חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אל תאמרו הלאמה, אמרו ציברור

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 14.10.09 6:01

אורי אמיתי בטור בבלוגו, מעודד מהתחלת התארגנות השמאל מחדש. המצע הרעיוני מנוסח בימים אלו, וכאשר נדע מה לדרוש, הדרג הפוליטי יתיישר לפי דרישותינו. כל שנותר כעת הוא להחליט מה בעצם, אנחנו רוצים להלאים, או לפי הצעתו של פרו' דני גוטווין לצברר

לפני כמעט שלוש שנים נשׂא חתן פרס ישׂראל, הכלכלן פרופ' אריאל רובינשטיין, הרצאה במכון ון-ליר, אותה חתם במילים הבאות:
ההפרטה במתכונתה הנוכחית, מחזקת את בעיית העושר ומאיימת להפוך את שיטת הממשל לדמוקרטיה פורמלית. נדמה לי שהדיון על ההפרטה נעשה עכשיו באוירה צבורית בה קשה לראות את הכוח הפוליטי והציבורי שיעצור את יתרת תהליכי ההפרטה. נכשלנו בשכנוע הציבור שיש מחיר כבד להפרטה ומצבו העגום של השלטון בישׂראל אינו מיטיב איתנו. אבל העולם אינו סטטי. קטסטרופה אחת או שתיים, והסכוי שמדינת ישראל תחטוף קטסטרופות כאילו אינו זניח: מחסור חריף במים בעקבות הפרטת שוק המים, פצצה מלוכלכלת בתל אביב, גאידמק נבחר לראשות הממשלה – ונראה תהליך הפוך. במידה רבה הדיון הציבורי הרלוונטי עכשיו הוא לא על גבולות ההפרטה של קרקעות ישראל, בנק הדואר, בתי הסוהר, או חיל השריון. השאלה הרלוונטית היא כבר גבולות ההלאמה.
הדיון בשאלה שניסח פרופ' רובינשטיין בסיפא של דבריו אינה עוד דיון תאורטי כללי ומנותק. נחשוב מה שנחשוב ונרגיש מה שנרגיש לגבי "השׂמאל הלאומי" או "המפקד הסוציאל-דמוקרטי", השׂמאל מתחיל להתארגן מחדש. הפנים הפוליטיים שתלבש התארגנות זו עדיין לא ברורים; סביר להניח שהם יקבעו ברגע האחרון, בהתאם להתרחשויות מקומיות שעוד מוקדם לנחש מה תהיינה. אבל את המצע הרעיוני אנו מניחות/ים כבר עתה, בעצמנו. כשנדע אנחנו מה לדרוש, הדרג הפוליטי יתיישר לפי דרישותינו. אז מה, בעצם, אנחנו רוצים להלאים?
העניין האישי שלי מושך מייד לעבר משאבי טבע שנמכרו לגורמים פרטיים, או שסתם נתפסו באופן בלתי-חוקי. מפעלי ים-המלח וחופי הכנרת הם דוגמאות בולטות. רפורמת הקרקעות של ביבי צפויה לייצר דוגמאות רבות נוספות. בשלב הבא, כל מפעל שאי-פעם הופרט, וכעת מזהם את הסביבה. מייד אח"כ, כל בית-סוהר פרטי שיקום או יופרט. אני מתאר לעצמי שלקוראות/ים יש רעיונות נוספים וסדרי עדיפויות שונים – אשׂמח לקרוא עליהם בתגובות!
ולסיום, כיון שצריך להיות גם מעשׂי, כמה מילים על פרסום ומשיכת תשׂומת לב. בשׂיחת מסדרון שנקרתה לי היום עם פרופ' דני גוטוויין על ההתארגנות-מחדש של השׂמאל, הציע לי מילה חדשה. במקום "הלאמה", המשדרת אלימות ולאומנות, מדוע לא "שיחרור והחזרה לחזקת הציבור" – ובקיצור, "ציבְרוּר"? הצטבררתי, הצטבררת, נצברר להם את הצורה.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , ,

4 תגובות

  1. יונתן :

    שיחדש קלאסי.

    זה שמדובר בפרופ' וד"ר לא אומר שצריך להעליב את העמך ע"י המחשבה שהם לא מסוגלים להתמודד עם רעיון ולכן צריך להסתיר אותו בשם חדש ומבריק.

  2. איציק יאפ :

    מגניב. תציע את זה לאתר דורבנות
    http://www.dorbanot.com/

    לפי דעתי, צריך פשוט להסביר לאנשים את השיוויון:
    שייך למדינה = שייך לציבור = שייך לכולם

    כי הם מאמינים ש
    שייך למדינה = שייך לממשלה = יושב באיזה מרתף חשוך מימי הביניים.

    ואילו בעיניהם:
    מופרט = נמכר למישהו מהאזרחים = שייך לאזרחים ולא לממשלה.

    (מוזר, אבל ככה הרבה חושבים)

  3. מסכים עם איציק ויונתן :

    עם כל הכבוד לדעותיו פרופ' גוטוויין, אי אפשר לחפות על העובדה שהוא וחבריו לדרך לא מצליחים להעביר את המסר הזה לחלק ניכר מהציבור, ובכלל זה ציבור של מיליונים הנפגעים בסופו של דבר מההפרטה, אך מצביעים למפלגות שמקדמות אותה (כולל מפלגת העבודה).

    אפשר להתווכח אם מקור הכישלון הוא התנהלות הסברתית וארגונית לא נכונה של הגוטווינים (בהשוואה למשל להפצה המאוד מוצלחת של המסר הזה: http://www.kab.co.il/) או בגורמים חיצוניים שאינם בשליטתם (ערוצי תקשורת המונים הנשלטים בידי בעלי אינטרסים, ציבור מטומטם, ההתנהלות של הפוליטיקאים שהיו אמורים להוציא לפועל את ההמלצות האופרטיביות של גוטווין וכו').

    בין אם הסיבות לכישלון הן פנימיות או חיצוניות – אני לא רואה שום סיבה מדוע החלפת המונח הלאמה במונח צברור.

    המונח הראשון מוכר, אך הוא נושא אסוציאציות לא נעימות לחלק גדול מהציבור (חושבים על צ'אווס ומדינות קומוניסטיות למשל).

    המונח השני הוא מונח חדש ושובר שיניים. איזו סיבה יכולה להיות לכך שבאמצעותו יהיה אפשר להוביל מהפכה חשיבתית בישראל?

    לכן, הלקח שלי הוא לא לשנות את המונחים אלא לשנות את דרך ההסברה: לדבר קצר ופשוט.

    כמו שמשה רבנו איש האידיאולוגיה כבד הפה היה זקוק לאהרן לצידו כדי לדבר עם העם ואל העם – כך גוטווין נביא הסוציאלדמוקרטיה זקוק יותר מכל לדוברים מוצלחים שיתרגמו אותו לעברית מובנת, שבה המילה "ציברור" אינה מופיעה כלל במילון.

    איתי

  4. יאיר :

    חוששני שהמסר לא מחלחל לא בגלל המונח הלאמה (עובדה שלאומיות ואפילו לאומנות מסתדרים אצלנו יפה), אלא בגלל שאנשים מיואשים מהרשויות, ומהשלטון המרכזי בפרט, ועדיין שבויים בחלום האמריקאי (מכונית לכל פועל וכו'). מונח חלופי יכול להיות אולי "קנייה בחזרה".

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.