חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האלימות – המכה השלוש עשרה

נושאים דעות ב 27.08.09 6:00

החודש הנוכחי רווי אלימות: רציחות רבות ותאונות דרכים קשות ממלאות את עמודי העיתונים. במאמר דעה, מיכאל בהט סוקר את שורשי האלימות בחברה הישראלית של היום. הנאמר כאן משקף את דעתו בלבד ונועד לפתוח דיון. מהם שורשי האלימות לדעתכם?

מאת מיכאל בהט

החברה הישראלית כולה בתדהמה, ברעש. האלימות תפסה מימדים כאלה, שטרם חיינו אותם. והימים ימי אוגוסט החמים. תוך חודש אוגוסט עד היום נרשמו 20 רציחות, אחת אכזרית מקודמתה. ביתור גופות והשלכתן לפחי זבל בוערים, הטבעה בנחל, בנים רוצחים הוריהם שלא נודעו בנראות.

האם התופעה כשלעצמה חדשה? לא ולא. הרצח הפך להיות חלק אינטגראלי. מחיינו. והרצח איננו רק ב"שוטף", גם הכביש הוא חלק של החיזיון הזה ועוד כל מיני תופעות, לא עלינו.

לפני שנים.כאשר אהוד ברק  היה ראש ממשלה ובני היקר מתן וילנאי היה שר בממשלתו, הטילו עליו לבדוק את תופעת האלימות בבתי הספר. כאחד המחנכים הוותיקים שעבר את כל מערכות החינוך במדינה בזרם הכללי פנה אלי ובקש ממני עצה במשימתו: "אתה ניהלת בתי ספר חינכת בגדול אלפי תלמידים ובאף מוסד שעבדת לא נרשמה אלימות. הואיל להדריכני איך עשית זאת".

ראשית – אמרתי לו, בית הספר איננו המקור של האלימות. הוא פרי נוף חברתו. הוא משדר את הנעשה במשפחה, בשכונה, בחברה. אם אתה רוצה לגשת לנושא בכל הרצינות, עליך להתחיל לחקור את הסיבות, את הגורמים לתופעה.

מאז חלו התפתחויות פוליטיות ומדיניות מרחיקות לכת, והנושא הגיע היום עד למציאות אותה אנחנו חיים שעה שעה.

הגורם הקשה מאוד – הכיבוש על עם אחר. 43 שנה של שלטון על  יהודה ושומרון וגם על עזה, מה הביא עמו שלטון זה?! הרס חמור של כמה דורות של צעירים, שזה עתה ירדו מספסל הלימודים, שטרם יבש החלב משפתיהם, ועליהם הטלנו את השמירה והשליטה נגד כל צר ואויב. הדברים ידועים. האם הנגע הזה לא מחלחל לתוך החברה, לשכונה למשפחה?! הצעירים האלה והפחות צעירים.נועדו למציאות של זלזול בחיי אדם. מה כי נלין?! והטיפול בנושא עם אקמול, ואפילו פחות מזה.

הסכסוך המתמשך בשטחים מתבטא גם בבחירה פוליטית כוחנית – לימין.: ניצי; כוחני; לפעמים בריוני, לאומני וכדומה. מה המכנה המשותף לכל אלה? א ל י מ ו ת! העם פנה ימינה: לכיוון ליברמן, יעלון, ישי, ועוד כמה בתוך הליכוד קל וחומר בקואליציה. עצם העמדת הנושא על ידי ראש הממשלה ובודאי על ידי השר לביטחון פנים: יותר משטרה; יותר ענישה; יותר כוח! הרי זה קיים כול אותו זמן שהליכוד בשלטון. זה הרי השקפת עולם, פילוסופיה. האם יותר כוח משטרתי ויותר ענישה הם הפתרון?

הגורם הנוסף; העלייה הברוכה לעצמה מחבר העמים של שנות ה – 90 מהמאה הקודמת. זאת עלייה שהצטיירה בעיניי כיציאת מצריים: יציאה מעבדות לחרות. קהלים שחונכו וספגו אורחות חיים של משטר בולשביקי, כאשר הערך חרות היה מהם רחוק. והנה נקלטו למציאות שונה מהקצה. ורבים מהם טרם השכיל לעמת כלל חרות מהי. הרשויות גם הן לא השכילו בחינוך לדמוקרטיה של אותו מיעוט אלים בתוך העלייה הזאת.

הגורמים שסימנתי הם אחדים  מהגורמים לאלימות החמורה שפשתה בתוכנו. השחרור מהנגע הזה הוא תהליך ולא בתפיסות שהמנהיגות הנוכחית מבקשת להתמודד עמה. זה עניין של דור. אולם חלילה לנו להשתהות בתחילת הפיתרון. גם הוא חייב להיות על פי הגורמים שהביאו אותו.

לא חידשתי מאומה מהדברים אותם קראתי מלפני עשרים שנה. ואני אישית זקנתי ולא עליי מלאכת התיקון. ברם איני רואה עצמי פטור מלהזעיק למען נכדיי וניניי.

הבן יקיר לי אפרים ילד שעשועים. מידי דברי אזכרנו עוד.  .. .

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

12 תגובות

  1. ירחמיאל :

    מאמר מצויין ותודה למיכאל בהט. תמשיך לכתוב. זה חשוב.

  2. משה כץ :

    אוסף של הגיגים נטולי עובדות שנועדו להצדיק אג'נדה פוליטית.

    תבדוק כמה מהאלימות באה מצד האנשים האיכותיים שעליהם הוטלה משימת השטחים מעורבים באלימות ותוכיח את טענתך זה לא ממש קשה.
    האם לפני 67 לא היו משימות של שמירה?
    להזכירך לפני 67 פשוט ערביי ישראל היו במעמד ערביי שטחים היום, כלומר, תחת משטר צבאי, לכן, המסקנה שלי היא שהאלימות נובעת ממתן זכויות לערביי ישראל והיא לא פחות נכונה ומגובה בעובדות מדעתך.

  3. שרה :

    פשוט לא נכון עובדתית.
    עם כל הכבוד, כך לא חוקרים את מקורות האלימות, לא ע"י דעה קדומה ואידאולוגיה פוליטית, העובדות בשטח היא שגם בארצות לא כובשות יש אלימות ולעיתים קרובות ברמה גבוהה עוד יותר מבארץ.

    אני מניחה שבמקרה של ארה"ב, שרמת האלימות בה גבוהה כבר שנים רבות, תנטה ליחס זאת לכיבוש האינדיאנים או למלחמת אפגניסטן-עירק או לאחזקת הנשק ע"י אזרחים רבים…? אך זה רחוק מהעובדות, מחקר אמיתי ומעמיק בנושא, היה מראה תוצאות אחרות, זה לא הכיבוש או גיוס נערים לצבא, אלא תהליך הרבה יותר משמעותי שעובר על כל החברה המערבית, אובדן סולידריות כללי, אובדן ערכים שלא נובע מכיבוש אלא מאידאלים חדשים ריקים, או אידאלים שעוותו, אידאל החופש לדוגמא תפח למימדים עצומים עד שאיבד כל קשר למהותו המקורית, חופש היום (לדוג' חופש הביטוי) הפך להיות מושא סגידה, שאסור להגביל אותו בשום דרך, נורמות נתפשות כדבר רע, ובאין מסגרות ברורות, אלימות היא רק אחת מהתוצאות, מלבד זאת, אנחנו בעידן של ריגושים ולא רגשות, לא מעט בחסות המדיה ועוד ועוד אפשר להרחיב כאן על הפוסט מודרניזם ואספקטים אחרים שאופייניים לדור הזה אך זה כבר לדיון אחר מעמיק וארוך.

  4. איתי :

    מיכאל שלום

    אני חושב שכאשר מנקים מדבריך את האכפתיות המדהימה והשפה הנפלאה מה שנותר בתוכן זה האלמנט הרע שבשמאל הישראלי, והדבר שהביא להצטמקות כוחו:

    1. התנשאות על המחנה הפוליטי "האחר". במקום להתייחס אליו כאל שווה ערך ובר פלוגתא מתייחסים אליו בדה-לגיטימציה – כאספסוף, סכנה לדמוקרטיה. הקו הזה אולי יכול לעבוד כשלמחנה הזה יש 10 מנדטים, אבל לא כשיש לו בערך 100.

    עם כל הכבוד לימי הפלמח (ויש כבוד), היום יש "מלח הארץ" בשפע גם בימין, אם לא יותר מאשר בשמאל (ואין כוונתי רק לבה"ד 1 אלא גם להתנדבות, לאקדמיה ולתרבות).

    ההתנשאות הזו אינה מוצדקת והיא שגיאה פוליטית חמורה, כפי שמרצ חווה מדי מערכת בחירות ומסרבת ללמוד.

    2. התנשאות גובלת בגזענות כלפי כל עדה שהיא "האחר" – בימי גולדה אלו היו המרוקאים כמקור צרותינו ועכשיו הרוסים.

    התוצאה – לא רק המרוקאים והרוסים בורחים מהשמאל אלא כל הישראלים.

    3. הטפה כמעט דתית שהכיבוש הוא שורש כל רע, שנשמעת למאזין הלא משוכנע מראש הגיונית כמו הטענות של כמה אנשי שס שתאונות דרכים נובעות מאי שמירת שבת.

    החלק הארי בשמאל האידיאולוגי עד לשנים האחרונות עסק בלעדית בקידום פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, והזניח את כל יתר בעיות החברה.

    עם מסר שכזה אין לשמאל מה לחפש בשדרות, בין אם יש שם מטחי קסאמים או "רק" אבטלה.

    שמאל שרוצה לקום מהריסותיו חייב להחליף תקליט ולא רק להחליף מנהיג. אין זה משנה אם הדובר יהיה הגנרל ברק, הסופר עמוס עוז או המחנך בהט – המשנה שאתה מציג כאן יוצרת אנטגוניזם עצום בציבור, ובצדק – משום שהיא פשוט שגויה.

  5. ירחמיאל :

    למגיב מס' 2: הממשל הצבאי בוטל לפני 67 בראשית ימי אשכול.
    מבחינה היסטורית-עובדתית יש התגברות הדרגתית של פשיעה ואלימות אחרי 1967.
    הסיפור על התנשאות השמאל – יש בו משהו אך זה אינו חזות הכל. גם בימין יש לא מעט גזענות והתנשאות. תשאל את האתיופים, למשל.

  6. מיכאל לינדנבאום :

    נכון כתבה שרה שיש מדינות יותר אלימות ממנו גם ללא כיבוש. אולם אין להתעלם מ:
    1) הכיבוש בן 42 השנה הפך חלק מחיילינו לקלגסים של ממש המתעללים באזרחים בחסות הממשלה.אחרי פשיזציה כזאת חיילים הופכים לבריונים עם שיחרורם ושוטרים פורקי עול בשטחים ממשיכים בהתנהגות נלוזה בארץ.
    2)הההפרטה הברברית מזה 30 שנה הרסה את הסולידריות החברתית,וגורמת להתנהגות "כל דאלים גבר".
    3) כאשר ממשלות פושעי ההפרטה מעוניינת במשטרה חלשה,בפרקליטות חלשה,בהזניית מערכות המיסים הישירים והביטוח הלאומי,אין פלא ש"אין אמצעים" לדכא האלימות ,השחיתות והתבהמות החברה.

  7. איתי :

    למיכאל ל. –

    הבעיה הגדולה היא שהשמאל הציוני בארץ הציג באופן עקבי כמעט אך ורק את נקודה מס' 1 שלך, זנח את נקודות 2+3. השמאל שיכנע רק את המשוכנעים, ובכך התכווץ כוחו.

    השמאל הלא ציוני של חנין ברכה וטיבי ממילא נתפס כ"שונאי ישראל" – בזירות דיון ציבורי מסוימות לא ניתן לו שום ייצוג, ובאחרות כמו "ישראל היום" הוא מובא כקוריוז.

    הסיבה היא דיסוננס קוגניטיבי – אף אחד לא מוכן לשמוע שהוא האיש הרע בסיפור.

    חיילים ששירתו בשטחים והוריהם לא מוכנים לקבל את הגדרתם של חיילי צהל כקלגסים.

    גם אם דוברי השמאל טורחים ומבהירים שמדובר בקומץ עשבים שוטים – קשה לכל השאר לעמוד מול המראה. בבחירה למי להיות אמפאטי – לחייל הנאשם ע"י התובע הצבאי או למסתנן הפלסטיני שהוכה – רוב הציבור היהודי יזדהה עם החייל.

    רוב המתנחלים (שאינם נוער הגבעות או מתנחלים אידיאולוגיים כמו תושבי היישוב היהודי בחברון) וקרובי משפחותיהם בגבולות 67 לא מוכנים להשלים עם ההתייחסות של השמאל אליהם כאל אנשים פסולים מוסרית העושקים את כבשת הרש של העם הפלסטיני. בין אלו נמצאים כמובן מעל מאה אלף הגרים משיקולים כלכליים בשכונות ירושלים מעבר לקו הירוק ובמעלה אדומים.

    גם לכלל הציבור הישראלי גם מאוד לא נעים לשמוע את המנטרה של השמאל, שהוא לא הקורבן אלא התוקפן בסכסוך. כמה אנשים *** בלתי משוכנעים *** ספרו את מס' ההרוגים מהקסאמים והטרור הפלסטיני בכלל מאז ההתנתקות והשוו אותו למס' האזרחים הפלסטינים החפים מפשע ("בלתי מעורבים" בלשון צהל) שנהרגו מאז?

    בשורה התחתונה, הבלטה של "עוולות הכיבוש" היא אולי מעשה צודק, אבל מבחינה פוליטית ממש לא חכם.

    דוגמה למעשה פוליטי חכם (ברמה אישית, לא מפלגתית) – מישהו שהצהיר בפומבי בעבר על הצבעה לחד"ש, אבל לעולם לא היה מגיע לכנסת ולכל הישגי החקיקה שלו ע"י השתלבות בחד"ש. המישהו הזה ספג ביקורת חריפה על התקרנפות והסתרת עמדותיו המדיניות-בטחוניות. הנה כתב ההגנה
    http://www.haaretz.com/hasite/spages/765491.html

    מהי הנקודה הכי פחות גרועה ברצף בין התקרנפות טוטאלית נוסח מפלגת העבודה ובין ראש בקיר נוסח חד"ש (שלעולם לא תגיע למס' מנדטים דו ספרתי) – אינני יודע.

  8. מיכאל לינדנבאום :

    לאיתי,
    אתה אומר שהשקפתי אינה מוליכה לשום מקום,אבל מאידך אתה לא מכיר חלופה ש"תביא את הסחורה".
    אולי אובמה יעשה לנו חסד ויכריח את המדינה הקטנה והצווחנית הזאת להציל עצמה כנגד רצונה.כל כך הרבה טימטום ורוע מתרכזים בארץ מוזרה זאת הן נגד שכנינו והן נגד מרבית האוכלוסייה.דרוש "מבוגר אחראי בינלאומי" שיחזיר לשפיות את "העכבר ששאג".

  9. למיכאל :

    הצלת הישראלים והפלסטינים מהטמטום של עצמם ע"י כוח חיצוני – הלוואי.

    לכן אני מעודד לא רק מבחירתו של אובמה לנשיאות אלא לא פחות מכך משינויים איטיים ב"צלע השלישית" http://www.haaretz.com/hasite/spages/1092409.html

    לגבי המעט שניתן לעשות פה –
    אני חושב שמפלגה פוליטית ותנועה על מפלגתית שיתמקדו בדיוק בנקודות 2+3 שציינת – זו הדרך

    זה בדיוק הפוך מהמהלך של "התנועה החדשה" עם עמוס עוז צלי רשף וכו' – ששוב דיברו על הכיבוש. אחד מהמובילים בפיקציה הזו היה בעל חברת כ"א מנפאואר…

    מן הסתם חה"כ (נקרא לו למשל מיכאל לינדנבאום) שייבחר לכנסת בע"ה ב"מפלגת מדינת הרווחה" יצביע בכנסת "נכון" כשיובאו בפניו עניינים רלוונטיים בציר המדיני.

    הדרך של חכ לינדנבאום להגיע לכנסת לא תהיה ע"י חזרה על מסרים שהציבור אולי הפנים בעומק ליבו (כ-40% תומכים בחלוקת ירושלים, כשני שליש במדינה פלסטינית) אבל ממש לא אוהב לשמוע, בטח לא כשהסגנון הוא מתנשא כפי שמופיע במאמר למעלה.

    איתי

  10. מיכאל לינדנבאום :

    לאיתי,
    1)הציטוט של מוזגוביה על ה"צלע השלישית" מעודד ומחמם לב.
    2)עמוס עוז וצלי רשף המרגישים בנוח עם סרסורי עבדים(כ"א) מעוררים בי תיעוב ושנאה–אני יודע מנסיון אישי מי הם הסרסורים האלה..
    3)אנו יודעים שמספרם של "אל תבלבל את המוח עם עובדות" רב מזה של אלה בציבור המתעניינים. זה קצת מזכיר את אלה שמקבלים עוד ועוד מכות בבורסה,והמקווים ש"מחר זה היום שלהם" ,בעוד כרישי הבורסה בולעים כספם בגרגרנות.
    4)באשר לסגנון שלי ,אני לא מבין איזה התנגדות הוא מעורר בך ולמה.אם במשך 16-17 השנה האחרונות היו שודדים ממך את העבודה הטובה והבטוחה,את הפנסייה,מתעללים בך באמצעות חברות כח-אדם ,או עקב גילך,יש לך ספק איך היית מגיב? זאת מלחמה,מלחמה שלא משאירה שבויים.

  11. איתי :

    מיכאל, אין לי ביקורת עליך. התכוונתי לסגנון של מיכאל אחר – בהט. ר תג' 4

  12. צד :

    לאיתי – לא הבנת דבר וסגנונו של מיכאל בהט מעולה וקולע למרה על אף גילו המופלג. תתייחס ביתר כבוד לאנשים שעשו משהו יותר מלהגיב בטוקבקים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.