דואר אלקטרוני
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מחירן של שעות נוספות, לא התגמול עיקר
בטורו השבועי מעלה מאיר אביטל נקודה למחשבה אודות זכויות העובד שהחברה אינה מיחסת להן חשיבות, או לפחות אינה דנה בהן. הדיון בעבודת שעות נוספות מתרכז כמעט תמיד בתגמול עבורן. מאיר מעלה כאן את עניין המחיר שמשלמים העובד/ת ומשפחתם בהיעדרות מחיי ילדיהם
מאת: מאיר אביטל
מרביתנו מבלים את רוב יומנו במקום העבודה. הרבה מעבר למספר שעות העבודה, כפי שנקבע בחוק למשרה מלאה.
חלקנו מקבלים תגמול עבור שעות נוספות וחלקנו לא. אם בשל העובדה שאנחנו נמצאים תחת המטריה של שכר גלובלי או שפשוט המעסיק לא רואה לנכון לשלם לנו מסיבותיו הוא. שעות העבודה הארוכות נראות לנו כדבר טבעי לחלוטין, מין גזרה של החברה המודרנית והצרכנית שבה אנו חיים. החברה רואה ערך חשוב בעבודה ובצורך ב"עשיית כסף".
מוסר עבודה גבוה חיוני על מנת ליצור חברה משגשגת כלכלית. גם הסיפוק בעבודה וביצירה הוא חשוב מאוד לשלוות הנפש של מי שמאיתנו שעובדים בעבודה מעניינת ומספקת.
אך יש לזכור שבראש ובראשונה אנחנו בני אדם, לפני שאנחנו עובדים. יש לזכור שכבני אדם יש לרובנו משפחות וילדים – ומה מספק ומשמח אותנו, כאבות וכאמהות, אם לא לבלות את אחר הצהריים עם הילדים ולעשות איתם שיעורי בית, לגדל אותם פשוטו כמשמעו.
הבוגרים מביננו זוכרים שבילדותם אמם הייתה בבית וגידלה אותם. אבא היה מגיע אחר הצהריים מהעבודה. כמשפחה בילינו יותר זמן יחד. הילדים קיבלו חינוך יותר טוב.
אולם כיום, בעידן שלנו בו אנו במרדף אחר הכסף והקריירה, הילדים שלנו נדחקים לסוף התור, לסוף היום.
אין לנו זמן להשקיע בהם. שני בני הזוג עובדים לרוב שעות ארוכות ומגיעים רק בשעות הערב המאוחרות הביתה ומצפים שבגן ובבית הספר יעשו את מלאכת החינוך שלנו. מה שהביא להידרדרות בהתנהגות ילדינו.
כבעלי משפחות וכאבות ואמהות אנחנו חייבים לתת לילדים שלנו חינוך טוב יותר, להיות איתם יותר, לחוות את הגדילה וההתפתחות שלהם ולכוון אותם בצורה נכונה שתביא אותם להיות אנשים טובים.
הזמן הרב שאנו משקיעים בעבודה גורע מאיכות החיים שלנו ומחיי המשפחה שלנו. לכן כאשר באים לבחון את זכויות העובד צריך להביא בחשבון גם את זמן האיכות שאנו זקוקים לו כדי לטפח את חיי המשפחה שלנו.ולחנך את ילדינו שהם העתיד של המדינה.
אי אפשר לכמת זמן איכות בכסף ותשלום עבור שעות נוספות לא ייתן לנו פיצוי על חיי המשפחה החסרים שלנו.
נערך על ידי לקסי
תגיות: הורים, זכויות-עובדים, שעות נוספות
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
4 באוקטובר, 2009 בשעה 20:38
נכון מאוד תודה.
4 באוקטובר, 2009 בשעה 21:00
כתבה לעניין,
אכן בעידן המודרני המשפחה נידחקת לפינה. המעביד מנצל את העובד עד תום, מבלי לשלם לו כל גמול.
הגיע הזמן שמישהו ישים קץ לניצול הזה
4 באוקטובר, 2009 בשעה 23:06
מצד אחד אני מסכים מאוד לגבי התופעה התרבותית-חברתית.
בניגוד לתגובה של איילת אני לא חושב שיש פה בהכרח מנצל ומנוצל.
במוסף כלכליסט סקרו כמה מקצועות בולטים מהמעמד הבינוני – סמנכלי כספים מקבלים הכי הרבה כסף (מעל 50 אלף ברוטו לחודש, הרבה מעל הייטק) ועובדים הכי הרבה שעות. קצת קשה לי להתייחס אליהם כאל עבדים של הבוס או של הקפיטליזם, יותר רואה אותם כעבדים של נורמה חברתית.
לכן אני מתקשה לראות את ההשלכה הפרקטית-פוליטית של הדברים.
האם בשם "זכויות העובד ומשפחתו" ייקבע בחוק מס' מקסימום של שעות העבודה בשבוע? אני חושב שבגלל הנורמה החברתית (=הוצאות על בית, כלי רכב, ביגוד תכשיטים וכו) יהיו המון עובדים שיתקוממו נגד הצעה שכזו.
לחקיקה כזו יש מקום כאשר היא מתיישבת עם האינטרס של כלל הציבור – הגבלת שעות עבודה של נהגי אוטובוס, רופאים וכו', אבל אם עו"ד שכירה במשרד פרטי רוצה לעבוד 18 שעות ביום בשביל כסף/קידום אין לדעתי מקום להתערבות המדינה. תנחומי לבן זוגה.
4 באוקטובר, 2009 בשעה 23:27
בכתבה הזאת אני לא בא להציע חוק להגבלת שעות עבודה.רק רציתי להאיר פינה חשוכה וחשובה,כסף זה לא הכול.העובד הוא אדם ויש לו חיים אישיים שהוא רוצה להנות מהם.
ומעסיקים רבים לא נותנים לעובד את האפשרות לבחור בין לעשות שעות נוספות או לא לעשות.וזה אבסורד ולא אנושי.
6 באוקטובר, 2009 בשעה 21:47
[...] של מאיר אביטל, 'מחירן של שעות נוספות – לא התגמול העיקר', קראה להגבלת שעות העבודה, משום ששעות עבודה ארוכות [...]
9 באוקטובר, 2009 בשעה 20:04
כמורה , אני רוצה לחזק את דבריו של מאיר אביטל . אני רואה את ההבדל ,לא פעם , בהתנהגות התלמידים וישנה התאמה בין מידת הנימוס והחינוך למידת הקשר של ההורים עימם והזמן ששבו הם שוהים במחיצתם . לא פעם עולה הטרוניה למה בה"ס לא ממלא את הפונקציה הזאת כדי שההורים יוכלו להמשיך ולעבוד בשקט.
זו לא מטרת בה"ס או נכון יותר לומר , לא מטרתו היחידה ו / או העיקרית.
בכדי להיות הוגנת אני חייבת להוסיף שגם חשוב מה נעשה עם הילדים בערב כאשר שבים ההורים מהעבודה. נדמה לי שקוראים לשעה שעתיים הללו "זמן איכות".