מנוי ב RSS
גדעון סער, חינוך זה מורים ולא "ראשי המשק"
רביב נאוה, בלוגר וחבר "עבודה שחורה" במאמר סרקסטי על "אנשי משק" ושאר חשובי עולם העסקים הבאים להסביר לשר החינוך גדעון סער, איך צריכה להיות מערכת החינוך
את מי לא הזמינו לכנס "העיר" לחינוך?
מאת: רביב נאוֶה
ב-26 באוגוסט יארח מדיטק חולון בפעם הרביעית את כנס "העיר" לחינוך. מדובר, כנראה, בכנס חשוב. הוא יזכה לסיקור טלוויזיוני בערוץ 2 ושר החינוך יחתום אותו בנאום על מצב החינוך.
"תשכחו מכל מה שחשבתם שידעתם עד היום על חינוך" מבקשת מודעת ההזמנה לכנס. אם לשפוט ע"פ תכנית הכנס, המארגנים שלו כבר שכחו. רשימת המשתתפים בכנס כוללת פוליטיקאים, מנכ"לים, אנשי עסקים והי-טק, יועצי תדמית ושגרירי מדינות זרות – ואפילו לא איש חינוך אחד.
רשימת נותני החסות והמשתתפים בכנס הזה לא מותירה הרבה ספק באשר למסר שעומד לעלות ממנו – ל"בכירי המשק" מהמגזר הפרטי יש חזון למערכת החינוך והם לא צריכים מורים, פרופסורים וארגוני מורים שיסתובבו להם בין הרגלים. אותה יהירות אופיינית כל-כך למנהלים עסקיים "מעודכנים" באה לידי ביטוי גם כאן – אתם, המגזר הציבורי, מיושנים ולא מבינים כלום. בואו ונראה לכם, בפרזנטציה של רבע שעה, איך צריך לעבוד.
בטוח שלעולם העסקי יש הרבה מה לתרום למערכת החינוך. לגיטימי גם לקיים כנס שיעמיד את הפרטת מערכת החינוך במרכז האג'נדה שלו (למרות שהיה הוגן יותר לציין את זה באופן מפורש). אבל האם באמת חושבים המארגנים שעדיף לעשות זאת תוך אי-שיתוף המורים בדיון? האם בלהיטותם להשכיח "כל מה שחשבתם שידעתם על חינוך" הם שכחו את דו"ח דברת, שלמרות שחלק מהצעותיו היו בהחלט טובות, הוא נכשל בגלל התעקשותו שלא לערב את המורים (וארגוניהם) בקבלת ההחלטות? בצוות המשימה של דברת עוד היו מספר מורים לשעבר ואנשי אקדמיה מתחום החינוך. בכנס "העיר" אין אפילו את זה. העיקר לא לקלקל את "זווית הראיה של בכירי המשק, הכלכלה והטכנולוגיה".
הנה סקירה מהירה על סדר היום של הכנס:
תפתח אותו יו"ר האופוזיציה ציפי לבני – חסידת הפרטות ידועה ומי שישבה בעשור האחרון בכל הממשלות שהביאו את החינוך למצבו הנוכחי.
לאחר מכן המשתתפים מוזמנים ל"שיעור במנהל עסקים" שבו המנכ"לים הבכירים במשק "מציעים להיכנס לכיתה עם תכנית עסקית וכלים ניהוליים". הם מעולם לא נכנסו לכיתה, כמובן, עם כלים ניהוליים או בלעדיהם – אבל תכנית עסקית וכלים ניהוליים הרי אמורים לעבוד בכל מקום. המשתתפים במושב הזה הם אנשים רציניים ללא ספק: מנכ"ל בזק, מנכ"ל מייקרוסופט, מנכ"ל אל-על וגם מנכ"ל סלקום – החברה שהייתה אחראית לפרויקט החינוכי להפליא – "מגודלים".
בהמשך יזכו באי הכנס לשמוע הרצאות קצרות (10-20 דקות כל-אחת, אנחנו אנשי עסקים, לא באנו לברבר) מפי מנכ"ל רשת (סליחה, קבוצת) "עמל", מנכ"ל משרד פרסום שילמד איך ממתגים מורה (נושא שבמערכת עוסקים בו כבר זמן רב, אבל אנחנו הרי שכחנו כל מה שחשבנו שידענו וגו') ואנשי טכנולוגיה – אחד מהם, תחת הכותרת "שטרודל זה לא עוגה", יראה לכם "איך אתם נראים ביו טיוב ומה כותבים עליכם ברשתות החברתיות" (או במילים אחרות – שמישהו ילמד כבר את המורים הסתומים האלה מה זה פייסבוק).
לאחר שנגמור ללמוד מהבכירים המקומיים, יגיע הזמן ללמוד מהעולם הגדול – שגרירים ממדינות שהשיגו ציונים טובים במבחן פיז"ה וגם סאיב עריקאת, יסבירו לנו איך עושים זאת נכון. השיא של הכנס יגיע כמובן בסופו: שר החינוך ישא את נאום "State of the Education". ווי אר ביזנסמן, יו סי? אנחנו וונט טו מייק אמריקה פה.
לאחר יום שלם שהמסר העיקרי שלו הוא שלא צריך לספור את המורים, נותר רק לראות האם בנאום שישא (בעברית, יש לקוות) גדעון סער הוא יחזור על דבריו מתחילת כהונתו על הצורך לשפר את מערכת החינוך תוך דיאלוג ושיתוף פעולה עם עובדי ההוראה ועל הצורך בשיקום מעמד המורה. אני בספק אם כנסים כאלו הם הדרך הנכונה לעשות את זה.
נערך על ידי לקסיתגיות: גדעון-סער, דוח-דברת, ועדת-דברת, מגזר-ציבורי, מערכת החינוך, משרד-החינוך, ערוץ-2
קישור קבוע
14 תגובות
Email This Post
17 באוגוסט, 2009 בשעה 6:39
לרביב,
אמנם הכנס מאורגן על ידי גורם פרטי, אבל גם כך לא יעלה על הדעת שלא יוזמנו אליו אנשי חינוך.
האם היה עולה על דעתו של מישהו לערוך כנס לקידום מערכת המשפט בארץ ללא נציגים שהם עו"ד ושופטים?
בוודאי שלא, אבל הוראה לא נחשבת פרופסיה וזו הבעיה.
הדיעה הרווחת היא – כל אחד יכול להיות מורה, זו הגישה המובאת גם בתוכנית החדשה של משרד החינוך – הבאת מתנדבים מתחומים שונים להיות מורים בתחילת שנת הלימודים. (ראה מכתבי לשר החינוך בנושא)
שמעתי על כך לראשונה מפי שי פירון , מ'הכל חינוך', עמותה אשר חושבת שכל אחד יכול, כל אחד מבין בחינוך, כולל תעשיינים…ואתמול התפרסם כי .."הסלבס באים ללמד אתכם"..תוכנית ביוזמתו של שר החינוך
כל עוד שר החינוך מקבל את הגישה הזו, כפי שמבוטאת בצורה חריפה בכנס , לא יקודם נושא מעמד המורה.
אגב, גם אני הופתעתי מאוד לראות את נושא ההרצאה של השר באנגלית.
17 באוגוסט, 2009 בשעה 8:47
איך גדעון סער הולך לכנס שציפי לבני נואמת בו את נאום הפתיחה והוא את דברי הסיכום ?
והאם קמו מתחרים ללאוטמן&שי פירון ?
17 באוגוסט, 2009 בשעה 9:48
כאשר חובבניות באה על חשבון עם בוגר זה באיזשהו מקום נסבל, אולם כאשר היא באה על חשבון ילדים ונוער זה בלתי נסבל.
אנחנו עם חובבני על כל רבדינו, וכן, גם בחינוך. גדעון סער לא יביא שינוי מהותי, הדברים ישארו כמו שהם ואולי אף יותר גרוע…
עצוב מאד
17 באוגוסט, 2009 בשעה 11:06
האמנם כצעקתה?
אם כצעקתה, אזי הדברים המובאים לעיל מדאיגים. אם הם מייצגים את ה"גישה החדשה" של שר החינוך החדש לנושא החינוך במדינת ישראל, אנחנו באמת בצרות.
אם כצעקתה, ואני מזמין את השר, מנכלו או דוברו להזים את הדברים, אזי בדרך בין הבחירות למשרד החינוך, איבד השר את המצפן החיוני לו כשר חינוך.
אם כצעקתה, עומד שר החינוך החדש לחזור על המחדלים החמורים של לימור ליבנת, שרת החינוך הקודמת ממפלגתו. קשה להשתחרר מהרושם שאי-שם בדרך למשרד, נדבק השר החדש בקדחת הישנה של הרפורמה שאינה מוליכה לשום מקום. היא אינה מוליכה משום שעוצבה ללא המורים ובניגוד לדעתם המקצועית – לא יתכן ולא סביר!
אם כצעקתה, אני מצפה מהמורים, ולא מהסוציאל דמוקרטים, לקום ולהרים קול מחאה, ולהערך למאבק בטרם יפריטו אותם לדעת. שהרי ברור שתפקיד ההפרטה אינו להעלות את רמת החינוך של כלל האוכלוסיה, אלא לנטרל את כוחם של ההסתדרות ושל אירגוני המורים. שאיפה ממשלתית ו"עיסקית" זו מובנת לאור העובדה שאירגוני המורים עוסקים בדור האחרון אך ורק בשאלות פרופסיונאליות, כשהבעיה האמיתית והרצינית ביותר היא טיב ותוכן חינוך הנוער.
תוצאת לוואי של הפרטת החינוך תהיה יצירת איים של חינוך אליטסטי לעשירים ולידו חינוך ירוד "להמונים", כפי שקרה לרפואה הישראלית לאחר "חוק בריאות ממלכתית".
וחמור מכל: חינוך הוא כיום תהליך האינטגרציה החברתית-תרבותית-לאומית היחיד כמעט הקיים בחברה המפוצלת שלנו, העומד לרשותה על מנת להתוות דרכים חברתיות חדשות, איכותיות ועדכניות בעולם תזזיתי – כמעט דבר והיפוכו; בלעדיו תואץ הדיסאינטגרציה החברתית בצורה חמורה שתסכן את קיום הריקמה החברתית של ישראל כבר בעוד דור אחד ואולי פחות מכך.
קל להבין מדוע ממשלה חסרת אחריות מתעלמת משיקולים אלה, שהרי טווח הקיום שלה, במקרה הטוב, הוא ארבע שנים ובטווח זה היא צריכה לעשות משהו אבל לא בהכרח את הדבר הנכון ביותר, שאת תוצאותיו נראה רק בדורות הבאים. אי אפשר להבין מדוע המורים כאנשי מקצוע וכאזרחים מתעלמים מהמשמעויות והסיכונים המשתקפים מהמגמה העדכנית של גישת השר החדש, אם אכן כצעקתה. כשנתעורר (כולנו) – עלול להיות כבר מאוחר מדי…
17 באוגוסט, 2009 בשעה 15:37
אם למורים ושאר אנשים שלא מבינים בכלכלה,מיסוי,יחסים בינ"ל וכו' יש זכות (ואף חובה!) להביע את דעתם בנושאים אלו,למה הלעג על אנשים שהוכיחו את עצמם בתחומים אחרים שמחליטים להביע את דעתם בנושאי חינוך?
17 באוגוסט, 2009 בשעה 16:07
תגידו,
זה השבוע של הגשש החיוור באתר?
אם לא, כדאי לחשוב על זה. לפעמים הכלי הטוב ביותר למאבק הוא הומור.
ויש אפילו די זמן כדי להפעיל את הכלי הזה, עד לכנס.
בתור התחלה, צריך להשיג אימיילים אישיים של הפיגורות הנזכרות, ועוד יותר טלפונים שלהם.
מי שמרגיש שמוכן לעזור בכך, בבקשה.
17 באוגוסט, 2009 בשעה 17:11
ליונתן,
אחזור על מה שכבר כתבתי למעלה – האם היה עולה בדעתך שיערך כנס בנושא שיפור מערכת המשפט בארץ מבלי שישתתפו בו עורכי דין ושופטים?!
תאר לעצמך מצב כזה שבו היו מוזמנים לכנס כזה בנושא מערכת המשפט – מורים, תעשיינים, אנשי הייטק אבל אף אחד מהאנשים הרלוונטיים באמת.
17 באוגוסט, 2009 בשעה 17:13
כפי שחזרתי והדגשתי בפוסט, אף אחד לא חולק על זכותם של האנשים הנ"ל להביע את דעתם ולהיות מעורבים בנושאי חינוך (וכל מי שמכיר את השדה יודע שחברות פרטיות מעורבות בעשייה החינוכית מדי יום, וטוב שכך). הטענה היא נגד הזלזול שבא לידי ביטוי בהדרה מוחלטת של המורים מהדיון. הרי אם היו עורכים כנס דומה בנושא משפט, רפואה או נגרות, היינו מצפים למצוא שם, לצד אנשי העסקים המכובדים, גם אנשי-מקצוע מהתחום.
17 באוגוסט, 2009 בשעה 17:21
העברתי קישורית של דף זה לבלוגו של השר.
אולי יתפנה לעיין בו?
ג'
17 באוגוסט, 2009 בשעה 17:22
ב-B.B.C. PRIME חוזרים בימים אלה ומקרינים את הסדרה "דרך ווטרלו" מומלץ להתביית, לא להחמיץ פרק ובעיקר לא את הפרק האחרון.
בכנס האמור היה צריך להקרין את הסדרה הזאת.
17 באוגוסט, 2009 בשעה 17:44
אין לי מושג מי אתם,
אבל סחתיין עליכם…
רביב
17 באוגוסט, 2009 בשעה 21:12
שושי,לא רואה בזה בעיה,לפעמים טוב למצוא זווית ראיה חדשה של אנשים מחוץ למערכת שלא שבויים בקונספציות המקובלות.
18 באוגוסט, 2009 בשעה 0:52
זאת בושה שאנחנו לא מפרגנים לאנשים האלו.
אתר עבודה שחורה הוא בדרך כלל מופת לסוציאליזם ואחוות האדם.
איך אתם ממשיכים להכות באנשי העסקים הפגועים והמסכנים האלו?
האם אינכם רואים כיצד עורקיהם מדממים? (גם ירוק זה דם בגלקסיות מסויומות).
טוב נעשה אם נעזור למליה העיסקי שעדיין לא הבין את גודל כשלונו (חלקם עדיין לא הצליחו להתיק את מבטם מגלגל הרולטה באחד העם – סיטי) להתאושש.
עלינו כקבוצה הומנית להושיט להם יד גם אם נשלם על כך במחיר ירידה נוספת באיכות החינוך הישראלי.
18 באוגוסט, 2009 בשעה 11:17
יונתן ,
זה מצויין להציג נקודת מבט שונה, אבל צריך גם לאזן.
דברים שרואים מכאן לא רואים משם ולהיפך.