חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרטת קרקעות – משל האורז והנפט

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 28.07.09 6:06

באביב 2008 זינקו מחירי האורז בעולם ברמות חסרות תקדים. בחודש שעבר זינק מחיר הנפט לרמה של $70 לחבית. הגורם לעליה הגדולה אינו מחסור, אלא מסחרן של חברות גידור עולמיות שאגרו נפט ואורז וגזרו "קופון" נאה ע"ח הצרכנים. כשהחברות האלה יתחילו לשחק כאן באגירת מלאי קרקעות, זה יהיה מסוכן ביותר לקיומנו.

מאת: יעקב לקס

הפרטת הקרקעות, האורז והנפט – "דמיון כאילו אין, דמיון בכל זאת יש"

ראשית התנצלות כלפי סמי גרונימן שכתב וכלפי נתן אלתרמן שתרגם את דברי שלמי ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שצוטטו בשינוי למעלה.

אורז

באביב 2008 זינקו מחירי האורז בעולם ברמות חסרות תקדים. ניתוח מלאי האורז בעולם שנעשה בידי מומחים לאורז ולשוק האורז הראו שלא קיים מחסור באורז.

מאידך נכתבו פרשנויות בעיתונות הכלכלית שמנו אלף ואחת סיבות למה החקלאים ייצרו פחות אורז ואיך נוצר מחסור (שכאמור לא היה) וגם האשימו את הממשלות שמרכזות את הסחר באורז ושצריך להפריט ומה לא.

אפילו אצלנו בישראל נוצרה בהלת אורז שגררה, בצעד "לא-מתואם" אבל שקרה בו-זמנית, עליית מחירים כוללת ברשתות השיווק, לאו דווקא של אורז.

אחרי זמן לא רב צנחו מחירי האורז בעולם בחזרה למחיריהם של טרם "משבר האורז" (אצלנו ברשתות הישראליות לא שמעו על כל הירידה רק על חלקה. כשהמחירים יורדים המוכרים הישראליים נתקפים חרשות).

לימים התברר שהמחסור המדומה נוצר מצרוף של הפרטה וחמדנות. אחת הסוכנויות העולמיות (הבנק העולמי, או קרן המטבע) כפתה על ממשלת הפיליפינים להפסיק את הסחר הממשלתי באורז ולהעבירו לקבוצת חברות שתתחרינה במכרזים. הפיליפינים הם אחד מצרכני האורז הגדולים בעולם. לקראת מכרזי מאי 2008 "נודע" שהחברות לא תוכלנה לספק את הכמות המבוקשת, חסרו כמה אחוזים (שזה עשרות אלפי טונות). המחירים זינקו.

אבל אם היה בעולם די אורז לספק את כל הביקושים, מה קרה שנוצר מחסור? מסתבר ש"ספקולנטים", כנראה קרנות גידור פיננסיות "השקיעו" באורז, גזרו קופון ועברו למוצר הבא. זה שכמה אנשים מתו ושהרבה אנשים נעשו עוד יותר עניים לא עניין את החברה האלה.

נפט

עם עליית מחירי הנפט בחודש שעבר לרמת מחיר של $70 לחבית יצאו בכירים בממשל האמריקאי בהתקנת תקנות מגבילות על היכולת של קרנות הגידור הפיננסיות לסחור בנפט ולאגור אותו.

התברר שהעלייה הגדולה במחירי הנפט הגלמי – עד $145 – נגרמה בדיוק באותה צורה שתוארה כאן למעלה בהקשר של האורז. ההבדל בין השניים לענייננו הוא שבנפט קרנות הגידור עושות את זה כבר הרבה זמן ו"כולם התרגלו".

אצלנו כשמחירי הנפט היו $145 לחבית שילמנו בתחנות הדלק 6.87 ₪ לליטר (95 ירוק),
כשירד מחיר הנפט ל-45 $ לחבית שילמנו בתחנות הדלק 5.23 ₪ לליטר (95 ירוק)
וכיום כשמחיר הנפט הוא 68 $ לחבית המחיר בתחנות הדלק 6.23 ₪ לליטר (95 ירוק).

(אצלנו כשהמחירים יורדים המוכרים הישראליים נתקפים חרשות).

מקרקעי ישראל

ח"כ נחמן שי נענה לחברנו איתמר כהן – אופנן – והציע הסתייגות לחוק הפרטת הקרקעות. בהסתייגות נאמר שלא יותר ריכוז קרקעות בידי יחידים, ההסתייגות נדחתה.

חברי למאבק דיברו על משפחות העושר הישראליות כשתארו את החשש מפני ריכוז הקרקעות בידי יחידים. מהם צריך לחשוש, כי אנחנו מכירים אותם ואת יחסם אלינו, נסחטיהם.

עיקר החשש שלנו צריך להיות מחבורת קרנות הגידור העולמיות, אצל חלקן נותר די הון, גם עם המשבר הפיננסי. כשהחברה האלה יתחילו לשחק כאן באגירת מלאי קרקעות, זה יהיה מסוכן ביותר לקיומנו, כחברה, כעם וכמדינה שיש לה עוד כמה דאגות.

בדאגה
יעקב לקס (לקסי) – ערד

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

6 תגובות

  1. עודד גלעד :

    יעקב, סוף סוף אני שומע הסבר שנשמע לי הגיוני לסופות שראינו במחירי האורז והנפט. השוק החופשי משתולל ברחבי העולם כשור מוטרף וחסר רסן. בצד ההתנגדות להשפעותיו המקומיות כמו הפרטת הקרקעות, צריך להתחיל לחשוב על הצורך בכינונה של ממשלה עולמית – המוסד היחיד שיוכל לרסן את השוק העולמי.  

  2. לעודד גלעד :

    משהו דומה להצעתך כבר היה לפני זמן לא רב.
    ב-1944, בשלהי מלחמת העולם השנייה, התכנסו נציגי בנות הברית (המדינות שנלחמו ב"ציר" הגרמני-איטלקי-יפאני) באתר נופש בשם ברטון-וודס במדינת ניו יורק.
    הם החליטו שם על מערכת קשרים קשיחה בין שערי המטבעות בעולם.
    זה החזיק מעמד כמה עשורים עד שבאה אסכולת שיקגו של מילטון פרידמן וטענה שצריך לבטל את ההחלטות בשם "החופש לבחור".
    עם פרוק הקשרים ההם ניתן האות לניפוח כמויות ההון בעולם דרך מנגנוני הבנקים.
    ההון העולמי ואיליו הפקיעו מהממשלות את השליטה בכמות הכסף.
    And the rest is history

    לקסי

  3. האזרח דרור :

    א. אפשר להגיע לאותה מסקנה סופית לאו דווקא דרך ההסבר המוצע כאן. ראשית אפשר לקרוא כאן
    http://en.wikipedia.org/wiki/2007%E2%80%932008_world_food_price_crisis

    את הסיבות השונות לעליית מחירי המזון – אין ספק שספקולציה של קרנות גידור ושל יחדים היתה חלק מהנושא, אבל היו גם סיבות אובייקטיביות – כמה מכל דבר – נדע רק בעתיד אם וכאשר ספקולציה כזו תהיה בעייתית לביצוע.

    ב. קישורם למחקרים המוזכרים יעזרו מאוד. אין שום צורך בשינוי בשוק האורז דווקא כדי ליצור דוקא בו שינוי. יש מוצרים משלימים כמו חיטה, שעורה , תירס וסויה שעליה במחרים או גידול במחסור שלהם יכולה להגדיל את מחיר האורז.

    ג. יחד עם זאת, מוסכם שחלק משמעותי מהמשבר היה קשור לספקולציות – מה שמוביל לחשש דומה שמביע לקסי.

    זאת ועוד, המשבר הזה מזכיר גם את החשיבות של חקלאות מקומית – אפשר לרצות לשלם הרבה כסף על אורז אבל אם אף אחד לא מוכן לשלם אז כל הכסף בעולם לא עוזר.

    בקיצור – הפרטת הקרקעות גרועה גם בגלל היכולת ליצור ספקולציה על הקרקע (המשל) וגם בגלל היכלות לבצע ספקולציות על מזון ובגלל הייתכנות של הישנות משבר מזון דומה בעתיד.

  4. תומר :

    מאמר מעניין. משהו שהציק לי ובדקתי: אתה כותב שמחירי האורז בישראל עלו – בדומה לעולם, אך כשהמחירים בעולם ירדו, המחירים בארץ ירדו באופן חלקי.
    בדקתי את זה וזה לא כל כך מדויק. המחירים בארץ עלו הרבה פחות ממה שעלו בעולם, ולכן גם ירדו הרבה פחות. בסופו של דבר המחיר היום בישראל גבוה ב-60% מהמחיר טרם העליות, והמחיר בעולם גבוה ב-75% מהמחיר טרם העליות.
    לגבי הטיעון הדומה בנוגע למחירי הנפט, למיטב ידיעתי מחיר הדלק בתחנות מפוקח ונקבע על ידי נוסחה שכוללת את מחיר הנפט, מחיר ההובלה ושער החליפין. לכן גם כאן לא נראה לי ש"דופקים" אותנו.

  5. לקסי :

    לתומר,
    מקבל את דבריך בקשר לאורז, לא בדקתי את המחירים בארץ מאז שכתבתי את הפוסט, ביולי, גם לא עכשו. אני סומך עליך בעניין הזה.

    אשר למחיר הנפט, איני מתכוון למחירו בתוך הארץ, אלא למחיר בשוק העולמי שבו קרנות הגידור יוצרות התנהגות קרטלית.
    הדוגמאות המספריות מהמחיר בשוק המקומי באו רק על-מנת לרמוז (ואולי יש מקום לדיון נפרד), על הגמישות כלפי מעלה ועל הקשיחות כלפי מטה במחיר הדלק, לא מעט בעזרת קובעי המחיר הממשלתיים.

  6. להתמודד – ומהר – עם סכנת הרעב :

    […] כולל כמובן במזון, אפשר לעשות המון כסף.  יותר מכך, מסחר בסחורות הוא בטוח, קנו יבול, הכניסו מספיק ממנו למחסנים, צרו […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.