עבודה שחורה » 2006 » ספטמבר

29.09.06

על (אי) מוכנות העורף בישראל לחירום – מכתב של עמי אילון

נושאים מדיני-בטחוני ב 29.09.06 15:17

עמי איילון שלח לפעיליו ברכות שנה טובה עם תמריצים לפקוד ולהתפקד (עד סוף נובמבר למי שרוצה לחזק או להעיף

במו ידיו את עמיר פרץ, אלא אם כן משהו ישתנה פתאום ואז גם אני לא אוכל להצביע).

למכתב הברכות של ח"כ איילון צורף גם מכתב נוסף, המסכם את עבודת הוועדה בראשותו לבדיקת מוכנות העורף לחירום.

החומר מועלה לאתר "עבודה שחורה" כהוקרה לח"כ איילון על כך שהוא טורח להגיב למכתבים שלנו ובעיקר כהוקרה 

על העדכונים המפורטים שהוא שולח לחברי מפלגת העבודה במקום זר קלישאות שנה טובה דביקות.

בכך הוא מוכיח כבוד אמיתי לבוחר ולשכל שלו, כבוד שנדיר מאוד במקומותינו.

כאן בבלוג החדש והמומלץ של אודי מנור יש קריאה ביקורתית של דו"ח הביניים של הוועדה בראשות איילון

(מנור מתייחס לדו"ח הביניים המלא, ראו קישור בסוף המכתב).

בקצרה, מנור מצא בדו"ח הוועדה סימנים ברורים וגסים לניסיון להפיל את כל הכשלונות על ראש אחד. נחשו של מי…  

מכאן – רשות הדיבור לעמי איילון:

שלום רב,

בימים אלו הגישה ועדת המשנה של הכנסת לבחינת מוכנות העורף, אשר בראשה אני עומד, דו"ח ממצאים ראשוני,

על בסיס סיורים בשטח, תצפיות, פגישות ודיונים שקיימנו במהלך המלחמה ולאחריה. 

ברצוני לשתף אתכם בחלק מהתובנות אליהן הגעתי אני אישית, כיו"ר הועדה.

הועדה הוקמה ביום א' באב התשס"ו (26.07.2006) כועדת משנה חדשה של ועדת החוץ והביטחון,

במטרה לבדוק, לבקר ולפקח על מוכנות העורף האזרחי של מדינת ישראל לעיתות חירום.

הדו"ח שהוגש הינו דו"ח ראשוני ומטרתו לסכם את השלב הראשון של פעילות ועדת המשנה, החל מיום

הקמתה ועד ליום כתיבת הדו"ח. הדברים הכתובים מהווים התרשמות ראשונית לתמונת המצב,

כפי שהצטיירה בעיני חברי הועדה. הדו"ח בא להתוות את הנושאים המרכזיים בהם תמשיך

ותעסוק הועדה בהמשך עבודתה, ולהציע כיוונים ראשוניים לפיתרונות בכל אותם הנושאים בהם לדעת

הועדה יש לפעול ללא דיחוי.

חשוב להדגיש כי ועדת המשנה לבדיקת מוכנות העורף אינה ועדת חקירה. הדו"ח שהוגש אינו צופה

פני עבר ולא נכתב במטרה להצביע על אשמים. תפקידנו, כחברי כנסת בועדת החוץ והביטחון,

הוא לבקר ולפקח על פעילות הממשלה וזרועותיה ועבודת הועדה, כמו גם הדו"ח הראשוני שהוגש,

הינם צופים פני עתיד ומטרתם לזהות את הכשלים והליקויים במכלול ההיבטים של מוכנות העורף

לעיתות חירום, כנקודת מוצא לתהליך של תיקון והפקת לקחים.

מטבעם של דו"חות מסוג זה להתמקד יותר בבעיות ובכשלים הדורשים תיקון ושיפור, ופחות בדברים

אשר בוצעו ללא דופי. למרות הדברים הקשים המופיעים בדו"ח, אין בהם בכדי לשלול את הדברים

החיוביים הרבים שנעשו, את העמל הקשה ואת הכוונות הטובות של כל העוסקים בדבר.

הוועדה לבדיקת מוכנות העורף למצבי חירום נמצאת רק בראשית עבודתה. נותרה לועדה עוד

עבודה רבה בבדיקת כלל הסוגיות הקשורות בעורף בראייה רחבה, אולם ניתן כבר עתה להסיק

מסקנות ראשונית ולסמן את השאלות והנושאים המרכזיים להמשך עבודת הועדה, ובהקשר זה,

אציין ארבע תובנות מרכזיות שלי כיו"ר הועדה :

ראשית, הערכתי היא כי כמו במלחמה האחרונה, גם במלחמות הבאות ייהפך העורף לחזית.

משמעות הדבר היא כי במלחמה כיום יש חזית אזרחית וחזית צבאית, וכמו שעלינו להיערך,

להתאמן ולנהל בזמן אמת את החזית הצבאית – כך עלינו להיערך, להתאמן ולנהל בזמן אמת

את החזית האזרחית. במקביל להקמת קבינט שרים בטחוני צבאי, יש להקים קבינט שרים בטחוני אזרחי.

הבנה זו של המלחמה מאפשרת דיון נכון יותר במציאות שנחשפה במלחמה האחרונה ובהיערכות למלחמה

הבאה.

שנית, תפקידה החשוב ביותר של המנהיגות המדינית, במעבר ממצב שגרה למצב חירום, הוא להגדיר

מחדש את המצב. כישלונה של הממשלה להגדיר את המעבר משגרה למציאות של מלחמה,

בכל הקשור לחזית האזרחית, היתה להערכתי הסיבה המרכזית לכשל המתמשך של טיפול

משרדי הממשלה. במובן מסוים, קשה לומר כי רמת המוכנות של המערכות השונות לטיפול בעורף

נבחנה במהלך המלחמה בחינה של ממש שכן, כפי שיפורט בהמשך הדו"ח, רוב נהלי החירום ותוכניות

המגירה לשעת חירום כלל לא הופעלו. הממשלה לא החליפה למערכת את "הדיסקט" בזמן, וכשל זה

– החוסר בהגדרת המציאות החדשה והצרכים הנובעים ממנה – יצר מחסור ופגיעה משמעותית

בציבור בכלל, וברשויות ובאוכלוסיות החלשות בפרט.

שלישית, יש להיערך כך שכל ההגדרה, ההכנה וההפעלה של המערכות תצאנה מנקודת המוצא של

צרכי האזרח, ולא צרכי הרשות המקומית. יכולתו כאזרח לשרוד ולהמשיך ולתפקד ככל שנדרש בתקופת

הקרבות ובמגוון התרחישים. צרכי המיגון הפיסי, צרכי הקיום האנושי של אספקת מזון, שירותי

רפואה וסעד, ההתמודדות התודעתית פסיכולוגית וקבלת מידע והסברה – בכל אחד מהנושאים הללו

יש להגדיר את המענה הנדרש, כולל תרחישי אב"כ – ועל פי אמות מידה אלו צריכה גם להיבחן הצלחת

המערכות בזמן אמת.

ולבסוף, מצב חירום דורש הפעלת גוף אחד – מתכלל לאומי (Integrator) – בעל סמכות ואחריות

כוללת לניהול הצד האזרחי של המלחמה. לגוף המתכלל צריכה להיות תמונת מצב כוללת ומדויקת.

על גוף זה לזהות את הצרכים בשטח, להגדיר את הקריטריונים לסיוע, לקבוע את סדרי העדיפויות,

לכוון ולהנחות את גורמי הביצוע – בתפקיד זה, כשלה הממשלה כישלון נוקב. בפועל, במהלך ניהול

הצד האזרחי של המלחמה האחרונה לא היה "בעל בית" אחד אלא מספר גופים שפעלו במקביל.

המערכת כולה תיפקדה במספר ראשים, ללא גוף מתכלל לאומי בעל תמונה כוללת שיכוון את כלל

הגופים שפעלו במרחב. 

לאור החלטת ראש הממשלה להעביר את הבדיקה של פעולות העורף – בלשוני, ההיבט האזרחי של

המלחמה – לבדיקת מבקר המדינה, בכוונתי להעביר לעיונו את הדו"ח, כמו גם את הפרוטוקולים

של ישיבות הועדה , ולהיעזר בדו"חות ובמסקנות המבקר בהמשך עבודתנו.

חשוב שדו"ח זה יהווה בסיס לדיון מיידי בועדת החוץ והביטחון מתוך הנחה שמלחמה נוספת בעתיד

הקרוב אינה בגדר הבלתי סביר.

לקריאת הדו"ח המלא

בברכה,

עמי אילון

קישור קבוע 3 תגובות

המשימה שלנו: לעמוד בהתחייבויות ולזכות שוב באמון – עמי אילון לליאת

נושאים מכתבים ב 29.09.06 14:53

יום שלישי 26 בספטמבר, 2006

ד' בתשרי התשס"ו

לכבוד

ליאת

הנדון: עמידה בהבטחות

ליאת שלום,

אני מודה לך על פנייתך ומצר על המצב הקשה שלך ושל משפחתך. אני מודה ומתוודה שגם בראייתי,

מפלגת העבודה טרם הצליחה לקיים את כל הבטחותיה ערב הבחירות. לא זו דרכה האמיתית

של מפלגת העבודה, ומזה כמה חושים אני מנסה להוביל מאבק על דרכה ודמותה של המפלגה.

כחברי כנסת מטעם מפלגת העבודה, עלינו לשרת ציבור בוחרים שבחר בנו על בסיס הבטחות שהבטחנו

במהלך הקמפיין. המפלגה היא אינה מסגרת מקודשת: אם מנהיגות המפלגה מובילה אותנו בדרך

המתכחשת להבטחותינו בבחירות – מחובתי לייצג אותך ואת שאר בוחרינו ולהיאבק על עמדותיי.

אני מבטיח לך כי כוונתי לעשות כל שביכולתי על מנת שאני וחברי במפלגה, כחברי כנסת, נוכל לומר

כי עמדנו בהתחייבויותינו כלפייך, לשפר את מצבך ומצב משפחתך ולזכות שוב באמונך.

בברכה

ח"כ עמי אילון

*********

לכל מי שטוען שאין הבדל בין כמה אזרחים ששולחים מכתבים לבין מה שעושה הקהילה הגדלה שלנו, הנה דוגמה קטנה.

המשפט "המפלגה אינה מסגרת מקודשת" הופיע כלשונו כבר בתגובה (20 ביוני) למכתב הראשון שפורסם באתר

זה – ראו כאן.  האם בעתיד נוכל לשחזר את לקט המשפטים שמתוכם עורכים תגובות למכתבי אזרחים?

אשמח להסבר למשפט מפתח זה: האם הכוונה היא לרמז לפירוק המפלגה (אולי זה באמת מה שצריך? מה דעתכם?)

או לכך שהנאמנות ליו"ר אינה ערך מקודש. כפי שהערתי בעבר, במפלגת העבודה עוד מימי פרס ורבין נדמה שדווקא

חוסר הנאמנות הינו הערך המקודש. 

חתימה טובה.  

.   

קישור קבוע 3 תגובות

מתי תחליט מפלגת העבודה מהי דרכה המדינית? יוחאי ליולי תמיר

נושאים מכתבים ב 29.09.06 9:42

27/9/2006

לכבוד שרת החינוך פרופ' יולי תמיר

שלום,

לפני מספר ימים קראתי ראיון שנתת ל ynet ובו קראת לדבר עם סוריה.

דברייך האמיצים הרשימו אותי.

פוליטיקאים רבים מביעים עמדות עמומות בנסיון לרצות את כולם. שמחתי לראות שאינך כזאת.

גם אני חושב שאנחנו לא המוצב הקדמי של האמריקאים, ושעלינו לפעול למעננו, למען שלום.

אין לי אלא להסכים שכדאי לנו לסנדל את אסד בהתבטאויותיו, ולא להחמיץ את ההזדמנות.

כבר ראינו שמהלכים חד צדדיים הם מאוד מאוד בעייתיים.

מעבר לראיון הנ"ל, איך את מתכוונת לפעול לקידום הנושא?

אני הייתי מעונין לראות דיון רציני על הנושא במפלגת העבודה. מה שהציבור רואה בדיונים

במפלגת העבודה הוא בעיקר דיונים פרוצדורליים או ריבים קולניים.

לדיון מדיני יהיה ערך מוסף רב אם בסופו יוחלט מהם הקוים האדומים של מפלגת העבודה.

ציבור מצביעי המפלגה צמא לשמוע עמדות ברורות מהמפלגה בנושא הזה,

וגם בנושאים כלכליים חברתיים.

עמדות ברורות וקוים אדומים להישארות בממשלה ישפיעו על מדיניות הממשלה לטובת כולנו.

האם תקדמי דיון כזה?

מצפה לתשובתך, בהערכה רבה,

יוחאי עילם,

תל אביב.

קישור קבוע 9 תגובות

28.09.06

יש בכנסת כמה אנשים שממש מחכים לטלפון (או דוא"ל) מכם

נושאים מדיני-בטחוני ב 28.09.06 19:15

הועתק והודבק מאתר הכנסת :

לקחי המערכה בלבנון, שימוע לחיילי המילואים

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מביאה לידיעת הציבור כי בימים אלה הוועדה מקיימת תהליך

של הפקת לקחי המערכה בלבנון

.
קצינים וחיילים שגוייסו לשירות מילואים בתקופת המערכה ומעוניינים להופיע בפני הוועדה

מוזמנים לפנות בכתב בדוא”ל:

בכתובת  [email protected]

או בפקס – 02-6753100

או בטלפון – 02-6753123

רישום הפניות יסתיים ביום שלישי, י”ח בתשרי התשס”ז (10 באוקטובר 2006) .

קישור קבוע תגובה אחת

שיעור בחשבון לשרת החינוך יולי תמיר – ליאת

נושאים מכתבים ב 28.09.06 8:45

24 ספטמבר 2006

לכבוד : יו"ר המפלגה-עמיר פרץ, שרת החינוך-יולי תמיר וחברי מפלגת העבודה

נכבדיי, הנהגת מפלגת העבודה מתגאה בהישגיה בתחום תקציב החינוך,

קרי, תוספת של 539 מיליון ש"ח לתקציב החינוך.

מבדיקה מדוקדקת של התקציב שפורסמה זה מכבר בעיתון הארץ עולה כי התרומה האמיתית

של משרד האוצר לתקציב החינוך עומדת על 30 מיליון ש"ח.

לפי החישוב הבא:

200 מיליון ש"ח תוספת של משרד האוצר מזה יש להוריד 100 מיליון קיצוץ מתגלגל משנים קודמות

ועוד להוריד 70 מיליון ש"ח קיצוץ רוחבי = 30 מיליון ש"ח.

120 מיליון ש"ח תוספת מתקציב החינוך לתקציב החינוך ? מה הפירוש?

340 מיליון ש"ח –  יתקבלו מתרומות של קרנות וגופים פרטיים, שיגויסו במשותף על ידי משרד החינוך

ומשרד ראש הממשלה – זו שערורייה גדולה מאוד! האם אתם מתכוונים לשלוח את המורים בישראל

למסע תרומות ברחבי הארץ לגיוס כספים למערכת חינוך?

כמו כן נטען כי 230 מיליון שקל מתוך התוספת יוקצו לבניית כיתות לימוד בצפון ובחיפה ורוב הסכום הוא

תוספת חד פעמית, ולא יהווה שינוי בבסיס התקציב של משרד החינוך.

האם תוספת של 30 מיליון ש"ח היא מבחינת המפלגה הישג מרשים? אבקש הסברים אם אפשר.

מצבה של מערכת החינוך הציבורית הוא בכי רע ובהסכמתכם להסדר תקציבי משפיל כזה הנכם מפקירים

את חינוך ילדי מדינת ישראל. אל לכם להסכים להסדרים מעין אלו! לא לשם כך נבחרתם

בברכה

ליאת, חברת מפלגה  

******

המכתב הזה, והכתבה ב"הארץ" עליו הוא מסתמך, מהווים רק דוגמה למשחק המלוכלך שמשחקים

פקידי האוצר ושרי הממשלה על גבנו במשך שנים.

במשחק הזה אין דיון רציני ואין שקיפות לציבור.  

שרת החינוך הנוכחית אינה היחידה ואינה הגרועה ביותר, אך על כל מי שמתיימר לדבר על "אג'נדה"  

ועל סדר יום חברתי לדאוג לכך שכללי המשחק ההרסני הזה ישתנו מן היסוד. ולא, אין צורך להחזיק 

בתיק האוצר בכדי להילחם על כך. צריך בעיקר יושר ואומץ ללכת עד הסוף.     

קישור קבוע 5 תגובות

25.09.06

אלטרנטיבות למימון הוצאות המלחמה – יהל לאפרים סנה

נושאים מכתבים ב 25.09.06 21:56

24 ספטמבר 2006

לחבר הכנסת אפרים סנה, שלום רב!

בכנס יסו"ד שהתקיים לפני שבוע הצגת הצעה למימון הוצאות מלחמת לבנון השנייה באמצעות הטלת

מס חד-פעמי, שיתמקד בשכבות החזקות. אני מבקש להפנות את תשומת לבך להצעה דומה [הקישור אינו פעיל] שהעלה

שלמה סבירסקי ממרכז אדווה – להלן מכתבו (שהופנה במקור אל ראש הממשלה, לפני כשבועיים).

מהי התייחסותך להצעה זו?

באותו עניין, אני מבקש להפנות את תשומת לבך לניתוח המאיר עיניים [הקישור אינו פעיל] שמספק חיים רוט, לשעבר מנהל

אגף היצוא במשרד התעשייה והמסחר, סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר, מנהל אגף התעשיות בחברה לישראל,  וכלכלן ויועץ פיננסי בבנק העולמי בוושינגטון.

העתק של המכתב יפורסם באתר האינטרנט "עבודה שחורה", וכמובן גם תגובתך, בתקווה שתבחר להתייחס למכתב זה.

תודה,

יהל זמיר.

********

לכבוד

חבר הכנסת אפרים סנה

הכנסת, ירושלים

מר אהוד אולמרט, ראש הממשלה

הקריה, ירושלים הנדון: הצעות לקראת הדיון בממשלה על תקציב המדינה ערב ישיבת הממשלה על תקציב

המדינה, ב-12.9.2006, אנו פונים אליך בבקשה, שלא להשית את עיקר נטל המימון של מלחמת לבנון ו

השלכותיה באופן בלעדי על הישראלים מעוטי ההכנסה, ובמקום זאת לשתף בעול את השכבות החזקות באוכלוסייה.

שתי אפשרויות שכאלה עומדות בפני הממשלה:

האחת, לבלום, לפחות זמנית, את יישום הפחתת המסים, שאמורה להימשך עד 2010.

בצעד זה תומכים אנשים מן המגזרים הממשלתי, העסקי והאקדמי. פרופ' בן בסט, לשעבר מנכ"ל

משרד האוצר, הצהיר כי "לנוכח המצב הביטחוני יש לעצור לפחות לשנתיים הקרובות את תהליך הפחתת

המסים… השנה מתוכננת הפחתת מס הכנסה של 3.6 מיליארד ש"ח…" (הארץ, 10.8.2006).

איתן רף, יו"ר בנק לאומי, קורא "לתמוך בחיזוק החוסן החברתי באמצעות השהיה זמנית של הפחתת

נטל המס על השכבות המבוססות (הארץ, 7.9.2006). לבסוף, פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה

לנגיד בנק ישראל, ופרופ' משה יוסטמן מאוניברסיטת באר שבע הצהירו כי "יש להפסיק הפחתת המסים

בשנים הבאות ולהקפיא הרפורמה במס. אי אפשר להמשיך במתווה הורדת המסים המתוכנן על ידי

הממשלה בגלל עלות המלחמה הגבוהה" (nrg, 23.8.2006). השנייה, להעלות את שיעור מס החברות

ב-2007, בהוראת שעה ולשנה אחת בלבד. כל העלאה של מס החברות בשיעור של 1% תוסיף לקופת

המדינה כ-1.2 מיליארד ש"ח (בהנחה של צמיחת התמ"ג העסקי ב-7%).

מס החברות הורד בתוך שלוש שנים מ-36% ל-31%, והוא אמור לרדת עוד ל-25%. יצוין כי זהו צעד

מקובל: בגרמניה, למשל, העלו חד-פעמית את מס החברות כדי לממן תיקון נזקי שטפונות, ולאחרונה גם כדי

למנוע חריגה מכללי אמנת מאסטריכט. אנו סבורים כי נקיטת הצעדים הללו תמנע פגיעה שלישית רצופה

בשכבות אוכלוסייה שלאחרונה נפגעו כבר פעמיים – פעם בעת הקיצוצים התקציביים הגדולים של השנים

2001-2004, ופעם שנייה בעת המלחמה בלבנון.

אנו סבורים עוד, כי צעדים שכאלה ישדרו מסר של סולידריות ושל אחריות ממשלתית כלפי כלל אוכלוסיית ישראל.

בברכה,

ד"ר שלמה סבירסקי

מנהל אקדמי מרכז אדוה

קישור קבוע 10 תגובות

24.09.06

"עבודה שחורה" בשטח – דיווח מכנס יסו"ד האחרון

נושאים פוליטי ב 24.09.06 21:51

יהל זמיר, חבר בצוות "עבודה שחורה", נענה להזמנה של יסו"ד שפורסמה כאן והגיע לכנס שלהם

בשבוע שעבר בבית מפלגת העבודה.

יהל פתח בלוג ב"תפוז" בזמן מערכת הבחירות 2006 ועשה מאמצים רבים ומגוונים לגיוס קולות דרך הרשת

עבור מפלגת העבודה. אם המפלגה תמשיך להתנהל כמו שהיא נראית כרגע, אני בספק אם הוא,

או חנן כהן, או שוקי גלילי או רבים אחרים שעשו כמותם (שימו לב לכמויות מצביעי עבודה ברשימה כאן) יחזרו 

להתנדבות נלהבת כזו בבחירות הבאות. אני מקווה ש"מחפשי האג'נדה" יקחו זאת לתשומת לבם.   

הנה הדיווח (ההדגשות שלי) :

הייתי בכנס של יסו"ד ביום שני, ורציתי לספר לכם קצת על זה.

היו בערך 150 איש, חלק גדול בני פחות מ-30. 

דוברים:

* שלי יחימוביץ – דיברה מצוין על חוק ההסדרים ושיגעון ההפרטה, והעבירה ביקורת מרומזת

על שרינו המתקפלים בשמחה. הדוברת הבולטת ביותר, לדעתי.

* אפרים סנה – דן ברעיון לאג'נדה של כלכלה וחברה ביחד עם התעצמות צבאית מול איראן

ופתרון לנושא הפלסטיני. לא ברור אם הוא מחויב לענין הכלכלי-חברתי.

* פרופ' דני גוטווין – תקף בטון מתון אך בחריפות את הויתורים המוגזמים של העבודה בענין סדר

היום החברתי. הדגיש את הצורך להילחם על דרכנו במפלגת העבודה.

* עמיר פרץ – אין בשורות. אינו פוסל פרישה מן הממשלה כעיקרון, אבל באופן כללי נשאר עמום למדי,

וגם זכה למחיאות כפיים.

* עופר קורנפלד – על השקפתו בענין הדרך ליישום סולם הערכים הסוציאל-דמוקרטי.

* ד"ר עמי וטורי – הדגים את הקיצוניות הניאו-ליברלית של ישראל, בהשוואה למודל הסקנדינבי,

שבו הוא מתמחה.

בהמשך היתה במה חופשית למעוניינים לדבר, ואכן היו כמה דוברים מעניינים, במיוחד כמה מאנשי יסו"ד,

אך לצערי איני זוכר את שמותיהם (כמה שכן זכרתי – גילי גופר, רן רביב, גלעד נתן, אלעד הן, נועם, מורן, דותן). נושא שעלה מספר פעמים היה חיפוש ערוצי פעילות והשפעה בתוך המפלגה, במטרה לפתח כוח פוליטי אפקטיבי, למשל כחברי מוסדות (ועידה, מרכז, לשכה, ועדות).

שלי יחימוביץ' נשארה איתנו עד הסוף, וניכר שהיא שמחה על המעורבות של יסו"ד במפלגת העבודה.

יסו"ד מתכננים לקיים כנסים נוספים – הכנס הבא מתוכנן לתאריך 10.12.06, ויתמקד במאבק בחוק ההסדרים.

קישור קבוע 4 תגובות

22.09.06

האם הדחת עמיר פרץ היא מהלך חכם? לייבו שואל, ח"כ מתן וילנאי עונה

נושאים מכתבים ב 22.09.06 9:54

6 ספטמבר 2006

לכבוד: חבר הכנסת מתן וילנאי

הנדון: היעדר התמיכה ביושב ראש המפלגה

ח"כ נכבד, אני הראל לייבוביץ', חבר מפלגה מקריית-ים.

אני מעורב בנעשה בכנסת ובפוליטיקה הישראלית בכלל ובמפלגת העבודה בפרט זה מספר שנים

לאור פעילותי הידועה (היכנסו, היכנסו) באתר "כנסת צעירה". תמיד הערכתי את אישיותך ואת פועלך

הן בתוך המפלגה והן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל. אך אני פונה אליך עתה בשל הכוונות הידועות

כבר בפומבי שלך ושל חברי כנסת נוספים (עמי איילון וברוורמן). לנסות ולהדיח את יושב ראש המפלגה,

עמיר פרץ, מראשות המפלגה בפריימריז אשר יתקיימו בעתיד.

אני תוהה האם הדחת יו"ר המפלגה היא הצעד הנכון למפלגה? בשנים האחרונות מאז בחירות 96'

החליפה המפלגה יו"רים רבים ומגוונים. כל כשלון במערכת הבחירות על ראשות הממשלה

(וכידוע, לא מעט מערכות בחירות ידעה ישראל בשנים האחרונות) הביא להחלפת יו"ר המפלגה.

האם מהלכים אלו החזירו את מפלגת העבודה להיות מפלגת השלטון בישראל?

לצערי הרב, לא. להיפך, המפלגה רק איבדה את אמון הציבור ואת כוחה האלקטוראלי.

האם שינוי של מנהיג המפלגה לעיתים כה תכופות, לא פוגע בניסיונות של המפלגה להגיע לליבם

של האזרחים בציבור? הרי כל עת שמחליפים יו"ר, אין לציבור זמן כה רב כדי להכיר, להתרגל ולקבל

את יו"ר מפלגת העבודה הנבחר. לכן אני פונה אליך ותוהה –

האם הדחתו של עמיר פרץ מראשות המפלגה היא המהלך הנכון והרצוי היום למפלגת העבודה?

האם המהלך יניב תוצאות שיסמלו את הרחבת האמון במפלגה בקרב הציבור, או שמא יקרה ההיפך –

והמפלגה עם יו"ר חדש יהיה אשר יהיה, תאבד עוד קולות ועוד תמיכה ולא תהיה עוד אפילו המפלגה

השנייה בגודלה בישראל?

לסיום אני מבקש לחזור על הערכתי הכנה אליך, מר וילנאי. תמיד ראיתי בך כאחד מנבחרי הציבור הישרים, ההגונים והראויים להערכה מבין רבים. אך כעת אינני בטוח בדרך אותה אתה מנסה להוביל בתוך המפלגה.

אשמח לקבל תגובה.

שלך,

הראל לייבוביץ',

חבר מפלגת העבודה.

21 ספטמבר 2006

הראל,

יש חוקים המחייבים כל חבר מפלגה ובוודאי את היו"ר

 .

כל יו"ר  הנכשל בבחירות יתקיימו בחירות להחלפתו תוך 14 חודש..

זה מה שנדרש לעשות!

שנה טובה לך ולמשפחה

מתן

********

לא הצלחתי למצוא את חוקת המפלגה ברשת (מישהו מוכן להעלות?), אך אני בספק אם כתוב בה "בחירות להחלפתו", מונח שאני מבין אותו כהדחה אוטומטית. סביר יותר מונח כמו "יעמיד עצמו לבחירה מחודשת".

תמוה בעיני, ח"כ וילנאי, כיצד אתה עצמך, שלימדת אותנו כי גורם משמעותי בחוסר המחויבות של נבחרי העבודה לבוחריהם הוא נהלים פגומים, המאפשרים "מפקדי ארגזים", נתלה עכשיו בחוקה כאילו היתה תורה מסיני. אז הצעת לשנות את כללי המשחק משום שהם מזיקים, ועכשיו אתה נצמד אליהם באדיקות.   

לשאלה הרלוונטית מאוד והמנוסחת היטב של לייבו – האם זהו המעשה החכם לעשותו?

לא ענית כלל. אני מזמין אותך ואת שאר הגולשים להעלות כאן נימוקים לכאן ולכאן.  

אני מקווה שקראת את התגובות המעניינות (רובן אוהדות) להצעתך בנושא חוק פריימריס ושתגיב בבוא העת.  

אני מאחל שנה טובה יותר לך, ולכלל הבוחרים והנבחרים,  

איתי

קישור קבוע 9 תגובות

20.09.06

ח"כ עמי אילון מבטיח לשקדיה להילחם על עמידה בהתחייבויות לבוחר

נושאים מכתבים ב 20.09.06 21:27

הגיע הבוקר, 20 ספטמבר 2006, בדואר

שקדיה (השם האמיתי במקור) שלום

אני מודה לך על מכתבך אלי, ומתנצל על העיכוב במתן התשובה.

אני מסכים עם הדברים וגם נתתי לכך ביטוי בדברים שאמרתי בפומבי ובדיונים סגורים.

בכוונתי לפעול, על מנת לעמוד בהתחייבויות שלקחתנו על עצמנו,

אפילו אם משמעות הדבר יביא לעימות עם ידידיי בסיעה.

בהערכה

ובברכת שנה טובה,

ח"כ עמי אילון.

*******

אני מזכיר לך, ח"כ איילון, שהנוהג המקובל במפלגה שלך אינו יציאה לעימות בכדי לעמוד בהתחייבויות,

אלא יציאה לעימות בכדי לנצח.

לעתים קרובות מדי, אי קיום הבטחות ע"י ראש המפלגה היה רק התירוץ לקרב,

והמדיח לא מיהר לקיים את הבטחות המודח. יתרה מזו, אלו שחברו לצורך ההדחה הפכו לאחר הצלחתם

ליריבים מרים. כולי תקווה שאתה אינך דומה בכך לקודמיך, ושהנסיבות לא יהפכו גם אותך לכזה.

אם ברצונך לשרת את הציבור שבחר בך, אל תכריז קודם כל על יציאה לקרב מול עמיתיך (הנה כאן, ופרץ כאן –

שניכם בערך באותו סגנון שהציבור כה בוחל בו). שב עם השר פרץ לפגישת פיוס וסליחה רצינית

(בכל זאת, יום הכיפורים) והכריזו על יציאה משותפת לקרב החשוב באמת – הקרב למען המצע שלשמו נבחרתם.

שנה טובה,

איתי.  

קישור קבוע 11 תגובות

19.09.06

אלטרנטיבה של ממש לתקציביבי – ליאת

נושאים מכתבים ב 19.09.06 10:37

כותב סבר פלוצקר ב-15.9:

"תוצאות ההצבעה של שרי העבודה מדברות בקול גדול, בגרון ניחר, בעד עצמן. והן אומרות: השבוע מפלגת העבודה

חדלה להתקיים. היא לא אלטרנטיבה, היא לא פועלת כאלטרנטיבה, היא לא חושבת כאלטרנטיבה. היא מתנהגת כסרח עודף מפוחד ומדולל של מפלגת השלטון קדימה, שאף היא נראית בימים אלו כאיבר מדולל מאוד.

כי אם כל מה שמבדיל בין העבודה ליצור המשונה הזה הקרוי "קדימה" אלו 0.2% מתקציב הממשלה,

אין טעם ואין סיבה לקיומה של העבודה כמפלגה נפרדת."

ואנחנו המצביעים ביקשנו וחזרנו וביקשנו – הציגו אלטרנטיבה אמיתית ורצינית.

אתם אולי שמעתם את הקריאה ואולי גם חזרתם אחריה כמו תוכים, אבל בחרתם שלא לענות.

הפה שלכם דיבר על הצורך באג'נדה, אך אצבעות השרים שלכם אמרו את ההיפך.      

לכן קמה ליאת והחליטה לעשות את העבודה השחורה בשבילכם, היא מראה לכם מה זו אלטרנטיבה.

אולי חלק נראה לכם דמיוני, אבל פעם זו היתה המציאות.  

אולי חלק צריך להתאים לכלכלת שנות האלפיים, אבל את המצב הקיים בטוח אי אפשר להשאיר כפי שהוא.  

אולי לא את הכל תוכלו להשיג עם 19 מנדטים מול 36 של הקדימלאים,   

אבל לפחות תהיה לכם נקודת פתיחה אחרת, כזו שמתאימה ל"אג'נדה" הזו, שאיתה ביקשתם את קולותינו.

אני מקווה שלפחות חלקים מהמכתב שלה יהפכו לחלק מדיון ציבורי ענייני וחשוב שמנסה סבר פלוצקר לעורר.  

הנה המכתב, הבוחרים שלכם מחכים לתשובות רציניות:

19 ספטמבר 2006

יו"ר ושרי מפלגת העבודה הנכבדים,

בהתחשב בעובדה כי בחרתי בכם בבחירות האחרונות, התפקדתי לאחרונה למפלגת העבודה

מתוך אמונה בשינוי אפשרי, אני מרשה לעצמי להגיש לכם בזאת את הצעותיי לפעילותכם בנושא

תקציב 2007. אני מרגישה כי כנראה לא הרגשתם טוב בבוקר ההצבעה על התקציב, אחרת אין לי

שום הסבר אחר מדוע הצבעתם בעד תקציב מעוות ושפל מעין זה?? 

זכרו את מי אתם מייצגים ומי הצביע עבורכם!  הגיע הזמן להוציא את הצדק האנושי לאור.

במשך השנים האחרונות, כידוע לכם בוודאי, ניתנו הקלות רבות לאין ספור לאזרחים 

"קשי היום": בעלי הון, חברות ותאגידים. אם אינכם זוכרים ליקטתי עבורכם מספר הקלות משמעותיות שגרמו לאובדן מצטבר של מאות מיליארדי ש"ח החסרים מאוד בתקציב המדינה.

זה הזמן לתקן את המעוות !!! 

1. ביטול ההורדה המתוכננת של המס על חברות ותאגידים עד ל-25% ב-2010 ולהחזירו לערכי מס הגיוניים יותר לפני הרפורמות ההרסניות של הליכוד!

זה הזמן לתקן מה שממשלת הליכוד הרסה ואתם התחייבתם לתקן! 

2. לתקן את בדיחת המס על נאמנויות – כידוע, הנאמנויות הן הכלי העיקרי של האלפיון העליון לבריחה

מתשלום מס. רפורמת המס של נתניהו אמורה היתה לסתום פרצה זו ולחייב רווחי נאמנויות במס. אולם כשהקיסרים העשירים יצאו לקרב כדי לבטל את הגזירה הושגה פשרה לפיה יחויבו במס רק רווחי נאמנות

שמי שיצר אותה ומי שנהנה ממנה הם תושבי ישראל בלבד. פשרה כזו היא בעצם לעג לרש משום שרוב המיליונים

נמסרים לנאמנים בחו"ל והמיליארדרים נשארו פטורים ממס, הגיע הזמן לתקן את העיוות!

3. דרישה להעלות חזרה את דמי הביטוח הלאומי שצריכים לשלם המעסיקים – 

מ- 5.4% לערך הקודם של 15.6%!    

4. להחזיר לאלתר את מס המעסיקים –

שהיה 7% ב-86` וכיום הוא נעלם (עדיין מחפשים אחריו).

5. להחזיר לאלתר את השתתפות המעסיק במס בריאות -ש נעלם ב-96`

6. לתקן את הרפורמה במס ההכנסה – שהיתה אמורה להיטיב עם פשוטי העם והוסיפה 8% להכנסה

הפנויה של העשירון העליון ו-0% להכנסה הפנויה של שליש מהשכירים ברמות שכר נמוכות.

כאמור, הפחתות מסים אלו גרמו לאובדן מצטבר של מאות מיליארדי שקלים וההון שמצטבר בידיים הפרטיות

אף מוצא אל מחוץ לגבולות ישראל. בעלי הון רבים סוללים כבישים באפריקה, קונים קרקעות בבולגריה וכו'.

אז, יו"ר ושרי המפלגה הנכבדים, אתם חייבים להקשיב לאלו שבחרו בכם ולתקן את כל מה שקולקל במכוון בעשור

האחרון. אם הנכם מודאגים כי בעלי ההון יברחו עם הונם אזי הטילו את המס על עיזבון ומסי מכס גבוהים!!! 

לא ייתכן כי תשבו בממשלה שמטילה את עול נטל המסים ועבודת הפרך על השכבות החלשות והעובדים בישראל,

אותם אלו שבחרו בכם (ואני, משפחתי וחבריי בתוכם)!

ליאת -חברת מפלגת העבודה

קישור קבוע 8 תגובות