חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סל הבריאות: מה השפיע על עיצובו?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, שולחן הניתוחים ב 8.10.09 6:06

בהמשך סדרת הטורים העוסקת בסל הבריאות, מתחבט שרון אסיסקוביץ' בשאלה מהם הגורמים שהביאו לעיצובו של סל הבריאות בצורה בה התעצב

החלק השני של סדרת הטורים בנושא סל הבריאות עוסק בשאלה כיצד מתקבלות החלטות בישראל על הרחבת סל השירותים הבסיסי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי? הטור השבוע יעסוק ברקע ההיסטורי-פוליטי, ואילו הטור בשבוע הבא יעסוק בהתגבשות ההסדר הקיים של הועדה הציבורית להרחבת סל הבריאות.

ישראל, בדומה לחברות דמוקרטיות וכלכלות מפותחות אחרות, מתחבטת בסוגיה אילו טכנולוגיות רפואיות (תרופות ושירותים) אחרים לכלול בתוכנית ביטוח הבריאות הציבורית. בדומה למקומות אחרים, גם בישראל לא ניתן לספק את כל הטיפולים הרפואיים הקיימים לכל המצבים הרפואיים, לכל האנשים, כל הזמן, ללא הגבלת זמן ובמימון ציבורי בלבד. השאלה היא כיצד החברה הישראלית מתמודדת עם הסוגיה הזו במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי – כיצד מעודכן סל הבריאות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי?

כדי לענות על שאלה זו ולהצביע על הבעיות והמגבלות בהווה יש לחזור לעבר. טרם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קופות החולים הן אלו שהחליטו אילו שירותים ותרופות ייכללו בסלי השירותים שהציעו לחבריהן, כיוון שההתקשרות בביטוח בריאות היתה עניין וולונטרי. ההסדרה וההשפעה של המדינה על החלטותיהן היתה מעטה. סלי השירותים של הקופות, שהיו דומים למדי, עודכנו במענה ללחצי הממסד הרפואי, חברות תרופות, המדינה (במספר מקרים), והציבור, ובעיקר אותם יחידים שהיה להם ידע בדבר טכנולוגיות רפואיות חדשות (חלקם קיבלו אותן בבתי החולים) ושהיו בעלי קשרים בתוך הקופות. בסביבה שבה עולם הרפואה התעדכן בקצב איטי מאשר כיום והמדינה היתה נכונה יותר לכסות את גירעונות קופות החולים, הנהלות הקופות החליטו לשמור על "שקט תעשייתי" ולהיענות לדרישות חבריהן להכללת טכנולוגיות חדשות. בכל מקרה לא היה הליך מסודר, שהמבטחים העיקריים היו כפופים לו.

למתגעגעים לימי-טרום-חוק-ביטוח-בריאות-ממלכתי כדאי לזכור כי מצב מערכת הבריאות טרם החוק היה של משבר כלכלי וארגוני מתמשך שאופיין במחסור כרוני במשאבים ובשיבושי עבודה תכופים ונרחבים – הללו תורגמו לנגישות מוגבלת לשירותים, דוגמת התורים הארוכים לניתוחים בבתי החולים, ולשחיקת איכות השירותים וזמינותם בקופת חולים כללית.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנכנס לתוקף בראשית 1995 נועד בראש ובראשונה להתמודד עם המשבר של מערכת הבריאות ועם המחסור במשאבים בקופת חולים כללית. הגדרת גדרי ביטוח רפואי ונגישות לשירותי בריאות של כלל האוכלוסייה בישראל היו מטרות משניות. הדבר יכול להסביר חלקית את הפגמים שהתגלו בחוק לאחר כניסתו לתוקף. נסיבות של סביבה הכלכלית של משאבים מוגבלים לעומת התפתחות מואצת בעולם הרפואה מהוות אילוצים "אובייקטיביים", אולם תהליכי קבלת ההחלטות שגיבש החוק – או שנעדרו ממנו – שופכים אור על הדרך בה מחליטים בישראל כמה משאבים להקצות לתחום הבריאות וכיצד להקצותם, בין יעדים מתחרים בתחום הבריאות (דוגמת מצבים בריאותיים ו/או קבוצות חברתיות). נתחיל דווקא עם הסוגיה השנייה.

חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי נמשכה כשנתיים בין השנים 1992 ו-1994 והשתתפו בה אנשים רבים שהקדישו מאמצים, זמן ומחשבה לפרטי החוק. החוק הוא גם, כמובן, תוצאת מאבקים פוליטיים וניתן לראותו כתוצאה של פשרות. במילים אחרות, חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא אולי תוצאה פוליטית אופטימלית לתנאים הפוליטיים שבהם נחקק, אבל תוצאה פחות אופטימלית מבחינה רפואית וכלכלית, לפחות לדעת כותב שורות אלו, גם אם טובה למדי.

שתיים מהבעיות המרכזיות ביישום חוק ביטוח בריאות ממלכתי זמן קצר לאחר כניסתו לתוקף היו עדכון עלות סל השירותים הבסיסי ועדכון תוכן סל השירותים הבסיסי. הללו כרוכים זה בזה. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כפי שהתקבל בכנסת ב-1994, כלל מנגנון לעדכון חלקי (כלומר, מנגנון "שלם" לעדכון חלקי) של עלות סל השירותים ונעדר מנגנון לעדכון תוכן סל השירותים והכללת טכנולוגיות רפואיות חדשות. מדוע?

שתי תשובות אפשריות לשאלה הזאת. אחת, רשלנות של מנסחי החוק לתת מענים לכל הסוגיות. שתיים, פשרות פוליטיות המבטאות יחסי עוצמה פוליטית של השחקנים המרכזיים. נראה שהתשובה השנייה היא הנכונה, אם כי כמי שעקב פרק זמן מסוים אחר התהליך הפוליטי של חקיקת החוק, נראה שביחס לעדכון תוכן סל השירותים גם בתשובה האפשרית הראשונה יש ולו פתרון חלקי לקושיה.

אופן עדכון עלות סל שירותי הבריאות הוא במפורש תוצאה של פשרה פוליטית בין משרד האוצר, משרד הבריאות וקופות החולים שמבטאת עוצמה רבה של משרד האוצר. עלות סל הבריאות בחוק מתעדכנת בשל שינויי מחירים בתחום הבריאות ובשל גידול דמוגרפי, אולם ביחס לשני הגורמים הללו – העדכון שהוחלט עליו הוא חלקי במטרה מוצהרת למנוע מקופות החולים להגדיל את הוצאותיהן ולבוא בדרישה אל הממשלה לשפות אותן. לעומת זאת, אופן עדכון תוכן סל השירותים נדמה כפאשלה של יוזמי החוק, לפחות במבט לאחור.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי בנוסחו המקורי לא כלל מנגנון לעדכון סל שירותי הבריאות להכללת טכנולוגיות רפואיות חדשות. על-פי הידוע לי, ההחלטה לא לכלול מנגנון כזה לא היתה תוצאה מחושבת של החלטה של שחקן כזה או אחר או של פשרה. החוק בנוסחו המקורי פשוט נעדר מנגנון לעדכון תוכן סל השירותים הבסיסי. חלק מהשחקנים, דוגמת משרד האוצר, ציפו לאחר כניסת החוק לתוקפו (ואולי גם לפני כן) כי הקופות ימשיכו כבימים עברו וימצאו בעצמן את הפתרון כיצד להשתמש במשאביהן – רובם מגיעים מהמדינה – לכלול טכנולוגיות חדשות.

בעיית אי-עדכון תוכן סל השירותים לא עלתה באופן מיידי על סדר היום של מערכת הבריאות והציבור. על כך – בטור הבא.

עורך הטור: רביב נאוה

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. שושי פולטין :

    תודה על סדרת הפוסטים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.