חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

לא רק האזרח הקטן צריך לשאת בעול האינפלציה

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 26.08.09 6:10

האינפלציה הרימה את ראשה בחודשים האחרונים. עליית המחירים פוגעת קודם כל בשכבות החלשות. בטרם העלה סטנלי פישר את הריבית כדי לבלום את האינפלציה, הזדעקו התעשיינים על הסכנות הטמונות בכך. בטורו השבועי, ק. טוכולסקי בא איתם חשבון: על העתקת המפעלים למזרח, עושק העובדים, המשכורות הגבוהות שהם לקחו לעצמם ועוד.

מאת ק. טוכולסקי

כל ניסיון להאבק באינפלציה המתעוררת נתקל מיד בקיר הברזל הנחוש של התנגדות היצואנים בפרט והתעשיינים בכלל. המחיר שמשלם השכיר הקטן ששכרו נשחק מצד אחד והוא אינו זכאי לתוספת יוקר מהצד השני, לא מעניין איש. אותם תעשיינים שמתנגדים להעלאת הריבית בכדי לבלום את האינפלציה הם גם מי שיתנגדו לכל תוספת שכר לנפגעיה. אולם כרגיל במדינת ישראל, התקשורת חופשית להביא לידיעת הציבור את האינטרס של ההון, ברגע שזה מגיע לשמירה על האינטרס של ציבור השכירים ומקבלי הקצבאות העיתונאים עוברים מיד לשתיקה מוחלטת.

האינפלציה מרימה ראש וכל אחוז חודשי שלה מהווה שחיקה מידית בשכר ובחסכונות של המעמד הבינוני והנמוך. מי שכרגיל נושאים ברוב הנטל של הכלכלה הישראלית ביחס ישיר לאי שותפותם בחלוקת פירותיה. בזמן שהנגיד זר בתוכנו שעוד לא מורגל לחלוטין בציות עיוור לאינטרסים של בעלי ההון חוכך בדעתו להחזיר למטבע הישראלי חלק מהערך שלו, מזדעקים מיד מי שהפגיעה בהם היא תמיד הקטנה ביותר. אחד מנציגי התעשיינים טען כי אין אינפלציה אמיתית אלא רק תגובה לעליות המס של התוכנית הכלכלית. עליות המס של התוכנית הכלכלית כזכור לכולנו פגעו באופן רגרסיבי פגיעה ישירה וכואבת בשמונת העשירונים התחתונים. הקוסם הצליח שוב להעלים מאחורי מסך של אשליות כל אפשרות פגיעה בנכסי אדוניו בעלי ההון והצליף את קסמו כרגיל ישר בהמון האזרחים, שכירים, בעלי עסקים קטנים, מקבלי קצבאות, שכל פירור שהושלך אליהם משולחן ההפרטות וההנחות לבעלי ההון טמן בחובו קרס מורעל של מיסוי רגרסיבי. מסתבר שלא מספיק שהמיסוי הרגרסיבי הונחת על שמונת העשירונים התחתונים, כעת הם אמורים להמשיך ולהרכין ראש לנוכח האינפלציה המכלה את ערכי שכרם וחסכונותיהם. להפגע פעמיים ולשתוק.

ומה תרומתם של חסידי האינפלציה ומתנגדי העלאת הריבית למשק? הם לא יפטרו עובדים! מסתבר שלאחר שנים על גבי שנים של סבסוד ממשלתי, מענקי בנייה, השקעות ופיתוח, הנחות בארנונה, הנחות במס, התרגלו בכירי התעשיינים שלא הם נושאים בנטל. מהתמונה שמייצרים דוברים, יחצנים ועיתונאי חצר, ניתן לדמיין כי התעשיין הישראלי הממוצע מתגורר בדיור מוגן והדיבידנד השנתי שלו משולם בידי הביטוח הלאומי בצורת השלמת הכנסה. במשך שנים איש לא עצר בעדם לחלק לעצמם כל דיבידנד אפשרי, להעניק לעצמם כל שיעור של משכורת, להחזיק עובדים כבני ערובה באיומים שהתממשו לעיתים מזומנות של העתקת המפעל מעבר לירדן או הרחק משם מזרחה. עכשיו הם שוב מאיימים כי מסכנים שכמותם גם את דירותיהם בדיור הציבורי ואת קצבת אבטחת הכנסתם לא יוכלו עוד לשמור לעצמם אם הריבית תעלה והשקל יתחזק, רחמנות על מסכנים דורשים הם גבירי התעשייה מהציבור והציבור מרחם, ישראל הרי רחמנים בני רחמנים.

אם התעשיינים רוצים ריבית נמוכה הם צריכים להיות מוכנים לשאת בתוצאותיה האפשריות. דבר ראשון עליהם להסכים לתשלום תוספת שכר שתשווה את גובה השכר לגובה האינפלציה בכדי למנוע שחיקה והצמדת החסכונות הסולידיים לאינפלציה מאותה המטרה. שנית הם צריכים להיות מוכנים לפיקוח ממשלתי הדוק על המחירים בכדי למנוע את הפיכת זחילת האינפלציה לאינפלציה דוהרת. רק שהסיכוי שהמעסיקים יסכימו לשלם לא יותר אלא בשל האינפלציה את אותו השכר לעובדיהם הוא קלוש. מהריבית הנמוכה והאינפלציה הם מרוויחים פעמיים, פעם אחת בכך שהם מקבלים יותר שקלים בעבור כל דולר שהם עושים, פעם שנייה כאשר השקלים שהם מחלקים ערכם הולך ויורד. זאת מטרתם הצרה, כרגיל, לא טובת המדינה והחברה אלא טובת הכיס ההולך ומתמלא על חשבון השכירים.

בזמן שהנגיד חוכך בדעתו ומקהלות הדוברים והיחצנים מזמררות את שירת ההון, העובד הפשוט, השכיר ומקבל הקצבה הולכים ונשחקים. יעשה הנגיד מה שיעשה הם כבר שילמו את מחיר המשבר לאורך כל השנה האחרונה. שמונה עשירונים משלמים את מחיר האינפלציה והריבית הנמוכה, באובדן ערך החסכונות והשכר, בכך שהם נדחפים בכוח להמר על כספם בבורסה בניסיון להשיג תשואה, בכך שהם נדחפים לצרוך שלא לצורך בכדי להחיות את הכלכלה. שמונה עשירונים של מעמד בינוני ונמוך, של שכירים, עצמאיים קטנים, פנסיונרים ומקבלי קצבאות, איש לא דואג, השיקולים שלהם אינם נלקחים בשום חשבון. אינפלציה, דפלציה, סטגפלציה, הם ולא שום תעשיין או בעל הון אחר ישלמו את המחיר. כל עוד השיטה החברתית כלכלית תרבותית שלנו לא תשתנה, גם זה לא ישתנה.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , ,

18 תגובות

  1. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    גם ד"ר ירון זליכה, כלכלן ימני שבימניים, טוען בספרו "הגווארדיה השחורה" נגד קבוצת הלחץ של היצואנים, הפוגעת בשאר החברה.
    כשאותן טענות נשמעות משׂמאל ומימין, קשה להתעלם.

  2. שגיא ויצמן :

    ועל סמך מה בדיוק טוען את זה זליכה? הרי בלי היצואנים – אין משק ישראלי. הכלכלה הישראלית נסמכת על יצוא בצורה מהותית, כפי שאפשר לראות בתגובת המשק לכל תזוזה של שער הדולר. "קבוצת הלחץ" האמורה מחזיקה עשרות אלפי, אם לא מאות אלפי משפחות בישראל, והיא חיונית בצורה שאין כמותה. בקבוצה זו יש לתמוך, בצורה של סובסידיות, העמדת אשראי ממלכתי ותמיכה בתעסוקה, ולא לתת לתנודות שוק הגלובלי לרסק אותה.

    זליכה, באופן לא מפתיע, הוא חסיד כוחות השוק הבלתי מרוסנים, שכמעט והורידו את הכלכלה העולמית ביגון שאולה לאחרונה. לא נשכח שהיה זה זליכה שהעמיד להפרטה נכסי מדינה יקרים מפז, והוביל מדיניות תקציבית בלתי אחראית של קיצוצים ופגיעה בחברה ובתעשייה. אתה, ד"ר אמיתי (ד"ר למה בדיוק? בטח לא לכלכלה, ניהול או משהו רלוונטי) מוזמן להשאר עם הססמאות השדופות של זליכה וחבר מרעיו, הביביסטים הניאו-ליברלים.

  3. דניאל :

    שגיא,
    איך שלא תסתכל על זה, גם אם זה הדבר הכי חכם כלכלית שאפשר,
    אין שום הצדקה מוסרית להחרים בכוח רכוש מידי עניים, נזקקים, ניצולי שואה, פנסיונרים, עובדי שכר מינימום ולתת אותו ליצואנים ולבעלי ההון. זה סותר לחלוטין את עקרון השוויון (שהשמאל כל כך מקדש), וזה סותר לחלוטין את עקרונות החירות (שהימין האמיתי מקדש).

    מדינת ישראל לא "נסמכת על היצוא".
    מדינת ישראל נסמכת על היכולת לספק לאזרחיה איכות חיים טובה, עם צבירת רכוש וחסכונות.
    אינפלציה מחרימה את היכולת שלנו לקנות דברים עם השכר שלנו או עם החסכונות שלנו, והיא מסבסדת את היצואנים ואת הלקוחות שלהם.

    המטרה שלנו היא לא לייצא.
    המטרה שלנו היא לייצר דברים לעצמנו, ולצרוך דברים מיובאים.
    היצוא הוא בסה"כ כלי שמאפשר לנו לייבא דברים שאין לנו בארץ.

    אתה יכול לתקוף אישית את הבן אדם, אתה יכול לצעוק "ניאו ליברלים" כמה שאתה רוצה, אבל בפועל – אינפלציה היא לא פחות ולא יותר מהחרמת רכוש מהידיים של העניים ושחיקה טוטאלית של החסכונות של מעמד הביניים (דווקא שני העשירונים העליונים סובלים מאוד מהאינפלציה, כשהמרוויחים הבלעדיים שלו הם האנשים מהמאיונים העליונים, והתאגידים).

    מי שמברך את האינפלציה, מברך את שלילת החופש התמידית מידי העם, ואת שיטת הסוצאיליזם ההפוך:
    הרווחים מופרטים, ההפסדים מולאמים.

  4. שגיא :

    יואיל נא המגיב החכם, שבוודאי מבין רבות בכלכלה, ויראה לי מה הקשר בין תמיכה ביצואנים לבין אינפלציה. תמיכה לא חייבת להיות באמצעות פיחות יזום, והיא לרוב אינה כזאת. תמיכה ביצוא יכולה להיות באמצעות מכסים נקודתיים, באמצעות הגנה נגד היצף, ולעתים באמצעות סובסידיות והעמדת אשראי ממשלתי. אדרבא, יצוא אף מכניס מטבע זר ועוזר לבטח את שער המטבע נגד פיחות כפוי, ומכאן מסייע ליציבות מחירים.

    אבל העיקר שאפשר לצעוק "אינפלציה! אינפלציה!", כמו אחרון מאחזי העיניים ורופאי האליל. לצערי האתר הזה מלא בכאלה.

  5. דניאל :

    שגיא,
    יואיל נא המגיב החכם, שבוודאי מבין יותר ממני, להסביר מהיא האינפלציה.

    מדינת ישראל כיום מבצעת שני צעדים כדי לתמוך ביצואנים ובבעלי הון:
    1. ריבית נמוכה, שמאפשרת להם לגייס כסף בצורה קלה יותר
    2. פיחות יזום בשקל, על ידי קניית דולרים בשקלים חדשים(תרתי משמע).

    אם לא ברור לך כיצד שתי הפעולות הנ"ל יוצרות אינפלציה, הרי שאני אשמח אם תטרח לשפר את השכלתך לפני שנמשיך בדיון. אם כן ברור לך, אבל אתה בוחר להתעלם – הרי שאשאל אותך את האינטרסים של מי אתה מייצג.

    אין לי בעיה להודות שאני עובד עבור חברה שמרוויחה לא מעט מהפיחות שפישר עשה בשקל, אבל אני גם מבין שהחברה שלי נהנית מהתנאים האלה, על חשבון כל האוכלוסיות שפירטתי מקודם.

  6. ק. טוכולסקי :

    מדינת ישראל יכולה לתמוך ביצואנים באמצעות רכישת מניות ושליטה מסוימת במפעליהם. מדינת ישראל יכולה להעניק הנחות שוב בתמורה להבטחות מגובות בערובות מצד היצואנים להשארת מקומות העבודה במיסוי על אמצעי הובלה. מדינת ישראל אפילו הייתה יכולה להרשות לעצמה אינפלציה ברמה מסוימת אם היצואנים היו מתחייבים לא להתנגד כרגיל להעלאת השכר, אלא שהיצואנים בוכים מאיפה שכואב להם בלבד ומה לעשות למדינה יש עוד גורמים להתחשב בהם.

  7. שגיא :

    דניאל אתה מגלה בורות שאין כמותה.

    ראשית בקשר לפיחות: פיחות באמצעות רכישת דולרים לא יוצר אינפלציה, מאחר והוא לא מגדיל את מלאי הכסף במשק. הנזילות שיוצר פישר "נבלעת" בפיקדונות הבנקים שמוחזקים בבנק ישראל דרך הנפקת מק"מים. כנראה ששמעת "פיחות" וישר רצת לטקסטים הניאו-ליברלים שלך שמדברים על פיחות דרך הדפסת כסף, אבל מה לעשות, אנשים לא עד כדי כך טיפשים (חוץ ממי שמשלמים לו בשביל להיות טיפש).

    בקשר לריבית הנמוכה: הורדת ריבית היא צעד מתבקש בשעת משבר כלכלי, בלי קשר ליצואנים. בארה"ב ובאירופה הריבית נמוכה אפילו מאשר בישראל, ומדד המחירים שם שטוח לגמרי. המדד הגבוה של החודשים האחרונים נובע מדברים אחרים, כגון הוצאה גרעונית גדולה וחריגה והטלת מיסים. וגם בקשר לזה אל תדאג: פישר יקירך העלה כבר את הריבית והוא מוכן לחנוק את המשק אחת-שתיים.

    וכמובן, שקשקושי האינפלציה היא מס הם מופרכים לגמרי. אינפלציה היא ירידת ערך הכסף, לא פחות ולא יותר. ניתן לתקן את האפקט ההעברתי שלה באמצעים פיסקליים ודרך הצמדת שכר ופיקדונות למדד. לפי מה שראיתי בתגובות שלך אתה קורא טקסטים כלכליים מתחילת המאה ה-20, שהתאבנו לגמרי ונחשבו מיושנים עוד לפני שראו אור.

    בקשר למה שאתה רומז, אני לא קשור בשום צורה לאף יצואן (עובד במגזר השירותים) אם זה מה שאתה שואל, אבל אני מספיק שולט בחומר בשביל להבין שאם היצואנים יפלו, זה יפגע גם בי בשלב כזה או אחר. בטח במדינה מוטת יצוא כמו ישראל.

  8. ירחמיאל :

    דברי ההבל והבורות עולים על גדותם:
    "המטרה שלנו היא לא לייצא.
    המטרה שלנו היא לייצר דברים לעצמנו, ולצרוך דברים מיובאים.
    היצוא הוא בסה"כ כלי שמאפשר לנו לייבא דברים שאין לנו בארץ". רק פרימיטיב במאה ה19 חושב ככה. המטרה שלנו כמו של כל מדינה אחרת היא לצמוח ולהתפתח וזה אפשרי דרך מחקר ופיתוח ודרך יצוא. כל ההיי-טק שאתה מתפרנס ממנו לא היה קם וצומח אלמלא היצוא. אנו בשוק גלובאלי שכן מדינה, ובוודאי מדינה קטנה, אינה יכולה להשקיע בפיתוח אם אין לה שווקים גדולים ליצוא. אז הגיע הזמן שתפסיק להפיץ את דברי השטות וההבל של בור חסר השכלה והבנה.

  9. דניאל :

    שגיא,
    יואיל נא כבודו המרצה, ויעזור לי לפתור טיפה מהבורות שלי.
    מאחר וברור שאתה מבין הרבה יותר ממני בכלכלה, ואני בעיקר נשען כל טקסטים מהמאה ה20, אשמח לשמוע ממך תשובות לכמה שאלות:

    1. האם תוכל להסביר לי את שיטת בנקאות הרזרבה החלקית?
    2. האם לשיטת בנקאות הרזרבה החלקית יש השפעה על היצע הכסף?
    3. האם יהיה זה נכון לומר, שבשיטת בנקאות הרזרבה החלקית, כשמישהו לוקח הלוואה, הבנק מייצר כמעט את כל ההלוואה מן האוויר, ומתחייב שיש לך בחשבון העו"ש יותר כסף מאשר יש לך באמת?
    4. על פי נתוני בנק ישראל הרשמיים, במהלך 12 החודשים האחרונים, האם כמות הכסף שבידי הציבור במזומן ובחשבונות העו"ש, עלה או ירד בזמן האחרון?
    5. האם זה יהיה נכון שהכמות הזו גדלה ביותר מ60%?!
    6. האם אתה רואה קשר כלשהו בין שער הריבית, לבין כמות אמצעי התשלום (קרי – M1)?
    7. אמרת שבנק ישראל לא מדפיס כסף. טכנית, אתה צודק. מדפיסים את השקלים שלנו בשוויץ ובדרום קוריאה. בפועל, תסתכל על התאריך שבו הונפק שטר ה20 שקל שלך, או על השנקלים שבכיסך.

    8. בהנתן הכלל הכלכלי הבסיסי שכולנו למדנו שנקרא "היצע וביקוש", האם זה נכון לומר שאם היצע של משהו גדל, והביקוש נשאר הקבוע, כוחות השוק יכתיבו שהמחיר שלו ירד?

    9. בהנתן התשובה לשאלה הקודמת – האם לדעתך הגדלת כמות הכסף שמסתובב אצל האזרחים, תגרור עליית ערך הכסף, או ירידה שלו?

    10. האם תוכל להסביר לי את קונספט ה"ריבית הריאלית", כפי שהיא נגזרת מעליית המדד.

    10. כשריבית בנק ישראל נמוכה כל כך, עד כדי כך שהריבית הריאלית על המק"מים היא שלילית, האם הציבור עדיין קונה מק"מים ונותן לבנק ישראל את הכסף שלו?

    11. בהנתן העובדה שמק"מ, כשם שהסברת, הוא כלי למשוך את הנזילות מידי הציבור, והוא גורם להקטנת מלאי הכסף שבידי הציבור, איזה אפקט אתה רואה לקניית דולרים עם כספי המק"מים האלה?
    היתכן שזה מגדיל את כמות הכסף שבידי הציבור?

    12. חיפוש קצר בגוגל מעלה התייחסות למונח "מס האינפלציה" באתרים של האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת חיפה, מכללת אריאל, מכללת תל אביב-יפו, האוניברסיטה העברית, ועוד

    האם תוכל להסביר למה כולם "מקשקשים" לדבריך?

  10. ירחמיאל :

    חמור נושא ספרים. קראת הרבה גוגלים ולא הבנת כלום

  11. דניאל :

    13. שאלה אחרונה:
    בשנת 1981, כלכלן בשם "סטנלי פישר" הוציא מאמר שנקרא:
    Seigniorage and Fixed Exchange Rates: an Optimal Inflation Tax Analysis

    האם תוכל להסביר מדוע אותו סטנלי פישר בחר לקרוא לאינפלציה "מס האינפלציה", על אף ש"קשקושי האינפלציה היא מס הם מופרכים לגמרי"?

    באותו מאמר, מסביר "פישר" מה הדרך האופטימלית למדינה שרוצה לייצר אינפלציה כמס, כדי להרוויח מסניוראז'(הפער שבין ערך המטבע, לבין עלות הייצור שלו):
    http://en.wikipedia.org/wiki/Seigniorage

    "פישר" מסביר במאמר זה שהדרך הכי טובה שהיא המדינה תרוויח לבד מהסניוראז'. האופציה הפחות טובה היא על ידי שער המרה קבוע (יש למדינה פחות שליטה על הסניוראז', אבל היא עדיין מייצרת כאן מס אינפלציה), ולבסוף – האופציה הכי גרועה – שימוש בכסף זר בתוך המדינה.

    אבל יכול להיות שלא הבנתי את המאמר, אני די בור בדברים האלה.

  12. דניאל :

    ירחמיאל,
    אתה מוזמן לקרוא את הספר "Macroeconomics", אחד הספרים הפופלאריים ביותר ללימודי מקרו כלכלה, שאחד הכותבים שלו הוא סטנלי פישר.

    בצורה מפתיעה, גם שם יש קביעה נחרצת – "Inflation is a tax".

  13. ירחמיאל :

    אתה טיפש כה גדול שאינך מבין כלום. הוויכוח אתי הוא לא על האינפלציה אלא על דברי ההבל שלך בעניין היצוא. למדתי את פישר ואני מעריך אותו ואת מעשיו. בניגוד לך הוא מבין שכלכלה מודרנית היא שילוב של כלים שמשתמשים בהם בשכל ובמינון הנכון כדי להבטיח צמיחה, יציבות, למנוע אבטלה ומשברים ולמדינה יש מה לעשות והוא גם מבין שיש הבדל בין אינפלציה דוהרת לאינפלציה מצומצמת שהיא חלק בלתי נפרד מן החיים הכלכליים. והגיע הזמן שתפסיק להרשים אותנו בביליוגרפיה שלא קראת ולא הבנת ואין לי כל כוונות להמשיך ולהתווכח אתך.

  14. דניאל :

    אני נורא נדהם לראות כמה עלובי נפש פוקדים את האתר הזה, שבשניה שלא מסכימים עם הדעה המוטעית שלהם, הם קופצים חיש מהר להתקפות אישיות, ול"אין לי כל כוונה להמשיך להתווכח איתך".

    האמירה שלך בדבר "כלכלה מוכוונת יצוא" היא אבסורדית עוד יותר.
    הכלכלה שלנו מוכוונת יבוא, כי יש דברים שאין בכוחנו לייצר כמדינה קטנה חצי מדברית.

    היצוא מוצדק רק אם הוא נותן לנו את היכולת לייבא. אחרת, היה עדיף להשקיע את כוחנו ביצור למטרות צריכה עצמית.
    מי שמתעלם מכך, הוא שמדבר דברי הבל.

  15. ירחמיאל :

    אני עונה בכל זאת לדברי ההבל המטופשים שלך. שום מדינה בעולם אינה משקיעה את כוחה ביצור למטרות צריכה עצמית אלא פועלת על פי עקרונות היתרון היחסי. מבחינה טכנית-מדעית אנו יכולים לייצר בארץ כמעט הכל – כולל מכוניות, מטוסי קרב. זו היתה המדיניות בשנות ה- 50 ה"סוציאליסטיות". זו המדיניות שהרסה כלכלית את ברית המועצות. הגיע הזמן שתפסיק להציף את האתר במידע פסיבדו-מדעי של הדיוט ימיני קיצוני חסר הבנה וערך.

  16. דניאל :

    ובמה שאנחנו לא טובים בלייצר, אנחנו צריכים _______ ?

    בוא נניח שאנחנו קרייזי מאת'ר פאקרס ביצירת מטוסים. הכי טובים בעולם בייצור מטוסים.
    אני מניח שאנחנו לא רוצים לייצר מטוסים סתם אם אין לנו שימוש בהם,
    ואנחנו לא נייצר מטוסים לעולם מתוך טוב הלב שלנו, נכון?
    יש איזה שהיא סיבה מהותית, שבגללה אנחנו נייצר מטוסים, נכון?

  17. לדניאל :

    יש לי רושם שאת גן הילדים עדיין לא סיימת ואין לך מינימום של הבנה בכלכלה או בכל נושא אחר. קרייזי מאת'ר פאקרס זה מספרו של סטנלי פישר, מילטון פרידמן, קיינס או אדם סמית או הרשלה דער אוסטרופולר?

  18. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    עצוב מאד לראות את תרבות הדיון כאן, אחת הבמות המרכזיות של השׂמאל הישׂראלי.

    שׂגיא – קרא את הספר, ותראה על מה הוא מתבסס. יש הסברים נרחבים ומקיפים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.