חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

משוררים נגד גירוש ילדי מהגרי עבודה ופליטים

נושאים דעות ב 29.07.09 23:40

הקרן החדשה לישראל מארגנת במסגרת גרילה תרבות אירוע שישי בהשתתפות משוררים נגד גירוש ילדי פליטים ומהגרי עבודה מהארץ

שירת בנות הפליטות

יום רביעי ה-5 באוגוסט בשעה 17:00 – שירת בנות ובני הפליטות, הפליטים ומהגרי/ות העבודה. אירוע שישי של גרילה תרבות. ניפגש מול מתקן של משטרת ההגירה (רחוב צורף 5, חולון ) – למפה.  למי שרוצה ניפגש בשעה 16:00 בכרמלית וניקח אוטובוס מס' 3 לאיזור התעשיה בחולון ונרד ברחוב המלאכה ומשם נצעד למתקן הכליאה.

בימים הקרובים תפתח יחידת עו"ז (יחידת "עובדים זרים") (חסרת עוז וחזון) של משרד הפנים במבצע גירוש המוני מהארץ של משפחות וילדים של מהגרי עבודה. אנו משוררות, משוררים, יוצרות ויוצרים החלטנו להשמיע את קולנו כנגד האימה,הסיוט, הפחד מדיניות השינאה.

גם ילדי הפליטים נרדפים על ידי משטרת ההגירה, נעצרים ונכלאים יחד עם משפחותיהם. הם נעקרים מאזור המרכז (נוהל חדרה-גדרה), ונשלחים למקומות בהם אינם יכולים לקבל טיפול רפואי מינימלי או צרכי קיום בסיסיים. מעצרים המוניים נערכים ברחובות תל אביב וערים אחרות מאז 1 ביולי. ציד האדם הזה עומד לעלות מדרגה ב-1 באוגוסט ולהפוך לרדיפה חסרת תקדים של משפחות וילדים. הזכרון ההיסטורי של גירוש יהודים מאירופה, גירוש ערבים, גירוש מהגרים מאירופה (חזרה לאפריקה), חוזר גם לכאן. ושוב ישראל לא מוכנה לחשוב על עתידה במזרח התיכון ואפריקה והאחריות המוסרית שלה להעניק מקלט בסיסי לנרדפים/ות ולחסרי/ות הישע.

כמה מילים על הילדות – רבים מהילדות/ים שנולדו בישראל מוגדרים "לא חוקיים", כי המדינה אוסרת על מהגרי עבודה לקיים קשר זוגי או להביא ילדים לעולם – הם עברו על החוק בכך שנולדו (!) הילדים האלה הם ישראלים לכל דבר. הם נולדו בישראל, גדלו בישראל, התחנכו בישראל, שפתם היא עברית וזהו המקום היחיד שהכירו אי פעם.

ילדי הפליטים הם חסרי מעמד וחסרי זכויות כי המדינה מתכחשת לכך שהוריהם הם פליטים, ואינה מוכנה להעניק מקלט מדיני לאנשים שנמלטו בעור שיניהם מרצח עם ומרדיפה. מדובר בפחות מאלפיים ילדים בסך הכל, מהם כאלף ילדים של מהגרי עבודה, וכ-700 ילדי פליטים.

האירוע בשיתוף עם אלישבע מליקובסקי, מארגון "אסף" המסייע לפליטים ולמבקשי מקלט, רועי וגנר וחגי מטר. ארגונים שונים מוזמנים לתת את חסותם. בינתיים נותני החסות, מלבד "גרילה תרבות", הם כתבי העת "מעין" ו"מערבון", "דקה", "בסטתרבות".

אתם מוזמנים לראות בטקסט זה הזמנה אישית להצטרף לאירוע.

תוכלו לבשר על בואכן והשתתפותכן או לשאול שאלות באימייל שלנו [email protected]

יש לנו מגאפון!

אתר האירוע:

http://refuges.blogspot.com/

האירוע בפייסבוק

http://www.facebook.com/event.php?eid=106425844235

משתתפים/ות:

  • מואיז בן הראש
  • אהרון שבתאי
  • מאיה בז'ראנו
  • רוני סומק
  • יודית שחר
  • נוית בראל
  • מתי שמואלוף
  • רועי ארד
  • יעל ברדה
  • גליה אבן חן
  • איתן קלינסקי
  • משה יצחקי
  • אוסנת סקובלינסקי
  • רוני הירש
  • יובל בן עמי
  • יערה שחורי
  • אלמוג בהר
  • יהושע סימון

(רשימה מתעדכנת)

מנחה: יהושע סימון

תודה,

יודית, מתי, אלישבע, יהונתן וצ'יקי

—-

אירועים קודמים של גרילה תרבות:

ü    שירת המלצריות – בתמיכה במלצריות קופי טו גו במאבקן מול הנהלת שטראוס

ü    שירת פולגת – בתמיכה בפועלות הטקסטיל של פולגת קריית גת אחרי סגירת המפעל

ü    שירת המדע – בתמיכה בעובדי גן המדע במכון וייצמן, רחובות

ü    שירה באקירוב – מול בית שר הבטחון אהוד ברק בזמן מלחמת עזה

ü    שירת האוניברסיטה הסגורה – מול ביתה של נשיאת האוניברסיטה הפתוחה בכפר סבא.

ועכשיו: שירת בנות הפליטות

מהגר / מואיז בן הראש

הוּא בֵּן

שְׁתֵּם עֶשְׂרֵה

בִּנְמַל תְּעוּפָה

עוֹמֵד לְיַד אִמּוֹ

חוֹשֵׁשׁ

שָׂמֵחַ

עֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ

שֶׁכֹּל שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵעַכְשָׁו

וְהָלְאָה

יִהְיֶה

טָעוּת.

שיר ליחידת עוז / יעל ברדה


המדרכות מהבילות
המזגנים מטפטפים על האספלט
בקצב מהיר
בדרום העיר
כמו פעימות הלב
של האמהות
שלא יודעות
אם מסוכן לצאת לעבוד
אם כמו קודם
ילד סביב צווארך
הוא סגולה המונעת את גירושך
האם מסוכן לצאת לעבוד
אם באמת התחיל הסיוט הזה שנקרא
יחידת עוז
ועוד לפני שהתחילו עם הגירושים
עם המצודים
החיים היו קשים
תמיד ככה פה
עם הביורוקרטיה
תמיד אומרים שיהיה בסדר
ולא מבינים שהיה בסדר
ולא ממש שמנו לב

הכל עניין ארגוני
מיזוג משרדים, איכון מאגרים
גנטים, ביומטרים
ניהול תקציבים
קרקס ממשלי גדול ומדהים
של גזע ומסמכים
ניירות, צ'קלקות, סמכויות
משרד הפנים במזגנים
כאילו בחוץ בחום
אין תושבים

.

קִדמה \ קרלה בדיליו קורונאדו (תרגם רועי צ'יקי ארד)
נוסעת באוטובוס
מאריזונה
לניו מקסיקו
לידי,
כמה מהגרים
שלושה מקסיקנים
שניים מאקוודור
אחד פרואני

אני שומעת אותם מהכסא
הם מדברים על
עבודה מבוקר עד לילה
מראשון ועד ראשון
ימי חג,
שעות נוספות

במרחק, מטרטרת רכבת משא
מאות קרונות עמוסי סחורה
אחד המהגרים נרדם
לידו גבר לבן
מצביע לעבר הקרונות בגאווה
"זו הכלכלה שלנו," הוא אומר
"הרכבת הזו היא סמל לקדמה"

המשפט מהדהד אצלי בראש
הוא לא יודע שהכלכלה
נוסעת באוטובוס
שהדיוקן הכי אנושי של הקדמה
נמצא בפַנים
המותשות, הצחיחות
של הבחור הישן לצידו

קרלה בדיליו, משוררת, רקדנית וקולנוענית מקיטו, אקוודור, ילידת 1985. עובדת בימים אלה על סרט שעוסק בחיימה ריוורה, זמר-משורר רחוב אנרכיסט מאקוודור. תודה למואיז בן הרוש על העזרה בתרגום.

המנון ילדי העובדים הזרים / רוני סומק

אֲנַחְנוּ יְלָדִים עִם שְׂעַר צֶמֶר פְּלָדָה,

הָרֵי גַּעַשׁ בִּשְׁמוּרַת הָעַיִן

וְלָשׁוֹן הַנִּזְהֶרֶת מִלְּגַלְגֵּל סְלָעִים קָשִׁים

מֵהַשָּׂפָה שֶׁל הַתּוֹרָה.

אֲנַחְנוּ, שֶׁגָּדַלְנוּ בֵּין כִּתְמֵי הַמֶּלֶט שֶׁעַל חֻלְצַת אַבָּא

לְבֵין סְמַרְטוּטֵי סְפּוֹנְגָ'ה שֶׁל אִמָּא, שֶׁנִּקְּתָה לָכֶם

אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת וְלָנוּ אֶת

חַדְרֵי הַלֵּב,

לֹא נִשְׁכַּח אַף פַּעַם אֵיךְ בַּשִּׁיר שֶׁל בְּיָאלִיק, שֶׁלִּמַּדְתֶּם

אוֹתָנוּ בַּגַּן, בָּכָה פֶּרַח שֶׁנֶּעֱקַר מֵהַגִּנָּה,

וְאֵיךְ צִיַּרְנוּ לִכְבוֹדוֹ מִמְחָטוֹת

שֶׁמָּחוּ מִגִּבְעוֹלוֹ אֶת טַל הַבֹּקֶר.

אָז, לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ

הַמִּמְחָטוֹת שֶׁלָּנוּ.

"

דרורים סינים / יודית שחר

בשישי, לפני צפירת השבת

במציבת הברון דה רוטשילד

בואכה שוק פתח תקווה,

יד נעלמה מפזרת

להקת דרורים סינים על מדשאה

מצייצים מקוצצי מקור,

אפורי נוצה, חבולי כנפיים

דרורים דרורים פעורי מקור

מלוכסני עיניים,

מארצות המחסור באתם, ולאָיִן?

עכשיו סתיו, רוח באה ממערב

הם מתקבצים מתחת לדקל דולף,

רוח קרה באה ממערב מרטיבה לקט ושכחה

כרוב ובצל שלוקטו בפאתי שוק,

רוח רעה באה ממערב במשאית גדולה

וקבלן אדם שאוסף ופורק אותם בכלובים לשבת

דרורים דרורים פעורי מקור

מלוכסני עיניים,

מארצות המחסור באתם, ולאין?

הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם / מתי שמואלוף

סילקו את החיידק

הזר, זה ייגמר רע, הכדורים הלבנים  בדם

לא ידברו איתו, למרות

שהוא מעולם לא רצה להיות

וירוס במערכת, הוא חלם בשירתו

להיות דווקא חלק מהגוף החולה

שנתיים לפני הרעש  / אלמוג בהר

"או שהעוגה לכולם, או שלא תהיה עוגה"

סעדיה מרציאנו (1950-2007), פנתר שחור ולוחם צדק

השיר הזה נכתב שנתיים לפני הרעש

כשעוד אנחנו יושבים בְּבתים, רק לעיתים

נדירות יוצאים להפגנות, בדרך כלל לא

חוסמים כבישים, לא נלקחים למאסר, לא

משבשים את החיים לאף אחד. לנו

כבר לא יצעק טדי קולק: "פושטקים

רדו מהדשא", עלינו לא תאמר גולדה:

"הם לא נחמדים", אלינו כבר אף

אחד לא ידבר. בעוד ארבע שנים

בערך, כשכבר נהיה שנתיים אחרי הרעש,

לא נזכור למה המשכנו לשבת בְּבתים,

למה לא אמרנו משהו נורא, למה

לא צעקנו, לא ניסינו למחות בטרם,

בטרם הרעש. דווקא קל לאהוב עכשיו,

שנתיים לפני, קל לחייך לַחיים, קל

אפילו להבטיח שאולי בכל זאת ניפגש

אחרי שהכל יגמר, שנתיים או יותר

אחרי הרעש.

מומלץ לקרוא על הרקע לשביתה:

גרילה תרבות נתמכת על ידי הקרן החדשה לישראל.

נערך על ידי דליה

תגובה אחת

  1. אליעזר בר שדה ערד :

    שיר לגדרה, פזמון לחדרה
    רק אותנו אל תשכחו

    אנחנו בערד גרים
    משתוממים ופוחדים
    לא מבינים על מה אתם מדברים
    רק רוצים את עירנו רוצים
    בחזרה, בחזרה לביתם שישובו הגולים
    אנחנו בערד פוחדים להסתכל
    לא רוצים לספור ולא מאמינים
    שזנחתם אותנו ללא כל בושה
    שבנינו ביחד עיר של שלווה
    ועכשיו הכל כבר לא חשוב
    כי בילדי מהגרים אנחנו עוסקים
    ואת ילדנו מי יזכור ומי יזכיר
    למי תפילה ולמי טרוניה?
    האם כדאי שלארץ אחרת ניסע?
    האם כדאי שלעיר אחרת נעבור?
    אכן כן הנה סנוניות לא ראשונות
    נוטשות את הקן ומותירות
    את הגולים לבדם בעיר שהיתה פעם שלווה, שקטה, שחורה, לבנה, אדומה, צהובה, מלאה בשמחה ובאושר, בחיוך וצחוק של ילדים שלא צריך וועדות שרים להם לדאוג.
    עכשיו נפתרה הבעיה כי בין
    גדרה לחדרה היא לא ….

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.