חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מעונות לעשירים בלבד? המחאה החלה

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חדשות, חינוך ותרבות ב 23.08.09 6:00

במעונות איינשטיין נערכו שיפוצים, ובעקבותיהם האוניברסיטה מבקשת להעלות את שכר הדירה במעונות באופן תלול. בעקבות כך יצאה אגודת הסטודנטים במחאה, והקימה "מעונות" בחדר מנהל האוניברסיטה. נראה שזוהי רק תחילת המחאה. בנושאים פוליטיים לא רואים את אגודת הסטודנטים מפגינה יצירתיות כזאת, או מחאה בכלל

סטודנטים הקימו "חדר מגורים" בבניין הנהלת האונ' במחאה על העלאת שכר הדירה במעונות
שכר הדירה במעונות איינשטיין באונ' תל אביב צפוי לעלות בכ-41%-90%  בעקבות שיפוץ הדירות. אגודת הסטודנטים מתנגדת בתוקף למהלך שירחיק אוכלוסיות מוחלשות מהאפשרות לרכוש השכלה גבוהה.
אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב מחריפה את המחאה על העלאת שכר הדירה במעונות איינשטיין. במסגרת זו, קבוצת סטודנטים הקימה הבוקר "חדר מגורים במעונות" בתוך משרדו של מנכ"ל האוניברסיטה, מרדכי כהן. הסטודנטים הציבו בתוך החדר מיטה ושולחן כתיבה, כיריים חשמליים ומצרכי מזון בסיסיים. המהלך עורר הדים בקרב ההנהלה, ומנכ"ל האוניברסיטה, אף קיים עם הסטודנטים שיחה שנערכה באווירה קשה, בה הבהירו דיירי המעונות למנכ"ל כי במידה ומחירי השכירות במעונות יעלו בצורה כה דרסטית הם יאלצו לנשור מהלימודים.

סטודנטים הקימו "חדר מגורים" בבניין הנהלת האונ' במחאה על העלאת שכר הדירה במעונות

שכר הדירה במעונות איינשטיין באונ' תל אביב צפוי לעלות בכ-41%-90%  בעקבות שיפוץ הדירות. אגודת הסטודנטים מתנגדת בתוקף למהלך שירחיק אוכלוסיות מוחלשות מהאפשרות לרכוש השכלה גבוהה.

מעונות בחדר מנהל האוניברסיטה

קרדיט צלם : נועם פורר

אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב מחריפה את המחאה על העלאת שכר הדירה במעונות איינשטיין. במסגרת זו, קבוצת סטודנטים הקימה הבוקר "חדר מגורים במעונות" בתוך משרדו של מנכ"ל האוניברסיטה, מרדכי כהן. הסטודנטים הציבו בתוך החדר מיטה ושולחן כתיבה, כיריים חשמליים ומצרכי מזון בסיסיים. המהלך עורר הדים בקרב ההנהלה, ומנכ"ל האוניברסיטה, אף קיים עם הסטודנטים שיחה שנערכה באווירה קשה, בה הבהירו דיירי המעונות למנכ"ל כי במידה ומחירי השכירות במעונות יעלו בצורה כה דרסטית הם יאלצו לנשור מהלימודים.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

7 תגובות

  1. קילר :

    בתיכון, למדתי ברמת אביב, אבל גרתי בפרדס חנה.
    הייתי נוסע מדי בוקר במשך 3 שנים כשעה וחצי לכל כיוון.

    מעונות זה נחמד, אבל בטח שלא מוצדק במדינה הקטנה שבה אנחנו חיים.

    טוב עשתה האוניברסיטה ששיפצה את המעונות, והדמגוגיה בדבר ה"עשירים" היא מגוחכת.
    אני מכיר מספיק סטודנטים שמברמנים, ממלצרים, מתכנתים, כותבים לעיתונים, ומצליחים בכסף הזה להשכיר דירה בעיר, גם ללא שום עזרה מההורים.

  2. קילר :

    בצבא, שיררתי גם במרכז בבסיס פתוח. גם בצבא המשכתי לבצע את הנסיעה היומית הזאת.

    מי שההשכלה הגבוהה חשובה לו, ולא יכול להרשות לעצמו את הלוקסוס של לגור 2 מטר מהאוניברסיטה, יסתדר.

    ההשכלה התיכונית הייתה חשובה לי, ויחד איתי הגיעו לבית ספר אנשים מחדרה, קיסריה, נתניה, אריאל, לוד, אפילו אשדוד.
    כולם עשו מאמצים במשך שנים מאמצים גדולים כדי להגיע ללימודים, כי זה היה חשוב להם.

    אבל תכלס, על מי אנחנו עובדים?
    הסטודנטים מהשכבות החלשות בלאו הכי עוד גרים אצל ההורים.
    נשמע כאילו מישהו מנסה לבנות לעצמו עתיד פוליטי על גב המאבק הזה.

  3. קרני :

    קילר, מה שאתה מתאר הוא גם מתיש וקשה מאוד, וגם יקר בפני עצמו לא פחות ממעונות (מחייב אוטו+דלק/מספר אוטובוסים בין עירוניים ועירוניים).

    אלטרנטיבה זו כמובן לא קיימת למי שגר קצת יותר צפונית או דרומית ממך ואין לו אמצעים לכך. אבל כמובן שאת האנשים האלו לא תראה באוניברסיטת ת"א – בגלל זה יש קורלציה כל כך חזקה בישראל בין השכלה למקום מגורים.

    נ.ב. – זה שאנשים צריכים להתנייד כל יום שעות בכבישים, בעיקר מעיד גם על תכנון לקוי. זה גורם לנזק חברתי, כלכלי וסביבתי החמורים בהרבה מסבסוד המעונות.

  4. קילר :

    אין ספק שהוא קשה ומתיש, אבל מי שרוצה להתקדם ולהצליח, משקיע.
    במשך השירות הצבאי היו תקופות שהייתי צריך לנסוע מדי יום מתל אביב לחיפה. ביליתי כמעט 4 שעות ביום בנסיעות, וזה לא שהלכתי הביתה ב5:30.
    אם יכולתי להשקיע כל כך הרבה בשביל אחרים, אני לא יכול להשקיע גם בשביל עצמי?

    מי שגר צפונית מפרדס חנה, כבר נוסע ללמוד בחיפה. מי שגר דרומית לאשדוד, נוסע לבאר שבע.
    ידידה שלי נוסעת מדי יום מגדרה ללמוד בבאר שבע.

    השאלה האמיתית שצריכה להשאל היא, למה אין יותר היצע דיור בתל אביב.
    איך זה יכול להיות ש95% מהבניינים בתל אביב – המטרופוליס הכי גדול שלנו, נמוכים יותר מהבניינים בבת ים, חולון, ראשון לציון, פתח תקווה.

    מעונות זה מושג תלוש באווירה הישראלית.
    הוא מגיע מהוויה האמריקאית, איפה שצעירים חרוצים שמבקשים עתיד טוב יותר, עוזבים את ביתם ועוברים לגור מאות ואלפי קילומטרים מהבית.

  5. קרני :

    לא טענתי שלאנשים עם המון אמביציה, מזל וכישורים אין שום סיכוי, אבל הרבה יותר קשה להם מלאנשים שבאים מרקע סוציו-אקונומי מבוסס יותר ועובדה שמעטים הם אלו שמצליחים לצאת מעיירות הפיתוח והכפרים הערבים. מצב שכזה מוביל בטווח הארוך להרחבה של פערים חברתיים ומקטין מוביליות חברתית. זה כמובן לא טוב לכלכלה (כי אנשים מתקדמים יותר לפי חשבון הבנק של הוריהם ופחות לפי כישוריהם), לחברה (כי פערים חברתיים מובילים לפשיעה ולסגרגציה פוליטית) ובעיקר לא הוגן כלפי מי שכל חטאו היה להיוולד למשפחה הלא נכונה במקום הלא נכון.

    דווקא צפיפות המגורים במרכז ת"א, בה הבניינים נמוכים יחסית, גבוהה פי 2 עד 3 מזו שבערים שציינת (8 עד 12 אלף לקמ"ר מול 3 עד 5 אלף לקמ"ר). צפיפות לא מושפעת רק מגובה, אלא יותר מגודל הדירות הממוצע ובנייה מעורבת שאינה מושתת על רכב פרטי ולכן דורשת פחות שטחים לכבישים ולחנייה. אלו מאפיינים בהם מצטיינת תוכנית גדס של מרכז ת"א, בעוד פרבריה וערי השינה שמסביבה נכשלות בה בגדול. אבל זה כבר דיון נפרד.

  6. קילר :

    אני מרוויח יותר מכל אחד מהחברים שלי שהגיע מ"רקע סוציו אקונומי מבוסס יותר".
    השאלה שצריכה להשאל היא לא איך האנשים האלה יוצאים מעיירות הפיתוח, אלא איך הם הגיעו לשם מלכתחילה.

    המצב היום באוניברסיטאות הוא כזה שגם אם הילדים שלך לא לומדים באוניברסיטה, אתה תממן אותו.
    ילדי העשירים בכל מקרה ילמדו בבתי ספר פרטיים או אוניברסיטאות מחו'ל, אבל המערכת האוניברסיטאית הממשלתית רק מקדמת את החזקים על חשבון החלשים.

    לגבי צפיפות המגורים – זה ברור. העיריה מגבילה את הבניה, והקבלנים מנסים למצוא דרכים לעקוף את זה.
    במקום שאפשר יהיה לבנות עוד קומות לבניין קיים, או להרוס כמה בניינים כדי להקים מגדל, לוקחים בניין ומפצלים בו את הדירות לתתי דירות.
    כולם סובלים מזה.

  7. גורו יאיא :

    "בנושאים פוליטיים לא רואים את אגודת הסטודנטים מפגינה יצירתיות כזאת, או מחאה בכלל"
    מעולם לא הבנתי מדוע דורשים מגופי הסטודנטים להאבק על נושאים חברתיים, אבל לא דורשים, למשל, מההסתדרות להיאבק למען השלום, או מהסתדרות המורים להירתם למאבק נגד ההתנתקות. בר דעת צריך להבין, שאם אגודת הסטודנטים תיאבק על נושאים חוץ סטודנטיאליים, התוצאה תהיה אובדן התמיכה הרחבה בגוף בקרב הסטודנטים, ומזה כולם יצאו מופסדים. יש סטודנטים שהם פעילים פוליטית, אני לא חושב שאגודת הסטודנטים תפקידה לאגדם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.