מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
סל הבריאות – מה, מי ולמה – חלק א'
שרון אסיסקוביץ פותח טור שבועי חדש בסדרה של רשימות אודות התהליכים הפוליטיים המרכזיים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הרשימה הראשונה, דנה בעקרונות המנחים את ההחלטות אילו טכנולוגיות ושירותים רפואיים לכלול בתוכניות מימון ציבורי
ברצוני לפתוח בסדרה של מספר רשימות קצרות אודות חלק מהתהליכים הפוליטיים המרכזיים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. שתי הרשימות הראשונות דנות בעקרונות המנחים את ההחלטות אילו טכנולוגיות ושירותים רפואיים לכלול בתוכניות מימון ציבורי. הרשימה הבאות ידונו בתהליך שהתגבש בישראל הלכה למעשה ובמגבלותיו. והרשימות האחרונות בסדרה ידונו בשאלה הבסיסית המגדירה את גבולותיהן של שתי הסוגיות הראשונות – מהו התהליך הפוליטי של קביעת היקף המשאבים המוקצים לעדכון סל השירותים הבסיסי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
הזרז מאחורי שתי הרשימות הראשונות היה הידיעה שהופיעה באתרי האינטרנט שמשרד הבריאות מתכוון לכלול את התרופה ויאגרה להתוויית טיפול בבעיית אין-אונות לגברים שחלו בסרטן הערמונית מעלה שתי שאלות. אחת, אילו עקרונות מנחים את תהליך עדכון סל השירותים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ושתיים, מהו התהליך של עדכון סל השירותים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. שתי השאלות הללו חשובות לנוכח העובדה כי המשאבים המוקצים לעדכון סל השירותים הבסיסי הם מוגבלים ביחס לדרישות השונות, בפרט כאשר טכנולוגיות ושירותים לא נגרעים מהסל. בהחלטות משרד הבריאות והועדה הציבורית לעדכון הסל הבסיס שבחוק יש משמעות לגבי תוחלת ואיכות חייהם של חולים במחלות שונות.
שלושה עקרונות מרכזיים עשויים להנחות עדכון סלי שירותים בתוכנית ביטוח בריאות שעיקר מימונן ציבורי. עיקרון אחד הוא "העיקרון הדמוקרטי" (הגם שאין מדובר ביישום המקובל של רעיון הדמוקרטיה), לפיו אופן הקצאת המשאבים המוגבלים נעשה לפי צרכים רפואיים מזה וכלכליים מזה. כך, תרופות יקרות הנחשבות למאריכות חיים לחולים במחלות קשות ונדירות ימומנו ממקורות ציבוריים, בעוד תרופות זולות לטיפול בבעיות רפואיות קלות ונפוצות ימומנו בעיקר ממקורות פרטיים. ברם, בפועל הכרעה לפי צרכים איננה כה קלה. כאשר המשאבים מוגבלים יש להכריע בין מימון ציבורי לחולים במחלה קשה מסוימת לבין חולים במחלה קשה אחרת. לא כל ההכרעות קלות כמו הצבת תרופות למחלות הסרטן או הסוכרת למול ניתוחים פלסטיים למי שלא מרוצים ממראה פניהם או אברים אחרים. בחברה יש קבוצות חלשות-כלכלית שמתחרות על אותם משאבים, למשל קשישים מול ילדים. למעשה, לרובנו אין יכולת לממן בעצמנו את עלות מרבית מהשירותים הרפואיים להם אני נזקקים.
עקרון נוסף, שאפשר להשתית עליו את תהליך הקצאת המשאבים הציבוריים הוא העיקרון הרפואי – יש להקצות מימון ציבורי רק לטכנולוגיות ולשירותים שהוכיחו את עצמם כיעילים מבחינה רפואית. ברם, גם יעילות רפואית עשויה להיות מוטלת בספק. לעיתים, גם נכונות המחקרים המבססים או שוללים יעילות רפואית נתונים בסימן שאלה. עקרון שלישי, שאפשר להשתית עליו את תהליך הקצאת המשאבים הציבוריים הוא העיקרון הכלכלי – יש להקצות את המשאבים המוגבלים בין המטרות המוגבלות כך שהתועלת שתצמח מההקצאה לכלל החברה היא הרבה ביותר. העיקרון המוסרי העומד בבסיס גישה תועלתנית כזאת עשוי להוליד תוצאות שרובנו לא נוכל להסכים איתן. למשל, האם להקצות משאבים למימון תרופות יקרות לקבוצה קטנה של חולים במחלה קשה ונדירה, שתאריך את חייהם בחודשים ספורים (או שנה-שנתיים) לכל היותר, או להקצות את אותם המשאבים למימון תרופות לטיפול בבעיות קלות יותר (למשל, מיגרנות), שיאפשרו לחברה להמשיך ולתפקד באופן יצרני. הגם שמניעת היעדרות עובדים בשל מחלה תגדיל את הפריון של כלל החברה, הרי שאיננו רוצים לנטוש רעיונות של סולידריות, שבאים לידי ביטוי דווקא בתמיכה באנשים המצויים במצב הקשה יותר.
קשה למצוא מערכת ביטוח בריאות ציבורית שההחלטה על הקצאת המשאבים בה איננה תוצאה של שילוב שלושת העקרונות הללו. כך גם בישראל. נראה לי כי בתהליך קבלת ההחלטות ביחס למימון טכנולוגיות ושירותים חדשים בסל השירותים בחוק "העיקרון הדמוקרטי" צריך להיות דומיננטי. אחת הסיבות המרכזיות הוא שאיננו רוצים להשאיר למומחים את הסמכויות הבלעדיות לקבוע החלטות בתחום שלערכים ולהעדפות חברתיות שאינן רפואיות או כלכליות יש משמעות רבה. במשטר דמוקרטי שבו אנו נושאים בחובות, קרי משלמים מיסים למערכת הבריאות, אנחנו רוצים שיהיה לנו גם הכוח להחליט על גורלנו. תשלום דמי ביטוח בריאות איננו מבטיח שכל צרכינו ייענו וכי בזמן מחלה המזור לבעיותינו יובטח במימון ציבורי, אולם לפחות תישמר לנו היכולת להשפיע על גורלנו.
אילו העקרונות שניתן למצוא בספרות אודות מערכות בריאות וסוגיות של קיצוב שירותים בסיבה של משאבים כלכליים מוגבלים ותמיכה פוליטית פוחתת למעורבות של המדינה בתהליכי הקצאת משאבים. ברשימה הבאה בכוונתי לדון בשיקולים נוספים המשפיעים על ההחלטות כיצד לעדכן סלי שירותים בתוכניות ביטוח בריאות במימון ציבורי.
תגיות: דמוקרטיה, הועדה לעדכון הסל, חוק-ביטוח-בריאות-ממלכתי, משרד-הבריאות, סל-הבריאות, שרון אסיסקוביץ'
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
24 בספטמבר, 2009 בשעה 11:06
תודה,
אם לא קראת – מאמר מומלץ על הקמפיין המתוקשר למען האווסטין (לסרטן המעי הגס)
http://www.sci-princess.info/archives/236
1 באוקטובר, 2009 בשעה 12:39
[…] ברשימה הראשונה בסדרה עמדתי על העקרונות המרכזיים המנחים את תהליכי קבלת ההחלטות בדבר אלה שירותים וטכנולוגיות רפואיים לכלול בסלי השירותים שבתוכניות ביטוח בריאות במימון ציבורי. אלה אינם העקרונות היחידים. כולנו מכירים שיקולים נוספים המנחים תהליכים אלה של הקצאת משאבים. […]