חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סל הבריאות – מה, מי ולמה – חלק ב'

נושאים בריאות ואיכות סביבה, שולחן הניתוחים ב 1.10.09 6:10

בטורו השבועי ממשיך שרון אסיסקוביץ' לנתח את הגורמים המשפיעים על הרכב סל שרותי הבריאות. במאמר המשך זה דן אסיסקוביץ' בלחצים המופעלים על-ידי קבוצות בעלי הענין: יצרני התרופות ומפיציהן, הרופאים ורק בסוף ובעצמה פחותה – החולים

ברשימה הראשונה בסדרה עמדתי על העקרונות המרכזיים המנחים את תהליכי קבלת ההחלטות בדבר אלה שירותים וטכנולוגיות רפואיים לכלול בסלי השירותים שבתוכניות ביטוח בריאות במימון ציבורי. אלה אינם העקרונות היחידים. כולנו מכירים שיקולים נוספים המנחים תהליכים אלה של הקצאת משאבים.

גורמים נוספים בתהליכי עיצוב מדיניות, דוגמת עידכון סל השירותים הבסיסי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הם "לחצים זרים" המופעלים על מקבלי ההחלטות. אותם אנשים – יהיו אלה פוליטיקאים, בירוקרטים, או מומחי רפואה/כלכלה/פילוסופיה – נתונים ללחצים זרים מצד כמה קבוצות עיקריות של בעלי אינטרסים. בקבוצה הראשונה של בעלי אינטרסים נמצאים מי שמנחים את מקבלי ההחלטות עצמם, או את חלקם. במקרה הישראלי, כמו גם במקרים אחרים, ניתן למצוא מעורבות רבה של בעלי עניין – מממנים, מבטחים ונותני שירותים – בתהליך ההחלטות. כפי שאציג ברשימה הבאה, נציגים של המדינה, של קופות החולים ושל נותני שירותים, דוגמת הרופאים, מהווים את רובה ומניינה של הועדה הציבורית לעידכון סל השירותים. אין ספק כי לצד שיקולים חברתיים רחבים, אותם אנשים עשויים לתת משקל לאינטרסים של הגופים השולחים אותם. כאן עולה השאלה עד כמה תהליכי ההחלטות הם דמוקרטיים, באשר התהליכים עצמם מאופיינים בשקיפות "בזמן אמת" וביכולת של הציבור להשפיע על ההחלטות.

קבוצה שנייה של בעלי אינטרסים היא זו של מפתחי ויצרני טכנולוגיות ושירותים רפואיים. מסתבר כי חברות הטכנולוגיות הרפואיות מקצות משאבים רבים לא רק לפיתוח טכנולוגיות ולמחקר רפואי, אלא גם לשיכנוע מקבלי ההחלטות להקצות משאבים ציבוריים למימון פירות פיתוחיהן. מדוע? כאמור, לרובנו אין יכולת לממן בעצמנו טכנולוגיות ושירותים רפואיים. המדינה כביטוי פוליטי של החברה כולה היא גם הגורם הכלכלי הגדול ביותר שביכולתו לממן – ולהבטיח מימון – של טכנולוגיות ושירותים יקרים אלה. קבוצה שלישית של בעלי אינטרסים היא זו של קבוצות חולים הנאבקות אלה באלה על המשאבים המוגבלים שמתווספים לתוכניות ביטוח בריאות במימון ציבורי.  הגם שקבוצות חולים אלה מוגבלות במשאביהן לעומת חברות התרופות, למשל, הרי שהן לומדות להסתגל לתהליך הפוליטי ומסוגלות להפעיל, באפקטיביות, לחץ רגשי על המחליטים.

במדינות רבות תהליכי ההחלטות בתחום הבריאות אינם דמוקרטיים דיים. הציבור הכללי מודר מהתהליך, ומרביתו כלל אינו מגלה בו עניין. כך הדבר בישראל וכך הדבר במקומות אחרים. לבעלי אינטרס דוגמת קבוצות חולים גישה מוגבלת אל התהליך. היתרון היחיד של גישה מוגבלת זאת עשוי להיות מניעת הפיכת התהליך הדמוקרטי למקבילה ל"תחרות פופולריות" בתחומי חיים אחרים – התרופה שיש לה יותר SMS-ים תיכנס לסל השירותים הבסיסי… ובעיקר, תהליכי ההחלטות והשיקולים שמנחים אותן אינם שקופים כלל או "בזמן אמת" לביקורת.

לבסוף, עידכון של סלי שירותים שעיקר מימונם הוא ציבורי מאופיינים במסלול של המשכיות של הסל עצמו. הנטייה בתהליכי עידכון היא להוסיף ולא לגרוע, גם אם יש סיבות רפואיות וכלכליות לעשות זאת, ובעיקר כי "תמונת" הבעיות הרפואיות בחברה איננה סטטית לחלוטין. למקבלי החלטות לא נוח, בלשון המעטה, לפגוע באינטרסים קיימים וממוסדים של חברות תרופות, רופאים וחולים. כך, שבתחום זה החלטות העבר הן בעלות השפעה רבה לאורך זמן.

ברשימה זו וברישמה הקודמת העליתי כמה מהעקרונות המרכזיים המשפיעים על תהליכי עידכון סלי שירותים של תוכניות ביטוח בריאות במימון ציבורי, כגון חוק ביטוח בריאות ממלכתי בישראל. ברשימות הבאות אדון בתהליך הפוליטי של עידכון סל השירותים הבסיסי שהתגבש בישראל בעקבות הנהגת חוק ביטוח בריאות ממלכתי הלכה למעשה ובמגבלותיו. 

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.