חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הקמפיין לשחרור ברגותי: חד"ש מייצרת אנטגוניזם

נושאים מדיני-בטחוני, פוליטישוק ב 5.10.09 6:06

תומר רזניק כותב על הקמפיין לשחרורו של בכיר הפת"ח מרואן ברגותי, המנסה לייצר הקבלה פוליטית לחייל שליט, אך בעיקר מייצר אנטגוניזם מצד הציבור הישראלי-יהודי.

אתר "הגדה השמאלית", המזוהה עם חד"ש, הוא אחת מהזירות האינטרנטיות החשובות והמעניינות להבנת הלכי-הרוח והדיונים הפנימיים בשמאל הרדיקלי בישראל. האתר קיים מזה כשבע שנים וכותבים בו דמויות שונות מהשמאל הרדיקלי כד"ר אפרים דוידי, גדעון ספירו, חיים ברעם, ראובן קמינר וחברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי.
לאחרונה עלה באתר קמפיין שסיסמתו "מרואן עדיין חי – צבא החברים של ברגותי", כאשר גם הטקסט וגם העיצוב הגרפי ניסו ליצור הקבלה לקמפיין למען שחרור גלעד שליט. כותרתו של העמוד: "שחררו את ברגותי – שחררתם את גלעד – מסע התעמולה הבולט בחסרונו". בעמוד עצמו נכתב, בין השאר: "בספקטרום הרחב של הדיון הציבורי בנושא שחרור החייל החטוף/שבוי, גלעד שליט, נעדר לרוב השיח הנוגע לשחרור האסירים הפלסטינים הנמצאים משך שנים בכלא הישראלי, חלקם אסירים פוליטיים שלא עונים לביטוי הציני – עם דם על הידיים." הטקסט מסתיים בשורה הבאה: "החזירו את ברגותי הביתה. גם לו לאסירים רבים אחרים ממתינים בבית מאות אלפי תומכים ובני משפחה.".
באותו רגע ממש נזכרתי מדוע לא הצבעתי חד"ש. מעולם לא היה הניכור החד"שי כלפי כל מה שהוא ישראלי, ציוני, לאומי וקונצנזואלי כה ברור. חוסר היכולת לגלות אמפתיה כלפי הכאב של רוב הציבור הישראלי (שלא נדבר על השתתפות בכאב), הגיחוך, הלעומתיות – כל אלה שבו והתגלו בקמפיין הנ"ל. מובן שהעניין אינו תמיכה או התנגדות לשחרורו של ברגותי, שאפילו השר פואד בן אליעזר תומך בשחרורו – העניין הוא הסלידה מהחברה הישראלית עצמה שדומה שהשמאל הרדיקלי לא מנסה להסתיר.
זוהי מחלתם של מי שכבר יותר מידי זמן הולכים לפני המחנה, עד שכל קשר בינם לבין המחנה נשכח ואבד. ההתמכרות לאוויר האולימפוס, לצדקנות ולתחושת הבדידות המזהרת, גוזרים על חד"ש חוסר השפעה ורלוונטיות.
נדמה היה שחד"ש מתבגרת פוליטית – המהלך של "עיר לכולנו" בת"א היה צעד בכיוון הנכון. אולם נראה שכשלון המהלך בבחירות לכנסת, שלושה חודשים מאוחר יותר, גרם לחד"ש לחזור לסורה.
חבל, ככה לא בונים שמאל חדש.

נערך על ידי עדי ויישטיין

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , ,

12 תגובות

  1. עזרא :

    אמן.

  2. יובל דרייר שילה :

    תומר, אם תחפש היטב, בעיקר אם תלמד ערבית, ודאי תמצא עוד הרבה התבטאויות של תומכי חד"ש שאינן לרוחך ואינן עומדות בקריטריון שלך ל"שמאל חדש". זו המציאות: כשמחפשים מוצאים.
    השאלה היא האם אתה מחוייב לתהליך של שיקום השמאל? אם כן, נסה להתמקד בעיקר. העיקר איננו בהכרח מה שמובלט ומה שמתפארים בו, ונכון וממולץ לחקור את שורשי הדברים, אבל אי אפשר להתפס לכל בדל אמירה של עובר אורח ולכל התבטאות של בלוגר.
    מובן לך שביקורת על כל מפלגה אחרת בגלל התבטאות בודדת של אחד מתומכיה תהיה לא הוגנת, ושכל ביקורת כזאת, גם כמקרה מבחן, תהיה לא יותר מנסיון לחבל בלגיטימיות של דיון פתוח ושיוויוני בין תומכי המפלגות. מי שרואה את האתגרים הפוליטים, מעבר למאבק האידאולוגי בין ציונות ואנטי-ציונות, צריך לוותר על האינסטינקט הווכחני של תקופת הבחירות.

  3. יובל דרייר שילה :

    ובואו לג'יסר ביום חמישי.

  4. מעוז :

    הטענות שלך לא מחזיקות מים.
    הסתכלתי בדף המדובר – לא מדובר בקמפיין, אלא בדף בודד ובו הבעת דעה. אפילו מוצהר בהתחלה שהיא דעתו של מתכנן האתר. הדעה מנומקת היטב (ולשיטתי גם הגיונית), אך היא דעת יחיד והנסיון לקשור אותה בעקיפין לדוידי וגוז'נסקי הוא לא רציני.
    יש פה שימוש בסממנים שמאפיינים את הקמפיין לשחרור שליט לא מתוך כוונה להגחיך, אלא מתוך כוונה לקרוא להתעמקות בקמפיין הזה ובצדדים השונים שלו. אני תומך בשחרור שליט בהקדם (ואני יכול רק לנחש שכך גם מרגישים ב"גדה"), אבל כל הטיפול התקשורתי והציבורי בנושא הוא רדוד, רגשני ולוקה בחסר. טוב שיש עמוד אחד באינטרנט שמאפשר מבט ביקורתי בסוגיה הנ"ל.
    לא ראיתי פה הגחכה, לעומתיות, וודאי לא סלידה מהחברה הישראלית – אלא אם כן אלה נמצאים בכל התבטאות שלא עולה בקנה אחד עם הקונצנזוס.

  5. מרים ג'ונס :

    מעניין שגם חיים "ג'ומס" אורון, מנהיג מרצ, נפגש מדי כמה שבועות עם האסיר ברגותי בכלא ואף הוא דורש את שחרורו. ולא רק הוא – גם השר בנימין "פואד" בן-אליעזר קרא פעמים רבות לשחררו. מה… כולם נעשו חד"שניקים? או שאולי לחד"ש העמדה העקבית ביותר בנושא שלום והפסקת הכיבוש. אגב, אתר "הגדה השמאלית" הוא עצמאי מחד"ש – יש לו מערכת משלו. לחד"ש אתרים משלה בעברית ובערבית!

  6. רביב נאוה :

    גב' ג'ונס, כנראה לא קראת את תומר עד הסוף. הוא לא עוסק בשאלה אם צריך או לא צריך לשחרר את ברגותי אלא במיצוב שחד"ש יוצרת לעצמה במתכוון, שמרחיק ממנה את שותפיה הפוטנציאליים בחברה הישראלית.

    אגב, אם העמדה של חד"ש באמת הייתה עקבית כפי שאת מתארת, פעיליה הם הראשונים שהיו צריכים להבין שההשוואה בין שליט לברגותי היא לא רק מקוממת אלא מופרכת מיסודה. אין מקום להשוואה בין המעשים ששניהם עשו (שליט הוא חייל זוטר בצבא הישראלי, ברגותי תיכנן ושילח מעשי רצח המוניים נגד אזרחים ישראלים – מה שבאתר מכונה " אחריות פיקודית לפעולות התנגדות לכיבוש", והם עוד מאשימים את העיתונות הישראלית במכבסת מילים), וגם לא בתנאי השבי שלהם (ברגותי פוגש גם את אשתו, לא רק את ג'ומס ופואד).

    הפעילים של חד"ש (ושל הגדה השמאלית) מתגאים בד"כ שהם אומרים את האמת שלאף-אחד לא נוח לשמוע. לא ברור, לכן, מדוע הם תומכים במסר שכולו צביעות ופרובוקטיביות, כמו המסר הזה.

  7. רמי הוד :

    יש לי הרבה סימפטיה והערכה לחד"ש ואני חושב שבקמפוסים בישראל ובמחוזות נוספים אנשי חד"ש נמצאים במקומות חשובים מאוד שהשמאל הציוני לא נמצא בו. נעשית עבודה מאוד חשובה בתחום השותפות היהודית-ערבית והדיאלוג. אסור לזלזל בזה.
    עם זאת, הד.נ.א הפוליטי הבסיסי אינו של ניסיון לשנות ולדבר עם הישראלי הממוצע אלא להתריס ולסמן גבולות ברורים של אנחנו לעומת הם. הם זה אלו שרואים עצמם ציונים ותומכים באמת (ולא כסיסמא נבובה) ברעיון של שתי מדינות לאום. הם, אגב, זה גם ערבים אזרחי ישראל המואשמים בחוסר מודעות מספקת לזהות הפלסטינים שלהם. אנחנו זה קומץ אוונגדרי של פלסטינים עם זהות לאומית ברורה ( מה שלגיטימי כמובן) ויהודים הבזים לזהותם הלאומית ומעונינים להשיל מישראל כל מאפיינים של מדינת לאום. הבעיה היא שהקטגוריה "הם" מכילה את הרוב המכריע של אזרחי ישראל והקטגוריה הפוסט לאומית "אנחנו" לא תקפה מעבר לגבולות רוטשילד-שנקין או נצרת. הרי למי מדבר המיני-קמפיין הזה של ברגותי? יהיו כמה סטודנטים בגילמן שידפיסו את התמונה וישימו על לוח המודעות של החוג לפילוסופיה. סה טו. זה לא מגיע לאף אחד, זה לא מזיז דבר במציאות.

  8. עזרא :

    רמי, אנא תן יותר קרדיט לסטודנטים בגילמן!

  9. דרור :

    2 הערות:
    אתר הגדה השמאלית איננו אתר של חד"ש ומתפרסמים בו מאמרים רבים למדי התוקפים את חד"ש בשל העדר "רדיקליות מספקת".
    לרמי – בחד"ש יש בהחלט כאלה הדוגלים בהתרסה אבל זה בוודאי לא הקוו של התנועה ובוודאי לא של מק"י, המהווה מרכיב משמעותי בחד"ש. חד"ש גם איננה מצדדת בעמדה פוסט לאומית.

  10. תומר רזניק :

    חותם על כל מילה של רמי.

    יובל – לא הבנתי מהו "השורש" ומהו "העיקר". וודאי שהשאיפה שלי היא לשמאל חדש. בשני הכנסים בהם הייתי הקשורים ליצירת מערך שמאלי חדש שכולל בתוכו גם את חד"ש הסאב-טקסט היה של יצירת מעין "חד"ש+". זה לא נראה לי דבר רצוי מבחינה פוליטית.

  11. איתמר כהן :

    הנה כמה פנינים מתוך הראיון שקיים דב חנין אצל ארי שביט
    http://www.politico.co.il/article.asp?rId=1070

    "שאלה: בהפגנות שלכם יש לא מעט דגלים פלסטיניים וכמעט אין דגלי ישראל. הלאומיות שאתם באמת מכירים בלגיטימיות שלה היא הלאומיות הפלסטינית.
    תשובה: הדגל שאני מרגיש אתו הכי נוח בהפגנות הוא הדגל האדום. הוא הדגל הדומיננטי. יש גם הדגל המשולב, ישראל ופלסטין יחד. הפוליטיקה שלנו היא פוליטיקה של שלושה דגלים: האדום, הפלסטיני והישראלי. אבל זה נכון שהיום יש אנשים שמרגישים קושי להחזיק את הדגל הכחול-לבן כיוון שעבורם הוא מבטא מציאות של כיבוש, של דיכוי ושל דברים איומים שנעשים בשמו.

    שאלה: נכונה הטענה שאתה לא שר את התקווה?
    תשובה: אני לא שר את התקווה.

    שאלה: מה הדרך המעשית? לקלוט חצי מיליון פליטים? לקלוט מיליון?
    תשובה: ישראל תצטרך להיות מוכנה לקלוט פליטים. מספר לא מבוטל של פליטים. יש עוד כפרים ערביים שצריך לאפשר לאנשים לחזור אליהם ולהקים אותם."

    ובכן: לא מדובר כאן בניואנסים של ניסוח או בברגותי כזה או אחר. מדובר כאן בשאלה עקרונית: האם המטרה היא שתי מדינות לשני עמים, או 3 מדינות (עזה, יו"ש וישראל) לעם אחד – העם הפלשתיני, כמובן. ועוד שאלה: האם יש בכלל איזשהו סיכוי, שהחזרת הפליטים בנוסח שעליו מדבר חנין, לא תוביל למרחץ דמים בנוסח מדינות יוגוסלביה-לשעבר.

    אולי כדאי להתחיל בשאלה, איזה תוקף יש לסיסמא היפה "שתי מדינות לשני עמים", כשהיא מושפעת מפיו של מי שתומך בהתלהבות ברעיון של מדינה לאחד העמים האלה (הפלשתיני), אך בכלל לא מקבל את הרעיון של מדינה לעם השני (להלן "ציונות").

  12. תומר רזניק :

    איתמר – הקישור לא עובד

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.