חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ההלאמה – דרך למאבק נגד ההפרטות שבדרך

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 25.09.09 6:06

בפגישת המטה הסוציאל דמוקרטי ב-15 בספטמבר, טען פרופ' דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה כי יש לשנות את אסטרטגיית המאבק בהפרטה. מהפכת ההפרטה הישראלית עומדת בפני השלמה. במצב זה הסתפקות בהמשך הביקורת והמחאה היא ויתור על שינוי המציאות ולכן היא הצהרה ערכית יותר מאשר מעשה פוליטי

כדי להקנות למאבק בהפרטה תוקף פוליטי על הסוציאל דמוקרטים הישראלים להודיע כי יפעלו להלאמה חוזרת של המשק הציבורי והשירותים החברתיים שהופרטו. סדר יום של הלאמה יחזיר את התנגדות הס.ד להפרטה למגרש הפוליטי: כך למשל, הידיעה שקרקעות שיופרטו עתידות להיות מולאמות בהשתנות הנסיבות הפוליטית עשויה להפוך אותן ל"נכסים רעילים", להוריד את ערכן, באופן שמכירתן במחירים נמוכים תחשוף את המניעים הפוליטיים, ולא הכלכליים להפרטה.

הלאמה פירושה החזרה לידי הציבור של נכסים שהופקעו מידיו באמצעות ההפרטה. לפיכך כמושג נרדף להלאמה מציע גוטוויין חידוש לשוני: ציברור, כהכלאה של המילים ציבורי ושחרור. היינו הפיכת הנכסים והשירותים לציבוריים היא הדרך לשחרור החברה מן התלות בבעלי ההון.

את מקורות הדה-פוליטיזציה של מושג ההפרטה ניתן למצוא בהתמקדות הרווחת בהיבטים הכלכליים של ההפרטה: הרווח של בעלי ההון לעומת ההפסד של הציבור. אלא שמטרתה של  ההפרטה היא בעיקר פוליטית: שינוי יחסי הכוח בין הציבור הרחב לבעלי ההון באמצעות פירוק מדינת הרווחה.

משטר מדינת הרווחה הוא ניגודו של משטר ההפרטה. במדינת הרווחה הוויסות של הכלכלה והחברה נתון בידי גורמים ציבוריים – ממלכתיים, עירוניים, איגודי-עובדים וכד' – ומשטר ההפרטה חותר להעביר את הוויסות לידי ההון הפרטי.

אחד מעיקריה של מהפכת ההפרטה הוא אפוא הפרטת המדיניות. ההפרטה מפקיעה את ניהול המדיניות מידי הגורמים המדינתיים והציבוריים ומעבירה אותו אל ההון הפרטי והשוק. כך הפרטת הבריאות באמצעות הביטוחים המשלימים הופכת אותם לקובעי מדיניות הבריאות, ויוצרים דפוסים ורמות שונות של בריאות. ככל שהגורמים הפרטיים מגדילים את שליטתם בניהול השירותים, כך מצטמצם כוחה של המדינה כרגולטור, אל מול הגורמים הפרטיים. יתר על כן, הפרטת השירותים מקטינה לא רק את כוחה של המדינה לפעול כרגולטור אלא גם את יכולתה לעשות זאת. עם הפרטת השירותים מאבדת המדינה את היכולת לטפח תפיסה ציבורית של ניהולם. הרגולציה מתבססת על אנשי מקצוע המגיעים מן השוק הפרטי וחוזרים אליו; הם מטמיעים במערכת הרגולטורית את עקרונות הניהול הפרטי של השירותים וכך מפריטים, למעשה את הרגולציה.

הפרטת התודעה

אחד ממאפייניה של מהפכת ההפרטה הוא שהיא בנתה את כוחה הפוליטי על תמיכתם של קורבנותיה ממעמדות הביניים והמעמדות הנמוכים כאחד.

כך למשל, בתחום החינוך, ככל שמשטר ההפרטה מנוון את מערכת החינוך הציבורית, כך הופך החינוך המופרט לפיתרון. גם הורים המכירים עקרונית בעדיפותה של מערכת חינוך ציבורית, נדחקים לאור דלדולה המתמשך לשלוח את ילדיהם לבתי ספר מופרטים – בהם הם מקווים לרכוש חינוך איכותי יותר.

ובדומה, הפרטת שוק העבודה גורמת לכך שעובדי חברות כוח אדם ועובדי קבלן, שמספרם הולך וגדל, רואים את יריביהם בעובדים הנהנים מהגנת ההסכמים הקיבוציים, שכן הם חוסמים בפניהם חלק מן המרחב התעסוקתי. כך, בתנאים של שוק עבודה מופרט הופכים קורבנותיו לתומכים הגדולים ביתר של המשך הפרטתו, שכן המשך פירורה של העבודה המאורגנת יגדיל את היצע המשרות הפנויות עבורם.

מנקודת ראותם של היחידים והמשפחות הופכת אפוא מציאות היום-יומית של משטר ההפרטה את השירותים המופרטים מבעייה לפיתרון, ובתור שכאלו מהווים בסיס לגיוסם. אלא שזה פיתרון כוזב. על כך מלמדת העובדה שמשטר ההפרטה הרע את מצבם הכלכלי-חברתי של מרבית נתיניו: הוא הגדיל את הפערים הכלכליים, שחק את מעמדות הביניים ונישל את המעמדות הנמוכים.

התעתוע של הפיתרון הכוזב מתבהר מאימרתה הידועה של מרגרט תצ'אר "אין דבר כזה חברה, יש רק יחידים ומשפחות". משמע, עיקרון מרכזי של משטר ההפרטה והישגו המרכזי הוא ביטול מושג החברה באמצעות הפרטת התודעה ומחיקת האפשרויות הטמונות בתכנון חברתי הממוסד במדינת הרווחה. לתעתוע התצ'אריסטי פן נוסף: בחסות מראית העין המתקיפה על כוחה של המדינה, הוא מטשטש את העובדה שמהפכת ההפרטה השתמשה בכוח השלטון כדי לפרק את מדינת הרווחה ולהפריט את שירותיה. משמע, הרטוריקה והאידיאולוגיה של שלילת המדינה מסתירות את העובדה שבפועל לא שאלת הלגיטימיות של השימוש בכוחה של המדינה היא העומדת על הפרק, אלא לקידום איזו מדיניות ישתמשו בכוחה של המדינה, מדינת הרווחה או מדיניות ההפרטה.

ואכן, מהפכת ההפרטה היתה מהפכת הנגד של ההון. מדינת הרווחה הפקיעה מידי ההון את השליטה בכלכלה ובחברה בעקבות כישלונו לנהל את החברה התעשייתית על כל מורכבויותיה כפי שחשפו משברי שנות ה-20 ןה-30. ההון שחתר להחזיר לידיו את השליטה ביצע את מהפכת הנגד שלו בשנות ה-70 בחסות האידיאולוגיה הניאו-ליברלית. ואולם, ככל שמהפכת ההפרטה העמיקה ומשטר ההפרטה ביסס את שלטונו, כך נחשפו סתירותיו שבאו לידי ביטוי במשברי שנות ה-80 וה-90 ושיאם במשבר 2008.

אחד מן הגורמים למשבר, זה שחולל את תופעת הסאב-פריים, הוא הגידול באי-השוויון בחלוקת ההכנסות בארה"ב. מאז מלחמת העולם השנייה ועד לשנות השבעים, היינו בתקופת "החברה הגדולה" גדל בארה"ב השוויון בחלוקת ההכנסות, המגמה התהפכה מאז שנות ה-70, היינו בעידן הניאו-ליברלי. מעמדות הביניים שהכנסותיהם הידלדלו ניסו לשמור על רמת חייהם באמצעות הלוואות מסוגים שונים, ביניהן משכנתאות, אך ככל שמעמדות הביניים הוסיפו להישחק כן קטנה יכולתם להחזיר את ההלוואות.

משבר 2008 חשף את העובדה שהדרך היחידה להתמודד עם גילוייו היתה באמצעות ארגז הכלים הס.ד, שההלאמה היא ההגיון הסופי שלו. הפקעת הוויסות מידי השוק וההון באמצעות המעורבות הממשלתית היתה הבסיס להצלת הכלכלות התעשייתיות. הסיוע הממשלתי לא הסתיים בהזרמת טריליוני דולרים למערכות האשראי, הוא בא לידי ביטוי גם בהלאמת בנקים, הצלת מפעלים כדי להציל מקומות עבודה, סיוע למשקי בית בפירעון משכנתאות, ודרכים נוספות של מעורבות וויסות ממשלתיים.

בישראל מתקיימים היום תנאים כלכליים וחברתיים בעלי השפעה דומה, העושים את ההלאמה החוזרת למדיניות אפשרית. הסדרי החוב שמבקשים הטייקונים – לבייב והאחים עופר, למשל – מן המשקיעים המוסדיים – המרכזים בידם את קופות הגמל והפנסיה –  העלו לדיון ציבורי את סוגיית עדיפות הניהול הפרטי האפשרות שכתחליף להסדרי החוב הם יועברו לידי ציבור המשקיעים, מהלך שמכיל בתוכו את הגיון ההלאמה.

חברתית, ככל שמשטר ההפרטה מגדיל את אחיזתו בחברה כך הוא מגדיל את אי-השוויון והנישול, הבאים לידי ביטוי בייחוד בכגידולו המתמיד של מעמד הביניים הנשחק, העשוי להוות בסיס תמיכה למפלגה ס.ד., אך בהעדרה עשוי לחפש מפלט במפלגות פרוטו-פשיסטיות.

בישראל מתקיימים היום אפוא תנאים ההופכים את ההגיון של הציברור וההלאמה לא רק לאפשרי אלא גם להכרחי. ואולם, אין היום כוח פוליטי המסוגל להוציא הגיון זה מן הכוח אל הפועל. מפלגה ס.ד אמורה לספק את הבסיס הדרוש לכך.

סיכמה: דליה בלומנפלד

מאמר של ד"ר דני גוטוויין בנושא ההלאמה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

6 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    הלאמה ושוב הלאמה עד שנשנה מחדש את יחסי הכוח בין ההון לציבור הרחב,כפי הנהוג במתוקנות במדינות הס"ד בסקנדינביה.
    ניתוח מבריק–מבחינתי ד"ר גוטווין הוא האורים והתומים בחתירה לעולם טוב יותר וצודק יותר.

  2. יהושע בן משה :

    תודה לדליה על הסיכום הברור של דברי דני גוטווין.
    השאלה מה אנו עושים כדי ליצור :"כוח פוליטי המסוגל להוציא הגיון זה מן הכוח אל הפועל. מפלגה ס.ד אמורה לספק את הבסיס הדרוש לכך."
    רק ימי יעון ולימוד לא יקדמו אותנו, והמטה הסוציאל דמוקרטי מפספס בגדול :"בישראל מתקיימים היום אפוא תנאים ההופכים את ההגיון של הציברור וההלאמה לא רק לאפשרי אלא גם להכרחי."

  3. עמית-ה :

    בועת הבורסה המתנפחת שנית יוצרת רושם אצל המשקיעים (http://www.popandpolitics.com/wp-content/uploads/2008/09/gambling-devil.gif(
    צריך לנצל הזדמנויות.
    המשבר האמיתי לא נגמר היום ובעתיד נוכל להלאים ע"ע צים וכו' חברות שניהולם הפרטי כשל.

  4. איתי :

    אני מסכים עם יהושע.

    ראשית, בתודה הגדולה לדליה שזה כבר הפרסום השני שלה מאותה פגישה. אני מקווה שאנשי מס"ד יהפכו את פרסום סיכומי ההרצאות לנורמה – בין אם כאן או באתר משלהם. להרצאה יגיעו רק מי שיכולים ורוצים להיות בה, חומר באינטרנט נשמר לתמיד. גם אם כל יום יקרא בו אדם אחד, שחיפש "הלאמה" בגוגל – בסופו של דבר המסר מגיע להרבה אנשים.

    שנית, אני שותף להרגשה של יהושע שמס"ד עוסקת יותר מדי ב"עיון" ופחות מדי בעשייה למען שינוי המגמה במערכת הפוליטית. הטקסט הזה הוא דוגמה מצוינת – הוא מכיל סקירה היסטורית מאלפת לגבי העבר, ובמיוחד חשובה בה ההתמקדות בעובדה שרוב המעמד הבינוני ומעמד הפועלים נסחף כמו פרפר אל האור של אשליית ההפרטה.

    אבל כשמגיעים ל"מה הלאה" – ההרצאה כמעט לא מתייחסת לכך.
    נכון, יש כאן (שוב) הצעה להציב את ההלאמה כסעיף קרדינלי של מצע, אבל שום התייחסות לשאלת סדרי העדיפויות. מי שמתיימר להיות "אור לגויים" לפוליטיקאים חייב להתייחס לשאלה הלא נעימה הזו. בדיוק כפי שביבי מצהיר כל מערכת בחירות מהם יעדי ההפרטה העיקריים שלו (נמלים, חברת חשמל, ממ"י וכו) – כך גם צריכים לעשות תומכי מדיניות ההלאמה.

    האם הלאמת קרקעות (כולל אלו שהיו פרטיות לפני הרפורמה) חשובה יותר מהלאמת החינוך? האם רפורמה מלאימה בבריאות חשובה יותר מרפורמה מלאימה במערכת הבנקאות? האם יש להלאים רק את מה שפושט רגל (לבייב) או גם את מה שמאוזן כלכלית (בנק הפועלים)? לכל השאלות האלה אין תשובה במאמרים ואולי גם בהרצאות של פרופ' גוטווין.

    גרוע מכך, חסרה כאן מאוד התייחסות לדרך הנכונה לפקיחת עיני "הציבור העיוור" לכך שעובדים עליו, ומכאן לשימוש בשינוי התודעתי לצורך שינוי של מאה ושמונים מעלות במערכת הפוליטית, שבה תומכי ההפרטה הם רוב מוחלט של כמאה ח"כים (עם כל הכבוד לפעילות של קדימה במאבק על הפרטת הקרקעות, זו לא ממש מפלגת המלאימים).

    הדבר דומה למשל על העכברים שהחתול היה נוהג לטרוף ולזנב בהם. הלכו העכברים אל השועל החכם וביקשו עצה. אמר השועל (אחרי שקיבל את שכרו כיועץ מיוחד) – אין בעיה, קחו פעמון, תלו אותו על צוואר החתול, וכך כל פעם שיתקרב תשמעו אותו ותברחו.

    "אבל איך נתלה את הפעמון?" שאלו העכברים.

    "עזבו, זה רק פרט טכני" ענה השועל.

  5. מיכאל לינדנבאום :

    לאיתי,
    מצד אחד אתה כותב על "אשליית ההפרטה",ומצד שני כשאתה מגיע להלאמה ,אתה ממסמס את העניין על ידי כניסה ל"סדרי עדיפויות הלאמה" ומה חשוב ממה.
    לדעתי אתה נכנס כאן לקמעונעות פוליטית ההופכת את גישתך לא-פוליטית בעצם.
    למה לדבר על סדר קדימויות,כאשר תפיסתו של דני מדברת על "הלאמה מייד ובמקביל" של כל השרותים החברתיים למשל.
    לדרכך איתי,כל זמן שאין תוכנית מסודרת וסופית,הרי בעצם רעיון ההלאמה לא ממשי.אתה רוצה לכאורה עשייה,אבל הופך אותה לבלתי אפשרית.
    בע"ש הדיון שלנו אמור לייצר חלופות שאולי נראות תיאורטיות,אבל אחר כך הופכות למעשה פוליטי.
    לסיכום,כל זמן שנתבוסס בהשקפה שההפרטה זה "הסדר הטבעי",ונתמקד בבקורת ההפרטה (שיש להמשיך בה-בהפרטה) ,ממילא אנו לא רואים בהלאמה חלופה אפשרית,וועניין סדר העדיפויות הופך לשולי.

  6. פסיקת בג"ץ, גבולות הפרטה וקרב הבלימה של שופטי העליון « כמאל :

    […] ישנו גבול להפרטה, הקהה את עוקצה. מהפכת ההפרטה הישראלית, כפי שאיבחן זאת היטב פרופ' דני גוטווין, הגיעה לידי השלמה; בוצעו שינויים מבניים משמעותיים במשק […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.