר, בוחן את מצבם דרך רחוב אחד עם שם כל כך אירוני

מאת איתן קלינסקי

בקיץ 1985  גרתי ביפו, מחלון ביתי נשקף רחוב "נֵס לַגּוֹיִים". קשה היה לי לגשר על פני התהום שנפערה

בין השם – שנחצב בדם לבו של הנביא –  ובין מראות הרחוב.  הרחוב מתחת לחלון והרחבה שעל יד מגרש הכדורגל של "מכבי יפו" הפכו לשוק של ממכר בשר אדם בזיל הזול לכל מי שהיה זקוק לעובד . ניכר שקנו שם גרמי עצמות של אנשים ולא שכרו פועלים ליום עבודה. מי שאסף שם פועל לרכבו ליום עבודה לא לקח על עצמו את שלל המחויבויות של החוק המחייבות לשלם קרן פנסיה, ביטוח לאומי , שעות נוספות, ימי מחלה וכל מה שמגיע לאדם עובד בחברת בני אדם.

אירועי האינתיפאדה הורידו את מעמדו של השוק , כי הָעֲבָדִים מעזה לא הגיעו , אלא רק קילוחים  דקיקים מארצות שונות , שהיו מוכנים  להסתכן במכירת כוח עבודתם .

קימת עוצמת פער תהומית ומבהילה בין יומרות המופת הגנוזות בשם "נס לגויים"  ובין האימה שחשים  גויים המהלכים היום ברחוב הנושא את השם המחייב .

בשולי רחוב נס לגויים , בסמטאות הסמוכות  ובמרחבים הנושקים למכללת תל אביב ניתן לראות בחודשים האחרונים מחזות אימה . קבוצות של אנשים משוטטים ממוקדים  מבוהלים לנוכח  החשש של מפגש עם שוטרי  ממשטרת ההגירה . הם בוחנים בחשדנות , האם הרכב המתקרב הוא של קבלן המחפש כוח עבודה זול או שזה רכב של צַיָּדֵי אָדָם בדמות משטרת ההגירה.

הצופה בהתרחשויות אינו יכול שלא להתפעל מהחושים המחודדים של אותם מהגרי עבודה שמריחים כי משטרה בסביבה ומיד הם נעלמים מהשטח .

רחוב נס  לגויים נותר מבוייש , כי מה שמתרחש בו  אינו מתישב עם הנס לגויים לו ייחל הנביא ישעיהו . הנס לגויים – שאמור לצאת כחוטר מגזע ישי כשצדק הוא אזור למתניו ואמונה היא אזור חלציו – הפך לאימה ממשטרה של  צידי אדם . משטרה שלא קראה ולא הפנימה את הצו –  "וְגֵר לא תּוֹנֶה וְלא תּלְחָצֶנּוּ , כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם ."**

ברחוב "נס לגויים" מהלכים גויים , שנס לא קרה להם ופך שמן לא מצאו . הם לא ידעו שהשם "נס לגויים" הומר בשם "חרפה לגויים".

ברחוב "חרפה לגויים" מהלכת החרפה במלוא עוצמתה. מצד אחד מהלכים ברחוב קבלני עבדים המבקשים לצוד כוח עבודה זול, ולעתים גם מלינים את שכרו. מצד שני מהלכת ברחוב משטרת הגירה המבקשת לצוד את גופם של הצמאים ליום עבודה ולגרשם .

בִּרְחוֹב נֵס לַגּוֹיִים בְּיָפוֹ

לא כָּל גּוֹי זוֹכֶה לְנֵס.

בִּרְחוֹב נֵס לַגּוֹיִים בְּיָפוֹ

שׁוּק עֲבָדִים הִצִּיעַ שָנִים רַבּוֹת

לַעֲבוֹדָה לְלא מָחָר

גֶּרֶם כְּתֵפַיִם מִשְּׁכֶם

נֶתַח שְרִירִים מֵעַזָּה

בְּשַׁר זְרוֹעוֹת מִגָּאבַּלְיָה .

הַיּוֹם שַׁבְתִּי לְשוּק הָעֲבָדִים בִּרְחוֹב נֵס לַגּוֹיִים

מָצָאתִי דּוּכָנִים גְּדוּשִים

בְּבָשָׁר טָרִי תַּחְלִיף לַבָּשָׁר הפָּלֶשְתִּינָאִי .

שָׁם מַמְשִיכִים לִמְכּוֹר בְּזִיל הַזּוֹל

לַעֲבוֹדָה לְלא מָחָר

גֶּרֶם כְּתֵפַיִם מִבֻּלְגָּרְיָה

נֶתַח שְׁרִירִים מִגָּאנָה

וּבְשַׁר זְרוֹעוֹת טָרִי מְאוֹד

שֶּׁזֶה עַתָּה בָּא לַשּׁוּק מִסּוּדָן

שֶׁכְּבַר לָמַד לָנוּס עַל נַפְשׁוֹ

כְּשֶׁהוּא מֵרִיחַ סוֹחֲרֵי אָדָם

וְשׁוֹטְרֵי מִשְׁטֶרֶת הַהֲגִירָה

מְשׁוֹטְטִים בָּרְחוֹב שֶׁאֵין בּוֹ נֵס לַגּוֹיִים ,

אֲבָל יֵשׁ בּוֹ צַחֲנַת מָמוֹן , צַחֲנָה מוֹכֶרֶת

חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם

וְעַל הַתִּזְמוֹרֶת הַצּוֹרְמָנִית

בָּרְחוֹב שֶׁאֵין בּוֹ נֵס וְיֵשׁ בּוֹ גוֹיִים לָרוֹב

מְנַצֵּחַ הַמַּגְלֵב שֶל מִשְׁטֶרֶת הַהֲגִירָה.

*ישעיהו י"א 12.

** שמות כ"ב 22

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

4 תגובות

  1. דניאל :

    מישהו יכול להסביר לי למה זה בסדר לדרוש שלא יעבירו מפעל לסין כי שם עובדים עולים שליש, אבל אין בעיה עם זה שמגיעים פועלים זרים מסין ועובדים כאן – בחצי?

  2. איציק יאפ :

    זה לא בסדר שהם מגיעים לכאן, דניאל. הם מגיעים רק מתוך החמדנות של אלו שמעסיקים אותם, הקבלנים שמביאים אותם והאנשים במשרד הפנים.

    מצידי שלא יהיה פה אף עובד זר אחד. שכולם יהיו עובדים ישראלים. כולם. כך תהיה עבודה להרבה אנשים שנדחקים החוצה, כך לא יהיה צורך לכבוש עובדים פלסטינאים, כך לא תהיה פה צ'ינה טאון ובתחנה המרכזית יהיו ישראלים ולא יהיו בעיות כאלו בכלל.

    אתה יכול להסביר לי, דניאל, למה כולם כל כך חמדנים שהם כמהים לעובדים זרים כל כך?

  3. דניאל :

    נו באמת.
    האם כשאתה בוחר לקנות אננס שמיוצר בתאילנד ב6 שקל, במקום אננס שגודל בנגב ב80 שקל – אתה עושה זאת מתוך חמדנות?

    לאנשים האלה יש משפחות לפרנס, ילדים להאכיל – והם באים לישראל לעשות זאת – כי כאן יש להם עבודה.
    האם הזכות לעבוד לא קיימת להם?
    האם להם אין זכות לנסות להאכיל את המשפחה שלהם?
    האם אין זה מתפקדינו כחברה "צודקת ושוויונית" להאכיל גם את הילדים שלהם?

  4. דניאל :

    ברור שקל לשנוא את מי שמעסיק פועל זר, ולטעון שזה הכל חמדנות – אבל בסופו של דבר, כששמים את המעסיקים בצד, עדיין יש את הפועלים האלה, שצריכים עבודה, צריכים אוכל לילדים, צריכים תרופות, צריכים רווחה, צריכים חינוך.

    האם רק לישראלי מגיע רווחה וחינוך?
    האם רק לישראלי מגיע אוכל על השולחן?
    האין המשמעות של הסוציאליזם כי "כולם שווים, ללא יוצאים מן הכלל"?
    או שהשוויון הזה קיים רק בין הקבוצה השרירותית של "מי שבמקרה נולד יהודי", בזמן שכל האחרים לא שווים, ועליהם לא חלים העקרונות של הצדק החברתי והשוויון.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.