מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הפרטת קרקעות: חברי הכנסת, אל תהיו כלי בידי המפריטים
נמרוד זליגמן, חבר ביסו"ד, מדרבן את נבחרי הציבור ללמוד לעומק את משמעות הפרטת הקרקעות, לפני הצבעתם, ולהפנות לח"כ כרמל שאמה, יו"ר ועדת המשנה להפרטת מנהל מקרקעי ישראל, שאלות הבהרה בנושא הגנת רשויות המדינה על ביטחונו האנושי והכלכלי של הציבור מבעלי האינטרסים
כ"ב/תמוז/תשס"ט
שלום רב,
הנדון: עצירת הרפורמה המתוכננת במנהל מקרקעי ישראל
לפני 100 ימים הושבעה כנסת ישראל בפעם ה-18. לפני 100 ימים הושבעתם אתם ושכמותכם להיות עובדי ציבור. באים מהציבור ועובדים למען הציבור. ועל כך חתמתם: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת".
אני בטוח שהתחייבתם להיות נאמנים לערכי המדינה ולציבורה בלב שלם, ומעריך אתכם שידעתם לקחת אחריות. אך מכתב זה, בא בדרישה מכם, משליחי הציבור .
רעיון חדש/ישן עלה על שולחן הכנסת. הפרטת מקרקעי ישראל. כלומר העברתם לצמיתות מידי הציבור אל מתי מעט, בעלי הון. כאן, האינטרס הציבורי נפגע על ידי שליחיו. באופן גס, בוחרת הנהגת המדינה ובתוכה סיעת העבודה בכנסת ובממשלה, בין השאר בהובלתך ובחתימתך לוותר על הריבונות של המדינה בתחום זה של קרקעות. בתחום חיים.
שימו לב! החוק אושר השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת, מה שלא מותיר זמן רב עד להבאתו למליאה.
אין לבלבל את המהלך הנדון עם מהלך צרכני המבקש התייעלות. אלא לדבר על משמעויותיו האזרחיות, הריבוניות, החוקתיות. מי שמעוניין לייצג את הציבור לא ייקח ממנו ריבונות על האינטרס הציבורי. כזו היא הרפורמה, אין היא אלא קביעת סדר יום של נתינות, ולא של אזרחות במדינתנו. שלא במשפט העמים ההרצליאני.
אתם שחתמתם על התחייבות לשמור אמונים למדינת ישראל, אם תחתמו על החוק להפרטת מקרקעי ישראל תחתמו על חוק שאינו ציוני, שגוזר פרך על הציבור הישראלי, מצמית אותו ואת הפוליטיקה לדרישותיהם של בעלי הון ומכפיף את סדר היום במהלך אגרסיבי לפקודת שטרות הכסף ונזילות האשראי. מכאן, גם היותו של המפעל הציוני, המבטא את ריבונות ישראל במדינתו, ואת הבטחת זכויות המיעוט הערבי בארצו, נפגע ומותיר את הציבור להאשים ולהטיל את האשמה אחד על האחר. ואין טלית להיאחז בה.
אל נשכח כי גם בתקופה זו של משבר כלכלי. החוסר באשראי חונק את המשק הישראלי. פעילות הבנקים הפרטיים בנעילתו בלחיצת אגרוף משקפת את עליונותם המתאפשרת בגיבוי הריבון.
יש לזכור: הקרקע לא סחורה היא, וכל סחירותה היא פיקטיבית. ייעודה הוא לייצר, להצמיח אדם וחברה, משפחה ומפעל, חירות!
האם הייתם חותמים על דה-קונסטרוקציה ופירוק המערכות הציבוריות הכלליות של המדינה: מהמסד ועד הטפחות? וכל זה למען מי, בשם מי, מטעם מי?
הרי הא בהא תליא – המדינה בציבור והוא בה. ואתם אינכם אלא משרתי הציבור. אתם שגדלתם במערכת ציבורית שכללה אספקת עבודה, קרקע, מים, חינוך, בריאות, קורת גג. יודעים כעת להסב מבטכם ולהמשיך את הרוח הניאו-ליברלית והאנטי-ציונית?
כאילו בלי משים. האם יש לכם תשובה בגין מה אתם עושים מהלך זה?
פנו לח"כ כרמל שאמה, יו"ר ועדת המשנה לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, ולחברי הוועדה ושאלו:
1. מה משמעותן של ההגבלות על הרפורמה לבעלות פרטית (800,000 דונם) ?
הריני לבשרכם כי מדובר בכל הקרקע המתוכננת למגורים ותעסוקה ל-50 השנים הבאות. כך שצמצום גבולות החוק אין פה. כי אם הבטחתו. זהו לא סייג!כל התוכן של הפרטה זו הוא לקעקע את ריבונותו של הציבור על ענייניו.
2. מדוע עולה מכירת קרקעות המדינה לבעלי ההון לעד כפתרון לחסמים ביורוקרטים?
עלינו להבין מה בין החסמים הביורוקרטים שמשמעותם פיקוח, והם הכרחיים לתפקוד תקין ורגולציה, ובין מכירת הקרקעות לצמיתות לבעלי הון. תחת ההפרטה יתמוסס התכנון לעתיד, נהיה עדים ונתינים להכתבה של בעל המאה לסדר היום הכללי והכלכלי מהרשויות המקומיות ועד לכנסת ישראל.
3. איזה מבנה פוליטי ייבנה כתוצאה מהפרטה זו? מה יהיה סדר היום שלו?
כל המקוננים על סדר יום בעייתי השכם והערב של לחץ פוליטי מצד גורמי עניין בעלי הון, יזכו לראותו ביתר שאת. לא יוכל נבחר ציבור להיות ריבון, אלא נתין ופקוד של ההון ושל נגזרותיו התודעתיות. אתם גוזרים את עתידכם כחברי כנסת ישראל ושרים להיות תחת לחץ בלתי אפשרי מצד גורמי חוץ שכל עניינם בצבירת כוח והפעלתו. אתם יוזמים עוד אפשרות לשליטתו בסדר היום הציבורי של מדינתנו.
4. האם לרשויות המדינה יהיה הכוח להגן על עניין הציבור בקרקעות?
אנחנו לפני הכרעה שתוביל אותנו לגלות פנימה ד'ישראל. לחיות, אפשר יהיה. לגדול ולצמוח, להגדיל ולהצמיח לאו. רק אם הפריץ ירשה. כלומר, ע"פ תכתיבים חוץ פרלמנטרים של בעלי עניין שאינם הציבור, אלא נוגשים בו. ושכל עניינם כוח, צבירתו והפעלתו.
התהיו לכלי?
לסיכום:
מהלך פירוק הערבות בציבור הישראלית עובר דרך משאביה ובהם המשאב הנדרש לעצם הקיום: הקרקע. לפניכם הכרעה ערכית ועקרונית.
דלת אחת תוביל לפירוק הערבות ולהקמתה של מדינה שעוינות שוק עומדת בבסיסה ובאחריתה.
דלת שנייה תוביל לעצמאות, למסד ולשאלות בסיסיות ותמימות – והן השאלות המביכות ביותר – שאלות העתיד והאפשרויות, שאלות הביטחון האנושי והכלכלה.
עצמאות הינה דבר מורכב, חוק ההסדרים מונע מהעצמאות להיות מורכבת, הוא מפריט את השיח ואת המבנה המדיני. וגורס טשטוש גבולות העצמאות של מדינתנו.
התוכן של מדינת החוק מתפרק לנגד עינינו. ואתם, חברי הכנסת המושבעים שותפים לו. שכחו את שפת הפירוק, במהרה היא תשכח אתכם ותמכור אתכם ואותנו, הציבור ישראל, גם הפעם הבכורה תינתן בתמורה לנזיד עדשים.
נמרוד זליגמן,
חבר מפלגת העבודה
חבר יסו"ד – ישראל סוציאל דמוקרטית.
חבר מטה המאבק בהפרטת מקרקעי ישראל
Nimrod.seli@gmail.com
תגיות: הפרטת הקרקעות, הצבעה, הצעות-חוק, יסו"ד, מאבק-ציבורי, מנהל-מקרקעי-ישראל
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
16 ביולי, 2009 בשעה 16:02
לגבי "רק 8000000 דונם".
אם היה יותר היו מפריטים עוד.
בדיקה (על פי ויקיפידיה) של סך שטח השיפוט של 16 ערים גדולות מחיפה עד אשדוד, מספקת משהו כמו 450000 דונם (כולל- חיפה, ת"א חדרה, נתניה, כ"ס, הרצליה, פ"ת, רעננה, רמת השרון, גבעתיים, ר"ג בת-ים, חולון, ראשל"צ, רחובות, אשדוד),
אתם מוזמנים לבדוק אותי.
כמו כן- לא כל רגב אדמה באותו שטח שיפוט עומד למכירה, צריך לחסר – דרכים, מבני ציבור וכו'.
בקיצור, אם בודקים אחד לאחד,
מציע החוק להוציא לשוק –
כ ל ד ו נ ם א ד מ ה בשטחי השיפוט העירוניים במרכז הארץ + אדמות מגורים במושבים ובקיבוצים,
ועוד נשאר עודף עד לסכום הכולל של 800000 דונם.
ברגע שהחוק יעבור, כל העניין יצא משליטה ויהיה בכייה לדורות.
זהו חוסר אחריות, זוהי ציניות,
זוהי סמרטוטיות של שליחי הציבור, זוהי פשיטת רגל כללית של הדמוקרטיה בישראל.
16 ביולי, 2009 בשעה 16:56
תיקון
הכוונה ל- 800000 דונם – שמונה מאות אלף דונם