הפרטת קרקעות – סעיפים קטנים, עוולות גדולות

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 2.08.09 6:06

מפעם לפעם עולה השאלה מה, בעצם, רע כל כך בהפרטת הקרקעות? הפעם בחרנו לפרסם טור דעה הבוחן את החוק לעומק. 'עין בוחקת' בוחנת את הסעיפים הקטנים של הצעת החוק, ומצביעה על הרעות הגדולות העלולות לעלות מהם.

מתוך חוק ההסדרים, "רפורמות מבניות לשנים 2009-2010 –חינוך, השכלה גבוהה ושירותי דת".
סעיף ראשון – "הרחבת אפשרויות בחירה. מחליטים: לפעול להגברת התחרות בין בתי-הספר…"
מתוך הצעת חוק מנהל מקרקעי ישראל התשס"ט-2009 :
"מטרות רשות מקרקעי ישראל סעיף 2: רשות מקרקעי ישראל תפעל לקידום התחרות בשוק המקרקעין … " .
הדוגמאות האלה ועוד רבות מלמדות על הנטייה הכפייתית של נתניהו להפוך הכול לסחורה, כולל משאבים שאינם מתאימים לתחרות בשוק החופשי. רק לאחרונה למדנו שהשוק החופשי אינו חסין מכשלים. אדרבא, כיוון שידו של השוק נעלמה היא, מוסווים הכשלים עד שפורץ משבר.
אם בשוק סחורות רגיל כך, קל וחומר במשאב הקרקע, שהוא סופי ולא ניתן לייצור לפי תנאי הביקוש.
ההיסטוריה עשירה ב"פתרונות יצירתיים" להתמודדות עם בעיית החסר בקרקע.
מלחמות וכיבושים; הפקעות מטעם הממלכה לטובת מקורבים (" הרצחת וגם ירשת", סיפור נבות היזרעאלי); חיסולי יורשים מתחרים; מסירת אדמה כנגד חוב והפיכת הבעלים לאריס על אדמתו; ועוד.
על רקע זה בולטים חוקי התורה: חוק עבד עברי, שנת שמיטה, וחוק היובל ("והארץ לא תימכר לצמיתות"). העיקרון המארגן של חוקים אלה - אדם ואדמה אינם מטבע עובר לסוחר ואינם כלי לצבירת עושר, לא לפרט ולא למלך. אין ראיות שחוקים אלה אמנם קוימו כלשונם. אבל הם שרטטו קווי מתאר שיש לשאוף לפעול ברוחם, לכשיתאפשר.
גם בעידן המודרני–טכנולוגי ובדמוקרטיות מתוקנות, ניהול משאב הקרקע הוא מסובך ולעיתים קרובות יוצר ניגודי אינטרסים, שחיתויות, עוולות ומשברים. (מה רצו בסה"כ בארה"ב? לאפשר ליותר אנשים להיות בעלים פרטיים על ביתם…..).
ישראל המודרנית בחרה לממש באמצעות משטר חכירה את העיקרון שנקבע בתורה. כמובן שאין שיטה מושלמת, אבל משטר החכירה בישראל מספק פתרונות שספק רב אם השוק יכול להציע, במיוחד במדינה קטנה כישראל על שלל בעיותיה (בין השאר ממתן משטר החכירה, במידה זו או אחרת, את עוולות הפקעת אדמות הערבים).
מובן מאליו – פקידים שסרחו צריכים ללכת. תיקונים מנהליים הם ממילא צורך שוטף של כל מערכת בירוקראטית, אבל אסור שישמשו טרמפ לבעלי אינטרסים זרים. בוודאי שאין מקום לערבב תיקונים מנהליים עם הדחף הבלתי נשלט של ביבי להתחשבנות עם מפא"י, עד כדי נכונות לפרק כל מה שנבנה כאן, וזאת על חשבון הנכדים, הן של המפא"יניקים והן של יוצאי המעברות.
האם הרפורמה המוצעת תפתור לפחות את בעיית הניהול הכושל?
1. מועצת הרשות – עשרה פקידים קטנים?
על- פי חוק ממ"י 1960 מועצת המנהל תמנה לא פחות מ-18 חברים.
מחצית מהם מטעם הממשלה ומחציתם יהיו מטעם קק"ל ועל-פי הצעתה.
לפחות חצי מהחברים מטעם הממשלה יהיו עובדי מדינה ויתרם יהיו אנשי אקדמיה ונציגי ציבור.
על-פי חוק הריפורמה במנהל (המוצע) – תמנה מועצת הרשות 14 חברים בלבד. (סעיף 6)
נגרעו – אנשי אקדמיה ונציגי ציבור. במקומם יבוא משקיף מטעם הארגונים הסביבתיים.
שישה נציגי קק"ל, ימונו הפעם ע"י הממשלה. אבל! – "על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להורות, בצו, על הפחתת נציגי קק"ל במועצה ל- 2 ". ירדו – ארבעה נציגי קק"ל קבועים, שהופכים לחברי מועצה על תנאי, והמבין יבין, נשארו עשרה.
הממשלה תמנה 7 נציגים מטעמה שיהיו נציגי המשרדים – רק אחד מהם מוגדר על פי תפקידו: סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. כל השאר הם נציגי השרים מקרב עובדי משרדם. אין מניעה שנציגים אלה יהיו עובדים במשרות אמון, כאלה שבאים והולכים עם השר.
המשרדים האמורים: ראש הממשלה, חקלאות, משפטים, פנים, הגנת הסביבה (נחמה קטנה) ו… נציג השר מקרב עובדי משרדו.
יו"ר המועצה הוא "השר". במקרה של הצבעה שקולה יהיה לו הקול המכריע.
מנהל הרשות ימונה ללא מכרז ויהיה כפוף לשר ובעל סמכויות של שר ושל נציב שירות המדינה. כשם שימונה ללא מכרז כך ניתן יהיה לסלקו ללא הגנה. גם במצבי מחלוקת עם השר הממונה על שאלות מקצועיות ואתיות, לא ישתלם למנהל לחלוק על דעת "השר".
"השר" ייקבע בהסכם קואליציוני ובקדנציה הנוכחית "השר" הוא איש ש"ס, אריאל אטיאס. עליו יש להוסיף נציג ממשרדו ונציג ממשרד הפנים וכבר יש במועצה 3 אנשי ש"ס מתוך עשרה. מנסיון השנים האחרונות, סבירות גבוהה שמצב זה יהפוך לקבע.
מאז 1996, היו לנו שש ממשלות – שנתיים וחצי לממשלה, ועוד היד נתונה.
מכאן שלא רק המדיניות יכולה להתחלף כמו שבשבת (כשש"ס היא הנתון הקבוע), גם חברי המועצה המצומצמת יעלו וירדו, וחוזר חלילה.
סה"כ – המועצה תהיה: קטנה יותר, מקצועית פחות, יציבה פחות, ובעיקר פוליטית יותר.
כיצד תאזן מועצה כזו בין תפקידה להגביר התחרותיות לבין אחריותה לנהל את הקרקע לטובת כל הציבור?
2. לא להידחף בתור.
עם קבלת החוק, חס ושלום, אין צורך לקחת יום חופש ולתפוס מקום בתור במשרדי הרשות. ראו איזה שירות הולך להיות פה – הרשות תפנה אל החוכרים ותבשר להם על הקניית הבעלות ותנאיה." הרשות תשלח הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס ללא תמורה " וגו' (סעיף 9).
מתי? איפה? כמה? מי ראשון ומי אחרון? מי בפנים ומי בחוץ? עניינים אלה נתונים להחלטות המועצה שתקום בהתאם למדיניות הממשלה, כל ממשלה – והמדיניות שלה.
3. דונם ועוד דונם ועוד עז – חידת חמיצר.
כדי למנוע ריכוזיות : "השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור וועדת הכלכלה יקבע הוראות המגבילות הקצאת מקרקעין, אם כתוצאה ממנה יחזיק אדם במקרקעין המיועדים לדיור או לתעסוקה*, לרבות באזורים מסוימים, בשיעור העולה על שיעור שקבע, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים בהם יחויב אדם להעביר את זכויותיו במקרקעין שהוקצו, אם שיעור החזקותיו במקרקעין עלה על שיעור שקבע." (סעיף 2 ). אתה הבנת את זה חמיצר? כבר היום, עוד לפני שהרפורמה יצאה לדרך, מחזיקים חוכרים בשטחים שהיקפם עולה על המקסימום שקובע החוק החדש. האם יצטרכו ל"החזיר" את ההפרש? לאו דווקא. חוכרים אלה יוכלו להפוך לבעלים לכל דבר, ובלבד שהמועצה והשר מש"ס העומד בראשה יחליטו כך,
סעיף 10 4 כא : "לא תקנה הרשות בעלות בנכס מקרקעין ששטחו עולה על 16 דונם – אלא אם כן החליטה המועצה שקיימות נסיבות שבשלהן ניתן להקנות בעלות כאמור."
כמו כן לא ברור מיהו ה"אדם" שמחזיק במקרקעין – שמעון, אחיו וגיסו, יוכלו לרכוש ביחד בעלות על שטח העולה על המקסימום המומלץ? ומה עם תאגידים? האם המכירה היא רק לאזרחים פרטיים?
4.. הדובדבן שעל קרן הצבי, אסור לפספס.

"מוקמת בזה קרן לשמירה על שטחים פתוחים במסגרת הרשות".מה פירוש קרן? למה לא גוף, אגף, יחידה וכד'? הנה התשובה: " כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1%, בכל שנה, מכלל הכנסות הרשות באותה שנה, וכן (כן?) מתרומות וממקורות אחרים". (סעיף 7).
מי יתרום ולמה? בסעיף הזה חבויות מטרות שעליהן יש לכתוב בנפרד. אבל אי אפשר שלא להתרשם מההפרטה שנכנסת לה כאן בצניעות ומחזירה אותנו אל ההתחלה – הכל מסחרה. גוף שממומן מתרומות לא ישמור על השטחים הפתוחים מפני כרישי הנדל"ן. אם יתקבל החוק, אלה יתחילו ללחוץ למען הפשרת עוד ועוד קרקעות. במושגי תחרות הנימוק יהיה – הקטנת לחצי ביקוש. במונחים ציבוריים – כמובן – לטובת הצמיחה, הוזלת מחירים ולמען עתיד ילדי ישראל. לקרן הזו ראוי לקרוא קרן הקג"ב – קרקע גאולה בהפוכה.
לסיכום,
עוד לפני שיצאה הרפורמה לדרך, כבר נפתחת הדלת לעיוותים, ניגודי עניינים ושחיתות.
הניסיונות להחזיר כאילו את החכירה וגם כאילו להמשיך בלעדיה, בניסוחים מפולפלים מבית מדרשו של השר נאמן, הם רק דוגמה אחת לעקלקלות ולקלקולים שעוד יבואו.
________________
* תעסוקה – לא כולל חקלאות.

נערך על ידי נדב פרץ
תגיות: ביבי-נתניהו, בנימין-נתניהו, הפרטה, הפרטת הקרקעות, חקיקה, מנהל-מקרקעי-ישראל, שחיתות

• הפרטת קרקעות – שורת מקהלת הרווח
• עמיר פרץ: הפרטת קרקעות – נישול הציבור מנכסיו
• הפרטת המשטרה תביא להשחתת המשטרה
• גלעד ארדן: הפרטת קרקעות – פעלתי לשימור האינטרס הסביבתי
• הפרטת קרקעות – הפסדנו בקרב אבל לא במלחמה
• הפרטת קרקעות – בסיעת העבודה אין רוב להפרטה
• ממשלת בנימין נתניהו – התנהלות כושלת
• הפרטת קרקעות: קרקסו אותנו בוועדה – הסיפור ‏(כמעט)‏ נגמר
• הפרטת קרקעות: עופר עיני ובנימין נתניהו משתפים פעולה
• חידת הפרטת הקרקעות

קישור קבוע 8 תגובות  Email This Post

8 תגובות

1. עין בוכיה על הרס הציונות :
   2 באוגוסט, 2009 בשעה 14:15

   כדי לשמור על השטחים הפתוחים תוקם קרן שתממומן בין השאר מתרומות. קראתם (סעיף 4 – הדובדבן….)? תרומות. המשתמע מכך הוא שאין כוונה רצינית לשמור על השטחים הפתוחים. השמירה עליהם צריכה להיות פרורגטיבה ממשלתית עם מימוןמתקציב המדינה ולא מקרנות ותרומות.

2. עין בוכה וצוחקת על העבודה בעיניים :
   2 באוגוסט, 2009 בשעה 14:24

   איך מתיישבת מטרה מספר 1 עם המטרה להגברת התחרות?
   מטרה מס' 1 מתוך החוק: "ניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה להשארת עתודות קרקע לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד" – אוי, איזה יופי. ברמה ההצהרתית כמעט אין מי שיסרב לחתום.
   אבל איך מתיישבות מטרות מופלאות אלה עם פעולה למען ק י ד ו ם ה ת ח ר ו ת י ו ת בשוק המקרקעין הקשיח? האם ידו הנעלמה של השוק מתעניינת בטובת כלל הציבור ועתידו? האם אוחזת היד הנעלמה בפטנט סודי חדש להגדלת עתודות הקרקע בהתאם לכללים של היצע וביקוש? האם לא תדרוש היד הנעלמה הרחבה מעבר ל"רק 4% " כדי "לשחרר לחצי ביקוש"?

3. דליה :
   2 באוגוסט, 2009 בשעה 14:26

   בקרקעות כמו גם בחינוך המטרה המוצהרת היא הגברת התחרות. נתניהו ממשיך בניסיון לממש את ערכיו הניאוליברליים בניגוד לרצון הציבור המעוניין שהחינוך והקרקעות לא יהיו מוצר כלכלי העובר לכל המרבה במחיר.

4. עבודה בעיניים :
   2 באוגוסט, 2009 בשעה 20:31

   1. שמחון מנסה לשכנע אותנו, שהחכירה היא בלוף אחד גדול, ולכן הגיע הזמן לריפורמה המוצעת.
   2. אבישי ברוורמן מצד שני, כבר תופר עם יעקב נאמן, איזה נוסחת בלוף חדשה -"בעלות ל-49 שנה" .
   3. ומרוב דיבורים כלליים ומעורפלים, מי כלל קורא את החוק עצמו?
   כאן קיבלנו רק ארבע דוגמאות, שמוצגות בניסוח טלגראפי.

5. קרן הקג"ב :
   2 באוגוסט, 2009 בשעה 22:08

   סיפור הקרן באמת לא מובן.
   הרי תקצוב הקרן נגוע בניגוד אינטרסים מובהק.
   מסתבר שכללי התחרות לא חלים על שמירת שטחים פתוחים.

6. עמית מאוטנר :
   2 באוגוסט, 2009 בשעה 23:52

   שיר לביבי:

   *

   אִם לֹא יִתְּנוּ שָׂדוֹת יְבוּל בְּרָכָה.
   אִם לֹא יִתְּנוּ הַנְּהָרוֹת מֵי עֵדֶן.

   אִם לֹא תִּתֵּנָּה בְּאֵרוֹת זָהָב שָׁחֹר.

   אִם לֹא יִתְּנוּ מִכְרוֹת אֶת הַפֶּחָם.

   אִם לֹא יִתְּנוּ הַמֶּרְחָבִים
   אֶת הַשִּׁיטוּט.

   אִם לֹא יִתֵּן מָקוֹם אֶחָד
   תְּחוּשָׁה שֶׁל בַּיִת.

   אִם לֹא יִתְּנוּ שְׁבִילִים
   אֶת הַחִפּוּשׂ.

   אִם לֹא תִּתֵּן חֶלְקָה קְטַנָּה
   מְנוּחָה אַחֲרוֹנָה.

   אִם רַק אָדוֹן אֶחָד
   יַכְרִית אֶת זְכוּת הָאֲדָמָה.

7. לסוציאל-דמוקרטים בינינו :
   3 באוגוסט, 2009 בשעה 7:58

   אולי אלה השעות האחרונות למאבק ובכ"ז – קרן הקג"ב (הנוסח המלא מתוך החוק יובא מיד להלן) היא הזדמנות שלנו – ל א ל ש ת ו ק.
   הצעה:
   1. לשלוח את הנוסח המלא בפאקס לחברי: העבודה, הבית היהודי.
   2. אח"כ להרים להם טלפונים ולבקש הסבר, בשיחה ישירה או בהשארת הודעה.
   3.באימייל רק תזכורת (הם מקבלים ים אימיילים והעוזרים מסננים).

   הנוסח המלא:
   קרן לשמירה על שטחים פתוחים.

   א.מוקמת בזה קרן לשמירה על שטחים פתוחים במסגרת הרשות (בחוק הזה – הקרן).

   ב. מטרות הקרן הן סיוע ב מ י מו ן השמירה הפיתוח הסביתי והטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים, לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל, פארקים ואתרי נופש ופנאי, וכן סיוע ל ג ו ר מ י ם הפועלים להגשמת מטרות הקרן.

   ג. הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם ל ת כ נ י ת רב-שנתית שת א ש ר ה מ מ ש ל ה.

   ד. כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1% בכל שנה, מכלל הכנסות הרשות באותה שנה, וכן מ ת ר ו מ ו ת וממקורות אחרים; הכספים ייועדו למטרות הקרן בלבד, והשימוש בהם יעשה לפי ה ו ר א ו ת ה ש ר ב ה ס כ מ ת ש ר ה א ו צ ר.

   ה. השר, בהסכמת שר האוצר והשר להגנת הסביבה, יקבע את ס ד ר י פ ע ו ל ת ה ק ר ן ו ת פ ק י ד י ה.

   ו. השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, ב ס ו ף כל שנת תקציב, ע ל פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה" סוף ציטוט.

   הערות:
   זהו מקרה מובהק של ניגוד אינטרסים. רק לאחרונה התנהל באתר דיון רציני על קרנות ותרומות. זו ההזדמנות שלנו לתרגל אותו על חם.

   הלחץ המתמיד על השטחים הפתוחים פועל באופן אינטנסיבי מכל הכיוונים וקצר המצע מלסייע. המאבק הוא תמיד בחסר.
   לפנינו דוגמה צינית, שבאה אולי לפצל כוחות במאבק. מי יודע.

8. עין בוחקת. :
   6 באוגוסט, 2009 בשעה 22:56

   הפוסט הזה נשלח ערב הצבעה למספר חברי כנסת.
   להלן תגובת משה שטרן, יועץ ליושב ראש הכנסת:

   שלום רב,
   תודה על פנייתך.
   רפורמת הקרקעות, שהיא כידוע יוזמה ממשלתית, אכן שנויה במחלוקת ואושרה השבוע אחרי ויכוח ציבורי סוער, שודאי לא תם.
   מטרותיה המוצהרות ראויות וחשובות, ויש לקוות כי בדרך לא יירמסו אינטרסים חיוניים.
   מותר להניח, כי המחאה המקיפה עשתה את שלה בקרב מי שעתיד ליישם את הרפורמה, וכי ההערות נלקחו בחשבון.