חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפגנות – בבואה למעמד הפועלים בישראל

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, שיכון ושלטון מקומי ב 7.09.09 6:01

נהוג כי במהלך סכסוך עבודה יוצאים להפגנה. שביתת סייעות הגנים ועובדי עיריית ירושלים, העלתה את שאלת מעורבות ההורים במאבק, עמית הרפז תושב ראש פינה, וחבר המועצה המקומית, נזכר בהפגנה נשכחת אחרת, כמשוב נוסטלגי לאפקטיביות המנהג

** פרולוג נוסטלגי – לא חינוכי

כשמשרד האוצר מנסה להפריט את מערכת החינוך ולהעביר אותה לידי השלטון המקומי, הוא רוצה להוריד מעצמו ומהממשלה את האחריות ולהקטין את הוצאות הממשלה. הרי כך כתוב בתרי"ג מצוות ה"שוק החופשי".  אבל זה לא כל הסיפור,  במשרד גם רוצים  שלא יהיו חדשות כאלו.  מובן שהפרטת השירותים תביא חדשות שונות מהותית אבל זהות כמעט בדיוק. מצד שני במשרד האוצר לא ממש יזילו דמעה אם התדמית של השלטון המקומי תמשיך להתדרדר. היות ואני סוציאליסט וגם חבר מועצה מקומית (בהתנדבות) חשבתי לעצמי: הרי כל מה שההורים צריכים זה להצטרף לעובדות הגנים. אם – "לאלפי הורים בירושלים אין פתרון לילדים" הפתרון הכי פשוט (לילדים ולהורים): להפגין, מול העירייה ומול משרד האוצר שלא מעביר כספים. בטוח שאלפי הורים מפגינים ישיגו יותר מכמה גננות על סף העוני (פסקה 5), יש אפילו סיכוי שהם ישפרו את מעמד הגננת ובהמשך? מי יודע? אולי אפילו… מעמד המורה!?

* * *

במאי שנת 2003 כשנתניהו היה שר אוצר ועמיר פרץ יו"ר ההסתדרות הלכו והתבררו ממדי האסון המתרגש עלינו. בחברתנו הסקסיסטית נתנו לו כמו לכל אסון טבע, שם של בחורה: "התוכנית הכלכלית".

ההכרה (המאוחרת) באסון לא נבעה מהארה קוסמית או שימוש בחומר אפור, היא נבעה ממאבק של שנתיים ב"תוכנית החרום הכלכלית" של סילבן שלום קודמו בתפקיד, וגילוי לב אופייני של נתניהו.  כמו שמחה ארליך (עזמ"נ) ולהבדיל מרוב שרי האוצר הקודמים, נתניהו הסביר בדיוק מה רצונו. הוא תאר ללא כחל ושרק את החברה הישראלית שבחזונו, הוא קרא לזה "שוק" ולזה התכוון. 

כיוון שחודש מאי הוא חודש טוב להפגנות מעמד הפועלים, החלטנו לצאת להפגנה כזאת בצומת ראש-פינה. לטובתנו הייתה העובדה כי הבחירות לרשויות המקומיות התקרבו, ומצבן המעורער הבטיח שיתוף פעולה עם חצור. יצאנו על נשינו וטפנו,  עשרה אנשים לצומת, בצומת גדל מספרנו ב-30%, קצין המשטרה שאחראי על הפגנות ושני שוטרים. הנפנו שלטים נפנפנו למכוניות עוברות ודיברנו על הפגנות והשפעתן. הקצין סיפר לי על הפגנות שראה בצרפת, איך עוברי אורח עוצרים ומצטרפים. "אתה רואה את סימני הבעירה כאן על האספלט?" שאל, "לפני שבוע הפגינו כאן עובדי מפעל בסכנת סגירה".  "מדובר במפעל שמעסיק מאות עובדים, כמה עשרות הגיעו להפגנה עמדו והניפו שלטים כמוכם".  "זה היה אחה"צ ועברו הסעות של עובדים במפעל סמוך, שכנים של המפגינים, הם ניפנפו שלום מכלי הרכב המוזגים ולא עצרו". "אחרי שעה של הפגנה ראיתי שאין שום אפקט, אז הרשיתי להם לנקוט בצעדים חריפים – הם הדליקו צמיג ואני חסמתי את הכביש (הראשי לקריית שמונה) ונתתי להם לעמוד עליו כמה דקות". "זה היה הסימן לסוף ההפגנה, כיבינו את הצמיג והתפזרנו". בנתיים ההפגנה שלנו התעצמה, הגיע לצומת מועמד לרשות המועצה המקומית בחצור עם עוד כמה אנשים, כמה חברים מראש-פינה הצטרפו גם הם ומספרנו גדל לכמעט 30. בטיימינג מופלא הגיע הצלם המחליף של עיתון הארץ, מזל, הצלם הקבוע מאחר בדרך כלל. דיגמנו לצלם, ואחר כך פרשו הראשונים והלכו לסידורים. הגרעין הקשה התמיד עד החלפת המשמרת במשטרה, לחצנו ידיים ונפרדנו עד לפעם הבאה.

 הפגנה בצפון

 *"קדם נוסטלגיה מאפשר ניתוח עיניני ללא מיסוך דמעות הגעגוע שנובעות ממאמץ הזיכרון" – פתגם ישראלי בן זמננו.

 

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.