חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

למיזם האינטרנט "שקוף" דרוש מושיע

נושאים חדשות ב 8.09.09 6:03

מיזם "שקוף", אחד הפרויקטים המעניינים והשאפתניים בתחום עיתונות האינטרנט החברתית בישראל, בסכנת סגירה סופית. במכתב ששלח מייסד "שקוף" נתי יפת, הוא מודיע כי מאחר ולא הצליח לגייס את הכספים הדרושים, הוא מפסיק את פעילותו. באם לא ימצא יזם להחייאת הפרוייקט, הוא ייסגר

מאת: רביב נאוה

 "שקוף" נועד להיות אתר חדשות בבעלות הקוראים, שיספק לקוראיו מידע חדשותי ללא תלות בגורמים פוליטיים או בבעלי-הון וישים דגש על מאבקים חברתיים וארגונים לשינוי חברתי.לצורך הקמת האתר הוקמה עמותה והחל תהליך של צירוף חברים וגיוס כספים מחברים ומתרומות. היעד הראשוני היה גיוס של 100,000 ₪ שנדרשו לצורך השלמת השלב הראשון בהקמת המערכת, אולם העמותה הצליחה לגייס סכום של 46,000 שקלים בלבד. האתר עצמו עלה לאוויר בקיץ 2008 ומעט לאחר מכן יצא לדרך קמפיין תקשורתי שכלל ראיונות בטלוויזיה ובעיתונים במטרה להביא את "שקוף" לתודעת הציבור, אולם גיוס התרומות והצטרפות חברים חדשים היו נמוכים מהמצופה. בהמשך הוקפאה הפעילות באתר ונתי ניסה לגייס את הכספים באפיקים אחרים – דרך פנייה לקרנות ולגופים שונים.

במכתב ששלח לאחרונה לפעילי שקוף כותב יפת:

" לפני כחודש, אחרי סיבוב נוסף של מאמצים שנמשך כחודשיים, החלטתי לעצור לעת עתה את כל פעולותי בכיוון, משום שלא התקיימו התנאים שבהם הן יהיו בעלות תוחלת. מכאן פתוחות שתי אפשרויות עיקריות. האחת היא להמתין לדוח הסיכום ל-2008 […]- ולסגור בצורה מסודרת את העמותה. במקרה כזה ירד בקרוב אתר שקוף מהרשת. אפשרות שנייה והרבה יותר טובה היא שמי מהמכותבים כאן ייקח או ייקחו על עצמם לקדם את הנושא. קובץ "תמצית תוכנית העבודה" המצורף לכאן מעיד שזה לא בשמיים, ושחוסר ההצלחה מעידה רק על יכולותיי האדמיניסטרטיביות הקלושות בתקופה הזאת, ולא על הישימות של הקמת האתר, ואפילו אם גרסה מצומצמת יחסית וממוקדת שלו. מה שנדרש בשלב הראשון זה גיוס כמאה אלף שקלים שיאפשרו לשלם שכר למנהלת (שחייבת להיות מקצוענית מנוסה מתחום המגזר השלישי) לחצי שנה לפחות, שתבנה ביישוב דעת ובמקצועיות את התשתית ההכרחית (בקשות לקרנות, בניית מליאה, תכנון קמפיין מסודר, פגישות עם תורמים פוטנציאליים, איתור קבוצות שיתמכו כגוף אחד, הכנת תשתית להסתייעות במתנדבים, וכו'). 

פעולה נוספת יכולה להיות איתור דמות מובילה ומקושרת שתתפקד כיו"ר ותסייע לקדם את הפרוייקט (מיכאל מלכיאור נשמע כמו איש נכון, אם פנייה הייתה מעלה שיש לו עניין בכך).יש לציין כי גם מחוץ לישראל ישנן קרנות התומכות בדיוק ביוזמות כאלה, ועבודה מסודרת עשויה לסייע בהשגת תמיכתן. אחת הדרכים להשגת הסכום הראשוני להעסקת המנהלת, עשויה להיות אולי באמצעות השיטה של יוזמת "גם אני מיקי" – איסוף מספר גדול של אנשים שמזדהים עם הרעיון, אך תומכים כספית בפועל רק כאשר ברור שהתגבשה מאסה משמעותית מספיק כדי לתת את הדחיפה הדרושה. (בעניינים האדמיניסטרטיביים הצטבר הרבה מאוד מידע רלוונטי, ואשמח להעבירו במלואו במידת הצורך, כמו גם להשתתף בכל היבט אחר ככל שהדבר יתאפשר).

השלב העוקב לעבודת המנהלת הוא מינוי שני עורכים ראשונים שיתחילו להפיח רוח באתר, להביא אליו קוראים, ובכך להרחיב את מעגל המצטרפים ואת היכולת לגייס משאבים."

למכתב שנשלח לחברי "שקוף" צורפו קבצים ובהם תיעוד של כל שלבי הקמת "שקוף" לשימושם של מי שיחליטו לקחת על עצמם את ניהול הפרויקט.

את המכתב מסיים נתי בהבעת תודה לפעילים שלקחו חלק בשלביו השונים של "שקוף":

"בתקופות האינטנסיביות יותר של הפעילות, וגם ביניהן, סייעו להערכתי ליוזמה הזאת באופן פעיל קרוב ל-200 אישה ואיש, בהמון דרכים וצורות – בנוכחות בפגישות עבודה, בייעוץ, בתמיכה פומבית, בכתיבה ועריכה, בהפקת חומרי הסברה וגרפיקה, ובמגוון אופנים נוספים. כלפי כל אחת ואחד מהם אני מרגיש אסירות תודה גדולה. […] הפרגון, הנדיבות והנכונות לעשות מאמצים לא היו לרגע מובנים מאליהם, ובמשך הרבה זמן החוויה החזקה ביותר שהתלוותה לניסיון הזה היא ההיכרות עם כל כך הרבה אנשים נהדרים."

"…הדינמיקה של השנה החולפת היוותה בהחלט מצע לחשבון נפש. נקווה עם זאת, שזהו רק סיומו של פרק, ולא סוף פסוק אחרון בניסיון להציע לציבור הישראלי עיתונות מצפונית ומקדמת".

 

 

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , ,

36 תגובות

  1. תומר רזניק :

    שקוף הוא פרוייקט מבטיח ומאוד שאפתני, ואני תקווה שהוא גם יתרומם ויצליח.

    עם זאת, חשוב לזכור שרוב המיזמים החברתיים לא נוחלים הצלחה, בסופו של יום, ואני מקווה שגם אם המיזם לא יעמוד בציפיות המקוריות הדבר לא ירפה את ידי הפעילים והעוסקים במלאכה

  2. חומסקי ביקו :

    כמו תמיד, הפרויקטים האלה נופלים איפה שכל הארגונים הלא-ממשלתיים נופלים. מאחורי הרבה מילים טובות וכוונות ראויות מסתתר גם הרצון למצוא ג'וב והכנסה סבירה, וכשאין כסף לממן את הג'וב, אז גם האתר נסגר.

    ממה שקראתי באתר, בקושי פורסמו בו אייטמים, וכל מה שפורסם הוא על ידי אנשים שכתבו בהתנדבות. לא ברור בדיוק לאן הלכו 46 אלף שקלים, ולאן רצה מר יפת לנתב עוד 54 אלף שקלים. שקוף מעולם לא היה אתר חדשות שייצג עיתונות בלתי-תלויה. הרבה פחות מזה.

    לכן, אני מציע בעדינות להפסיק לעשות לכולנו רגשי ולנסות לשנורר מאיתנו כסף כדי לממן למישהו ג'וב. אפילו אם הוא היה עורך בנענע.

  3. חומסקי ביקו :

    ואגב, אתר עבודה שחורה מתקיים למיטב ידיעתי ללא כל מימון והוא מעלה פי עשר יותר אייטמים מאשר האתר השקוף.

  4. איתי :

    ג"נ: אני ידיד של נתי וממקימי עבודה שחורה.

    אין מה להשוות בכלל בין פוטנציאל ההשפעה של גוף תקשורת המופעל בהתנדבות בלבד עי חובבנים (אם אתה נהנה כקורא אתה מוזמן להצטרף!) ובין פוטנציאל של גוף תקשורת הפועל בהעסקת עובדים מקצוענים בשכר נאות ועם שימוש בעזרים שעולים כסף רב.

    כדי לבנות גוף שכזה (שאמור להתחרות בווינט במס' קוראים ביום – שזה פי כמה אלפים ממה שיש לנו) צריך שגם גרעין ההקמה יקבל שכר. בין אם התקציב הראשוני אמור להגיע מתרומות של אלף איש שכל אחד תורם מאה שח או מאיש אחד שתורם מאה אלף – גם גיוס הכספים צריך להיות עבודה מקצועית בשכר וכנל הניהול, בניית התוכנית ואיתור עיתונאים.

    לכן ההשמצות המרומזות הן פשוט רשעות.

    אם אתה באמת רוצה לדעת לאן הלכו הכספים ולא רק להשמיץ הכל מפורט בבלוג של נתי. דבר אחד בטוח – שקוף באמת היה ועודנו שקוף.

  5. ירדן :

    אולי הטעות היתה הנסיון להתחיל ישר מעיתון. עיתון שצומח מהציבור הוא רעיון עם פוטנציאל. אבל כשאומרים ש"יצמח" מהציבור, זה אומר שלא מתחילים מגיוס כספים ותרומות וישר מתחילים עיתון. זה אומר להתחיל מקטן ולצמוח באמת.

    כמו בלוג של בן אדם שמצרף עוד כמה אנשים, ומבקש תרומות ולאט לאט גודל ואולי בסוף עיתון.
    אולי עבודה שחורה צריכים לבקש תרומות?

  6. איתי :

    הי ירדן, אתה לא הראשון שמציע את זה. אתרים אמריקאיים מצליחים כמו הפינגטון פוסט או דיילי קוס התחילו ממיזם התנדבותי ועברו אחרי מסת קוראים מסוימת אבולוציה למקום שמשלב בין עובדים בשכר ומתנדבים.

    ברור שאם לעבודה שחורה היה כסף להעסיק עובדים בשכר (הגון) התוצאה היתה עשויה להיות טובה יותר מבחינת כמות ואיכות הפרסומים וכמובן מבחינת רייטינג וכוח פוליטי.

    העוקץ אחרי 6 שנות פעילות (כפול מאיתנו) קיבלו תקציב להעסקת עורך מהקרן החדשה לישראל http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/928/151.html

    הגדה השמאלית מבקשת תרומות מהציבור הרחב (לא רוצים ארגונים) כבר כמה חודשים, כדי לא להיסגר, כי הם בחובות.

    http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=6902

    ככל הידוע לי אין במערכת האתר מישהו או מישהי שיש לו כוח לכאב ראש הנדרש להפיכת האתר לעמותה/חברה שיש לה אישור רשמי לקבל תרומות או הכנסות מכל סוג שהוא (מכירת שטחי פרסום למפלגות ופוליטיקאים למשל), שלא לדבר על כאב הראש של להיות מעסיק.

    מה שבטוח – אם היינו מקום עבודה, בטוח כולם היו רוצים להיות בוועד.

  7. משום מה כתוב פה איתי. אז לא איתי. :

    אבל יש כבר אתר כזה, העוקץ ועבודה שחורה.

    למה זה צריך להיות אחרת? זה מושלם כמו שזה. הם ממש עושים עבודה טובה.

  8. איתי למס' 7 :

    תודה על המחמאה אבל זה ממש לא מושלם.

    עבודה שחורה וגם העוקץ היו רוצים בפנטזיה 5 מיליון קוראים ביום, לא בשביל אגו אלא בשביל השפעה פוליטית.

    ומה המצב? להעוקץ יש כ-2500 איש ביום אחרי 6 שנים ולנו כאלף ביום אחרי שלוש שנים. איפה אנחנו ואיפה וויינט.

    למה זה המצב?

    רוב הישראלים צורכים חדשות (גם) באינטרנט. לרובם יש אתר אחד או שניים שהם לא זזים ממנו (אצלנו בבית זה הארץ וווינט, יותר מאפיין את הציבור – וואללה וווינט).

    קריאה קבועה באתרים כמו העוקץ, עבודה שחורה, קטיף-נט וכו היא נחלתם של מעטים. הרבה מהם ממילא משוכנעים.

    אם המטרה אינה ליצור לעצמנו ביצה חמימה שבה נדבר עם עצמנו ונרגיש נורא נחמד, אלא השפעה על קהל יעד רחב שאינו מזוהה פוליטית בציר סוציאליזם-קפיטליזם – עלינו להגיע למאות אלפים. כדי לעניין מאות אלפים עלינו לספק להם חדשות ולא דעות ופרשנויות (שזה רוב התוכן כאן ובכל הבלוגים למיניהם).

    אי אפשר לייצר חדשות בלי צוות גדול ומקצועי של כתבים, תחקירנים, גרפיקאים, צלמים וכו (ונניח שאת טורי הדעה מקבלים
    מבלוגרים כ"תרומה" בלי שמשלמים לכוכבים שיכתבו את דעתם). כל זה עולה הרבה מאוד כסף.

    יותר מזה, כדי ליצור "ווינט סוציאל דמוקרטי" יש לייצר מדורי תוכן שלמים שאין כאן בכלל – ספורט, בישול, אופנה ועוד. רוב האנשים לא מתעניינים בנושאים שבהם עוסקים העוקץ ועבודה שחורה

  9. מיכאל לינדנבאום :

    ווינט סוציאל-דמוקרטי בלתי אפשרי לצערי, ללא תמיכה כספית.אולי אי מי, מאלו שתומכים בקרן החדשה לישראל יסכים להרים את הפרוייקט.אני חושב על אדם כמו מוריס קאהן.אולי איזה הסדר עם האיגודים המקצועיים הסקנדינבים?

  10. איתי למס' 7 :

    עכשיו השאלה היא איך אוספים את הכסף, לפחות לשלב הראשוני שאחריו הפרוייקט מקיים את עצמו מפרסומות (גם זה לא ברור – כי אם האתר מסתבך עם משפחות ההון – רוב תקציבי הפרסום בארץ לא יופנו אליו).

    דרך אחת היא לקבל מימון מארגונים שמתרימים בחו"ל כמו הקרן החדשה לישראל, דרך שנייה היא מציאת בעל הון אחד (סביר מחו"ל) שזה ידליק אותו (כמו אדלסון לביביתון ישראל היום), דרך שלישית היא איסוף כסף במנות קטנות מן הציבור הרחב באמצעות תרומות / מניות. כמובן שאפשר לשלב.

    בניסוח עקרונות היסוד של שקוף היה רצון עז להימנע מתלות בבעלי הון (הרי זה חלק משמעותי מהביקורת על הערוצים הקיימים – 2, 10, ידיעות וכו) ולכן נקבע שבכל מקרה החלק המשמעותי ביותר יהיה מאיסוף כספים קטנים מהרבה אנשים (מזכיר את פרופיל התרומות של אובמה). בין המקימים היו שראו לנגד עיניהם עמותה ואחרים שרצו קואופרטיב – גוף תקשורת בבעלות העובדים בו. הבעיה היא לדעתי שבישראל שני המודלים האלה לא יכולים לעבוד בגופים במחזור של מיליוני שקלים, כי אין כאן מסורת של קואופרטיבים גדולים (פרט לאגד ודן שהממשלה טורחת לרסק והקיבוצים שרובם לא ממש יכולים להוות דוגמה לניהול מוצלח). אין כאן מסורת של תרומות למטרות של שינוי חברתי ופוליטי, ההתרמות המוצלחות הן לטובת ארגוני קונצנזוס המקבלים חיבוק בתקשורת (לב"י, אלו"ט, התנועה לאיכות השלטון…). אין מה להשוות את כמות התרומות שאוספת האגודה למען החייל בשנה לכמות התרומות שאספה ח"כ יחימוביץ' מ"אזרחים קטנים" (בעלי ההון לא תורמים לה) או לכמות התרומות ל"שקוף".

    אם הייתי עיתונאי מקצועי בפנסיה שלוקח על עצמו את הרמת "שקוף" הייתי בוחר במודל אדלסון – למצוא מממן עשיר, לא ישראלי, שרוח הסוציאלדמוקרטיה בוערת בו ומוכן לשים כמה מאות אלפי שקלים (שאולי לא יחזרו אליו) אבל בלי שליטה בתכנים.

  11. מה שמדהים זה שכל פעם רשום פה שם אחר :

    עוד פעם זו מתגובה 7.

    איתי שלום

    נראה לי שבשביל להיות כמו YNET תצטרכו לפעול כמו YNET. אבל את זה אתם לא רוצים, נכון? לא בגלל ש-YNET רע אלא כי אתם לא פועלים מאותו מקום…

    לכן, בעצם, בעיני השאיפה למרכזיות כה רבה היא מיותרת. מספיקים במדינה כמה אלפי אנשים שאיכפת להם ומבינים את הבעיות לעומק כדי להעביר את זה הלאה. די. נגמר עידן המרכזיות. ניגמר עידן הסנטר האחד. זה הרי בדיוק מה שאנו מתנגדים לו, הריכוזיות. הכח הרב בידי מעטים כל כך. אז מה יעזור להחליף center אחד באחר? ולא משנה אם הוא "בידנו" או "בידיהם".

    אשר עידן כבר בישר על עידן חדש, של תתי קבוצות.
    עידן בו כל אחד בוחר את השבט שלו ויכול להתקשר לכמה שבטים. עידן של אוניברסליות. לכן זה עניין לא להפיץ את הדמוקרטיה ולהיות במרכז במקום YNET. זה עניין של להפיץ את הסובלנות, את הסבלנות, חריצות, דרך ארץ, התמדה…
    מאלו יבואו כל השינויים.

    לכן זה ממש פנטסטי 1000 קוראים ביום, ו-2,500 קוראים ביום. זה נהדר.

  12. מה שמדהים זה שכל פעם רשום פה שם אחר :

    תיקון: לכן זה לא עניין של להפיץ את הדמוקרטיה ולהיות במרכז במקום YNET.
    אלא עניין של להפיץ את הסובלנות, את הסבלנות, חריצות, דרך ארץ, התמדה…
    מאלו יבואו כל השינויים.

  13. דניאל :

    ל-11:
    "ניגמר עידן הסנטר האחד. זה הרי בדיוק מה שאנו מתנגדים לו, הריכוזיות. הכח הרב בידי מעטים כל כך. "

    אני חושב שאת לא מבינה את המשמעות של הסוציאליזם, או את הדרישות "להלאים" שרצות כאן על שמאל ועל שמאל.

  14. איתי ל-12 :

    זו בעיה באתר, אני לא מבין למה זה, אחרת הייתי פותר.

    התשובה פשוטה – 1000 קוראים ביום זה 4 מאיות של מנדט ועם זה לא נשנה כלום במפה הפוליטית.

  15. אחת :

    מחקתי קוקיז והבעיה נפתרה. תודה.

    אני לא בטוחה שמודעות מתעוררת של הציבור מתרחשת רק בגלל אתר אינטרנט זה או אחר, אבל אם רוצים להסתכל על זה כך, אין מניעה מלהוסיף לאתר עבודה שחורה עוד היבטים שיהפכו אותו למעניין יותר ונצפה יותר.

    אפשר למנף את מעט התנועה שיש פה (שהיא משמעותית בשביל אנשים אחרים) ל, נניח, פינת אמנים או משהו כזה. אפשר להזמין תלמידים לכתוב על דמוקטיה, ועוד ועוד פרויקטים חינמיים המשתפים את הציבור ומעודדים שיח ודמוקרטיה.

    כל מה שצריך בשביל פרויקט כזה הוא כמה עורכים מתנדבים עם מעט רצון טוב ו-4 שעות פנויות בשבוע.

  16. איתי לאחת :

    האתר הזה הוקם אחרי שנתתי לחנן כהן עצות על מה צריך לעשות והוא אמר לי שאפסיק להגיד ואתחיל לעשות. את מוזמנת ליצור קשר עם המערכת ולקחת על עצמך את הפרוייקטים המעולים שהצעת, כי אנחנו גם כך נופלים מהרגליים מרוב פרוייקטים בהקמה.

  17. איתמר כהן :

    דניאל,
    "אני חושב שאת לא מבינה את המשמעות של הסוציאליזם, או את הדרישות "להלאים" שרצות כאן על
    שמאל ועל שמאל."

    בתקשורת ה"פרטית" וה"חופשית" שהיא פרי של השיטה הכלכלית הנוכחית בארץ, זו שאתה מאמין בה, הבעלים של כלי התקשורת החזק ביותר, ערוץ 2, הוא גם בעלי השליטה של (קח אוויר): צים, מפעלי ים המלח, טאוור סמיקונדקטור, בז"ן, בנק מזרחי טפחות, שותפות עסקית עם YNET, כך וכך קניונים ברחבי הארץ, ועוד כמה דברים ששכחתי את שמם.

    למותר לציין, שכתוצאה מכך השידורים שלו – כולל החדשות – הם לא יותר מאשר רצועה ארוכה של תשדירים שמסתירים מהציבור מידע שלא נוח לעסקים הנ"ל ומפמפמים מידע שכן נוח לעסקים הנ"ל, כאשר פה ושם מופיע ברצף השידורים אות, שמודיע על המעבר מ"פרסומות" ל"תוכן שיווקי", או להיפך.

    לעומת זאת, הסוציאל דמוקרטיה (לתשומת לבך: "סוציאל דמוקרטיה"; לא "סוציאליזם", ובטח שלא "קומוניזם") דווקא רואה לעצמה כמטרה, שיהיו הרבה כלי תקשורת פרטיים, בבעלותם של הרבה עסקים קטנים ובינוניים, שהם נשמת אפה של הכלכלה והחברה (הם, ולא שתיים וחצי משפחות הון, שגם ביניהן יש קשר גורדי); ולצידן, שידור ציבורי איכותי, שיתן אלטרנטיבה שלא כפופה לכללי הרייטינג.

  18. דניאל :

    התקשורת במדינת ישראל פרטית. אבל היא ממש לא חופשית.

    ערוץ 2, זוכה למונופול ממשלתי, מתוקף חוק רשות השידור.
    אפילו אם ממש היינו רוצים אני ואתה לפתוח ערוץ שידור בטלוויזיה, לא היינו יכולים.

    אפילו האינטרנט שאיתו אתה "חופשי" לנהל את השיחה הזאת, זוכה למונופול של משרד התקשורת.
    רק להוט או בזק מותר לספק לך שירותי תשתית אינטרנט.

    "פרטית" לא גורר "חופשית".
    חבל שאינך מבין את ההבדל.

  19. דניאל :

    ואם כבר הזכרת רשימה של חברות שמקושרות עסקית לערוץ 2:

    מפעלי ים המלח – מונופול חוקי בחסות חוק ים המלח, שפועל תחת זיכיון בלעדי.
    צים – מפעל שנבנה מכספי הפיצויים מגרמניה, ש*הולאמו* על ידי המדינה, וניתנו בזיל-הזול לחברה לישראל.
    בז"ן – מונופול חוקי בחסות "חוק הנפט", שאוסר על כל אחד שאיננו האחים עופר לייבא נפט, או לזקק אותו.
    בנק המזרחי – מונופול חוקי בחסות חוקי הבנקאות.
    הודות לשיטת הרזרבה החלקית, בנק בישראל מורשה לחלק הלוואות עם כסף **שאין לו**. (הבנקים נדרשים להחזיק פחות מ10% מהכסף שאותו הם מבטיחים ללקוחות שלהם בנתון הפיקטיבי הזה שנקרא "יתרת עו"ש).

    עכשיו תאר לעצמך, שאתה מבקש ממני , כאדם פרטי, לשמור על הכסף שלך, ואני מלווה אותו למישהו אחר, כל זאת, כשאני ממשיך לספר לך ש"אין בעיה אחי, הכסף אצלי, אתה יכול לבוא לקחת אותו מתי שבא לך".

    כשמאדוף עשה זאת, קראנו לזה "הונאת פונזי", ושלחנו אותו ל150 שנה בכלא.
    כשהבנקים עושים את זה, מדינת ישראל נחלצת לעזרתם, ומדפיסה כמה כסף שצריך, כדי לתמוך בהבטחות הפיקטיביות הללו.

    שים לב שגם בנק המזרחי, הוא עסק שהולאם, ואז חולק בחזרה למי ש"קרוב לצלחת".

  20. דניאל :

    חוק הרשות השניה:
    http://www.rashut2.org.il/editor/UpLoadLow/b-55.pdf

    לפי החוק, הרשות השניה תפעל ל:
    * קידום היצירה העברית הישראלית.
    * טיפוח אזרחות טובה ולחיזוק ערכי הדמוקרטיה וההומניזם.
    * מתן ביטוי למורשת היהודית וערכיה ולערכי הציונות.
    * מתן ביטוי לתרבות העמים, ליצירה האנושית ולערכי הציוויליזציה לדורותיה.
    * קיום שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הדוברת ערבית, ולקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות בהתאם למגמות היסוד של המדינה.
    * מתן ביטוי מתאים למגוון התרבותי של החברה הישראלית ולהשקפות השונות הרווחות בציבור.
    * שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן.
    * קיום שידורים להקניית השכלה לכלל הציבור ולאוכלוסיות מוגדרות.
    * קיום שידורים בשפות זרות לעולים חדשים ולתיירים.
    * מניעת שידורים אסורים על פי חוק זה.

    אז לא. התקשורת ה"פרטית" "שלי" ממש לא "חופשית". מדינת ישראל מודה בבוטות מפחידה כמה היא מתערבת בשידורים, גם בערוצים המסחריים.

  21. אחת :

    דניאל, זה בדיוק מה שאמרתי. הריכוזיות היא בעיה, ומבחינה תרבותית- שים לב תרבותית, גם אם זה עדיין לא ככה בפועל- היא נגמרה. גם לי וגם לך נמאס ממנה ואנחנו מוכנים לעבור הלאה.

    התגובה שלי הסבירה שלא צריך לשאוף להחליף את מי שמבמרכז, אלא להיות משהו שמייצג ערכים אחרים. ולפעול באופן הזה.

    איתי, אני בודקת את זה.

  22. דניאל :

    אני ממש לא בטוח שרוב האנשים כאן יסכימו שריכוזיות היא בעיה. הם רואים בריכוזיות בעיה, רק אם זה ריכוזיות בידיים של בעל הון. אם זה ריכוזיות ממשלתית, הרי שהיא מבורכת ומעולה.

    הפסול מכל אבל, הוא ההמצאה שנקראת "תחרות כפויה".
    המדינה משתלטת בצורה כוחנית על שוק מסוים
    (התחבורה הציבורית, שידורי הטלוויזיה, שירותי טלפוניה, שירותי רפואה), ואז, מגדירה 2-5 "מתחרים" בשוק הזה, שרק להם מותר להתחרות.

    עדיין מדובר במונופולים לכל דבר, והם מונופולים בחסות המדינה.

    מי שבאמת רוצה ביזוריות חופש, ותחרות, ישאף לבטל כמה שיותר את חסמי הכניסה לתחום מסוים, לא להגדיל אותם.

  23. מיכאל לינדנבאום :

    את כללי המשחק קובעים הכוחות הפוליטיים שמגיעים לשלטון.אם תהיה פה ס"ד חזקה כמו בשבדיה,אז בעיות המונופולים ופגיעתם הרעה ייפתרו מאליהם.

  24. דניאל :

    אז גם את מה מותר לשדר בחדשות ומה אסור לשדר בחדשות, נקבע על ידי הרוב שמגיע לשלטון. מעולה. טוב, זה הגיוני. הכוחות שמגיעים לשלטון הם אלה שצריכים לקבוע את כללי המשחק.

    אני בעד עיתון אחד. נקרא לו "אמת".
    אפשר גם לתרגם אותו עבור הערבים הישראליים: "پراودا"
    או Правда עבור יוצאי ברית המועצות לשעבר.

  25. מיכאל לינדנבאום :

    דניאל,
    אתה שוב מקשקש.בסקנדינביה יש חופש העיתונות הגדול בעולם.
    אבל אתה כרגיל לא עונה לי על השאלה הבסיסית שאני שואל אותך בפעם העשירית. מי מרוויח ומי מפסיד מהשיטה הסקנדינבית, ומי מרוויח ומי מפסיד מה"פלא" הניאו-ליברלי.
    חפש לך אכסנייה שמתאימה להשקפות הריאקציוניות ימניות שלך.

  26. דניאל :

    מיכאל
    אנחנו לא מדברים על סקנדינביה.
    אני יודע שאתה יושב לך שם מובטל וחולם על שבדיות,
    אבל אנחנו מדברים על מדינת ישראל.

    ובמדינת ישראל – רק מי שקרוב לצלחת יכול לפתוח ערוץ טלוויזיה, כשהמדינה מכתיבה לו כל צעד ושעל.

  27. מיכאל לינדנבאום :

    דניאל,אתה עוד פה?,מחכים לכישורים הגאוניים שלך בחברת כח-אדם,יש הרבה כאלה שמזהמות את המדינה.

  28. דניאל :

    מיכאל,
    חבל שאתה שאתה לא מבין למה אלולא המדינה, לא היה יכול להתקיים דבר כזה כמו "חברת קבלן".

    אין טעם. אתה עלוב נפש שפולט מנטרות שטופות מוח, תוך התעלמות מוחלטת מהדברים שאני כותב או אומר, ונסיונות של ילד בן 13 להעליב אותי מילולית.
    אדם מבוגר. תתבייש לך.

  29. מיכאל לינדנבאום :

    דניאל ,למה באתר סוציאל-דמוקרטי אתה שופך את הזבל הניאו-ליברלי שלך?.מקומך לא איתנו, אלא בחברת הטייקונים שהפכו חיינו לגיהינום.

  30. דניאל :

    מיכאל,
    מהמעט שהצלחתי להבין ממך באתר,
    אם חייך גיהנום, הרי שהאשם היחידי הוא אתה.
    אני שמח שיש לך את מי להאשים בכשלון האישי שלך. אני בטוח שזה עושה את החיים הרבה יותר קלים לעיכול.

  31. מיכאל לינדנבאום :

    דניאל,
    תחזור לחור הניאו-ליברלי שבאת ממנו.תרגיש חמימות דביקה.

  32. דניאל :

    תגיד, מיכאל..
    מה זה ניאו ליברלי?

  33. מיכאל לינדנבאום :

    לדניאל,
    נעים לדעת שאתה בור ועם הארץ.

  34. דניאל :

    אכן.
    אז מה זה ניאו ליברלי, מיכאל?

  35. מיכאל לינדנבאום :

    מה זה דניאל? מה,הוא נולד ללא משפחה? בן בלי שם כזה?

  36. אסכולת הכורסא » רון חולדון, עולם תחתון :

    […] עידן לנדו על עיוותי התקשורת, בתגובות אצלו הזכירו את פרויקט שקוף שלא המריא, שהיה אמור להיות תשובה לבעיה הזו. * רוני גלבפיש על הונאת […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.