חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

תקציב 2010-2009: פוסט-מודרניות בכלכלה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 19.08.09 6:02

תמר בן-יוסף כלכלנית, בלוגרית וחברת "עבודה שחורה, מתחקה במאמר זה, שהתפרסם בגליון 41 של כתב העת "חברה",  אחר סדר היום של תקציב 2009-2010. המאמר מתאר כיצד השיח ומבנה התקציב מתרחקים מהצבת יעדים ועמידה בהם, ו"מחפשים" כלכלה שאינה נגועה בשאלות בעלות תוכן פוליטי
מאת: תמר בן-יוסף


שלושה מרכיבי בולטים בדיון התקציב האחרון ובמרבית דיוני התקציב מאז שנות ה-90: האחד, ההתרכזות באישי ויותר מזה באישי-לוחץ, אישי-מיידי; השני, רידוד חילופי הדעות בעזרתה האדיבה של התקשורת; השלישי, מיצוי כל הדיבור על כלכלה בתקציב עצמו.
עצם הפיכת התקציב למוקד הכלכלה כבר מכתיבה את אופי הדיון, שכולו התכתשות על סעיפי הכנסה והוצאה ממשלתית. המחשה טובה לכך הם הסעיפים שעליהם כו-לם דיברו בתקציב 2010-2009 : מהצד האחד: העלאת המע"מ באחוז אחד, ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות, העלאת תקרת דמי הביטוח הלאומי מהכנסה חודשית של 38.5 אלף שקל להכנסה חודשית של 61.5 אלף שקל, וקיצוץ דמי ההבראה במגזר הציבורי. עד כאן, סעיפי ההכנסה וגביית המס מהציבור. מהצד השני: סעיפי ההוצאה, בעיקר הקיצוץ בהוצאות הממשלה לחינוך, בריאות ושירותים אזרחיים אחרים לעומת תגבור סעיף הביטחון.
כל הצעדים שלעיל ראויים לתגובה. ראוי בהחלט לבקר את העלאת המע"מ או את קיצוץ דמי ההבראה. במקומם אפשר להטיל עוד מס על המאיון העליון, ויש מה וממי לקחת. אך איכות חייהם של תושבי המדינה לא תלויה רק במסים או בהוצאות הממשלה לרווחה. היא תלויה במדיניות הממשלה בנושאים כגון שער החליפין, סחר החוץ של המדינה ועידוד המגזר היצרני. יותר מזה, אפשרויות התקציב נגזרות ממדיניות זו, כי היא הקובעת את היקף ואת הרכב התוצר.
גם אם בודקים לרגע את סעיפי ההוצאה, ניתן לצפות למשהו רציני יותר מהעליהום השנתי על תקציב הביטחון. נעזוב לרגע את הטחינה המניפולטיבית הנצחית של שכר משרתי הקבע, ונתייחס להוצאה הביטחונית כמכלול אחד. והשאלה היא מדוע השירות "ביטחון" נופל בחשיבותו מכל שירות ממשלתי אחר? האם בגלל היותו דחוף יותר לפריפריה, מעוטת המצביעים בבחירות, מאשר למרכז הארץ? או בגלל שאיננו שמחים בקיומו ואיננו גאים בו? אבל התעלמות בלתי מנומקת מהאילוץ הביטחוני לטובת צרכים "חברתיים" לא הופכת את המתעלמים ממנו לאנשים טובים יותר. הוא שם, האילוץ הביטחוני, וההוגנות מחייבת לאזן בין צורכי הפריפריה לצורכי מרכז הארץ.

להמשך קריאה…

תמר בן-יוסף היא חברת יסו"ד. מחברת הספר 'ברוכים הבאים לשוק החופשי'.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. דניאל :

    בנק ישראל הדפיס, יש מאין, מעל 100 מיליארד שקל בשנה האחרונה.
    הוא יצר פיחות עצום בשקל, ולמעשה נטל בכוח את כוח הקנייה שלנו, ואת ערך החסכונות שלנו, והעניק אותו במתנה ליצואנים, וללקוחות שלהם.

    השקל, שברור לנו שערכו תלוי אך ורק בגחמותיו של הבנק המרכזי, נכפה עלינו על פי חוק.
    אפילו שאנחנו מבינים שהשקלים שלנו עוברים פיחות מתמיד
    (לפי נתוני הלמ"ס, מאז אוגוסט 2007, השקל שלנו שווה 9% פחות)
    אין לנו ברירה אלא להיות תלויים בו.

    אילו הייתי רוצה להחליף תפוחים מהשדה שלי, בעגבניות מהשדה שלך, הרי שהמדינה, על פי חוק, מכריחה אותנו לעבור דרך השקלים שלה.

    את המיסים הנפלאים שמטיל עלינו המשר הסוציאל דמוקרטי, אנחנו חייבים לשלם בשקלים גם.

    אסור לנו לעבוד תמורת סחורות,
    אסור לנו למכור מוצרים מבלי שננקוב בסכום שקלי,
    חוזה העבודה שלנו מול המעסיק חייב להיות שקלי, וכך גם שכר הדירה שלנו.

    וכל זה – תמורת דף נייר שבנק ישראל מייצר בכמויות חסרות תקדים, והוא גם מאפשר, על פי חוק, לבנקים לייצר(בצורה וירטואלית כמובן. בנקאות הרזרבה החלקית מאפשרת לבנק לייצר כסף וירטואלי, דיגיטלי, כך שהם בעצם מבטיחים לנו כסף שאין להם באמת – וההבטחה הזאת, מגובה על פי חוק על ידי הבנק המרכזי).

    תמר אולי כתבה ספר "ברוכים הבאים לשוק החופשי",
    אבל מעולם לא היינו בשוק חופשי.

    כן, האנשים למעלה יכולים לספר לנו שזה מה שהם נותנים לנו – אבל נסו את התרגיל הבא:

    קנו מודם אינטרנט אלחוטי ב300 שקל, קנו "טלפוני סקייפ" ב800 שקל ליחידה, ותתחילו להציע לאנשים בבניין שלכם שיחות טלפון בחינם, תמורת זה שהם יזמינו אתכם לארוחה פעם בשבוע.
    מספיק 21 אנשים בבניין כדי שתזכו ל3 ארוחות ביום.

    עכשיו תתקשרו למשרד התקשורת לספר שאתם מציעים שירות טלפוניה בבניין שלכם,
    ותתקשרו למס הכנסה לספר על הסידור גם.

    "השוק החופשי" לא כל כך אוהבת יוזמות פרטיות, שלא עוברות דרך המונופולים הממשלתיים.

  2. בלי עבר, בלי עתיד – פוסט-מודרניות בכלכלה « עידן השוק החופשי :

    […] קודמות של המאמר פורסמו בכתב העת חברה, באתר עבודה שחורה, ובאתר נ.ר.ג […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.