חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שוק ההעסקה בישראל – מחברות כוח-אדם לחברות שירותים

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב ב 21.09.09 6:03

באחד מנושאי הדיון במפגש המטה הסוציאל-דמוקרטי מה- 15 בספטמבר 2009, הסביר ד"ר אמיר פז-פוקס, מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו וחוקר ומנהל אקדמי במחקר ההפרטה במכון ון ליר, שהמדינה זנחה את שיטת ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם, ועברה לשיטת העסקה באמצעות חברות שירותים

ד"ר אמיר פז פוקס סיפר במפגש המטה הס"ד על מחקר ההפרטה של המכון לצדק חברתי ע"ש חזן במכון ון ליר. לדבריו, הפרויקט עורר התעניינות במשרדי ממשלה ובחברה האזרחית. במסגרת מחקר שהועבר לעיונו של ד"ר אמיר פז פוקס נערך ראיון עם כשבעים מנהלים בכירים כדי לנסות לאמוד את תפיסתם לגבי מדיניות ההפרטה. משיחות עם אנשי הרשות לחברות ממשלתיות התברר כי בתקופה שבה הייתה ציפי לבני ראש הרשות, הוכנס למנדט שלהם קידום הפרטת חברות ממשלתיות. הביקורות על ההפרטה מחלחלות לציבור. למשל, משיחות עם מנהלים בתעשייה הצבאית בקריית שמונה ניכר שקיימת הבנה  שסגירת המפעל תוביל לאבטלה. מנהלים מכירים בכך שאבטלה היא שיקול שהמדינה חייבת לשקול. הבעיה היא שהמדינה אינה רואה עצמה אחראית על התעסוקה ומניעת האבטלה.

המחקר על ההפרטה מתייחס אל המשמעות הרחבה של מושג ההפרטה. הוא כולל למשל, גם הפרטה במחדל. בשלב ראשון נכנסות חברות כוח אדם. במקביל לעובדים הקבועים, מתקבלים לעבודה עובדים באמצעות חברות כוח-אדם. בתהליך איטי העובדים הקבועים פורשים ונותרים עובדי חברות כוח האדם. כך במשטרה, בקרב אזרחים עובדי צה"ל, עובדי תברואה בעיריות, במערכת הבריאות ובמערכת החינוך. לבתי-ספר מוכנסים מורים דרך עמותות, דרך תל"נ (תכנית לימודים נוספת במימון הורים). לאט לאט מורים פורשים ונכנסים מורים עובדי חברות כוח אדם. זהו תהליך של הפרטה זוחלת. הפרטה במחדל. סיפור הפרטת אחיות בתי-הספר הוא סיפור ידוע אך הוא סיפור קטן.

קשה לאמוד את ההפרטות הזוחלות. אין נתונים על מספר העובדים המועסק דרך חברות כוח אדם. למדינה אין נתונים על כך, לא דרך חברות כוח אדם, גם לא דרך התקציב. למדינה נתונים רק לגבי עובדי המדינה.

העסקה באמצעות חברות כוח אדם ידועה לשמצה. המדינה הייתה המעסיק הגדול ביותר בשיטה זו. סעיף 12 א לחוק העסקת עובדים חיסל את התופעה. היום מעסיקה המדינה  150 עובדים בלבד כעובדי חברות כוח אדם. מדובר ב- 150 עובדים המועסקים כזמניים. לפי הנחיות החשב הכללי הם אמורים להיהפך לעובדים קבועים כעבור חצי שנה. המדינה הגיעה למסקנה שהעסקה באמצעות חברות כוח אדם גורמת להפסד כספי.  שיטה זו אינה  משתלמת מאז הפסקת הפנסיה התקציבית. המניע להעסקה באמצעות חברות כוח אדם היה לעקוף את הענקת זכות הפנסיה התקציבית. הפסקת מימון פנסיה תקציבית לעובדים חדשים שמטה את הקרקע להעסקה באמצעות חברות כוח אדם. עובדים בכירים בנציבות שירות המדינה הודו שרמת השירות הלכה והידרדרה עקב העסקה בשיטה זו. זאת מאחר שעובדי חברות כוח אדם לא נדרשו למבחני הכניסה לשירות המדינה. אמנם ידועה הסיסמא שההפרטה נועדה למנוע פוליטיזציה של שירות המדינה, אך בפועל קרה ההיפך. שיטת ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם  הייתה פתח לפוליטיזציה של השירות. אגף החשב הכללי הורה לחסל את התופעה של ההעסקה באמצעות קבלני כוח אדם. והשיטה חוסלה.

את השיטה הישנה החליפה שיטה חדשה – ההעסקה באמצעות חברות שירותים. בשיטה הקודמת הועסקו עובדי חברות כ"א לצד עובדים קבועים. מה שעל פניו לא נראה כל כך תקין. בשיטה החדשה מזמינים חברה בעלת תחום עיסוק מסוים לקבלת מוצר. זוהי שיטה לגיטימית ברמה עסקית ותקינה לפי הספר.

הבעיה מתחילה כשהמדינה מתקשרת לחברה או עמותה כדי לספק עובדים. סעיף 12 א  לחוק העסקת עובדים אינו חל עליהם. אפשר לפטרם כעבור 9 חודשים ובפועל נמצא כי שכרם נמוך יותר. בשטח נוצר מצב שבו מקומות ההעסקה מתקשרים לחברות או עמותות בבקשה שיספקו אנשי מקצוע להעסקה. למשל, חברה או עמותה שמעסיקה מורים, והיא זו שמספקת את המורים לבתי-הספר. המורים מלמדים בבית-הספר אך מועסקים על ידי החברה או העמותה. משרד הבריאות למשל, הקים עמותה כדי לעקוף את ההסכם הקיבוצי. העמותה מעסיקה עובדי ניקיון, עובדי שמירה, אחיות, פסיכולוגים ורופאים. חברות המעסיקות עובדים סוציאליים מוגדרות גם הן כחברות שירותים. במחקר שבוצע בעניין זה נמצא כי עובדי חברות שירותים אינם מקבלים קביעות ושכרם בפועל נמוך משכר המינימום.

לדברי ד"ר אמיר פז פוקס, השלב הבא בשוק ההעסקה  יהיה המאבק להכרה של עובדי עמותות וחברות שירותים. ח"הכ שלי יחימוביץ מנסה לקדם מהלך ולהחיל כל מה שנעשה על עובדי כ"א גם על עובדי עמותות וחברות שירותים. אך בהתייחסות למהות העבודה יש בכך משום קושי.

ההפרטה הגדולה הבאה תהיה זו הקשורה במערכת הביטחון. עיר הבה"דים שתוקם בנגב תיבנה לפי מודל מופרט. ההדרכה בצה"ל תופרט. שר  הביטחון אמר זאת במפורש בהתייחסו לצורך בהגברת התעסוקה לתושבי הנגב.  השלכות ההפרטה באו לביטוי במלחמת לבנון. אנשי סיעוד נעלמו מהשטח והפקירו את מטופליהם.

הפרטות נוספות קשורות בהקמת בית הכלא הפרטי הראשון, הקמת משטרות עירוניות, התחבורה הציבורית.

לגבי תופעת הביזור קיימים חילוקי דעות בין החוקרים אם מדובר בהפרטה או לא. יש הרואים את הביזור כצורה נוספת של הפרטה. למשל, ביזור סמכויות לרשויות המקומיות היוצר פערים בין רשויות חזקות וחלשות. יש הרואים בביזור שיטה של דמוקרטיה בהתגלמותה. הרשות המקומית הופכת למעין פוליס כפי שהיה ביוון העתיקה.

סיכמה: דליה בלומנפלד

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

4 תגובות

  1. איתי :

    תודה לדליה על הסיכום המאפשר גם למי שאינו יכול להגיע למפגש בת"א ללמוד מדברי ד"ר פז פוקס החשובים.

    לגבי ביזור לרשויות מקומיות:
    אני חושב שהשימוש במונח הפרטה הוא לא מתאים, אבל זה פשוט מהלך רע מאוד מבחינת הגדלת פערים, חשיפה לשחיתויות ועוד.

    למדתי בכנס בינ"ל כי דווקא המפלגה הס"ד בשבדיה ביצעה הליך של ביזור סמכויות לרשויות מקומיות בנושא חינוך (לכל רשות ניתנה אוטונומיה לקבוע תוכנית לימודים). המהלך היה כישלון ודווקא המפלגה הימנית יותר שהחליפה את הסוציאלדמוקרטים הבטיחה להחזיר את הגלגל אחורה.

  2. מיכאל לינדנבאום :

    לגבי ביזור השלטון המקומי, עושה רושם שמדובר ב"ייבוש" תקציבי נוסף,וגם הפקרת השלטון המקומי מבחינת הבקרה הכספית.

  3. לקסי :

    מה שקוראים כאן "ביזור" הוא בסה"כ שם קוד ופן נוסף של ניאו-ליברליזם.
    המדינה הניאו-ליברלית מוציאה מהמילון שלה את המלה אחריות.
    לפי הגדרה אחת המדינה הניאו-ליברלית צריכה להיות רק בעלת המונופול על האלימות, דהיינו בטחון פנים ובטחון חוץ (אצלנו הלכו מעבר לכך ומפריטים את בטחון הפנים, התחילו עם שב"ס וממשיכים במשטרה).
    חבר ללמודים, שהיה מושל מחוז בפאקיסטאן, הגדיר את זה כהשארת המדינה רק בתפקיד השומרת על הרכוש של העשירים מפני העניים.

  4. מיכאל לינדנבאום :

    לקסי,
    חכם ,החבר הפקיסטאני ללימודים.אולי נביא אותו לארץ להשתיל קצת שכל בישראלים??

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.