חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק הגנת השכר, חקיקה ועקיפתה

נושאים אחראי-משמרת, זכויות עובדים ותעסוקה ב 29.09.09 6:04

הכנסת חוקקה, הממשלה תיקננה והמעסיק ציפצף. מאיר אביטל, בטורו השבועי מביא דוגמאות מעקיפת החוק שעושים מעסיקים בריש גלי

תיקון 24 לחוק הגנת השכר
מאת: מאיר אביטל

ב-1 בפברואר 2009 נכנס לתוקפו תיקון 24 לחוק הגנת השכר.  משמעות התיקון היא שמעתה כל מעסיק צריך לדאוג לדיווח שעות הנוכחות של העובד במקום העבודה.  במקום עבודה אשר העובדים נמצאים בו כל היום יש לדאוג לשעון נוכחות.

עובדים אשר נמצאים בחוץ, כמו טכנאי שירות וסוכני מכירות, צריכים לרשום את שעות העבודה שלהם, להחתים את מנהלם האישי ולהעביר את הרישום למחלקת שכר.  הסיבה לרישום זה היא חובת הדיווח  על שעות העבודה וימי העבודה של העובד בתלוש השכר, על מנת שישולמו לו שעות נוספות כחוק.

לפי דעתי החוק הוא מצוין ומטרתו היא להגן על העובד מפי מעסיקים אשר נוטים לעגל פינות ולא לשלם שעות נוספות באמתלות שונות ומשונות. 

משמעות נוספת לחוק היא העברת האחריות לדיווח שעות נוספות על המעביד, כך גם חובת ההוכחה אודות הדווח בבית המשפט, במקרה שהעובד תובע תשלום על שעות נוספות – שהיא עכשו חובת המעביד. 

מתנגדים רבים קמו לחוק הזה בטרם הוא אושר ויושם, רובם מקרב המעסיקים שטענו שהחוק הוא ארכאי ואינו מתאים לעולם התעסוקה של המאה העשרים ואחת. 

במאמר זה אינני בא להצדיק את החוק ולהראות את חשיבותו.  מטרתי במאמר זה היא לתת לקוראים דוגמאות ספורות איך בזמן כה קצר שחלף מאז שהחוק הנ"ל חוקק, כבר מצאו מעסיקים אחדים שיטות להתחכם לו. הגיעו לידי דיווחים מאנשים שעובדים בתחומים שונים במשק על הצורות שבהן מעסיקים בישראל מצפצפים על החוק ו"מקיימים" אותו בצורה שנוחה להם. 

דרך אחת היא להדפיס דף נוכחות שבו שעות העבודה ושעות ההפסקה אינן השעות האמתיות שבהן הגיע ויצא העובד מהעבודה ולהפסקה אלא שעוות העבודה הרשמיות במקום העבודה.

המעסיק מחתים את העובד בסוף החודש ובכך "מקיים" את החוק.

שיטה נוספת שקיבלתי דיווח עליה מטכנאי שירות, ענף שבו השכר המקובל הוא גלובלי.  עם חקיקת החוק

הודפס עבורם טופס של מילוי שעות עבודה.  כל חודש הם ממלאים את הטופס אך המנהל הישיר אינו חותם ואין עותק שנשאר אצלם.  הטופס המקורי מועבר למשרד.  משום שאין חתימה גם אין תוקף לטופס השעות.  לכן גם אם ירצו ברבות הימים לתבוע את המעסיק על תשלום עבור שעות נוספות לא יקשה על המעסיק לזייף טופסי שעות עבודה.

בשני המקרים הדיווח בתלוש השכר הוא על 186 שעות חודשיות.

המעסיק הישראלי תמיד ימצא דרך על מנת לעקוף את החוק.  חקיקת חוקים חדשים טובים ככל שהיו לא תפתור את הבעיה.  דרושה מהפכה ביחסי העבודה בישראל.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , ,

5 תגובות

  1. שיר-דמע :

    במקצוע שלי – עורכת הדין – ההתנגדות לחוק היא רבה גם בקרב העובדים (לפחות אלו שעובדים במשרדים הגדולים והטובים), והחוק נעקף מדי יום ביומו.
    משרד עורכי דין אחד שאני מכירה פשוט החתים את כל עורכי הדין השכירים על מסמך לפיו הם עובדים במשרת אמון, ולכן החוק כלל לא חל עליהם. התוקף והחוקיות של המסמך מוטלים בספק, כמובן.
    במשרד שלי, לעומת זאת, מחייבים את כל השכירים למלא דוח נוכחות יומי ולהחתים עליו בסוף החודש את הממונה עלינו. אבל כדי לא לשלם לנו שעות נוספות (מאחר ששעות העבודה המקובלות במשרד הן 10 שעות ביום לפחות) עשו תרגיל אחר: הפחיתו לכולנו את שכר הבסיס (לי הפחיתו בכ-20%), וקבעו שהיתרה הין בגין מספר מסוים של שעות נוספות אותו אני אמורה לעשות בכל חודש. בפועל, אני מקבלת אותה משכורת כל חודש, לא משנה מה היה מספר השעות הנוספות שעשיתי בפועל (לרוב, אגב -פחות ממספר השעות שנקבע כ"מכסה" החודשית שלי). אבל יום אחד המעסיק יוכל כמובן לבוא איתנו חשבון בעניין הזה.
    התוצאה של החוק: הפסד לעובדים. המשכורות הופחתו, יש מעקב על שעות הנוכחות שלנו שלא היה קודם, למעסיק אין אינטרס יותר משהיה קודם להפחית את שעות העבודה, יותר כסף אנחנו בטח לא רואים מזה, יש פחות אמון בין המעסיק לעובדים, והחוק הוא בעיקר בדיחה עצובה.
    אני לא אומרת שהמצב הזה נכון בכל מקום. בהחלט סביר להניח שלעורכי דין שמרוויחים משכורות רעב ועובדים בתנאי עבדות החוק מועיל. אבל במשרדים שבהם לא משלמים משכורות רעב, המשרדים שתנאי העבודה בהם מתחילים (גם אם רק מתחילים) להתקרב לתנאי העבודה בהיי-טק – החוק הזה לא עושה שום דבר טוב.

  2. לקסי :

    לשיר-דמע (1)
    החוק הזה חוקק בעיקר בשל קריסת מערכת יחסי העבודה בישראל, תוצאה של הפרת היחס הון-עבודה בתרבות הכלכלית שלנו.

    בתחום הרחב של העובדים המשתכרים רוב העובדים ששכרם נמוך "נהנו" מעושק שהחוק הזה בא לתקן.
    לאלה החוק מועיל והעקיפה שתוארה במאמר מחייבת אכיפה יעילה ונושכת.

    בחלק האחר של התחום, מקבלי השכר הגבוה יותר, נמצאים גם אנשים שכלליות החוק הועילה להם וגם אנשים כמוך שרואים פגיעה בשכרם כתוצאה ממניפולציות (אני מניח שהן חוקיות, באשר מדובר במשרד עו"ד).

    מה שנדרש עכשו הוא כוונון עדין של החוק או של התקנות הנגזרות לפיו. ראוי שהכוונון יכיל גם מנגנון של מו"מ להסכמי שכר ענפיים שייעשו על-ידי ארגוני עובדים.
    בסופו של דבר גם עו"ד שכירים הם שכירים, גם בעלי המשרדים הם מעסיקים. גם בענף שלך יש בודאי כמה מעסיקים שטובת שכיריהם וקידומם הם – בלשון המעטה – לא בראש מעייניהם.

    החקיקה הזו היא צעד לקראת המצב התקין ביחסי עבודה, מצב שבו יש הסכמי עבודה ענפיים בין ארגוני מעסיקים לבין ארגוני עובדים. העקיפה הנדונה כאן היא נסיון מרושע ולא חכם של מעסיקים לשמר את המצב של עובדים לא מאוגדים שאינם ידעים את זכויותיהם ושאינם יכולים לתבוע את המגיע להם.

    תקוותי היא שהחוק הזה יהיה צעד לקראת הבראת תרבות יחסי העבודה בישראל.

  3. לשיר דמע :

    חבל שמידע זה יישאר בטוקבק, שרק מעטים קוראים. אני מזהה כאן נושא עיסוק ("אייטם") מצויין לתוכנית המצויינת של קרן נויבך, שנוהגת לדוג כאן נושאים.

    נשמח אם תשלחי למערכת blacklabor בג'ימייל את הסיפור במלואו בלי להסגיר את מקום עבודתך או פרטים מזהים והוא יתפרסם בעילום שם כמובן.

  4. מיכאל לינדנבאום :

    הכל מתחיל ונגמר באיגודים מקצועיים רבי עוצמה.כמו בסקנדינביה.

  5. מה לגבי שעות עבודה של נושא במשרת אמון? :

    האם אין חובה של נושא משרת אמון לדיווח של השעות בו הוא עובד.
    גם באם הוא עובד פחות מ 8 שעות ביום?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.