חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

זבולון אורלב, פעל למען מורי היל"ה המופרטים

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חינוך ותרבות, מכתבים ב 16.07.09 6:06

דורון גרינשטיין, מורה המועסק בתכנית היל"ה באמצעות זכיין, פונה לח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך בכנסת, לתקן מסכת של קיפוח ותנאי העסקה לא הוגנים מצד החברה הזכיינית, הכוללים ביטול שעות עבודה ללא פיצוי

לכבוד:
יו”ר ועדת החינוך חה"כ זבולון אורלב

הנדון: תנאי העסקת מורי היל"ה

אדוני היו"ר,
ראשית אבקש לברכך על התנגדותך הנחרצת לקיצוצי האוצר ועל עמדותיך המוצקות בנושאים חינוכיים בעלי חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה, ישר כח!
ברצוני להציג בפניך את ניסיוני האישי בשנת הלימודים שזה עתה הסתיימה, מתוך רצון להמחיש את המשמעות הקונקרטית של עבודת המורה בפרוייקט היל”ה (המופעל על-ידי זכיין) ואת העוולות הנוראיות הנגזרות ממנה.
את עבודתי כמורה למתמטיקה בפרוייקט היל"ה התחלתי בספטמבר אשתקד. בניגוד לרוב המורים, שלימדו כפעמיים בשבוע, הועסקתי בכל ימות השבוע ובאופן תאורטי היה נראה שלא אזדקק להשלמת הכנסה (רוב המורים במרכז עבדו בשתי עבודות) – המציאות הוכיחה אחרת. כבר בשבוע השני החלו מתבטלים שיעורים בזה אחר זה ומנהלת הפרוייקט מטעם הזכיין מיהרה להסביר כי אינני זכאי לתשלום בגין הביטולים הללו, זאת הואיל ומדובר בהעסקה על-פי "שעות אפקטיביות". גם העובדה שהודעת הביטול ניתנה, ברוב המקרים, בערב שקדם לשיעור המבוטל לא ממש עשתה עליה רושם, והיא הסבירה לי בפנים חמורי סבר כי אלה הם תנאי ההעסקה להם הסכמתי כאשר חתמתי על החוזה.
זה אולי המקום להציע הגדרה מדוייקת יותר למונח "שעה אפקטיבית", כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוזה ההעסקה של מורי היל"ה, שהרי לשעת עבודה זו שלוש השלכות קריטיות על עבודתו ושכרו של המורה:
א) ארוכה יותר משעת הוראה במשרד החינוך;
ב) ניתנת לביטול מראש;
ג) ניתנת לביטול בדיעבד.
אם הדעת עדיין יכולה לסבול את הביטול מראש, הרי שעם הביטול בדיעבד אי אפשר להשלים.  האם אתה מסוגל לדמיין מצב בו אדם משכים קום בבוקר, מגיע לעבודתו וכעבור מחצית השעה עלולים להודיע לו שעליו לחזור לביתו כלעומת שבא? הרי אין תועבה גדולה מזו. למען ההוגנות, יש לציין, הוא יזכה לתגמול "הולם" בעבור יום העבודה המקוצר – 20 שקלים (חצי שעת עבודה למורה בתוכניות להשלמת השכלה) והוצאות נסיעה.
גם כאן, הבעתי את מחאתי והצבעתי על חוסר הצדק ועל הקשיים הכלכליים אליהם אני עשוי להקלע בגין הביטולים השוטפים. לדאבוני, שוב ניצבתי מול אותה חומה בצורה: "אלה הכללים עליהם חתמת – אין לשנותם".
אבל זוהי רק ההתחלה. "ההפתעות" המשיכו לצוץ, בזו אחר זו. בחודש השני לעבודה, הובהר לכל המורים כי עליהם לקחת חלק בישיבות צוות בשעות הערב שתתקיימנה אחת לחודש. כאשר אחת המורות שאלה האם אנו זוכים לתשלום עבור השעות הללו, הובהר לה מיד: "בדומה למשרד החינוך, גם בפרוייקט היל"ה לא משלמים על ישיבות צוות". גם טיעונה הרציונלי של המורה כי: "אין להשוות בין שכר מורי משרד החינוך הגלובלי לזה השעתי של מורי היל"ה", נפל על אוזניים ערלות.
עוד זה מדבר וזה בא. באותו חודש בדיוק, הבחנתי, באיחור מה, כי בתלוש המשכורת לא מופיע סעיף ניכוי הפנסיה אשר הובטח לי למן היום הראשון לעבודה. כששאלתי לפשר העניין נענתי בזה הלשון: "הואיל והחברה החדשה לא זכתה במכרז, אנו ממשיכים בתנאים של החברה הנוכחית, היינו, פנסיית חובה לאחר תשעה חודשי עבודה, כחוק". כשהקשתי וציינתי כי ידוע לי שהנוהל הקבוע של הזכיין הנוכחי הוא לפטר את העובדים לאחר תשעה חודשים ולכן ייתכן כי גם בשנה הבאה לא אזכה לפנסיה כחוק, השיבה המנהלת כי אין לדעת מה טומן בחובו העתיד והסבירה בתקיפות שאין הדברים תלויים בה.
זוהי המציאות היום-יומית העגומה של מורי היל"ה – חוסר וודאות טוטאלי בטווח הקצר (יבטלו לי את השיעור הערב או שמא אגיע לעבודה מחר ואאלץ לחזור הביתה) וכן בטווח הארוך (כן/לא מכרז חדש, מה עם הפנסיה?). רוח נכאים עולה בשיחות בין מורים עמיתים: כולם מדברים על תחושות חוסר אונים משתקת, השפלה מתמשכת וצורך מיידי במציאת מקום עבודה אחר, שיספק יציבות כלכלית מינימלית.
אדוני היו"ר, זה צו השעה: לשנות את המציאות של אלפי מורים מופרטים בישראל.
רבים מחברי למקצוע – מורים מעולים – כבר החליטו לנטוש את הספינה הטובעת ולחפש להם מקצוע אשר יאפשר להם לפרנס את משפחותיהם בכבוד.
אשמח אם תביע את דעתך בנושא ותציג דרך פעולה לשיפור המצב הנוכחי.
אשמח להיפגש איתך כדי לספק הבהרות ופרטים נוספים.

בברכה,
דורון גרינשטיין
מורה היל"ה.

גילוי נאות: מכתב זה, כמו גם תגובתך, עשוי להתפרסם באתר עבודה שחורה.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

29 תגובות

  1. עדכון שהגיע מעו"ד יפעת סולל :

    אני מטפלת ארגונית במורי היל"ה מזה מספר חודשים, גם הקמנו עמותה של הועד. התפרסמה ידיעה על המאבק לפני כשבועיים ב"הארץ".

    בשלב הזה, יצא מכרז חדש, כאשר לא מתיחסים כל אל ההערות שלנו למכרז. לעומת זאת, לאחר מפגש עם נציגי חלק מהמעוניינים להשתתף במכרז – שינו כמה סעיפים. לרעת המורים, כמובן.

    בעיניי הסיפור כאן, הוא ההתעלמות מהמורים, המועסקים בתנאים שנקבעים על ידי משרד החינוך, מלמדים את תוכנית הלימודים שנקבעת על ידי משרד החינוך ואמורים להיות עובדי משרד החינוך – אולם מאחר שכל הפרויקט מופעל באמצעות גורמים אחרים – אין לעובדים כל יכולת לעמוד על זכויותיהם – מצב שאנחנו מנסים לשנות, במספר דרכים, בהן דרכים משפטיות, אשר נצא אליהן, כנראה בעתיד הקרוב.
    בינתיים ח"כ אילן גילאון ביקש לקיים דיון בועדת החינוך של הכנסת בנושא, כדי להציג בפני המחוקקים את האבסורד שבהפרטה ואולי גם לקבל כמה תשובות ממשרד החינוך.

    יפעת

  2. דליה :

    בע"ש שחורה התפרסמו רשומות בנושא זה:
    הפרטת החינוך פוגעת בנוער בסיכון
    יולי תמיר, חינוך לנוער מנותק כמוהו כחינוך חובה (מכתב)
    זכייני תכנית הילה מונעים עדכון השכר (תשובה למכתב)
    משרד החינוך בהנחיית משרד האוצר עבר לפעול בשיטת הזכיינות. מה שקורה בתכנית היל"ה הוא דוגמא למתרחש גם בתוכניות אחרות ובפרויקטים אחרים שמפעיל משרד החינוך. האוצר מעמיד שיקולים כספיים בראש, בעוד שמשרד החינוך אמור להעמיד בראש מעייניו שיקולים חינוכיים. שיטת הזכיינות היא עסק כספי ורווחי, והוא פסול אם רוצים לעסוק באמת בחינוך. עדיף להפעיל תוכניות לנוער בסיכון תחת חסות של בתי-ספר או אוניברסיטאות, ולהעמיד בראשן מנהל ששיקוליו חינוכיים ולא כספיים. את מורי היל"ה יש להעסיק כמורים עם כל הזכויות הסוציאליות. במכתב התשובה ממשרדה של יולי תמיר, שרת חינוך לשעבר, אכן מדובר על הענקת זכויות סוציאליות למורים, אך הריב המשפטי מונע זאת. ההפרטה מונעת יישום תקנות של משרד החינוך. הפתרון היעיל הוא ביטול שיטת הזכיינות במשרד החינוך בתחומים שהם חינוכיים במהותם.

  3. כיצד נותן משרד החינוך חסות לפגיעה בזכויות מורים? - TheMarker Cafe :

    […] 'עבודה שחורה' מפרסם היום  פנייה/בקשה לעזרה, של דורון גרינשטיין […]

  4. אלי :

    הכתבה שמופיעה בתגובה השלישית מומלצת

  5. מיכאל :

    זו דוגמה למה שיקרה אם החינוך הציבורי יופרט.
    זכיינים נוטים בדרך כלל לזלזל בזכויות בכלל ובזכויות עובדים בפרט.

  6. איתי :

    לכל מתנגדי אופק חדש שניסו להבין מדוע דורון מפרסם מאמרי הגנה על האופק, למרות שהודה שזו תוכנית עם פגמים לא מעטים – הנה התשובה. עבור מורים במצבו של דורון כניסה לאופק משולה לגן עדן יחסית לגיהנום בו הם מצויים כעת.

  7. דליה :

    תגובה ל- 6
    אין שום קשר בין אופק חדש לבין הוראה לנוער בסיכון. אפילו אם אופק חדש היה מתקבל גם בעל יסודיים, מורי הנוער בסיכון לא היו נכללים בקטגוריה המשייכת אותם לאופק חדש, אם היו מועסקים רק לצורך זה. הוראה מהסוג שמדובר עליו פה היתה בשעות אפקטיביות. היא תהיה בשעות אפקטיביות אם המורה יועסק רק בפרוייקט נוער בסיכון.
    הפתרון הוא הכללת פרוייקטים לנוער בסיכון במסגרת בית ספר. מנהל בית-הספר יעסיק מורי בית ספרו בפרוייקט נוער בסיכון בתוספת להוראה נורמטיבית בבית הספר.
    הבעיה היא שיטת המכרזים והזכיינים ואותה צריך לבטל, אם רוצים לעסוק באמת בחינוך.

  8. איתי :

    ג"נ – לא קראתי את מסמך האופק המלא והעדכני

    אני הבנתי מדורון שאופק חדש כוללת גם רכיב שיקשה מאוד על העסקת מורים כעובדי קבלן ובמיקור חוץ. אם זה באמת נכון, הרי שיש בהחלט קשר בין הדברים, ויש לו השלכות גם על מעסיקים גדולים מאוד כמו קרן קרב – קבלנית מיקור חוץ שהופכת למשרד חינוך קטן בפני עצמה.

    אני אנסה להשיג מדורון הסבר לגבי זה.

    גם אם את צודקת ואין שום השפעה על תופעת מיקור החוץ, מה שהדגשתי הוא היחסיות. עבור ענת שניידר אופק חדש זה הרעת תנאים, עבור דורון לחסות בכנפי אופק חדש זו הטבה משמעותית. מה שנראה כמנה עלובה לאחד הוא מעדן מלכים לאחר.

    המונח "שיטת המכרזים" לדעתי עושה הכללת יתר לבעיית מיקור חוץ של החינוך.

    אין שום בעייה במכרזים לאספקת שירותים שאינם הוראה. לדוגמה מכרז לאספקת מזגנים – איש לא מצפה שמשרד החינוך יחזיק במצבת כה"א שלו טכנאי מזגנים, שיהיו עובדי מדינה.

    זה נכון גם לגבי מכרזים לאנשים בודדים. אם המשרד מחליט שהוא רוצה להזמין מחקר/ייעוץ בנושא ספציפי X – הוא יעשה מכרז ליועץ/חוקר חיצוני. אין שום סיבה להחזיק במשרד ממשלתי ערימת חוקרים ויועצים לכל צ'ופצ'יק של קומקום, שיקבלו קביעות. צריך להיות סגל מקצועי קבוע שעוסק בתכנון, ותגבור שלו בכ"א איכותי זמני בעזרת מכרזים

  9. דורון :

    דליה שלום,

    אני חושב שאת מפספסת פה ומחמיצה את תפקידם המקורי של ארגוני עובדים/מורים. ראשיתה של הטרגדיה, לשיטתי, טמונה בתפיסה של "אין קשר בין אופק חדש לנוער בסיכון", ודאי שיש – היא היא המחלישה במישרין את העבודה המאורגנת בכלל ואת ארגון/הסתדרות המורים בפרט.
    אסור לעשות את הדפרנציאציה הזו שהרי אם כך, יש לקרוא לילד בשמו: אל יקרא מעתה האיגוד "ארגון המורים" אלא "ארגון המורים הציבוריים בלבד" או לייתר דיוק "ארגון המורים הלא מופרטים במוסדות לימוד ציבוריים".

    בעולם מתוקן, ארגון העובדים פורש חסותו על **כל** העובדים בתחום העיסוק, ללא כל קשר למעסיק. זו אחת הסיבות, למשל, לעובדה שמהלכי הפרטה משמעותיים במדינות הסקנדינביות לא הסתיימו בפגיעה ניכרת בתנאי ההעסקה של העובדים – הארגון מייצג פרופסיה (בדיוק כמו הגילדות הארכאיות של ימה"ב באירופה) אין זה משנה אם המעסיק הוא חברת הרכב וולוו המופרטת או משרד ממשלתי.

    אני גם לא חושב שיש טעם להעמיס על הנהלת בתי הספר פרוייקט רציני שכזה – כאילו לא די בעומס הקיים.

    לעניות דעתי צריך, רחמנא לצלן, להגדיל את תקציב החינוך ולשלב בין משרד החינוך לזרוע המוניציפלית (שתפעל בכפוף לסטנדרטים אחידים שיקבע משרד החינוך). או אז יקח על עצמו משרד החינוך את תשלום השכר למורים. בנוסף, הואיל ומשרד החינוך ממילא מתווה את התקנים הפדגוגיים עבור הזכיין, הרי שלאחר שינוי זה, לא יהיה בו כל צורך.

    נקודת הבהרה חשובה לגבי היל"ה:

    ניהול הפרוייקט מתבצע בכפוף לעירייות/מועצות איזוריות. כך שיקיימים בפועל שני כובעי ניהול בכל מרכז: זו האדמיניסטרטיבית – הרשות המקומית, וזו המקצועית – מטעם הזכיין (כפופה לאגף קידום נוער במשרד החינוך). אני טוען שהשילב בין מוניציפלי למופרט הוא בגדר אבי אבות הטומאה: הניהול המוניציפלי גרוע פעמיים:
    א)מונע בראש ובראשונה מטעמי תקציב, לאו דווקא אינטרסים חינוכיים
    ב) מעמיק את הפערים בחברה: יוצר אסימטריה בין ילדיי רשות עשירה לילדיי רשות דלת אמצעים.

    הזכיין מצידו מוגדר אפריורית כגוף כלכלי המנסה כל העת למזער עלויות ולמקסם רווחים.

    מיותר לציין שעם ניהול שכזה, הצרכים החינוכיים האמיתיים של התלמידים כמו גם תנאי שכר הוגנים למורים נדחקים לקרן זווית.

    איתי, אתה בהחלט צודק לגבי התרומה של הסכמים מסוג אופק חדש לצמצום מיקור החוץ. יעיד על כך קולגה שלי (עבדנו יחדיו בתיכון פרטי מוכר לפני שנתיים), שעבר לחטיבת הביניים והשתלב באופק חדש, משתכר כ7000 ש"ח לחודש (ותק של כ5 שנים) וזוכה, לשיטתו, ל"שקט תעשייתי" וסביבת עבודה נוחה.

  10. דפנה לובמן ושרון . :

    בתור מורות בפרוייקט היל"ה, האמת המרה התברה מהר מאוד, לא קיבלנו את ההפרשות לקרן הפנסיה ,שיעורים רבים התבטלו כאשר היינו כבר במקום העבודה ולכן לא היינו זכאים לתשלום, על החוזה חתמנו אחרי שהתחילה שנת הלימודים בבתי הספר ולכן למורים שעובדים מספר ימים בשבוע בהיל"ה היה קושי רב או שכלל לא היה אפשר למצוא מקום עבודה נוסף .
    מאחר שאנו מורות שבאנו ללמד בפרוייקט היל"ה מתוך אידיאולוגיה ורצון לעזור לילדים בסיכון שנפלטו ממערכת ההשכלה הפורמלית, הצד הכלכלי היה לכאורה פחות משמעותי אך בתור אנשים שאמורים לפרנס את עצמם נקלענו למצוקה .
    חבל שבפרוייקט בעל ערך חינוכי ממדרגה ראשונה שמעסיק מורים שבאים מתוך רצון לעזור יש תנאי העסקה כה גרועים שיגרמו להם לחשוב פעמיים אם בכלל להמשיך לשנה הבאה.
    דפנה לובמן ושרון,
    מורות היל"ה.

  11. גליה :

    יש לי תחושה שמערבבים כאן דברים, כדי להגיד לדורון "אמרנו לך".

    ראשית דורון צודק, התפקיד של ארגוני המורים ליצג את כלל המורים, והם לא עושים זאת. הם לא עושים זאת, אולי כי הם לא מספיק דמוקרטים ונגועים בשחיתות ?.

    לעניין אופק חדש.

    אופק חדש לא נלחם במיקור החוץ, משום שלא נוספו שעות תקן. אלא שעות פרטניות למורים, ומורה לא מלמד שיעור מוסיקה או דרמה בשעה פרטנית.
    נכון, עדיין שווה לעבוד במשרד החינוך מאשר במיקור חוץ וטוב שכך. אין זה הופך את ההסכם לטוב.
    כל המורים החדשים הנכנסים היום למשרד החינוך חותמים על אופק חדש, אך לו היתה ניתנת הבחירה בידי חברך והנתונים המדוייקים על מספר שעות ההוראה, תנאי העסקה, וגובה השכר בחטיבת הביניים בשני ההסכמים(הקודם והחדש) הוא לא היה בוחר לעבוד בהסכם אופק חדש.
    הרי לפני ההסכם, האופק התעסוקתי היה רחוק יותר. המצב שלי היום (מחוץ להסכם, כאשר בית ספרי מצטמצם) טוב לאין שיעור מחברותי המפוטרות באופק החדש !

    ושוב, הבעיות של האופק החדש אינן השעות הפרטניות, או המשכורת של מורה מתחיל. הבעיה באופק שחסר בו אופק (תעסוקתי). כדי לפתור את בעיית מיקור החוץ די היה להחזיר שעות תקן שקוצצו.

  12. דליה :

    כשאני מדברת על שיטת המכרזים, הכוונה להפעלתה בנושאים חינוכיים פרופר. כשמשתמשים בשיטת המכרזים כדי לטפל בחינוך למבוגרים, בהוראת עברית לעולים חדשים, בקידום נוער בסיכון, המטרה החינוכית מוחמצת.

  13. דליה :

    כשאני אומרת שאין קשר בין אופק חדש לבין נוער בסיכון, אני מתכוונת לכך שאופק חדש חל על מורים במסגרות הנורמטיביות, בבתי-הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. נוער בסיכון הוא פרויקט כמו הרבה פרויקטים אחרים ומבורכים שמופעלים על ידי משרד החינוך (הזדמנות שנייה, או מחצית שלישית, ועוד) בפרויקטים נהג משרד החינוך להעסיק את המורים בשכר לפי שעה בעבר. בשיטה החדשה הכניס משרד החינוך את שיטת המכרזים והזכיינים, והם אלה הקובעים את תנאי ההעסקה והפיטורין של המורים, כאשר מטרתם היא למקסם את רווחיהם.
    זוהי שיטה פסולה ומזיקה. מה שאתה דורון מציע הוא החזרת המצב לקדמותו ביטול הזכיינות והחזרת סמכויות הפיקוח והניהול הפדגוגי למשרד החינוך. אני מסכימה אתך. צריך להחזיר את שליטת משרד החינוך בטיפול בנוער בסיכון.

    לגבי תנאי ההעסקה של המורים המלמדים נוער בסיכון, ברצוני להודיעך כי אני לא "מפספסת" שום דבר. ארגון המורים העל יסודיים (כמו גם הסתדרות המורים) מאז ומתמיד הוא מסגרת לכל מורה ומורה ולא משנה מיהו מעסיקו. אני עבדתי שנים במסגרות לא נורמטיביות כמו הוראה במסגרת אכסטרנית פרטית, במסגרת מכינה קדם אקדמית, והייתי חברה בארגון המורים. בכל המסגרות שעבדתי בהן, הייתי חברה בארגון. הארגון לא מתנה את החברות בזהות המעסיק. כל מורה יכול להיות חבר בארגון. במסגרת חברותי בארגון במסגרות אלה אפילו יצאתי לשנות שבתון. כך שלא צריך להרחיק עד סקנדינביה. ארגוני המורים הקיימים בישראל (ארגון המורים והסתדרות המורים) פורשים חסותם על כל המורים המעוניינים להצטרף אליהם. נכון, קיימת חלוקה בין מורי יסודיים ועל יסודיים. אם אתה מורה המכין לבגרות, אתה יכול להשתייך לארגון המורים העל יסודיים. אפילו במסגרת הוראת נוער בסיכון. שני הארגונים מכסים את כל סוגי המורים והם שיתפו פעולה עד המאבק על אופק חדש.
    מורה שמסתייג מתנאי העסקתו, יכול לבקש את עזרת האיגוד המקצועי. זוהי לדעתי, הדרך הראשונה בה צריך לפעול.
    לגבי אופק חדש ונוער בסיכון. אני שוב חוזרת ואומרת. אין שום קשר ביניהם. אופק חדש הוא הסכם שכר המתייחס אל תנאי המורים בבתי-הספר היסודיים. הוא לא חל על העל יסודיים. נוער בסיכון, זוהי הוראה לבגרות השייכת למסגרת העל יסודית. השאיפה היא שתנאי ההעסקה בנוער בסיכון יהיו כמו של מורים בבתי ספר על יסודיים רגילים. זוהי שאיפה נכונה ומוצדקת, ומן הראוי לפעול לקידומה. אך אין שום קשר בין זה לבין אופק חדש.

  14. דורון :

    גליה,

    סלחי לי, אך לא הבנתי את הרישא של דברייך.

    א) אינני יודע האם ההחלטות בארגון מתקבלות באופן דמוקרטי ועד כמה הוא נגוע בשחיתות, אך אני שמח על הסכמתנו לגבי האקסיומה הבסיסית: הוא אינו ממלא את תפקידו ולא מייצג את כלל המורים.

    ב) לא טענתי מלכתחילה שאופק חדש "נלחם במיקור החוץ", אין זו מטרתו, באופן ישיר. להזכירך, כבר הסכמנו שאופק חדש מטיב באופן ניכר עם מורים מתחילים – אלה הם הרוב המזהיר של המורים המופרטים במערכת (שהרי מורה בעל וותק של 20 שנה, פנסיה תקציבית/צוברת לפי תנאים ישנים, לא יסכים לעבור לתשלום לפי שעות גם אם ישלמו לו 200 שקלים לשעת הוראה ולוותר על כל התנאים הסוציאליים הנצברים), האטרקטיביות של אופק חדש למורים צעירים, אם כן, מורידה את התועלת הכלכלית (קצרת הטווח) הגלומה בעבודה תחת קבלן.

    ג)אין לי מושג מדוע קבעת כי: "נכון, עדיין שווה לעבוד במשרד החינוך מאשר במיקור חוץ וטוב שכך." אם אלו היו פני הדברים, הרי שתופעת מיקור החוץ בתיכונים למשל (נניח לרגע לפרוייקטים חיצוניים) הייתה אמורה להתמוסס מעצמה. ברור שאלה אינם פני הדברים.

    דליה, אודה ואתוודה כי קראתי את דברייך פעמיים כדי להאמין. האם תוכלי לנקוב במקרה אחד בו מורה שאינו מועסק דרך משרד החינוך/מועצה/עירייה, זכה להגנה/סיוע/יעוץ/הטבה מארגון/הסתדרות המורים? אני לא שמעתי על חיה כזו.

    לגבי המצב המתוקן לדעתי: יש לכפות על משרד החינוך להעסיק את כל המורים באופן ישיר, ללא יוצא מן הכלל, היינו, לא ניתן יהיה לעסוק בהוראה ביסודי-חט"ב-תיכון, אלא דרך המשרד (למעט מסגרות פרטיות).
    במצב כזה לא תיתכן הפרטה.

  15. שני :

    מספר הערות –
    1. לפי מיטב זכרוני, מורי היל"ה היו בעבר מורי משרד החינוך ויוצגו ע"י הסתדרות המורים. משום מה, הפרטת הפרוייקט הנ"ל עברה בשקט, והתוצאות מבוטאות היטב במכתבו של דורון.
    2. למרבה הצער, אופק חדש דווקא עלול לגרום להאצת ההפרטה של פרוייקטים מיוחדים במשרד החינוך, מכיוון שהוא גם בנוי למיינסטרים של המערכת – דהיינו בתי הספר, וגם שואב את כל המשאבים הכלכליים של משרד החינוך ולכן תחומים אחרים נידונים לסגירה והפרטה. מקרה האולפנים בשנה שעברה (שניצלו מהפרטה רק תודות למאבק מוצלח במיוחד) הוא רק דוגמא, אבל כל התחומים האחרים בחינוך מבוגרים נסגרו השנה (השלמת השכלה, הורים ומשפחה ועוד).
    3. שאלה לדורון – פרט לפנייה לוועדת החינוך של הכנסת – האם אתם מתכננים לנקוט עוד אילו צעדים אפקטיביים ?

  16. דליה :

    דורון
    האם אתה חבר בהסתדרות המורים או בארגון המורים?

  17. גליה :

    דורון,
    א. לא הבנתי, ועדיין אני לא מבינה איך נכנס האופק החדש לדיון הזה. ובמה הוא קשור לתנאי העסקתך המבזים ? (כל המשפטים שלי קשורים לעניין זה)
    ב. מיקור חוץ בבתי הספר – קשור לשעות תקן. שלל הפרוייקטים ושעות ההשלמה באו בעקבות קיצוצים בשעות תקן. אופק חדש לא נותן לכך תשובה (להפך הוא פוגע באיכות ההוראה – אם לימדת 6 ש' ביום ברצף אתה בטח מבין על מה אני מדברת) .
    ג. אם בבית הספר בע.ת.א יש סל שעות משרד החינוך וסל שעות יובל חינוך – שהעובדים בו לא מוגנים ע"י אף ארגון (דליה)ועובדים על בסיס שעתי. ברור שכל מורה יעדיף לעבור לעבוד במשרד החינוך. אבל – משרד החינוך אינו נותן שעות למורה לתנועה, או ציור, יוצא שמורים אלו חייבים לעבוד בתנאים שעתיים מבזים.
    מיקור החוץ יתמוסס מעצמו אם משרד החינוך יוסיף שעות תקן (אני חוזרת על עצמי) או אם ההורים יסרבו לשלם את התוספות עבור "חוגים" או "תל"ן". – זה לא יקרה ע"ע עירוני ד'.
    ד. אופק חדש הוא הסכם ליסודי וחטיבות הביניים כרגע לא לתיכונים.

    ה. "וטוב שכך" משמעו: אם מורים היו מעדיפים לעבוד במיקור חוץ, משמע ההסתדרות פשטה את הרגל לגמרי.

    דורון אני מסכימה על דבר אחד, המשכורת למשרה מלאה גבוהה יותר, כי אתה עובד יותר. – אבל אף אחד לא חייב לך משרה מלאה ! ואם לא הוסיפו שעות למערכת מאין יהיו למנהל שעות למשרות מלאות ? (מישהו צריך ללכת)

    לסיום, המבחן יהיה מבחן התוצאה, אם יתמלאו המכללות למורים, הביקוש להוראה יעלה, ורמת המורים בהתאמה אקנה כובע ואוכל אותו. (הנה זה רשום)

  18. לא מורה, מנסה להמשיך וללמוד :

    מכיון שאיני מורה ו(כמעט) מעולם לא הייתי, נדמה לי שאני יכול לראות את היער.

    אלוהים – כידוע לכל קלישאן – נמצא בפרטים והשטן בהכללות.
    אבחר בשטן.

    כמה דברים, שאין בהם כל חידוש, מבצבצים מהדיונים המחכימים שלמעלה.

    תחום החינוך – השרות הציבורי החשוב ביותר לכל חברה – הוא קוסמוס (בשום אופן לא מיקרו) של הדגמת המעבר מחברה ל"אין-כזה-דבר-"חברה"-יש-רק-פרטים".

    1. ייבוש והפרטה, כל ה"תכניות" מיועדות לתכלית אחת. ליצירת אי-נחת כללית בציבור מכל מה שקשור בחינוך.
    2. יצירת שכבת עובדים שאין להם משאבים אישיים למאבק שכן הם רצים כל הזמן אחרי פירור הכנסה נוסף.
    כאן גם מקומן של כל ההמצאות מרובות השמות שיש להן תכלית אחת, ב"כלכלית" זה נקרא "הקטנת עלות העבודה" בעברית זה שכר רעב לדורון גרינשטיין.
    3. פירוק הסולידריות בין עובדים, "בגידת הועדים" – לא גליה, זו לאו דווקא השחיתות, זו התשה במאבק. זו תוצאה של מאבק בין מי שיכול להתיש את יריביו, שכן נציגי האוצר באים ממקום של בטחון אישי מלא ושל הצורך לדווח רק לממונים עליהם, לעומת נציגי כל ציבור עובדים שיש להם אלפי "בוסים" ושהאפשרויות שלהם במאבק הן בגדר "אוי לי מיצרי (לשבות) ואוי לי מיוצרי (לגלות "אחריות"). ושהחלטה על שביתה מסתכנת בהיותם מטרה מיידית ואהובה על כל משתלחי התקשורת (שטרסלר ומירב א., כבר אמרנו?).
    בהקשר הזה נאמרו הדברים המשמעותיים יותר. הצורך בארגון עובדים כללי.
    זה לא מקרה שמהפכת רמון בהסתדרות הכילה גם את הוצאת המלה "כללית" משם הארגון (היא הוחלפה ב"חדשה" – כמה מתאים!)
    4. יצירת מצב שבו מי שיש להם שולחים פעוטות לגן ילדים שבו מפתחים "כישורי מנהיגות" אצל הילדים, אז למה שהם "יתערבבו" אחר-כך בביה"ס עם מי שההורים אינם רוצים שהילדים בכלל יכירו? אחר-כך הילדים האלה הולכים לעבוד – אימון מתקדם – באגף הקצבים.
    5. וגם אנחנו כאן נופלים במלכודת ומתעסקים בפרטים (החשובים ללא ספק, אבל פרטים!) השטנים באגף הקצבים, הם מתעסקים בהכללות, בתמונה הכוללת.

    לא חידשתי דבר, אני יודע, רק פרקתי, "שיחררתי קפיץ" של זעם.

  19. גליה :

    לקסי,
    כשיש לך רב בעם, בממשלה, באסיפה במועצה…. שכאתה לא לבד במערכה.
    קל לך יותר לקבל החלטות קשות.

    אני מלמדת ביסודי קרוב ל 20 שנה, לא שבתנו כל כך הרבה כמו שזה נדמה, שתי שביתות זכורות לי האחת "תגמול על יציאה לטיולים שנתיים" והשנייה "משהו למנהלים?". אף לא שביתה אחת למען מורים עובדי עירייה. (כמו רבים, התחלתי כעובדת עירייה ועברתי למשה"ח)

    מדוע הלכה הסתדרות המורים לבית המשפט כדי לכפות על מורי חטיבות הביניים את הרפורמה ?
    ציטוט: להלן ההסבר להגשת הערעור:
    עמ' 9 סעיף יב:
    בית הדין הנכבד יצר בהחלטתו, בניגוד לדין בישראל, ולפסיקת בית הדין הארצי הנכבד, אפלייה בין העובדים על רקע השתייכותם לארגון עובדים זה או אחר, כאשר ניתן סעד זמני רק לגבי עובדי הוראה חברי ארגון המורים (למניעת פיטורים או נייוד), בנוסף לאפליה מדובר בפגיעה חמורה בהסתדרות המורים ובמעמדה הבלעדי והבלתי מוכחש של כלל עובדי ההוראה בשירות המדינה לרבות בחטיבות הביניים, באופן שיתכן שלא ניתן להשיב לאחור, באשר עובדי הוראה, יחפשו להם, בחסות החלטת בית הדין הנכבד קמא, "עיר מקלט" בארגון.

    אחרי טקסט כזה – אין לי מה להוסיף !

    לקסי – (מי שמרגיש מותש – שילך הבייתה, במיוחד כאשר מדובר בפנסיונרים) זו לא התשה זה משהו אחר לגמרי

  20. שחיתות :

    אני לא יודעת אם יש שחיתות. אני רק יכולה לדעת מה שמתפרסם מדי פעם בעיתונות :

    מהעניין הזה רן ארז יצא בסוף זכאי (עם כתם על החולצה ):
    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/42303

    והעניין הזה ירד מסדר היום (אולי שוכב בפרקליטות ?) : http://www.inn.co.il/News/News.aspx/152307

    גליה

  21. מורה מתכנית הילה :

    מכרז "חדש" יצא מזמן.
    ועד היום לא יודעים מי הזכיין.
    כל המורים מפוטרים- נכון להיום.
    עוד שבועיים מתחילה שנת הלימודים חדשה.
    ילדי תוכנית הילה משתעממים בלי לימודים.( חוץ ממרכזי נוער יש מעונות נעולים ובתי סוהר)יש הרבה בעיות במקומות האלו בגלל חוסר עיסוק של הילדים. מי אחראי? מתי תוצאות של המכרז יתפסמו? מה התנאים?

  22. למורה :

    שאלות חשובות מאוד, שכדאי להפנות לשר החינוך גדעון סער ושר הרווחה בוז'י הרצוג.

    את/ה מוזמנ/ת להרחיב, ולפרט
    ולשלוח ל – [email protected]

    גליה

  23. מורה מתכנית הילה :

    אם שר החינוך לא יודעת על המצב הקיים במרכזי נוער , חסות נוער ובשאר המקומות איפה נפעלת תוכנית "הילה"- אז אני מופתעת מאד.
    כי במקומות שציינתי נמצאים אותם ילדים שסיפוריהם עולים על הכותרות הכי מזועזעות. תקראו עיתון של היום – זה "ילדינו" (של תוכנית הילה) או של עכשיו- כי הם בחופש או לעתיד.

  24. למורה בהילה :

    האם את מעוניינת ליצור קשר עם דורון גרינשטיין כדי להגיע איתו ביחד לכנסת לדיון בנושא?

    אם כן אנא כתבי למערכת בדואל שלמעלה

    איתי

  25. ע :

    מה הקשר בין צורת ההעסקה בהילה לצורת ההעסקה ביובל החינוך?
    על פניו – העסקה חלטוריסטית דרך קבלן.
    אבל היה פה בדיון נסיון להציג את אופק חדש כפתרון אפשרי – האם ה"פתרון" הזה יקיף את כל המורים עובדי הקבלנים באשר הם?
    האם מישהו מהסנגורים הנלהבים של אופק חדש העלה את הנימוק הזה בטיעוניו בעד אופק חדש?
    אפשר לקבח הפניה לקישור כזה, אם הוא בנמצא?

  26. ל ע' :

    אין שום קשר בין "אופק חדש" למורי הילה:
    א.מורים לא שייכים לאף אירגון לא הסתדרות ולא אירגון המורים בגלל שבאירגונים הללו לא רוצים אותם.
    ב. שעות העבודה של מורי הילה לא שיגרתיות שאי אפשר להכניס אותן לשום מסגרת רלוונטית.
    ג.קודם שיתנו תנאים של שאר המורים בארגונים שציינתי קודם.
    מורה מהילה

  27. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מה האמת עם המכרז? מדוע אין מענה ברור?

  28. מורה מתוכנית הילה :

    אף אחד לא יודע: לא מורים לא מנהלים ולא מנחים. כניראה שזה מידע מסווג.

  29. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    האם זה נכון שהחברה למתנסים זכתה במכרז?מה השתנה מבחינת המורים?
    בבקשה תשובות ברורות. תודה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.