מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
משק החלב בישראל
המאמר מציג נקודת מבט על משק החלב בארץ תוך השוואה לאירופה. שם מנצחים התאגידים את העסקים הקטנים. בארץ, בזכות הגנת הממשלה המצב טוב יותר, אך ההצטרפות ל- OECD תסכן את המצב ותפתח את הדלת להשתלטות התאגידים ולמפולת בענף
מאת: ק. טוכולוסקי
מחירי החלב במערב אירופה ירדו בשנים האחרונות לשפל שלא היה דוגמתו. יבוא בתוך האיחוד, עודפי יצור ושוק חופשי עשו את שלהם, וחברות המזון מציעות ליצרני החלב תמורה שאינה מכסה את ההוצאות, שלא לדבר על רווח שיאפשר לחקלאים להתקיים. בגרמניה החקלאים מוחים ללא הצלחה מזה מספר חודשים והממשלה מסרבת להתערב. בבלגיה החלו חקלאים לשפוך חלב בהפגנות, במחאה על חוסר הרווחיות הקיים בענף. השוק החופשי והסכמי הסחר של ארגון הסחר העולמי, אינם מאפשרים לממשלות במדינות מפותחות להתערב ולקבוע מחירים. המשק החופשי, הניאו ליבראלי, הקפיטליסטי, הדרוויניסטי, השיג את מטרתו, חלב זול, באמצעות תחרות של חיסול יצרנים קטנים, או יצרנים שמרוויחים יותר משכר רעב שאפשר לשלם ברפת במדינת עולם שלישי. החקלאות האירופאית אינה מבוססת על חוות ענק הנשלטות בידי תאגידים, חוות שכמו בארה"ב אינן מתבססות על סובסידיות ישירות ליצרני חלב, וכך החקלאים באירופה הם בדיוק הקורבן האידיאלי של עולם התאגידים. כן כן, מאחורי הסיסמאות של הקפיטליזם הליבראלי הקלאסי על תחרות בין עסקים עצמאיים קטנים, מסתתרת אמת תאגידית. לתאגידים של יצור חלב ולתאגידים של מכירת מזון ולתאגידים של תעשיות מבוססות חלב, יותר נוח וזול לחסל חוואים קטנים ולהתבסס על יצור המוני ועל העברת אבקת חלב ממדינות שהיצור בהם זול.
דווקא כאן בארצנו הקטנה ומוכת המדיניות הכלכלית ההרסנית, משק החלב מוגן באופן יחסי. ממשלת ישראל מגינה על התוצרת המקומית במכסי מגן מפני יבוא של חלב ומוצריו, בעיקר אבקת חלב זולה. מחיר מטרה מבטיח ליצרנים, לחקלאים המגדלים את הפרות לחלב, תמורה שתאפשר להם להתקיים. קשה לומר שמחיר המטרה הפך את החלב בישראל ליקר במיוחד ואת מוצריו לכאלה שהם מעבר להישג ידו של הציבור. פיקוח על מחירי מוצרי חלב מסוימים מנגיש אותם לכלל הציבור ובהשוואה למחירי מוצרי החלב בארצות אחרות קשה לומר שבישראל הם יקרים במיוחד.
השיטה בישראל פשוטה ומגינה על הצרכן והיצרן של מוצרי חלב, חברות החלב מרוויחות קצת פחות אבל גם הן לא פשטו את הרגל. יש סבירות גבוהה שבהזדמנות הראשונה שהן יוכלו הן יעדיפו אבקת חלב מיובא במחיר זול, על פני חלב מקומי טרי. בסך הכל הן שם בשביל להרוויח, לא בשביל לשמור על משק החלב בהתיישבות העובדת ועל מקומות עבודה בפריפריה.
לכאורה הכל סבבה, ישראל מציבה מופת לעולם, אלא שממשלת ישראל רוצה לשחק במגרש המשחקים של הגדולים, להצטרף בכל מחיר ל-OECD, מועדון היוקרה של המדינות המפותחות. להצטרפות הזו יש מחיר. בעת חתימת הסכמי הסחר הבאים של ארגון הסחר העולמי יתייחסו לישראל כאל מדינה מפותחת, ומכסי מגן על תוצרת מקומית או מחירי מטרה או מעורבות ממשלתית ומכסות יצור לא יהיו יותר. חברות החלב יוכלו לקנות בשמחה אבקת חלב, או לחלופין להקים מפעל בירדן ולהביא חלב טרי כל יום דרך גשר אלנבי. בירדן לא יהיה פיקוח על הזיהום של הרפתות או על תנאי העבודה של העובדים.
חלק מחברות ארגון הסחר העולמי יכול להרשות לעצמו לצפצף על הארגון. אלה מדינות שהן מעצמות אמיתיות, שמרשות לעצמן להטיל מכסי מגן על יבוא צמיגים, המקרה של ארצות הברית, או להציף את העולם בתוצרת חקלאית זולה ומסובסדת לעייפה למרות איסורי הארגון. מדינות כמו בלגיה, גרמניה או ישראל, אינן יכולות להרשות לעצמן לעשות מה שהן רוצות. הן לא ארצות הברית לא קנדה ולא סין אפילו לא צרפת.
המשבר הנוכחי במשקי החלב של המדינות המפותחות מוכיח כמה הסחר החופשי לא ממש עובד. החלב ומוצריו גם ככה זולים יותר, אבל החברות הגדולות, התאגידים סוחרי המזון בבורסות העולמיות ירוויחו. תחילה הצרכנים יקבלו חלב זול יותר לשנה שנתיים, אחר כך ישתו מוצרי חלב על בסיס אבקת חלב זולה, אחר כך כשהחוואים המקומיים כבר לא יהיו בסביבה, התאגידים יעלו את המחירים. ככה עובד השוק החופשי בחסות ארגון הסחר העולמי וה-OECD, מי שמרוויח בסוף הם רק התאגידים.
לישראל יש היום מודל טוב שצריך להגן עליו, אחרת המחיר ליצרנים ולצרכנים יהיה נוראי. משק החלב הישראלי יחוסל, החקלאים הקטנים יעלמו לאחר מאבק אבוד בחברות המזון שביכולתן לייבא חלב זול ממקום אחר. מי שיישארו יהיו החברות והתאגידים הגדולים. במקום משק חלב לתפארת מדינת ישראל נקבל את חיסולו, לתפארת השוק החופשי של התאגידים.
תגיות: OECD, ארגון הסחר העולמי, חקלאות, משק החלב, ניאו ליברליזם, שוק-חופשי, תאגידים
קישור קבוע
7 תגובות
Email This Post
23 בספטמבר, 2009 בשעה 7:41
מצבו של משק החלב בישראל אכן מצויין, במפתיע.
שתי הערות קטנות:
א. באירופה יש מכסות ייצור, אם כי הן אכן פחות הדוקות מאשר בישראל
ב. באירופה, המרכיב המשמעותי בהגנה על החקלאים הוא לא הגנה על המחיר (כמו בישראל) אלא סובסידיות לשטחים ירוקים.
23 בספטמבר, 2009 בשעה 10:22
אם כבר מדברים על רווחה ודמוקרטיה
משק החלב הוא ממש לא כזה
הוא מזיק ברמות מטורפות מחלות ניווניות, מחלות כרוניות, איבוד סידן, אוסטופורוזיס, סרטן, כל הרבה מחלות הוא גורם כי הוא לא מתאים בכלל לגוף האדם אלא לפרה, אז למה לדבר בכלל על העתשייה המגעילה, מזהמת, בזבזנית מים הזו שאך ורק משרתת את בעלי ההון
ופוגעת בצרכנים התמימים שלה ששומעים פרסומת איי לאב חלב ברדיו של הזמרים הנורא הנורא חמודים ונפלאים של ישראל- שקר גס
24 בספטמבר, 2009 בשעה 1:47
שלום מר אזרח ותיק,
למיטב ידיעתי יש טעויות בדבריך.
אני נכנסתי לא מזמן לערך "חלב" בוויקיפדיה, וגיליתי ערך ביניים שלם המוקדש ליתרונות החלב. וכל מה שכתוב שם מגובה בלינקים למחקרים מדעיים מקיפים.
כך, למשל, למדתי ש:
החלב עוזר לשמירה על איזון משקל הגוף; מצמצם סיכון לסרטן מסוגים שונים; מונע מחלות לב ולחץ דם; משלים רכיבים החסרים בתזונתנו; מפחית את הסיכון לאוסטאופורוזיס ומחלות עצם; אידיאלי לשיקום הגוף אחרי אימון כושר או כוח וכו' וכו'.
24 ביוני, 2011 בשעה 8:04
שלום מר ליאור לחמי,
למיטב ידיעתי יש טעויות בדבריך.
1. רוב אזרחי העולם אינם מסוגלים לעכל לקטוז (סוכר החלב) לאחר גיל 5 בערך.
בצפון אירופה לרוב האוכלוסיה יש מוטציה גנטית המאפשרת להם לעכל חלב בהצלחה.
אינני יודע את הנתונים המדוקים של ישראל (מה גם שעם ישראל התקבץ מארבע קצוות תבל), אולם סביר להניחו שרוב האוכלוסיה חסרה תכונה זו.
2. כתוצאה מאי היכולת לעכל לקטוז, נגרם נזק מתמשך למערכת העיכול.
3. הפרות בישראל מקבלות כמויות גדולות של אנטיביוטיקה בכדי למנוע מחלות.
חלק מהאנטיביוטיקה הזו עושה דרכו אל החלב והגבינות המוגשות על שולחנך.
4. גם הורמונים מסוימים הפכו לחלק מהתפריט של פרות ישראל, וגם זה עושה דרכו אל מערכת העיכול שלך, ומי יודע מהן הההשפעות ארוכות הטווח של חומרים אלה.
בשורה התחתונה:
כל אדם העל גיל 4, טוב יעשה אם יממנע משתיית חלב.
לגבי מוצרי חלב:
יש להעדיף יוגורט או לאבאנה, שם בתהליך החמצת הגבינה החיידקים מפרקים את הלקטוז והופכים אותו למתאים לעיכול ע"י בני אנוש.
24 ביוני, 2011 בשעה 15:21
חלב, מועיל ×ו מזיק?
שלום "אזרח לא ותיק".
נשמח אם תרחיב את תגובתך וגם תגבה אותה במקורת מידע נחשבים.
הרחב את התגובה ושלח אותה למערכת:
blacklabor@gmail.com. נשמח מאוד לפרסם אותה כמאמר עצמאי ולעורר אצלנו את הדיון החשוב הזה.
לקסי – ממערכת האתר
24 ביוני, 2011 בשעה 15:51
'אזרח לא ותיק', יהיה יעיל מאוד אם תמנע מלצטט מחקרים שנכונים לארה"ב, ולייחס אותם לישראל.
הפרות בישראל לא מקבלות הורמונים ולא אנטיביוטיקה באופן סדיר, אלא כטיפול למחלות ספציפיות. בעת הטיפול ובמשך זמן מוגדר לאחריו, החלב של הפרות המטופלות מופרד מהחלב הכללי ולא נשלח למחלבות. המחלבות אוכפות את הכללים הללו בקנאות, ושופכות חלב שלא עומד בבדיקות האלו.
24 ביוני, 2011 בשעה 20:00
בעשור הראשון של המאה ה-21 אנחנו במצב בריאותי טוב יותר מאי פעם וחיים חיים ארוכים יותר מאי פעם. נכון זה מלווה במחלות ויש לא מעט מה לעשות בשביל לחיות יותר טוב ועדיין: כשהאוכל היה אורגני אנשים מתו צעירים בהרבה ולא פעם מרעב. כשמוצרי חלב היו פחות נגישים בדיוק כמו פרות ירקות בשר ודגים בני האדם היו חולים יותר, מתו צעירים יותר וסבלו יותר.