חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

'אופק חדש' בפינלנד – האמנם?

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 30.08.09 6:08

שושי פולטין נענתה לקריאתנו משבוע שעבר, לבחון את ההשוואה בין מערכת החינוך הפינית לבין תוכנית 'אופק חדש',  ומדווחת מכנס חינוך של עיריית חולון בעקבות רשמי ביקור בפינלנד.

ראש העיר סימן את המטרה חברי המשלחת הקיפו סביבה עיגול

לפני כשבוע הפנה יוחאי לדיווח של אבינועם גרנות, ראש מינהל החינוך בעיריית חולון, על ביקור משלחת של מנהלי חינוך של השלטון המקומי בפינלנד.

חברי המשלחת ראו, התרשמו וחזרו עם מסקנות 'מרחיקות לכת':

"כקבוצת מנהלי חינוך החלטנו לפעול במשותף למען המשך שיטתי של תכנית "אופק חדש" (1) , להעתקת יותר ויותר משאבים אל הרשויות (2), להמליץ על צמצום דרסטי של מספר בחינות הבגרות (3)".

יומיים לאחר פרסום הדברים, השתתפתי בכנס החינוך בעיר חולון. ראש העיר חולון נשא נאום קצרצר ובמעט הזמן הספיק לומר הכל –

  • הוא קרא להרחבת "אופק חדש", (1)
  • הוא קרא לאחד תפקידים בין משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות (לא צריך כפילויות), (4)
  • הוא קרא להעביר לרשויות המקומיות גם את הגנים ובתי הספר היסודיים ולא רק את התיכוניים. כשהמוטו שלו "אנחנו יודעים לנהל יותר טוב מכם את מערכת החינוך".(2)

בקריאת ביניים אמרתי לראש העיר כי לא כל הרשויות זהות. תגובתו הייתה "אם יש לי את הכסף, אני רוצה לראות את הילדים כאן בחולון מחייכים" , ראש העיר זכה אמנם למחיאות כפיים סוערות (ישבו לידי נציגי ועד ההורים) , אבל השאלה שלי בעינה עומדת –  מה קורה ברשות  עם גרעון תקציבי, האם גם בה יחייכו הילדים?!

הדברים של ראש העיר נאמרו, אמנם , לאחר חזרת המשלחת ולאחר שנמסרו מסקנותיה, אבל אני מרשה לעצמי לומר שמהתרשמותי סומנו המטרות מראש ובהתאם אליהם הובאו המסקנות התואמות, אחרת קשה להבין את הפערים בין מה שראו אנשי המשלחת לבין התובנות אליהם הגיעו.

****

מסיקור הביקור ניתן לראות את המרחק הגדול בין המסקנות לבין מה שראו מנהלי החינוך (ההבדלים מודגשים) :

  • "בכל מקום פגשנו מורים מרוצים, חדורי שליחות. משכורתם לא רעה – מ 3000 יורו לחודש ומעלה, ואילו המנהלים מגיעים עד ל 8000 יורו לחודש ויותר.
  • [ליד]רוב המורים צעירים. אין גננת ללא תואר שני , ואין סייעת שלא סיימה לימודי הכשרה חובה."[\ליד]
  • 'המורה במרומי הסולם החברתי במדינה, הוא מלמד בממוצע 25 עד 28 תלמידים בכיתה,
  • התלמיד נהנה מסביבה לימודית, ספרי לימוד, חדר אוכל מסודר"
  • יש החלטה גורפת להעמיד את החינוך בראש סדר העדיפות הלאומי,
  • הם לא קפצו מרפורמה לרפורמה,
  • הרשות המקומית היא המעסיקה את המורים והמפקחים. (מסקנה 2)
  • מעט מקצועות נלמדים בו בזמן ולא יהיו יותר מ – 4 בחינות כל סמסטר
  • 4 בחינות בגרות חובה (מסקנה 3 )
  • 190 ימי לימוד בשנה בלבד (220 אצלנו)
  • החינוך הפרטי הוא בהיקף קטן .
  • "בראש ובראשונה, שני נתיבים בחינוך העל יסודי : עיוני ומקצועי ( VOCATIONAL ). החינוך המקצועי מעורר התפעלות בהיקפו ( כ % 40 מהתלמידים ) , עם שלל תחומים והתמחויות הכוללות הכשרה מקצועית והשתלבות בעבודה עוד בתקופת התיכון."

חברי המשלחת חזרו כאמור עם מסקנה ל "המשך שיטתי של אופק חדש" (1), רפורמה אשר לא מופיעה כלל במה שראו בפינלנד.  כי למה לנתונים לבלבל אותם?

למען הסר ספק, רפורמת 'אופק חדש' לא משפרת את סביבת הלימוד של התלמיד, לא משפרת את סביבת העבודה של המורה, לא מביאה לצמצום מספר התלמידים בכיתה,  לא משפרת את מעמדו של המורה, מקטינה את השכר לשעה (הסכום גדל אך מספר השעות אף יותר), לא הופכת את המורים למרוצים, במיוחד לא את אלה אשר מצורפים לרפורמה בכפייה…, ולא מזכירה כלל את החינוך המקצועי אשר שיפורו , כאמור, היה מרכיב מרכזי  בשגשוג מערכת החינוך בפינלנד….

***

בתגובה של גליה, היא הסבה את תשומת הלב להשוואה שעשתה הסתדרות המורים (2005 )בין שתי רפורמות – זו של פינלנד שביקשה לשפר את רמת החינוך והצליחה וזו של ניו זילנד – אשר ביקשה לייעל את המערכת ונכשלה:

למרבה הצער, קל למצוא את נקודות הדמיון (המודגשות), בין ישראל לרפורמת ניו-זילנד הנכשלת, ואפשר לראות את הסכנה בביזור הסמכויות לעיריות (ראו גם "משרד החינוך מארגון בעל סמכויות למשרד מטה בלבד" כאן).

בניו זילנד:

  • הרפורמה נקבעה בתקופה בה עבר המשק לשוק חופשי, והממשלה נתבעה להתייעלות.
  • המטרה העברת מרכז הכובד ממשרד החינוך לבתי הספר ולקהילה והגדלת האוטונומיה של בתי הספר על פי מודלים אמריקאים.
  • הרפורמה גובשה תוך שנתיים , על ידי קבוצת יועצים ביניהם תעשיינים (אך לא מורים! ,ראו ועדת דברת, 'הכל חינוך' )
  • מחלקות החינוך המחוזיות בוטלו , המנגנון הממשלתי הצטמצם . (4)
  • נפתחו אזורי רישום ,
  • הקצבת המדינה הייתה על פי מספר תלמידים,
  • הונהג יום לימודים ארוך.
  • הממשלה הפחיתה את השתתפותה בפעילות בתי הספר ב- 10 אחוז.
  • המורים נדרשו לעבוד יותר, אך שכרם נשאר נמוך יחסית לממוצע. כתוצאה מכך ירד מספר הנרשמים למכללות לעובדי הוראה, ונוצר מחסור חמור במורים.
  • יום הלימודים הארוך הביא לכך, שיותר נשים יצאו לעבודה, אולם מעורבות ההורים בבתי הספר פחתה.
  • פתיחת אזורי רישום יצרה תחרות עזה בין בתי הספר.
  • הירידה בהשתתפות הממשלה בהוצאות החינוך והתחרות בין בתי הספר העלו את שיעור ההשתתפות של ההורים בהוצאות החינוך. כתוצאה מכך נוצרו פערים גדולים בין בתי ספר באזורים עשירים, לבין אזורים עניים. בחלק מבתי הספר ירדה מאוד רמת החינוך, והממשלה מתקשה להתמודד עמם.

לעומת זאת, כאשר משווים להצלחה של פינלנד קל מאוד למצוא הבדלים נוספים (מודגשים) למתרחש אצלנו .
בפינלנד:

  • תהליך גיבוש הרפורמה בו השתתפו 300 מומחים כולל נציגי ארגוני המורים והתלמידים.
  • הרפורמה נוסתה קודם במשך שבע שנים ורק אחרי שהוכח כי היא מספקת את הסחורה היא הוחלה על כל מערכת החינוך.
  • במרכזה של הרפורמה, כאמור שיפור החינוך המקצועי,
  • הורחבו אפשרויות התעסוקה של מורים (אף מורה לא פוטר) הודות לפתיחת מכללות טכניות חדשות.
  • המדינה ממשיכה להיות אחראית לחינוך –  הביצוע הוא על ידי ספקים מקומיים.

הייתה לחברי המשלחת הזדמנות פז ללמוד, אבל המטרה והאינטרסים של ראשי הערים הכתיבו את המסקנות. חבל.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: ,

12 תגובות

  1. דניאל :

    מי שלא סוגר את המינוס בבנק, שלא יצא לאכול סטייקים.

    התמ"ג לנפש בפינלנד הוא 36 אלף דולר.
    בארץ הוא עומד על 26.
    כשנהיה עשירים כמו פינלד, תתחילו לדרוש 3000 יורו בחודש למורים, או גננות עם תואר שני.

  2. שושי פולטין :

    הי דניאל,
    אין בפוסט הזה שום דרישה לשכר זה או אחר. הפוסט הזה בא להצביע על כך שיצאה משלחת לפינלד ראתה מה שראתה והסיקה את המסקנות שרצתה להסיק.
    זה בסדר גם להחליט שאין קשר בינינו לבין פינלנד כי…

  3. צד :

    התמג בארץ כבר עומד על 28,000 ואין שום קשר הכרחי בין גודל התמ"ג לתקציבי החינוך ושכר המורים. זו שאלה של סדרי עדיפויות וערכים וההשוואה והניתוח של שושי היא מעולה.

  4. נדב פרץ :

    דניאל, חישוב קצר (ובוא נניח שהתמ"ג הוא הנתון הרלוונטי…)
    התמג בישראל – לפי הנתונים שלך – הוא 72% מהתמ"ג בפינלנד.
    אם שכר המורים בישראל יהיה 72% משכר המורים בפינלנד, זה אומר 2166 יורו – 11,800 ש"ח לחודש, למורה מתחיל.

    מההשוואה שלך אני מבין שאתה תומך בהעלאת המשכורת של מורה מתחיל ל-11,800 ש"ח? אני שמח שאנחנו מסכימים.

  5. יואב :

    נדב, אתה לא יכול להתעלם מהדמוגרפיה. בפינדלנד 17% מהאוכלוסיה היא ילדים, ו-67% מבוגרים בגיל עבודה (בעצם, מגיל 14 עד 65, אני לא מבין למה דווקא זאת החלוקה, אבל זה מה שיש בוויקיפדיהגם עבור ישראל וגם עבור פינדלנד) בזמן שבישראל מדובר על 26% לעומת 64%. זה אומר שפחות מבוגרים צריכים לשלם להרבה יותר תלמידים. למען האמת, 50% יותר ילדים, לכן ה-11,800 שקל שלך ירד בישראל ל-7,800 ש"ח.

  6. גליה :

    שושי,
    תודה

    נותרה השאלה החשובה מי סימן את הנקודה ?
    זה לא היה ראש העיר חולון, ולא ראש העיר תל אביב או חיפה. אלא מי שעמד מאחורי היוזמה הברוכה להטיס את כל (?!) מנהלי מחלקות החינוך לפינדלנד ואלי אף מימן(או סבסד) אותה.

    ובאותו עניין 4 שאלות:
    האם ראשי מנהל החינוך ברהט ובנצרת הוזמנו ?
    האם היוזמה היא של משרד החינוך?
    האם של משרד האוצר ?
    או האם יוזמה פרטית ?

    ומדוע מעניינת אותי התשובה, כי מאתר משרד האוצר הורדה הרפורמה המקיפה בחינוך: http://www.lacmus.co.il/home/artdetails.aspx?mCatID=22701&artID=7384
    והשליטה כביכול חזרה למשרד החינוך. ברור כי במשרד האוצר (ובחוגים אחרים) סומכים על השר שיבצע את המצופה ממנו, בשקט בדיפלומטיה ע"י פירוק התנגדויות.

  7. נדב פרץ :

    יואב – נניח שאני מקבל את הניתוח שלך (אני לא – זה הרבה יותר מורכב מאריתמטיקה פשוטה)
    האם אתה – ודניאל – מוכנים לחתום על העלאה נוספת של 40% בשכר המורים – אחרי ההעלאה שכלולה באופק חדש?

    מה שאנחנו רואים זה שלא משנה איך מסובבים את הנתונים, גם בצורה שהכי לטובת פינלנד, עדיין המורים בישראל מרוויחים הרבה פחות מעמיתיהם הפינים.

  8. שושי פולטין :

    לגליה,
    אני לא בטוחה שאני יורדת לסוף דעתך לגבי הקשר להורדת התוכנית של משרד האוצר מהאתר …

  9. תושב פינלנד :

    ההשוואה לשכר בפינלנד לא מדוייקת. מערכת החינוך היא חלק ממערכת גדולה יותר שנקראת מדינה וכוללת אספקטים רבים ושונים שמשפיעים בצורה ישירה או עקיפה גם על החינוך. במדינת ישראל האספקטים האלו (לדוגמא – בעיות הביטחון שישראל מתמודדת איתם, קיבוץ הגלויות) שונים מאוד מבפינלנד. זה לא אומר שאין מה ללמוד מפינלנד. יש הרבה מה ללמוד וטוב לדעת שיש מי שבא לראות מקרוב וללמוד על ההבדלים. אבל היישום של המסקנות הוא בסופו של דבר במסגרת הקונטקסט של המדינה. לכן, מיותר לעשות השוואה רק של המשכורות.

    לגבי הנתונים, עושה רושם שהמשלחת נפגשה רק עם מורים בעלי וותק בחטיבה העליונה. המשכורת שלהם היא כנראה לפי מה שנכתב. עוד הבדל שלא הוזכר הוא שבפינלנד מתחילים ללמוד בגיל 7 (עד כמה זה משפיע על החינוך אין לי מושג אבל שווה בדיקה).

  10. גליה :

    לשושי ולא רק לשושי

    קראי כאן, בפיסקה: פועלים לשינוי מבני
    "לדברי הבר, ועדת דברת המליצה שמשרד החינוך יהיה הרגולטור של מערכת החינוך, ואילו הביצוע והתפעול היומיומיים של מערכת החינוך יהיה בידי מח"ע – מחלקות חינוך עירוניות. "אנחנו באוצר מאמינים שצריכה להיות דרך ביניים, שברשויות החזקות, התפעול יהיה באחריות – לטובת התלמידים, ואילו בכל המקומות שהחתך הכלכלי-חברתי שלהן נמוך, או ברשויות המוגדרות כחלשות, האחריות לביצוע תישאר בידי המדינה".
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=881064&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

    דוברת לא הלך לשום מקום הוא נשאר בשטח ומתווה מדיניות. מה שנעלם הן ההצהרות המפורשות של משרד האוצר, שהיה ניתן לקרוא אותן עד לאחרונה באתר המשרד בסעיף רפורמות. הרפורמה בחינוך נעלמה מאתר משרד האוצר, אך לא נעלמה מהשטח, וזאת כי כעת אין קונפליקט בין שר החינוך ומנכלו לאוצר. יולי תמיר התנגדה לחלק הזה שבדוח ולכן הכריזה "שדוח דוברת נגנז". אלא שדוברת (& לאוטמן) אנשים חכמים כבר ממזמן הבינו שהשרים יתחלפו והם ישארו.

    שושי, בעצם הפסקה הזו עונה על השאלות שלך ושלי.

  11. דורון גרינשטיין :

    שוב הטיעון המבאיש הזה, משל הייתה הספרטניות התקציבית חזות הכל. אם עובדה זו הייתה כה רלוונטית, הרי שמשכורות המורים באירן, או בנמיביה, למשל, מדינות עם אחוז חוב ציבורי הנע סביב ה25% (פחות מהפיני) היו צריכות לעמוד על 5000 אירו לחודש. אבסורד.

    או אז יקום איזה ליברטן בעיניי עצמו ויצביע על העדר המשטר הדמוקרטי כסיבה למשכורות הנמוכות. אבל גם הטיעון הזה אין בו ממש: די מלהזכיר את הדוגמא היפנית (ששם כזכור הוצמד שכרו של המורה לזה של מרצה באקדמיה) – מדינה עם פרלמנט כמעט כל-יכול, מערכת חינוך הישגית (אחוזים בודדים מקרב האוכלוסיה לא ממשיכים ללימודים גבוהים), וחוב לאומי של 170% מן התוצר.

    תיקון:
    התוצר הישראלי לנפש במונחי כוח קנייה עומד על 28 אלף דולר. 26,700 היה ב2006.

  12. עמית-ה :

    אני חושב שההשוואה לפינלנד וסקנדינביה מוטעית מיסודה, מטרת הביזור במדינות אלו הייתה לקבל יותר מעורבות מקומית ויותר דמוקרטיה.
    אצלנו המטרה היא להסיר את האחריות מהמדינה, את רמת הדמוקרטיה/אזרחות הסקנדינבית אנחנו לא יכולים לראות אפילו עם פריסקופ של צוללת.
    המדינה הפינית והמדינה השבדית (שם החינוך מושפע רבות מההורים) ממשיכות להיות אחראיות על החינוך.

    בהשלכה אפשר לומר: אצלם זורקים את הילד לבריכה ובודקים אם הוא מסתדר – אצלנו זורקים את הילד לבריכה ואפילו לא בודקים אם יש מים, פשוט מסובבים את הגב והולכים לעשות ביזנס.

    הדוגמא הניו-זילנדית יותר נכונה לעניננו, הביבי המקומי שלהם (רוג'ר דאגלס) הפריט את המדינה במהירות האור.
    כמו ת'אצ'ר גם הוא ייצר מעמד חברתי חדש – מעמד האפס. הוא ייצר מעמד בן מאות אלפים שהם חסרי השכלה, חסרי עבודה, וחסרי עתיד.
    למזלו של המעמד הזה בניו-זילנד גידול גראס הוא עניין פשוט, זורעים וזה גדל בכל מקום, כך המעמד הזה יכול לממן את תהליך השכחה – http://www.pitgam.net/quote/3498/1/.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.